חדר ישיבות

שירותי האורחים הם אחד המקומות החשובים בבית, במיוחד כשמארחים משפחות וחברים בימי מלחמה. אבל גם בימי שגרה לא כדאי לוותר על חדר המחשבות, השקט והשלווה. מי שמתכנן נכון - נהנה יותר

רונית כפיר פורסם: 18.11.12 12:01

תגיות:

בזמן האחרון יוצא לי לעצב דירות קבלן רבות, מה שמכונה "שינויי דיירים" - תהליך ארוך שעליו אכתוב יום אחד (בקרוב, אני מקווה). שוב ושוב אני נתקלת בסוגייה שעולה מול לקוחותי: שירותי האורחים.

כשזה מגיע לאורחים, אנחנו נתקלים ביחס כפול: מצד אחד יש את קונספט "חדר האורחים", שהוא בדרך כלל חדר נוסף שלא ממש יודעים מה לעשות איתו ולכן קוראים לו כך. שמו העממי הוא בדרך כלל "חדר בלגאן". גם זה ראוי לפוסט נפרד, שהשורה התחתונה שלו תהיה: כל דירה חייבת מחסן, אבל מה שלא מסודר ונגיש לא עוזר לנו. אם מבולגן שם בטירוף, פשוט צריך לקחת הכל ולזרוק. סימן שאתם לא צריכים את כל זה.

בימים האחרונים אני מתארת לעצמי שבתים רבים דווקא כן מנצלים את חדרי האורחים שלהם, וגם על השירותים יש יותר קופצים. הפוסט הזה מתייחס לשימוש של החדר הקטן בעיקר בימים "רגילים", ומקבל משנה-תוקף בזמנים בוערים כאלה.

חדר נעים ונפרד. צילום: גלית דויטש

שירותי האורחים, מתוך מחשבה פולנית של "אני אגור לי פה בחושך", הם לפעמים החדר המושקע ביותר בבית. אבל מלבד המחשבה הנדיבה על איכות החוויה של המשתמשים, יש לשירותי אורחים פונקציה חשובה נוספת בחיים המשפחתיים - פרטיות. סטנדרט חדש בדירות קבלן חדשות הוא "יחידת הורים" או "סוויטת הורים", כלומר חדר שינה המחובר לחדר רחצה נפרד. נכון, זה נחמד שיש חדרי רחצה נפרדים לילדים ולהורים. איכות חיים. בעוד שבדירות של שנות ה-50 וה-60 השירותים היו תמיד חלל נפרד, שנעלם ואיננו בשיפוצים העכשוויים, היום השירותים היחידים שמצויים בנפרד בדירות ובתים חדשים קרויים "שירותי אורחים". העיצוב העכשווי מאוד אוהב "אופן ספייס", מרחבים רציפים, חלונות גדולים ומבטים רחוקים. אבל גם לחדרים קטנים וסגורים לחלוטין יש יתרונות ויש צורך. האדם הסביר, לטעמי, עדיין ירגיש יותר בנוח בחלל קטן ושקט מאשר במרחב ענק בו הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד.

כבר סיפרתי איך בבית השכור הזה אני חיה את כל הזוועות שאני מטיפה נגדן בעיצוב בתים. אחת מהן היא en-suite bathroom: חדר רחצה הורים, כלומר חדר רחצה ובו אסלה. כן, אני מפונקת ומתלוננת: יש לנו כאן לא פחות משלושה חדרי רחצה, ובכל אחד אסלה, אבל "שירותי אורחים", קרי שירותים בחדר נפרד, שבו רק אסלה וכיור, שקט ושלווה - אין.

שירותים וכיור. בדירות רווקים זה עובד. צילום: גלית דויטש

לא אכנס ליותר מדי פרטים בתארי את שגרת הבוקר שלי ושל בעלי. אתם יכולים לדמיין אותה בעצמכם אם אתם חיים עם בני או בנות זוג. נאמר רק שבין הפעולות שאנחנו עושים בבוקר בחדר הרחצה - צחצוח שיניים, מקלחת, גילוח, שטיפת פנים, איפור וסירוק, נתקעת לנו גם אסלה, על כל המשתמע מכך.

