הכיסא הזה, שהורכב על גדר הברזל של החניון ברחוב השוק, נראה כמו אלתור יצירתי ומוצלח, למרות שמעולם לא ראיתי מישהו יושב עליו. כעת אף אחד גם לא יוכל לעשות זאת.
בימי חול, בשעות הבוקר, יש בחניון שומר-קופאי, אבל כשהוא לא מסתובב בשטח להאכיל יונים וחתולים, הוא יושב על כיסא נמוך שהוא מוציא מהבודקה. אין לחץ בחניון הקטן, אז השומר מנצל את הזמן ללמוד אנגלית מקלטת שהוא מאזין לה בווליום גבוה: מים – ווטר, היום – טודיי, כסף – מאני, וכך הלאה וחוזר חלילה.
לפנות ערב השומר גו הום, והכיסא המולחם לגדר נשאר לבד בחניון המתרוקן. כך לפחות זה היה עד לשבוע שעבר. אז התברר שמישהו בשכונה לא כל כך מעריך אלתורים יצירתיים.
דבר ראשון פורק המושב המרופד.
למחרת גם מסגרת הברזל נעלמה.
אפשר לשער שאחד מגנבי הברזל, הסובבים ברחובות השכונה עם עגלות עמוסות, לא יכול היה להתאפק; או שאולי לקוח לא מרוצה בא לסגור חשבון, כפי שמצווה השלט בכניסה.
והשומר? אחרי שמרח על הפצע צבע לבן למניעת חלודה, נותרה לו לנחמה רק פינת החמד על הקיר ממול: מדף – שלף, פרחים – פלאוורז.