למרות שהרחובות שלנו לא נודעים דווקא בצניעותם, ואצלנו מותר למכור אפילו גרביונים, כפי שאפשר לראות, בסיעתא דשמיא, מתהלך בינינו צדיק סמוי מן העין, אולי יותר מאחד, שלא יכול/ים לסבול את הפריצוּת. הוא לא אחד שמקונן בינו לבינו, הוא אחד שעושה מעשה:
לא תמיד זה עם צבע אדום:
עמדתו ברורה:
ופעולתו נחושה, גם אם לעתים מינורית, כמו הטיפול בציור של קלון. זה הציור:
ומה נמחק ממנו כעבור זמן?
מרחוק קשה לראות. מקרוב, זה ברור מאוד:
או במקרה של המשרבט האלמוני:
שקיבל כעבור ימים אחדים תוספת חשקנית:
ואז הגיע הצדיק:
לא תמיד זו מחיקה, לפעמים זו רק תוספת קטנה ומתוחכמת:
בדמיוני הוא מין:
אך לעתים הוא מצליח לעורר אהדה, כמו במקרה של גסות הרוח הטבעונית. ברחבי השכונה נפוצות הכתובות הדוחות:
כאן התוספת שלו תופסת, כמעט נוגעת ללב, למרות מופרכותה:
כך או כך, ברחובות שלנו תימצא תמיד תגובת נגד: הולמת פחות:
או בכלל לא: