עיצוב פנים זה לעשירים? לא לפי תערוכות הגמר של החוגים לעיצוב פנים במכללה למינהל וב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון. רגע לפני שהבוגרים יוצאים לחפש פרנסה בתחום שמקושר בדרך כלל עם שיפוץ ולייף סטייל, שלא לומר "הום סטיילינג", הם מפגינים את יכולתם דווקא בקצה השני של הסקאלה - בפרויקטים חברתיים. בסיבוב בין עבודות הגמר, אי אפשר שלא לשמוע את קולה של המחאה החברתית מהדהד בין הקירות: לא פחות מחמישה מבין 60 הבוגרים בחולון הציגו תוכניות להפיכת מבני קולנוע ישנים וריקים ברחבי הארץ לדירות קטנות לסטודנטים ולבודדים, למשל. גם שיכוני הרכבת ישנים, מהסוג שקיים כמעט בכל עיר בישראל, היו נושא פופולרי להצעות לשיפור.

זהו לא מקרה. לכיוון הזה כיוונו ראשי החוגים – ברכה קונדה ב-HIT וכרמלה יעקובי וולק במכללה למינהל. "המרחב העירוני בישראל השתנה", נכתב ב"הזמנה לפעולה" שקיבלו הסטודנטים ב-HIT, "כיצד עיצוב תורם לשינוי פני החברה? איך הוא משרת תנועת מחאה? איך מעצבים במדינת רווחה, מתוך אמפתיה וחמלה?" במכללה למינהל ניסחה יעקובי וולק שש שאלות "מה אם", כמו "מה אם נעצב דיור זמני לאוכלוסיות מתחלפות? מה אם צורות מגורים יגיבו לשונות תרבותית? מה אם נמציא שפת עיצוב פנים חדשה במרחב הציבורי? מה אם מרחבים אוטופיים ישמשו מניע לעיצוב חללי מגורים? מה אם נייצר חללים מותאמים אישית בתוך מרחבים הסטנדרטיים? ומה אם פרוגרמות פנים יחוללו מחדש את המרחב העירוני?"

>> עוד עיצוב מחולל שינוי: ''ספיד-דיזיין'' לקהל הרחב

בחרנו כמה עבודות לדוגמה מתוך שתי תערוכות הבוגרים. לתערוכה של המחלקה לעיצוב פנים בשנקר – שנושאה העיר העתיקה בבאר שבע – נתייחס בקרוב, בכתבה נפרדת.

המכללה למינהל

במכללה שמו דגש על צרכיה המשתנים של המשפחה הישראלית החדשה, לעומת המודל הקבלני הסטנדרטי של הדירות, שכמעט לא השתנה עם השנים. השינויים במבנה המשפחתי ובדפוסי התעסוקה מעצימים את הצורך במרחבי מגורים גמישים, אומרת יעקובי וולק. יערה פרדו יצרה את "סימני מתיחה", מערכת שמאפשרת לחלל להשתנות בהתאם לצורך. מדובר בסוג של פרגוד משוכלל, עשוי שכבות של דיקט גמיש ופורניר שנכבשו יחד, וכולל ארבע יחידות בסיס. כשהוא סגור רוחבו 23 ס"מ ובמלוא פרישתו הוא מגיע ל-120 ס"מ. הוא מאפשר להפוך את אותו הסלון הביתי לסטודיו ליוגה, למשל. (מנחה: אדריכלית אריאל בלונדר).

הפרויקט של יערה פרדו. בזכות ה''פרגוד'' הסלון משתנה, בהתאם לצרכים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
הפרויקט של יערה פרדו. בזכות ה''פרגוד'' הסלון משתנה, בהתאם לצרכים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

מבני השיכון העממי בשכונת רמת אביב "הירוקה", שנבנו בשנות ה-50, אחידים במקור ומבטאים שיתוף ושוויון. תוספות הבנייה שאישרה העירייה במשך השנים מפרות את השוויון ואפשריות רק למי שידו משגת. ליטל מור יוסף תיכננה תוספות בנייה ששומרות על הפרופורציות המקוריות של הבניין, משכפלות אותו ומאפשרות מרחבים ציבוריים חדשים שאינם דשא פתוח, כמו מרפסות משותפות, גשרים וחניות, נגישים לכלל תושבי השכונה (מנחה: אדריכל עדי וינברג).

