אלבר אלבז
אלבר אלבז הוא ללא ספק הייצוא הישראלי המוצלח ביותר בכל הזמנים. אלבז משמש כמנהל הקריאטיבי של לנוון כבר כמעט עשור, והצליח להחזיר את בית האופנה הצרפתי לחזית הסצנה. המעצב, שמתהדר תמיד בעניבת פפיון, עלה לארץ ממרוקו בגיל שמונה חודשים והתמקם עם משפחתו בחולון. בתום שירות צבאי סדיר נרשם ללימודים בשנקר, וכבר אז סומן כהבטחה. לאחר סיום לימודיו ב-1986, ועם ממון מועט בכיסו, החליט לנסוע לניו יורק כדי להגשים את החלום. שנתיים מאוחר יותר מונה לעוזרו של המעצב ג'פרי בין, וב-1996 מונה למנהל הקריאטיבי של בית האופנה גי לארוש. עיצוביו של אלבז תפסו את עינו של פייר ברז'ה, בן זוגו ושותפו העסקי של איב סאן לורן, שהזמין אותו לעצב לבית האופנה קולקציית רדי טו וור בכוונה שיירש את סאן לורן לכשיפרוש. אך קבוצת גוצ'י, שרכשה את המותג, בחרה דווקא לפטר את אלבז. לאחר כמה עונות שבהן עיצב לבית האופנה האיטלקי קריציה, אלבז שוב קיבל הצעה חלומית: לקחת לידיו את בית לנוון ולחולל בו שינוי. בארבע שנים בלבד הצליח להכפיל פי עשר את מכירות המותג ולהפוך אותו ליקירן של קייט מוס, נטלי פורטמן, ליב טיילר, גווינת פאלטרו, שרה ג'סיקה פרקר וסלבריטאיות נוספות.
גדעון אוברזון
גדעון אוברזון נמצא בנוף העיצוב המקומי מעל חמישה עשורים, וכבר בתחילת דרכו סומן כמטאור וקיבל את הכינוי "הנער שמלביש את הנשים". ב-1961 חזר לארץ מפריז, ולאורך כל השנים שעברו מאז – דרך תקופות מיתון, מלחמות, קריסת בורסה ותמורות תרבותיות – הוא תמיד היה שם, מצויד בכתב ידו הייחודי ובהתמחות בתפירת קוטור. יליד איטליה ובן להורים יוצאי יוגוסלביה (אם זמרת אופרה ואב צ'לן), אוברזון למד עיצוב אופנה בבית הספר של איגוד האופנה העילית בפריז והחדיר משב רוח רענן כששב לישראל. ב-1968 פתח את בית האופנה הראשון שלו, וכבר באותה שנה זכה בתחרות עיצוב מדי דיילות של אל על. כמעט מיד הוכתר כילד הפלא המקומי, הוזמן להציג בתצוגות הבונדס ועיצב במקביל למותגי ההלבשה אלד וניבה. בתחילת שנות ה-80 התרחב לתחום בגדי הים,
והצלחתו הגדולה מיתגה אותו כשם נרדף לתחום. בשנים 2009-2004 אף שימש כמעצב הבית של גוטקס,
מה שחתם סופית את שליטתו בתחום בגדי הים המקומי. גם היום ממשיך אוברזון ליצור קולקציות איכותיות ולהלביש נשים בעלות טעם מעודן.
דורין פרנקפורט
למרות שדורין פרנקפורט ניצבת איתנה בשוק המעצבים המקומיים כבר מתחילת שנות ה-70, היא ממשיכה לשדר חיוניות צעירה, לנפק קולקציות אינטליגנטיות ולהפוך השראות שורשיות לפריטים נשיים ומודרניים. פרנקפורט למדה אמנות בלונדון ועיצוב אופנה בפריז, וכשחזרה לישראל פתחה דוכן בכלבו שלום בתל אביב. לאחר כמה שנים הקימה מפעל, אשר קיים בשינויים מינוריים עד היום ומדגים את סיסמתה לעיצוב וייצור מקומי. אפשר לומר שפרנקפורט הקדימה תמיד את זמנה: היא פרצה עם חולצות סטרפלס שהפכו ללהיט, יצרה קטלוג וידאו עוד בשנות ה-80 ופתחה חנות מותג בלונדון הרבה לפני שמעצבים מקומיים חלמו על כך. באמצע שנות ה-90 החלה לעצב גם לגברים, ובתקופת השיא של מותגה התהדר כמעט כל חתן בישראל בבגדי הפשתן הצעירים שיצרה. קו הגברים נסגר לא מזמן, אך פרנקפורט ממשיכה לעצב שלוש קולקציות נשיות שמצאו את מקומן בלב הקונצנזוס הישראלי עם עשרות סניפים ברחבי הארץ.
