על כרטיס הביקור הראשון שלי כמעצבת פנים הופיע צילום של ארגז. מהסוג של ארכיב, עם מכסה קצת פתוח. המילה "פנים" ישבה עליו, פיסית, המכסה הפתוח למחצה רמז שיש משהו בפנים. אהבתי את הדימוי של הארגז, שמחד אינו צפוי מדי או קשור ישירות לעיצוב פנים, ומאידך מתחבר באופן די חופשי לכל מיני אסוציאציות, כמו ארגזים של מעבר דירה או הקופסה בתוכה אנחנו גרים. צורת הקוביה וחיבורה עם החומר הפשוט - הקרטון העירום, שידרו פרקטיות ופשטות - שני ערכים ששמחתי לשדר.
מתנדנד ומתקפל. עמיד במים ובאש. עריסת קרטון של Green Lullaby
בשנים האחרונות, עם עליית הידידותיות לסביבה נעשה יותר ויותר שימוש בקרטון, גם כחומר ממוחזר וגם כחומר שניתן למחזר. הורים צעירים מודעים מחד לחשיבות של שימוש בחומרים מתכלים וגם רוצים לשמור על התינוקות שלהם מחומרים רעילים ומזיקים. חברת "Green Lullaby" אותה הגתה והקימה רות קינן, מייצרת רהיטים ומשחקים לילדים, עשויים מקרטון ניתן למחזור ומצופים בחומר מעכב בעירה ידידותי לסביבה. אפשר לבנות אותם בקלות (יחד עם הילדים) ולקפל בסוף השימוש (עד הילד הבא).
ספסל עם אחסון ושולחן של Green Lllaby. ומותר, ומותר לקשקש!
למרות שהמוצרים נמכרים בכל העולם, בארץ הם לא קיבלו תו תקן, אבל עדיין אפשר למצוא גם את העריסה לתינוק וגם את זו לבובות בכמה חנויות. קרטון זול יותר מעץ, והרהיטים אינם יקרים.
קוביות שהן קופסאות אחסון, בית בובות ועריסה לבובה. כשנמאס מקפלים. צילומים: משאת בילו
חברה ותיקה יותר שמייצרת צעצועים ומשחקים מקרטון חשוף לילדים היא החברה האנגלית Paperpod. החברה מייצרת מזה שנים צעצועי קרטון מקסימים לילדים, החל מטירות וקוביות דרך מטוסים, מכוניות, אוהלי טיפי ובתים. גם כאן, הרהיטים מתקפלים בקלות ולכן אין בעיה לאחסן אותם, אפשר לצייר עליהם ולצבוע אותם והם עשויים מקרטון ממוחזר.
יחזיק מעמד בחזרה לאטמוספירה? טיפי וטיל של פייפרפוד
טעם של פעם. טירה ואווירון של פייפרפוד. נו? מי יביא אותם לארץ?
כמו במשחקי ילדים, הקרטון מחליף חומרים יקרים יותר וקשים יותר לשינוע, ובזכות התכונות שלו כחומר -- קל אבל חזק -- אפשר לעבוד איתו בפרויקטים ארעיים, מהירים ומתכלים. Pop-Up קוראים להם.
אחד כזה הוא פרויקט בית תפילה ארעי למתחתנים בניו יורק.סטודיו Z-A ממנהטן זכה בתחרות תכנון מהיר של כנסיה שהוצבה בסנטרלפארקבניו יורק, כדי לחגוגאתהחוקהחדש המתיר נישואין חד מיניים.
הרי את מקודשת לי, תחת קרטון גלי. צילום: מליסה מרפי
הקאפלה, שנקראה "הנשיקה" עוצבה תוך יומיים, הוצאה לפועל תוך שלושה, ונבנתה תוך שעתיים, בשימוש בלוחות קרטון בעובי 40 מ"מ ודבק נגרים. זמן הבניה היה אחד הקריטריונים בתחרות, אליה הוגשו 56 הצעות. היא "מורכבת משני אלמנטים העשויים אותו חומר, להם צורה שונה שיוצרת יחד שלם שעולה על סך חלקיו", לדברי המתכננים. ההשראה הגיעה בין השאר ממבנה ה DNA. שנים עשר זוגות באו בברית הנישואין תחת קשת הקרטון הזמנית הזו בפארק, שנבנתה מ-130 לוחות קרטון גלי, ועוד 12 במודל השני שזכה,שהורכב מסרטי בד בצבעי הקשת -- משחק מלים על המונח "To tie the knot".
באושר ובעוני, בחולי ובבריאות, בקרטון ובדבק
ואיך אפשר בלי הזווית הישראלית.. הסטודיו שייך לגיא צוקר, בוגר לימודי ארכיטקטורה בטכניון ותואר שני באוניברסיטת קולומביה, ובין הפרויקטים הרבים שלו עוד פרויקט שעושה שימוש בגלילי קרטון.