רמת אביב ''הירוקה''. מבנים שבמקור היו אחידים, ותוספות הבנייה עיוותו (צילום: מיכאל יעקובסון)
רמת אביב ''הירוקה''. מבנים שבמקור היו אחידים, ותוספות הבנייה עיוותו (צילום: מיכאל יעקובסון)

הפרויקט של ליטל מור יוסף. תוספות בנייה שיוצרות מרחבים משותפים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
הפרויקט של ליטל מור יוסף. תוספות בנייה שיוצרות מרחבים משותפים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

שכונה נוספת ששימשה נושא למחקר הסטודנטים היא שכונת ג'סי כהן המוזנחת בחולון, מעין חצר אחורית של מערך הקליטה בישראל. טל חריט בחרה לטפל בגשר הולכי הרגל המחבר בין שני חלקי השכונה, שהופרדו על ידי נתיבי איילון. חריט תכננה בגשר ובסביבותיו מרחב ש"מאחה" את חלקי השכונה באמצעות פעילויות כמו עיצוב גינות קהילתיות, חממות, גינה ציבורית ונקודת תצפית (מנחה: אדריכל אלי דרמן).

הפרויקט של טל חריט. גשר שמאחד, ולא רק במובן הפיזי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
הפרויקט של טל חריט. גשר שמאחד, ולא רק במובן הפיזי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

אורלי כהן קראה לעבודה שלה, שמעניקה פרשנות חדשה לתריס הישראלי, "התרסה". היא יצקה את התריסול המקורי והמוכר כל כך מחומר חדש וגמיש ממשפחת הסיליקון, שמאפשר לפתל אותו בדרגות שונות. דיירים בכל סוגי הדירות, מכל המעמדות, יכולים לשנות את מפתח התריס הן בהתאם לצרכים והן בהתאם לשעות היום והאור המשתנה (מנחה: אדריכלית אריאל בלונדר).

''התרסה'' של אורלי כהן. מתאים לכל בניין ולכל דירה (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
''התרסה'' של אורלי כהן. מתאים לכל בניין ולכל דירה (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

דימיטרי שרייבמן הפך ממגורה נעזבת בשולי נתיבי איילון בקצה תל אביב למגורי סטודנטים. הממגורה מתפקדת כלוח מודעות ענק, שמראה את עבודות הסטודנטים, ובלב החלל פוזרו חללי מגורים וחללי עבודה. חפצים אישיים של הסטודנטים המתגוררים ועובדים בממגורה – אופניים, חומרי גלם, עבודות ואוספים – פוזרו ברחבי החלל, המחופה בסורגים שיוצרים חזות מפוקסלת (מנחה: פרופ' אדריכל יוסי פרידמן).

מגורי סטודנטים עם חזות מפוקסלת. הפרויקט של דימיטרי שרייבמן (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
מגורי סטודנטים עם חזות מפוקסלת. הפרויקט של דימיטרי שרייבמן (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

מיה שלף בחרה בלוד כאתר מחקר להתחדשות עירונית, וב"חאן חילו" כמקום שבו אפשר להעניק נוכחות ל"נעלמים" של העיר. היא הפכה את החאן לבית מאולתר וארעי לחמולה בדואית, שמורכבת מחמש משפחות גרעיניות. חלל הפנים הותאם למסורת ולתרבות הנוודית וכולל חללי אירוח וחללי מגורים. השימוש מחדש מתבסס על שימור שרידי החאן והכנסת אלמנטים חדשים, שיאפשרו מגוון פעילויות (מנחה: אדריכל יפתח יששכרוב).

חאן כמקום מגורים ארעי לחמולה בדווית. הפרויקט של מיה שלף (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)
חאן כמקום מגורים ארעי לחמולה בדווית. הפרויקט של מיה שלף (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכללה למינהל)

HIT – המכון הטכנולוגי חולון

בשיאה של מחאת הקיץ שעבר עברה קארין פדר לגור בשכירות באחד משיכוני הרכבת הישנים בשכונת יד אליהו. כמו ברבים אחרים, המרחב בין העמודים בקומת הכניסה של השיכון, עומד מוזנח, מנוכר וריק. פדר התרשמה מהאופן שבו הפכה שדרת רוטשילד למעין סלון פתוח וקהילתי, ויצרה את "סלון ציבורי", מקום מפגש לדיירי הבניין המשותף. ה"סלון" הנעים רוהט בפריטים ישנים שנתרמו על ידי הדיירים ומוחזרו, יחד עם דיקט תעשייתי, במטרה לייצר רבדים שיחזקו את תחושת השייכות הקהילתית ויאפשרו יצירת מרחב נעים לשיח והעשרה (מנחה: פרופ' גלעד דובשני).

''סלון ציבורי'' של קארין פדר. מקום מפגש בין העמודים של שיכוני הרכבת הישנים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
''סלון ציבורי'' של קארין פדר. מקום מפגש בין העמודים של שיכוני הרכבת הישנים (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

אמיר משאט העביר את הקיץ שעבר במאהל בשדרות רוטשילד. הוא ביקש ליצור אלטרנטיבה שתגדיל את אפשרויות המגורים בתל אביב, ובחר להסב את המשרדים שב"בניין כלל" הישן והעצום במרכז תל אביב לדירות מגורים. תחת הכותרת "30 המטרים הרבועים שלי" תיכנן משאט 200 יחידות דיור זהות ומודולריות, שמיועדות לדייר יחיד והופכות לאישיות באמצעות בחירת החומרים והאווירה (מנחה: ניני ורשבסקי).

