עיצוב פנים זה לעשירים? לא לפי תערוכות הגמר של החוגים לעיצוב פנים במכללה למינהל
וב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון.
רגע לפני שהבוגרים יוצאים לחפש פרנסה בתחום שמקושר בדרך כלל עם שיפוץ ולייף סטייל, שלא לומר "הום סטיילינג", הם מפגינים את יכולתם דווקא בקצה השני של הסקאלה - בפרויקטים חברתיים. בסיבוב בין עבודות הגמר, אי אפשר שלא לשמוע את קולה של המחאה החברתית מהדהד בין הקירות: לא פחות מחמישה מבין 60 הבוגרים בחולון הציגו תוכניות להפיכת מבני קולנוע ישנים וריקים ברחבי הארץ לדירות קטנות לסטודנטים ולבודדים, למשל. גם שיכוני הרכבת ישנים, מהסוג שקיים כמעט בכל עיר בישראל, היו נושא פופולרי להצעות לשיפור.
המכללה למינהל
במכללה שמו דגש על צרכיה המשתנים של המשפחה הישראלית החדשה, לעומת המודל הקבלני הסטנדרטי של הדירות, שכמעט לא השתנה עם השנים. השינויים במבנה המשפחתי ובדפוסי התעסוקה מעצימים את הצורך במרחבי מגורים גמישים, אומרת יעקובי וולק. יערה פרדו יצרה את "סימני מתיחה", מערכת שמאפשרת לחלל להשתנות בהתאם לצורך. מדובר בסוג של פרגוד משוכלל, עשוי שכבות של דיקט גמיש ופורניר שנכבשו יחד, וכולל ארבע יחידות בסיס. כשהוא סגור רוחבו 23 ס"מ ובמלוא פרישתו הוא מגיע ל-120 ס"מ. הוא מאפשר להפוך את אותו הסלון הביתי לסטודיו ליוגה, למשל. (מנחה: אדריכלית אריאל בלונדר).

מבני השיכון העממי בשכונת רמת אביב "הירוקה", שנבנו בשנות ה-50, אחידים במקור ומבטאים שיתוף ושוויון. תוספות הבנייה שאישרה העירייה במשך השנים מפרות את השוויון ואפשריות רק למי שידו משגת. ליטל מור יוסף תיכננה תוספות בנייה ששומרות על הפרופורציות המקוריות של הבניין, משכפלות אותו ומאפשרות מרחבים ציבוריים חדשים שאינם דשא פתוח, כמו מרפסות משותפות, גשרים וחניות, נגישים לכלל תושבי השכונה (מנחה: אדריכל עדי וינברג).


שכונה נוספת ששימשה נושא למחקר הסטודנטים היא שכונת ג'סי כהן המוזנחת בחולון, מעין חצר אחורית של מערך הקליטה בישראל. טל חריט בחרה לטפל בגשר הולכי הרגל המחבר בין שני חלקי השכונה, שהופרדו על ידי נתיבי איילון. חריט תכננה בגשר ובסביבותיו מרחב ש"מאחה" את חלקי השכונה באמצעות פעילויות כמו עיצוב גינות קהילתיות, חממות, גינה ציבורית ונקודת תצפית (מנחה: אדריכל אלי דרמן).

אורלי כהן קראה לעבודה שלה, שמעניקה פרשנות חדשה לתריס הישראלי, "התרסה". היא יצקה את התריסול המקורי והמוכר כל כך מחומר חדש וגמיש ממשפחת הסיליקון, שמאפשר לפתל אותו בדרגות שונות. דיירים בכל סוגי הדירות, מכל המעמדות, יכולים לשנות את מפתח התריס הן בהתאם לצרכים והן בהתאם לשעות היום והאור המשתנה (מנחה: אדריכלית אריאל בלונדר).

דימיטרי שרייבמן

מיה שלף

HIT – המכון הטכנולוגי חולון
בשיאה של מחאת הקיץ שעבר עברה קארין פדר לגור בשכירות באחד משיכוני הרכבת הישנים בשכונת יד אליהו. כמו ברבים אחרים, המרחב בין העמודים בקומת הכניסה של השיכון, עומד מוזנח, מנוכר וריק. פדר התרשמה מהאופן שבו הפכה שדרת רוטשילד למעין סלון פתוח וקהילתי, ויצרה את "סלון ציבורי", מקום מפגש לדיירי הבניין המשותף. ה"סלון" הנעים רוהט בפריטים ישנים שנתרמו על ידי הדיירים ומוחזרו, יחד עם דיקט תעשייתי, במטרה לייצר רבדים שיחזקו את תחושת השייכות הקהילתית ויאפשרו יצירת מרחב נעים לשיח והעשרה (מנחה: פרופ' גלעד דובשני).

אמיר משאט

מריאנה זנזורי


יערה לנדאו

"Green in between" הוא פרויקט שמנצל את הרווחים שבין בנייני קריית המלאכה בדרום תל אביב. רעות אביגל מציעה להפוך את הרווחים הללו למרכז לשיקום נוער בסיכון, שיפעיל חממות וגינות קהילתיות על גגות המבנים הגדולים. אל הגגות אפשר יהיה להגיע באמצעות גשר שמתפתל בין הבניינים (מנחה: אדריכל יואב מאירי).


בתי קולנוע נטושים שעומדים במרכזי ערים ללא שימוש הובילו כמה סטודנטים לחקור איך אפשר להחיותם לטובת התושבים. מאיה כהן לוי הסבה את קולנוע "מרכז" בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב למגורים לצעירים. שלוש קומות מגורים פונות אל החלל המרכזי של הקולנוע, שמהווה סוג של סלון ציבורי, ומכאן שמו – "Living in a movie" (מנחה: יואב מאירי).


נועה כהן