פיני לייטרסדורף
אי אפשר לדון באופנה ישראלית שורשית מבלי להזכיר את פועלה של פיני לייטרסדורף. כאחת המעצבות הראשונות שחיפשו השראות מקומיות, לייטרסדורף הוכיחה כי כל מחסור בחומרי גלם אפשר לפתור עם יצירתיות. אדולפינה לייטרסדורף נולדה ב-1906 בקומרום שבהונגריה, וכשעברה לצ’כוסלובקיה ב-1932 פתחה סטודיו לעיצוב אישי. ב-1939 עלתה ארצה באוניית המעפילים פלשתינה, התמקמה במרכז תל אביב ופתחה סטודיו לעיצוב שבו למדה את רזי המקצוע הטכניים. בהמשך עבדה בעיצוב תלבושות לתיאטרון הקאמרי, השתתפה בתצוגות הבונדס ואף עיצבה תלבושות ללהקת ענבל. שיא הקריירה שלה, ללא ספק, מזוהה עם המותג משכית,
והפופולריות שצברה הביאה לזכייתה ב-1957 בתואר אמנית השנה של מגזין לאשה. במשך 15 שנה עיצבה למשכית ויצרה פריטים איקונים רבים, שמהם זכורים במיוחד מעיל המדבר ושמלת עין גדי. לייטרסדורף נפטרה לפני 25 שנה בגיל 80.
רוז'י בן יוסף
רוז'י בן יוסף נולדה בבולגריה ב-1929 ועלתה ארצה ב-1948. ההתחלה לא היתה קלה, אך היא הצליחה להפוך את מפעל רקמה לבגדים תחתונים שהקים אביה לסיפור הצלחה מקומי ובינלאומי. בהשראת מגבת מבד מולידור היא החליטה ליצור בגדים עם פסים בצללית רחבה ורפויה בגווני נופי ישראל, ובעיקר אלה של אילת. מפעל רקמה החל לייצר גלביות ושמלות, ומאוחר יותר נוספו להם גם בגדי ים. בן יוסף שילבה חומרים מקומיים כחרוזי זכוכית חברון, צדפים, אבני אילת ורקמות אותנטיות בבד המקורי, ויצרה בגדים במראה ישראלי שורשי עם זיקה חזקה לתנ"ך. ברבות השנים זכתה לכינוי "לביאה ירוקת עיניים", והביאה את רקמה להצלחה בינלאומית. בשנות ה-80 נאלצה לעזוב את החברה ופתחה מפעל משלה, שנסגר תוך זמן קצר. בשנת 2008 נפטרה בגיל 77.
תמרה יובל ג'ונס
תמרה יובל ג'ונס היא מעצבת אופנה, מעצבת גופי תאורה, מורה ומנחה בכירה בשנקר וראש מחלקת האופנה במוסד בעבר (בשנים 2006-2004). יובל ג'ונס היא ללא ספק אחת החלוצות הבולטות והחשובות בתחום האופנה הישראלית, ועבודתה עם המעצב האיטלקי רוברטו קוואלי בתחילת דרכו תרמה רבות לבניית המעצמה הבינלאומית שבה הוא מחזיק היום. ג'ונס נולדה בחיפה ב-1945, ומלווה את התעשייה המקומית כבר יותר מארבעה עשורים – היא היתה שם כשהאופנה הישראלית הפכה לרגע למוקד עניין עולמי, וחשה על בשרה את נפילת התחום בעקבות האינפלציה של שנות ה-80. ניסיונה העשיר כולל תקופה בלונדון, בוטיקים בארץ ואת העבודה המדוברת עם קוואלי (בשלושה סבבים שונים). כיום היא חיה בארץ ופועלת כקואוצ'רית למעצבים צעירים.