30 מ''ר לדייר - יחידת מגורים בבניין המשרדים ''כלל''. הפרויקט של אמיר משאט (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
30 מ''ר לדייר - יחידת מגורים בבניין המשרדים ''כלל''. הפרויקט של אמיר משאט (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

מריאנה זנזורי עיצבה מרכז של עיתונות חופשית מבעלי אינטרסים, חלל דיגיטלי שמבטא שקיפות ציבורית ומתפקד כמרכז חדשותי חי ואינטראקטיבי. זנזורי בחרה למקם אותו בלב – שלא לומר בתוך הגרון – של הקונצנזוס הממסדי: פואייה תיאטרון הבימה המחודש (מנחה: מיכאל אזולאי).

מרכז לעיתונות חופשית בלב ''הבימה''. הפרויקט של מריאנה זנזורי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
מרכז לעיתונות חופשית בלב ''הבימה''. הפרויקט של מריאנה זנזורי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
''הבימה'' היום. מקום יש (צילום: איתי סיקולסקי)
''הבימה'' היום. מקום יש (צילום: איתי סיקולסקי)

יערה לנדאו תרגמה את טיפוסי הפייסבוק שהגדירה (האקטיביסט, החברתי, המתעדכן והעסקי) לארבעה טיפוסי דירות. בפרויקט שלה, "חיים.פייסבוק", היא תיכננה מערך מגורים חדש המתבסס על הרשת החברתית. שיכון רכבת הפך ל"סטריפ" מגורים שבו יחידות מגורים אנכיות ומערכת תנועה אופקית. לטיפוס החברתי והחשוף מכולם תיכננה חלל פתוח, בו מוקמו מטבח ציבורי ו"זולה" שיתופית. האקטיביסט זכה במסכים שבאמצעותם הוא מפיץ את המסרים שלו והרביעי, העסקי שמעוניין בקידום אישי, מתגורר ביחידה שמכילה שולחן עבודה ומסך (מנחה: אדריכל יואב מאירי).

הפרויקט של יערה לנדאו. טיפוסי הפייסבוק משפיעים על טיפוסי הדירות (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
הפרויקט של יערה לנדאו. טיפוסי הפייסבוק משפיעים על טיפוסי הדירות (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

"Green in between" הוא פרויקט שמנצל את הרווחים שבין בנייני קריית המלאכה בדרום תל אביב. רעות אביגל מציעה להפוך את הרווחים הללו למרכז לשיקום נוער בסיכון, שיפעיל חממות וגינות קהילתיות על גגות המבנים הגדולים. אל הגגות אפשר יהיה להגיע באמצעות גשר שמתפתל בין הבניינים (מנחה: אדריכל יואב מאירי).

גשרים מחברים בין גינות קהילתיות על גגות קרית המלאכה. הפרויקט של רעות אביגל (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
גשרים מחברים בין גינות קהילתיות על גגות קרית המלאכה. הפרויקט של רעות אביגל (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

גינות קהילתיות לטובת נוער בסיכון. הפרויקט של רעות אביגל (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
גינות קהילתיות לטובת נוער בסיכון. הפרויקט של רעות אביגל (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

בתי קולנוע נטושים שעומדים במרכזי ערים ללא שימוש הובילו כמה סטודנטים לחקור איך אפשר להחיותם לטובת התושבים. מאיה כהן לוי הסבה את קולנוע "מרכז" בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב למגורים לצעירים. שלוש קומות מגורים פונות אל החלל המרכזי של הקולנוע, שמהווה סוג של סלון ציבורי, ומכאן שמו – "Living in a movie" (מנחה: יואב מאירי).

חדר להשכרה בקולנוע לשעבר. הפרויקט של מאיה כהן לוי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
חדר להשכרה בקולנוע לשעבר. הפרויקט של מאיה כהן לוי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

אולם הקולנוע הפך לחלל משותף. הפרויקט של מאיה כהן לוי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)
אולם הקולנוע הפך לחלל משותף. הפרויקט של מאיה כהן לוי (באדיבות החוג לעיצוב פנים המכון הטכנולוגי HIT חולון)

נועה כהן בחרה לתכנן דיור בר השגה דווקא ב"מגדל מנהטן" שבשכונת פארק צמרת בצפון תל אביב (בתמונה כאן למטה). בפרויקט "StreeTower TLV" היא בוחנת הצעה לעיריית תל אביב, לחייב יזמים המקבלים זכויות בנייה למגדלים, להקצות 20% משטח הבניין לטובת דיור בר השגה. בנוסף לדירות שתיכננה כהן, בקומות 13-19 של המגדל, היא יצרה מפלס עירוני וציבורי חדש, מעין רחוב עילי היקפי, שאליו אפשר להגיע מכל דירה (מנחה: אדריכל ניסן ורשבסקי).