כשראינו יחד את סרטה של שרה פולי "הוואלס האחרון" (עוד פוסט שרציתי וטרם כתבתי) היתה שם סצינה בה הבחורה, מרגו, מישל וויליאמס, יושבת על האסלה בחדר הרחצה ומשתינה, בעוד בן זוגה (בין אם זה בעלה הצ'בצ'בון או השכן המפתה שלה) מצחצח שיניים. עכשיו, אני לא רוצה להיכנס לזוגיות שלכם - כל זוג הטוב בעיניו יעשה - אבל שנינו נחרדנו מהסצינה הזאת. אני יודעת שעם השנים כבר לא מתביישים וכל זה, ותהרגו אותי אם אני שמרנית, אבל להשתין מול בן הזוג שלי זה לא משהו ש, איך לומר, מכניס לנו ריגוש לחיים. בראשי אני מדמיינת תוצאות סקר שיגלה שלזוגות עם שירותים נפרדים יש יותר סקס. כאילו, יש דברים שהשתיקה יפה להם, אפילו אם אתם מכירים זה את ריחותיו של זו מקרוב. כאן נכנסים לפעולה "שירותי האורחים".

חברים, אלו לא שירותי האורחים. זהו חדר הישיבות. חדר המחשבות. חדר ההתבודדות. חדר השקט והשלווה. חדר העיתון בבוקר, חדר התעזבו אותי באמאשכם לכמה דקות ותנו לי שנייה שקט בלי שאף אחד צריך אותי.

זוג+ילד (הוא עוד היה בבטן)

לפני שבועיים העברתי את המשרד שלי מתל אביב לקומה השנייה של הבית החדש שלנו. גם כאן, למרות החששות, העניין מוכיח את עצמו מעל ומעבר, ואני מאושרת עד הגג, שממש מעל ראשי, אגב. בין הקלסרים מצאתי את תיקיית השיפוץ של הדירה הראשונה שלי: הדירה שלנו בתל אביב. למרות שאני עצמי הייתי הלקוחה, כתבתי: "פרוגרמה: זוג+ילד, שירותים נפרדים חובה". למרות שאני טענתי שיהיה לנו חדר רחצה גדול ומרווח יותר, בעלי התעקש לא לאחד את השירותים עם חדר הרחצה. טוב עשיתי שהקשבתי לו. היום השילוב הזה נראה לי מתכון לאסון.

ונחזור לבית הנוכחי. שלושה חדרי רחצה אמרנו נכון? אחד בתוך חדר השינה שלנו, שהדרך אליו עוברת דרך חדר הארונות שלנו. לא בא לי שיעברו לי אנשים בתוך הארון. השלישי למעלה, במעלה מדרגות סיוטיות שגובהן חורג מהתקן בשלושה ס"מ בערך. יוצא שהאורחים, כשצריכים לצרכיהם, משתמשים בחדר הרחצה של הילדים. אמנם הילדים שלי, ברוך השם, עצמאיים כבר שנים ארוכות, אבל בואו נודה - חדר רחצה של ילדים אינו החדר הנאה או הנעים ביותר בבית. כשהאורחים שלי (ואלוהים עדי שיש לי כאלו ה-רבה מ-אוד) צריכים לשירותים - הם הולכים לחדר הרחצה של הילדים. עם ילדים קטנים בהחלט שווה לחשוב על האורחים, שלא ישושו לחלוק אסלה עם ילד בן שלוש שעדיין לומד לכוון.

ואם כבר יש לכם שירותי אורחים, ראוי לשים לב לכמה דברים:

- באמת שאין חובה לחפות את כל הקירות בחדר, ובטח שלא עד לתקרה. זה כבר פאסה לגמרי. אם אתם רוצים אפשר לשים טפטים על הקירות, או טיח אמנותי כלשהו, רק צריך לחשוב מי משתמש בחדר - אם גם ילדים קטנים יעשו בו שימוש אולי עדיף לבחור משהו שקל לנקות. אחרי הכל, אלו שירותים.