מדובר במיצב תצוגה עבור עמותת AIDA -- ארגון המסייע לחשוף אמנים ישראלים באצרות זרות. הארגון הציג בשנת 2008 בשיקאגו וצוקר תכנן עבורו תצוגה המורכבת מצינורות קרטון בגבהים שונים המשלבים אחסון ותאורה.
כשנה לאחר מכן הוצגו עבודות של אמנים נורווגים בתערוכה ב DogA באוסלו, מרכז מקומי לעיצוב ואדריכלות כשמעליהן או לידן מרחף מיצב של ארגזים שיצר סטודיו "Fantastic Norway" ונקרא "ענן מקרטון".
ירון ואן מקלן מסטודיו JVM ההולדני תכנן חדר אורחים בוילה בשוויץ: בהשראת ציור מימי הביניים (השתמש בקרטון בעובי 4 ס"מ). הקרטון יוצר מדפים מסביב לחדר והקשתות יוצרות אשליה שהן מחזיקות מבחינה קונסטרוקטיבית את המבנה.
סטודיו JVM צילום: Jeroen van Mechelen
סטודיו JVM צילום: Jeroen van Mechelen
החנויות של חברת הקומסטיקה האוסטרלית Aesop הן תמיד חגיגה של עיצוב יצירתי -- בעמדה שלה בתוך חנות מרסי הפריזאית "כלא" סטודיו מארץ' 4500 ארגזים בתוך רשת -- האריזות של המוצרים עצמם.
צילום: Studio March
המפגש הראשון עם עבודתה שלאנליז ריס, אמנית אוסטרלית שעובדת ומציגה באדלייד, נראה לי כמו יצירת ילדים, ואפילו תייגתי אותה לעצמי תחת "עבודות יד". חיפוש אחר מקור העבודה הביא אותי אליה ואל יצירתה. היא עוסקת במָקום, איך אנחנו בונים אותו, מה אנחנו נושאים איתנו. היא "בודקת את הארכיטקטורה כמסמנת של מקום, כאמצעי לחקר המסגרות שאנו יוצרים כדי לזהות את עצמינו עם מקום". היא עושה, בין השאר, שימוש בחומרים ממוחזרים ובודקת איך אנחנו יוצרים ומתָקשרים עם הסביבה שלנו. ביצירה שלה "השמיים נופלים" היא אספה קופסאות בהן היא משתמשת ביום-יום (רובן מחנות חומרי האמנות מתחת לסטודיו שלה), ויצרה מגדל שמשלב תאורה, ומזכיר עבודות ילדוּת, בטירות ובתי בובות מחומרים דלים.
The Sky is Falling - Henny Pennys Lament, 2008, by Annalise Rees צילום: מיק בראדלי
ביצירה שלה "השמיים נופלים -- הקינה של הני פני" ריס מתייחסת בציניות למשל הילדים המוכר (גם בתור "צ'יקן ליטל") בו אפרוח קטן מפיץ שמועה שהשמיים נופלים אחרי שנופל עליו בלוט. בסיפור יש תחושה של אסון בלתי נמנע והיסטריה שנובעת ממנו, ומוסר ההשכל הוא "אל תאמין לכל דבר שמספרים לך". בהקשר הסביבתי אנחנו באמת לא מאמינים למה שמספרים לנו, אומרת ריס, ומתייחסת להתעלמות מכך שהשמיים עומדים ליפול עלינו, נושא בוער במיוחד באוסטרליה.
Shapeshifter, עבודה נוספת של אנליז ריס, אדלייד, אוסטרליה
כרגיל, אינסוף דברים יפים מצאתי בשיטוטי בחיפוש אחר עבודות מקרטון:חנות ספרים בלונדון, חווה חקלאית שהוקמה ליד המרכז PS1 של MOMA בניו יורק, או עבודות של הארכיטקט היפני שיגרו באן, שמייצר הכל מנייר וקרטון -- החל מחללי תצוגה זמניים להרמס, וכלה בבית ספר זמני בסצ'ואן, שבא להחליף את זה שנהרס ברעידת האדמה. עוד כתבות מרתקות על עיצובים בקרטון תוכלו למצוא כאן ב Dezeen.
אסיים בהצעת הגשה למחזור קרטון ברוח ה"עוד כמה ימים וזה נגמר" של סוף החופש הגדול והמודעות הסביבתית של אנליז ריס -- יצירת מפלצת ה"טרופותי" (תרגום מעולה של רימונה די-נור לגראפלו) מתוך בלוג מקסים שמשלב איורי מזון ועבודות יד עם ילדים. תהנו!
