דבר אחד יש ברחובות שלנו יותר מאשר ערימות:
וזה המון "חיות מחמד" שחוגגות עליהן:
במיוחד עם בוא האביב, מכל פינה ברחובות שלנו משחר נמר קטן לטרף, או לשעשועים:
לא רק ביום:
לכן הכרזת הבעלות החד משמעית הזאת:
צריכה להתקבל כלשונה. ממש כך. הרחובות שלנו שייכים לחתולים משוטטים.
מדובר, כפי שנהוג לכתוב, בתופעה. אך הפעם לא אומר עליה כמעט דבר משל עצמי. אתן לרשויות לדבר. דוח מבקר המדינה מ-2011 קובע כי: "בישראל, כמו בשאר המדינות המערביות, החזקת חתולים בבתים נפוצה מאוד וכמות בתי האב המחזיקים בהם מוערכת בכ-13 אחוז. לבד מחתולי המחמד השייכים לבעלים המספקים להם את רוב צורכיהם", כמו זה:
"יש גם חתולי רחוב, או חתולים ללא בעלים, המשוטטים בתחומי ערים ויישובים":
דוח המבקר אמנם לא מציין זאת, אך המשוטטים יודעים להסתדר מצוין, אולי טוב יותר מדרי רחוב ההולכים על שתיים. כשחם, הם שותים:
בשקיקה ממש:
כשקר, מנסים להתחמם:
מדי פעם מישהו זורק להם:
לפעמים אפילו:
ואם לא, אז מסתדרים עם מה שיש:
המבקר, כמקובל אצל מנהיגינו, מבקש קודם כל להזהיר. "חתולי הרחוב יוצרים מטרד", הוא קובע, "ואף מסכנים את בריאות הציבור, בעיקר לנוכח קצב התרבותם. מחקרים בעולם", נכתב בדוח, "מצאו שבאזור עירוני יכולים להצטופף כ-1,000 חתולים בכל קמ"ר". וברחוב קורדובירו הקצר?
"בישראל", ממשיך המבקר, "נוכח היעדר מחקרים או נתונים רשמיים, אין נתונים מהימנים על מספרם ותפוצתם של חתולים משוטטים, וקיימות הערכות בלבד. על פי הערכה של עמותת 'תנו לחיות לחיות' יש בישראל כ-300,000 חתולי בית". הנה אחד משלנו:
"ויותר משני מיליון חתולי רחוב". הנה אחד לדוגמה (ועוד עם שלוש רגליים):
ואם לא די בכך, "בכל שנה נולדים עשרות אלפי חתולים המתווספים לחתולי הרחוב. חתולה לא מעוקרת יכולה להביא לעולם כ-160 צאצאים בפרק זמן של שנתיים, בשרשור עם כלל צאצאיה":
עוד מזהיר המבקר, כי "לצד ההשלכות החיוביות של חתולי מחמד וחתולים בכלל, כגון טריפת מכרסמים ומזיקים והפחתת הבדידות של בני האדם המאכילים אותם, חתולי רחוב עלולים להוות סכנה". אך לפני שאגע בסכנה, מילה על לכידת מכרסמים (שלא לומר..., כדי לא לפגוע בערך הנדל"ן):
בטיפול בעניינם של "מכרסמים", נוהגות ברחובות שלנו שיטות מקובלות:
אך גם שיטות מקובלים:
לא רק ויקיפדיה, אגב, מאשרת שיש רבי מיוחד כל כך, אפילו האתר "צדיקים" מודה בסגולותיו של ישעי'לה לסילוק עכברים. אך כעת נשוב לענייננו -- סכנות חתולי הרחוב שמונה מבקר המדינה.
1. כלבת
"החתולים הם נשאים של מחלות רבות, חלקן עלולות להדביק גם בני אדם. המסוכנת והקטלנית שבהן, העוברת בנקל מבעל חיים אחד למשנהו ולבני האדם, היא מחלת הכלבת. בארצות הברית החתולים הם נשאי הכלבת הנפוצים ביותר מבין חיות המחמד":
ולא רק בארצות הברית. "בישראל", מגלה הדוח, "נפטרה בשנת 2003 אישה כתוצאה מכלבת שהועברה אליה על ידי נשיכת חתול, וקרוב לוודאי שגם אחד מבין שלושת מקרי התמותה מכלבת שאירעו בשנים 1996 עד 1997 נגרם על ידי חתול". ועוד יותר מפחיד מזה: "על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון חלה עלייה רצופה במספר האזרחים שקיבלו טיפול מונע נגד כלבת בעקבות מקרי נשיכה ושריטה של חתולים".
