פיני לייטרסדורף: האמא של האופנה הישראלית

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

כשבוע לאחר מותה הטראגי של פיני לייטרסדורף בגיל 80, בטביעה בבריכת ביתו של בנה טומי בסביון, ספד לה העיתונאי אדם ברוך במאמר שפרסם בעיתון תל אביב, והצליח, כמו שרק ברוך ידע, לצייר במילים את דיוקנה. "פיני לייטרסדורף היתה מי שהציעה לאופנה הישראלית את העומק התרבותי והאידאי שאף לא מעצב אופנה אחד הציע", כתב ברוך. "היא היתה דבר מה יותר מאופנאית. היתה לה תיאוריה על החיים כאן. תיאוריה שרירותית, מעט תמימה, אבל סולידית, עקבית, ניתנת להוכחה, לשחזור. הסיב הלייטרסדורפי היה מזוהה. אחד במינו".

ביום ראשון הקרוב תיפתח בווילה D שבנווה צדק תערוכה לציון 25 שנה למותה של אדולפינה (פיני) לייטרסדורף, האמא של האופנה הישראלית. את התערוכה אצרה והגתה נכדתה, המסעדנית אנדריאה (דושי) לייטרסדורף, 37, והיא תתקיים בצמוד למסעדת דלאל אשר בבעלותה. "הציר המרכזי לתערוכה היו השמלות מהארכיון המשפחתי", מספרת לייטרסדורף על האוסף השמור בבית אימה רינה מאייר בסביון. "היתה לי דילמה רבה בעיצוב התערוכה: כיצד להציג באופן אובייקטיבי תערוכה שאני מעורבת בה באופן רגשי כל כך גדול?".

פיני לייטרסדורף. ''היא היתה דבר מה יותר מאופנאית. היתה לה תיאוריה על החיים כאן'' (צילום: מאוסף המשפחה )

התערוכה "פיני לייטרסדורף" מתפרשת על פני שני חללים רחבי ידיים, בהם יוצגו עבודות משני עשורים מרכזיים ביצירתה: מתחילת שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70. לצד שמלות מקוריות שעיצבה בין היתר למשכית, שם שימשה כמעצבת הבית משנת 1955 ועד סוף שנות ה-70, ולתצוגות של ארגון הבונדס, יוצגו בתערוכה גם תצלומי אופנה, קטעי עיתונות, יצירות של בעלה, הצייר יוחנן סימון, שבהשראתם עיצבה מספר שמלות, וכן מכתבים מקוריים בגרמנית שסימון כתב לאשתו ואייר אותם כמעין סיפורי קומיקס קצרים. בחדר נוסף יוקרן בלופ סרטו של הבמאי עמוס גוטמן משנת 1978, "סיפורי בדים", ובו תיעוד נדיר של לייטרסדורף מדברת על עבודתה.

בנוסף לכל אלו, יוצגו בתערוכה תצלומי קונטקטים רבים, הנחשפים כאן לראשונה. "הקונטקטים האלה היו חלק מהארכיון של פיני, והתלבטנו אם להציג אותם או לא", מספרת לייטרסדורף. "לבסוף החלטנו להציג אותם לעיני הציבור, כי הם חלק מתהליך העבודה של פיני, ומשמשים כאינדיקציה לעבודה שלה מאחורי הקלעים".

בקונטקטים הרבים מופיעים תצלומי סטילס בשחור לבן, בהם ניתן לזהות את הדוגמניות קארין דנסקי ובתיה דיסנצ'יק בעיצוביה של לייטרסדורף, על רקע שביל הגישה לביתה בכפר שמריהו, אשר שימש כתפאורה לדגמים שהפכו עם השנים לאייקונים: מעיל מדבר עשוי צמר כבשים ארוג שעיצבה למשכית, שמלות עשויות משי פראי מתאילנד בצבעים עזים, שיצרה בהשראת ציוריו של סימון, ושמלת משי חומה עם מחוך עשוי ריבועי צדפים. לדברי לייטרסדורף, על התצלומים אמונים הצלמים פיטר הרצוג ובן לם, שעבדו רבות עם פיני.

בשונה מהרטרוספקטיבה שנערכה למעצבת באוקטובר 1983 במוזיאון תל אביב, התערוכה הנוכחית ממוקדת ומצומצמת, מתוך בחירה מודעת של המשפחה להאיר את יצירותיה שנעשו בהשראת עבודותיו של סימון, וכן את השמלות שנעשו עבור תצוגות אופנה לארגון הבונדס, שנערכו בחו"ל לגיוס תרומות למדינת ישראל. "פיני היתה אמנית", מצטטת לייטרסדורף את עיתונאי האופנה שכתבו על פועלה הרב במהלך השנים. "ובדומה לאמנים, גוף העבודה שלה היה מחולק לתקופות. בחרנו להתמקד בשתיים מהן".

האם במהלך העבודה על התערוכה גילתה דושי פרטים נוספים על סבתה שנפטרה כשהיתה בת 11? "העבודה על התערוכה היתה מסע בזמן. למדתי על הרבגוניות של העשייה של פיני ועל העומק שלה כמעצבת וכאדם. מסקנה נוספת אליה הגעתי ביחד עם המשפחה, היא שהשלב הבא הוא לאגד את כל עבודתה בספר".