פלורנטין 11, 26 באוקטובר 2014
יזמי הבניין ברחוב פלורנטין 11:
פלורנטין 11, 19 באוגוסט 2013
מעדכנים את רוכשי הדירות, באתר של מנהלי הפרויקט, בקצב התקדמות הבנייה. מעשה יפה. אך ספק אם יכללו בדיווח עתידי את מה שקרה בבניין מאז השבוע שעבר. תחילה התנשא באוויר הרחוב ריח עז של ביוב. איש לא הבין מאין הוא מגיע. מכיוון שהעבודה באתר הואטה באחרונה, לא היו בו פועלים. "במקרה עברתי במקום", מספר אחד מהעובדים, "ושמעתי מים זורמים. חשבתי שמישהו נכנס ועושה מקלחת. הלכתי לבדוק וגיליתי מה קרה". ומה שקרה זה הצפת ביוב נוראה. עקב כשל בחיבור מערכת הביוב של הבניין למערכת העירונית הוצפו במשך כמה ימים כל מרתפי הבניין החדש בביוב.
פלורנטין 11, 26 באוקטובר 2014
והתוצאה: שני ימי שאיבה ארוכים של מכליות גדולות שהוציאו מהמרתפים והחניונים כמויות עצומות של נוזלים סרוחים; והעסקת פועלים שינקו צואה ושאר גועל נפש מעומק הבניין:
צינורות השאיבה בעבודה. פלורנטין 11, 26 באוקטובר 2014
לדברי העובד, הכשל בחיבור מערכות הביוב יתוקן בקפדנות. לצורך כך החלו עכשיו, כשהבניין כמעט גמור, בחפירת בור ביוב ייעודי:
בור באמצע המדרכה. רחוב פלורנטין 11, 27 באוקטובר 2014
רחוב פלורנטין 11, 28 באוקטובר 2014
השכנים מקווים שהמדרכה תוחזר להם במהרה. ואת הריח הנורא (וכל מה שיצא ממרתפי הבניין שאיש עדיין לא גר בו) הם מבטיחים לנסות לשכוח.
העבודות נמשכות. רחוב פלורנטין 11, 28 באוקטובר 2014
2. למי הפריע הציור על קיר החנות לחיות מחמד?
רחוב פלורנטין 25, 28 בספטמבר 2014
על קיר החנות לחיות מחמד ברחוב פלורנטין 25 התנוסס מאז שנפתחה בראשית השנה, או קצת אחר כך, הציור הגדול הזה. כלב וחתול. לא השתגעתי על הציור, אבל טעם אישי אינו רלוונטי. הציור היה אטרקציה; עוברים ושבים, מספר המוכר, היו מצטלמים לידו, אהבו אותו, שאלו עליו. בעל הבית נתן את הסכמתו לביצועו. ולמרות הכל, למישהו הוא הפריע.
פקחי העירייה, מספר המוכר, דרשו כמה וכמה פעמים למחוק את הציור; פעמיים בחודשים האחרונים שילמו עליו בעלי החנות קנס של 800 שקלים; והצעתם להתייחס לציור כאל שלט ולשלם עבורו דמי שילוט נדחתה. אז הגיעו המברשות. לדברי בעל הקיוסק שמעבר לכביש, זה קרה ביום חמישי (23 באוקטובר) בסביבות אחת-עשרה בלילה. מברשות ופקחים. זהו. הציור איננו:
רחוב פלורנטין 25, 26 באוקטובר 2014
חסות החשיכה לא מריחה טוב. הצביעה הגסה והרשלנית (כך שהצבע מכסה רק חלקית את השטח) מקוממת ומכעיסה. איך ייתכן שכתמים כאלה עדיפים על ציור? סדר עדיפויות מעוות בעיני. איזה חוק יבש אולי נשמר, אבל מה עם התושבים, עם סביבת מחייתם, עם המרחב הציבורי, עם האסתטיקה של הרחוב, כל אלה חשובים פחות מהחוק? הרי אחרי כל זה, העיריה מציעה סיורים לרחובות הגרפיטי שלנו.
3. למי הפריעה כתובת המחאה בגינת בן עטר?
אבל הגורל צוחק. על ציור שנמחק מקיר החנות לחיות המחמד חתומה חברת:
רחוב פלורנטין 25, 28 בספטמבר 2014
שבראשה עומד הצייר רומן קוז'וקין, השותף לביצוע ציור הקיר המיוחד של יונתן כיס-לב בגינת בן עטר:
רחוב בן עטר, 25 בספטמבר 2014
כאן הגרפיטי מותר, על פי סיכום עם העיריה, וגם הציור הזה הפך לאטרקציה תיירותית של ממש. הסיורים הרבים ברחובות שלנו עוצרים תחתיו, מצלמים אותו, מדברים עליו:
רחוב בן עטר, 12 באוקטובר 2014
כשצויר, בערב ראש השנה, התעוררה שאלה ביחס לכתובת המחאה שהיתה על הקיר. לאחר התדיינות הוחלט להשאירה, כפי שסיפרתי, כי גם מחאה זה יפה וחשוב. אבל מתברר שלא כולם אוהבים מחאה ונמצא מי שבחר לכסות אותה:
רחוב בן עטר, 20 באוקטובר 2014
בהדבקה רשלנית במיוחד, חייבים לומר. נראה שגם המצולמת לא הכי מרוצה (אולי בגלל שהיא מריחה את הביוב מרחוב פלורנטין הסמוך).
רחוב בן עטר, 20 באוקטובר 2014