2. סכנה בטיחותית ותברואתית
"חתולי רחוב עלולים לפגוע בבריאות הציבור גם בדרכים אחרות. הם חודרים לבתים ולמטבחים ולמתקנים רגישים כמו נמלי תעופה, מפעלים ובתי חולים".
3. מחלות נוספות הפוגעות בבני אדם
"על פי דעת מומחים חתולים מעבירים מחלות רבות לבני אדם, כמו למשל מחלת הטוקסופלזמה הפוגעת בעיקר בנשים הרות ובבני אדם בעלי מערכת חיסון חלשה. ד"ר ג. בנעט מהמכון הווטרינרי בדק ומצא כי מחצית מהחתולים שנבדקו על ידו נגועים ב'מחלת השרטת', המועברת מחתול לחתול בעקיצת פרעוש".
לא רק זאת, גרוע מזאת: "חתולים רבים נגועים בתולעים טפיליות שעשויות לעבור גם לבני אדם, במיוחד לילדים. רוב ארגזי החול בגני המשחקים של ילדים מזוהמים בצואת חתולים וכלבים, והם מהווים מקור למחלות רבות".
4. הטרדה ופגיעה באיכות החיים
"נוכחות חתולי הרחוב מהווה מטרד ציבורי באופנים האלה: רעש הנגרם מיללות, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, בשל קרבות רחוב שהם מנהלים ביניהם בתקופות החיזור והייחום":
עוד בתחום ההטרדה, קובע מבקר המדינה כי "נטייתם להפוך פחי אשפה על פיהם יוצרת רעשים, ופיזור האשפה ברחובות גורם לריחות לא נעימים וללכלוך":
וחוץ מזה, "הצואה שהם מפרישים גורמת לריבוי יתושים וזבובים":
אם לא די בכל אלה, במסגרת הפגיעה באיכות החיים, מציין המבקר גם: "סכסוכי שכנים המתגלעים בין חובבי חתולים המאכילים אותם לבין אלה המוטרדים מהחתולים הנכנסים לחצרות הבתים לחפש מזון". ואכן, מאכילת החתולים המסורה משדרות וושינגטון קבלה באזני יום אחד בצער רב, כי אחת השכנות זורקת לה בכל פעם את כלי האוכל וכלי המיטה שהיא מארגנת לבני חסותה, ולכן היא נאלצת לחפש שוב ושוב ציוד חדש:
אז מה עושים? לדעת המבקר, "על הרשויות המקומיות לפעול במלוא המרץ, תוך שיתוף ציבור מאכילי החתולים בתחומן, להסדרת תחנות האכלה בהתאם לנוהל 99. הדבר יתרום", לדבריו, "לשמירה על בריאות התושבים וימנע הפרעה לשכנים".
אין לי מושג מהו נוהל 99, אך זו הזדמנות טובה לחדש למבקר המדינה. ברחובות שלנו, האכלת חתולים זה סיפור של אתמול, כפי שכבר סיפרתי פעם,
עניין טריוויאלי לגמרי:
אצלנו, יותר משהעגל רוצה לינוק, כמו שאומרים, הפרה רוצה להיניק:
ברחובות שלנו דאגה ומסירות נבחנות על מדרגה אחרת, גבוהה יותר -- על סידורי דיור. ההשקעה בהם ניכרת. הן במגזר הפרטי:
וכמובן שבמרחב הציבורי:
בגזרת הדיור הציבורי, מתגלות לא רק הדאגה היתרה לבעלי תשע הנשמות, אלא גם היצירתיות האופיינית לרחובות שלנו:
יצירתיות שלא מהססת, אגב, לנצל משאבים ציבוריים זמינים (הראויים לדוח נפרד של המבקר), כמו למשל שיכון הוותיקים הזה ברחוב קורדובירו:
כאן, כמו בשדרות וושינגטון, הדירות המאולתרות עוברות שינויים בלתי פוסקים. מבפנים:
ומבחוץ:
והשיכון כל כך מוכר ומבוסס עד שדייריו קיבלו יום אחד:
טוב, זאת בדיחה. אבל אם כבר צוחקים, למרות אזהרות המבקר, אז עוד אחת. כשצילמתי יום אחד שובב נמרץ ברחוב הקישון:
יצא אלי מוכר מחנות סמוכה וסיפר כך: "יש לי חבר שיש לו תוכי, והוא לימד את התוכי שלו לעשות מיאו. כשהתוכי עושה מיאו, הכלב של השכן של החבר שלי רץ למרפסת ומתחיל לנבוח, והשכן של החבר שלי צורח על הכלב שיפסיק לנבוח". נו? שאלתי. "זה נורא מצחיק", הוא אמר.
מעניין אם זה יצחיק גם את מבקר המדינה.