תמונות שהן סוג של סלב תמיד היו להיטי המוזיאונים: למוזיאון הלובר יש את המונה ליזה שמושכת אליו המוני מבקרים, ובחודשים הקרובים תמלא מרילין מונרו המשוכפלת תפקיד דומה במוזיאון תל אביב. "עשרים מרילין" – יצירתו הנודעת של אנדי וורהול, הכוכב הגדול של תנועת הפופ-ארט ואחד האמנים המשפיעים ביותר על עולם האמנות והתרבות ממחציתה של המאה ה-20 – היא אולי יצירת הפופ-ארט המוכרת בעולם.
ממש מאחורי מרילין, מעבר לקיר, תלויה גרסתו של וורהול לציור מפורסם אחר של ליאונרדו דה וינצ'י – הסעודה האחרונה. וורהול מתבסס על הקומפוזיציה הידועה של דה וינצ'י, אי אפשר לטעות בה, אך רושם את ישו ו-12 שליחיו על גבי בד רחב ידיים בקו נקי ובשחור-לבן, וביניהם שוזר אלמנטים מסחריים עכשוויים, כדוגמת הלוגו המפורסם של סיגריות "camel".
היצירה הזו מדגימה היטב מהי תנועת הפופ-ארט, שראשיתה בסוף שנות ה-50 באנגליה ובתחילת שנות ה-60 בארצות הברית. היא הפיחה רוח רעננה ובדקה מחדש את מושגי ה"גבוה" וה"נמוך" באמנות, באמצעות העלאת דימויים מחיי היום-יום והתרבות הפופולרית לדרגת אמנות.
סוזן לנדאו, מנכ"ל המוזיאון והאוצרת הראשית, בחרה למקם את עבודותיו של וורהול, התופסות יותר ממחצית משטח התערוכה, על פי נושאים. הדפסי הסלבס נתלו בחלל הפנימי, ואילו הכניסה לתערוכה מעמתת את הצופה עם שתי עבודות גדולות וסמליות שלו – ציור גדול מימדים של בקבוק קוקה קולה בשחור ולבן מתחילת תקופת הפופ-ארט שלו, והדפס דיוקן עצמי – ענק ומעורר חוסר שקט, בצבעי אדום ושחור בוהקים – שיצר כשנה לפני מותו.
באולם האחרון של התערוכה תלויות עבודות של טום וסלמן – גם הן, כמו רוב היצירות על הקירות, עצומות ונראות למרחוק. וורהול ווסלמן היו בשנות ה-60 מכונני ומנסחי הפופ-ארט. נושאי יצירתם היו דומים לעיתים – החברה הצרכנית האמריקאית, תקשורת ההמונים ועולם הפרסום – אך וסלמן נתן ביטוי משלו למאפייניו של החלום האמריקאי. הוא צייר במשטחי צבע גדולים, גרפיים ובוהקים מוצרי צריכה, אובייקטים אמריקאיים טיפוסיים ועירום נשי סטריאוטיפי, ארוטי. למשל, הסדרה "עירום אמריקאי גדול", שתמונות ממנה פותחות וסוגרות את הכתבה.
אדם מקיואן, הצעיר שבחבורה, רק נולד כאשר האמנים האחרים כבר היו ברובם מצליחים למדי. הוא הפך אובייקטים מוכרים ובנאליים למנוכרים וטעונים, באמצעות שחזורם מחומר לא צפוי. בתערוכה מוצגים אובייקטים גדולי מימדים שיצר מגרפיט, החומר שמשמש לייצור עפרונות. הוא חצב בגושים גדולים, אפלים ומלכלכים צורות שמוכרות לנו מחיי היומיום, כמו מתקן שתייה, או כספת. השימוש בגרפיט הקר והקודר, המקושר באופן קולקטיבי ומיידי עם עיפרון, מעורר בין היתר שאלות על אמיתות האובייקט – אולי ניתן למחוק אותו במחק פשוט, או ליצור באמצעותו אמנות? אמני הפופ-ארט עסקו ברווח המרתק שבין אמנות לחיים, ומקיואן מוסיף פן אקטואלי לדיון זה גם היום.
אוצרת: סוזן לנדאו.
מתי: ללא תאריך נעילה.
איפה: מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27, תל אביב. לפרטים נוספים.
- איריס פוגל בן חמו היא כותבת הבלוג colourful way
.
>> ואיך נראית היצירה הפופית של חסיד חב"ד לשעבר?
