העובדה שאין בישראל קיבוץ שנקרא "השלושה" לא מפריעה למוכרי הרהיטים. ולמי כן? כבר שנים שהקיבוצים הם שק החבטות של החברה הישראלית. נדמה היה שהמותג, גם אם לא בצדק, פשט מזמן את הרגל. אבל הרחובות שלנו מפתיעים: כשזה יכול להועיל לתזרים המזומנים, הקיבוץ הוא עדיין שם-דבר. החינוך בקיבוצים נחשב מצוין? אז יש לנו גן:
גם מכבסה:
האלכוהול אצלם יותר בזול? אז גם אצלנו יש מחירי קיבוץ:
יש להם צימרים? אז גם לנו:
הם יודעים לעבוד? אז הנה הם עובדים גם אצלנו:
מצד שני, אם להודות באמת, זה הם התחילו.