ויוי בלאיש
ויקטור (ויוי) בלאיש
נולד באשקלון, שני מבין ארבעה ילדים, לאב איש קבע ואם בעלת חנות בגדים. ב-1996 סיים את לימודיו בשנקר עם קולקציית גמר מרשימה בשם אשת העכביש. בסיוע מורתו תמרה יובל ג'ונס (ע"ע), נסע בלאיש לעבוד כמעצב הראשי בסטודיו רוברטו קוואלי והיה אחראי לרנסנס של בית האופנה. לאחר שלוש שנים בקוואלי עזב כדי להקים מותג עצמאי, אך זה נסגר בתום שלוש עונות. ב-2006 הוזמן בלאיש לעצב את קו הנשים של בית האופנה ג'יאנפרנקו פרה, אולם עזב לאחר חודשים ספורים. כשחזר לישראל התרחק מעט מתחום האופנה, אך הגעגועים הכריעו והוא פתח סטודיו לשמלות ערב וכלה ביפו. שמלת הכלה המרשימה שעיצב למלאני פרס הוכיחה שוב כי מדובר באחד המעצבים המוכשרים בארץ, והבאז סביבו רק גדל כשנבחר להיות שופט בתוכנית הטלוויזיה "פרויקט מסלול".
יגאל עזרואל
יגאל עזרואל נולד באשדוד, בן זקונים למשפחה עם שלושה בנים וחמש בנות, ובגיל 22 ארז את מיטלטליו ונסע לניו יורק ללא כל ניסיון אקדמי. ב-1998 הציג קולקציה ראשונה בעיצובו, שנתפרה כולה מבד ג'רסי ונמכרה בבית הכלבו בארני'ס. מנכ"ל חברת Ittierre האיטלקית דונטה מינלי ראתה את הקולקציה, זיהתה את הפוטנציאל והציעה לעזרואל לעבוד ביחד – שותפות הנמשכת עד היום. ב-2003 פתח המעצב חנות דגל במתחם שוק הבשר בניו יורק, אזור שרק החל להתעורר. בהמשך נפתחו שם חנויות של המעצבים סטלה מקרטני, אלכסנדר מקווין ודיאן פון פירסטנברג, והאזור הפך לאחד הטרנדיים בעיר. ב-2004 הפך עזרואל לחבר בארגון מעצבי האופנה האמריקאים והחל להציג בשבועות האופנה של ניו יורק, ב-2008 פתח חנות שנייה בעיר וב-2009 עיצב קולקציית בגדי גברים ראשונה. בגדיו אהובים על סלבריטאיות דוגמת ג'סיקה אלבה וג'סיקה בייל.
אבשלום גור
אבשלום גור הוא בוגר שנקר מצטיין, מעצב אופנה ישראלי שגר ועובד כמעט עשור בלונדון. בסיום לימודיו נסע להשלמת תואר שני במכללת סיינט מרטינס, ומאז זכה שלוש פעמים בפרס המעצב האנגלי המבטיח והספיק לעבוד עם דונה קארן, ניקול פרחי, רוברטו קוואלי וקלואה. ב-2005 הקים מותג עצמאי הנושא את שמו, ובימים אלו הוא משיק את הקולקציה ה-12 שלו. ב-2009-2007 הוביל את תחיית בית האופנה הלונדוני אוזי קלארק, שנסגר חודשים ספורים לאחר שגור עזב אותו. בנוסף ידוע גור בזכות שיתופי הפעולה שלו עם מותגי עיצוב שונים, ובהם מותג הנעליים הנודע Pied a Terre, ובזכות קו הבגדים הלביש והקבוע בגזרות גיאומטריות פשוטות המלווה את כל הקולקציות שלו.
אלי טהרי
אלי טהרי הוא התגלמות חיה של סיפור סינדרלה: ישראלי במקור, שלאחר גירושי הוריו בנערותו נאלץ לגדול כילד חוץ בקיבוץ קבוצת שילר. כאשר השתחרר מהצבא קיבל מאחיו במתנה כרטיס טיסה, ונסע לארצות הברית עם 100 דולר בלבד בכיסו. הוא בילה לילות רבים על ספסלי סנטרל פארק ובמעונות לחוסים של ימק"א, ואט אט החל למצוא את דרכו לתעשייה. בתחילה עבד כחשמלאי ביום וכזבן בחנות בגדים בערב. בשנות ה-70 החל לעצב בגדים בסגנונו הנקי והמחויט, וכשדרך כוכבו פתח ב-1974 בוטיק ראשון בשדרות מדיסון. כיום נמכרים בגדיו ביותר מ-600 חנויות ברחבי ארצות הברית ובנקודות מכירה נוספות באירופה, והוא אף מחזיק שבע חנויות דגל אמריקאיות.