כשיש מקום לכיור גדול. צילום: אסף פינצ'וק

- נסו להשאיר כמה שיותר מקום לכיור נורמלי. זה נחמד לשים כיור שבאמת אפשר לרחוץ בו ידיים ולא רק את קצות האצבעות. מה שלא רק גורם לידיים לא נקיות, אלא לרצפה רטובה ובוץץץץ.

- אם יש לכם אפשרות - פנקו את ה"אורחים" שלכם בברז חמים-קרים. נהוג להתקין בכיור הזה ברז של מים קרים בלבד. זה לא כיף גדול בחורף.

- שימו לב למיקום של המתלים למגבת ידיים ולנייר הטואלט. אל תתקינו אותם סתם, או על פי החריצים של הקרמיקה. נסו להבין היכן הם הכי נגישים ונוחים.

- בגלל ששירותי אורחים זה לא תמיד חדר ש"חונים" בו שעות ארוכות, הרשו לעצמכם להתפרע (אולי בגלל זה שירותי האורחים בדרך כלל יפים: מעצבים אותם בקלות יחסית בשל מעמדם הנמוך מחד והיותם סוג של כרטיס ביקור לאורחים מאידך). אפשר לצבוע בצבעים כהים או נועזים. באחת הדירות שלי השירותים היו צבועים בוורוד פוקסיה עמוק. חוויה מטלטלת עבור גברים מסויימים אבל אור מהמם.

- אם אין מספיק מקום לפתוח דלת בלי שמישהו מקבל מכה בברכיים יש בעיה. נכון, אפשר לפתור אותה בעזרת דלת הזזה, אבל זה לא ממש פותר את העובדה שהחדר קטן מאוד. זה רק עוקף את בעיית המכות בברכיים.

- אלא אם מישהו קורא שם בקביעות - אין צורך בתאורה ממש חזקה בחדר הזה. אפשר להאיר רק מעל למראה (שמעל לכיור, כמובן) בגוף תאורה יפה.

- מישהו עשה יופי של עבודת שיווק על אסלות תלויות. ולמרות מה שיגידו לכם - אם אתם עובדים עם תקציב מוגבל (כל מה שמתחת 4,000 שקלים למטר רבוע, לטעמי), אפשר לחסוך ולהתקין אסלת מונובלוק. נכון, אסלה תלויה עם מיכל הדחה סמוי זה יותר יפה. אז לא יהיה מאוד קל לשטוף רצפה מתחת, לא סוף העולם. אסלה תלויה, בעיקר בשדרוג פרויקט של קבלן (אם הוא נותן מונובלוק) עשויה להוסיף לכם עד 3,000 שקלים לתקציב (עצם השדרוג אצל הספק, ועוד תשלום על עבודה לקבלן). אפשר להתקין אסלה תלויה רק בשירותי האורחים, אם אתם בעניין של להרשים. ואז נוצרת לכם "מדרגה" שאפשר לחפות אותה במדף עץ או אבן ולשים מעל תצוגה נאה. זה מתוק ביותר.

פרחים, נרות, ספרים, תמונות. אפשר גם נייר טואלט. צילום: גלית דויטש

- דאגו לאוורור טוב. אפשר כמובן שירותים בלי חלון, זה נהוג ועובד במרבית חדרי המלון בעולם, אבל המפוח צריך להיות טוב וחזק. ועדיף שיידלק עם התאורה.

אציין לסיום שלא בכל מחיר ולא בכל מקום: אחרי ששכנעתי לקוחות שלי להוציא את האסלה מחדר הרחצה שלהם לחלל נפרד, יצא שמצאנו תוכנית אחרת, טובה יותר, שבה אין אפשרות לחדר שירותים נפרד. חיים בבית עם שתי אסלות עדיפים על בית עם אסלה אחת בכל מקרה, ולפעמים כשאין מקום עדיף חדר נוח עם אסלה מאשר שירותים קטנטנים וצפופים, עם כיור סמלי שעושה קר בקצות האצבעות.