כמו כל בית אפשר לבנות אותו על האדמה, אך הודות לקלות ולגמישות של חומריו ולמהירות הקמתו, אפשר לראות את הניפה-האט כמעט בכל מקום שניתן להעלות על הדעת. הפיליפינים מציבים אותו בגאווה על חולות הים הזהובים אך גם על המים עצמם, באמצע שדות האורז או בלב הג'ונגלים - גבוה על צמרות העצים.
הניפה-האט, או בשמו המקומי "באהאי קובו", הוא הבית העתיק ביותר באיי הפיליפינים. ילידי האיים נהגו לבנות אותו הרבה לפני שהספרדים חשבו להגיע לכאן, ועם הזמן הוא הפך לחלק אינטגרלי של התרבות המקומית. הוא מסמל את רוח האחווה והשיתופיות, ואם תרצו – את הקיבוצניקיות הפיליפינית. הניפה-האט שרד אלפי שנים ונבנה עד עצם היום הזה בכל רחבי המדינה, אך בעיקר באזורים כפריים. כמעט כולו עשוי במבוק, למעט עמודים של עץ אלון חזק וגג רחב המכוסה בעלי ניפה טרופיים, שעל שמם נקרא המבנה. תהליך הבנייה נחשב ליעיל ומהיר מאוד, ואפשר להקימו ביום עבודה אחד. וכך עושים את זה:
באזור מוכה רעידות אדמה, טייפונים ושיטפונות הרסניים, הניפה-האט הוא הפתרון הקלאסי והאופטימלי להתחלה מחדש. אלמנט נוסף שבו מתגאים הפיליפינים המתגוררים בניפה-האטס, במיוחד כיום, הוא ערכיו הבריאותיים. היות שהוא נטול חומרי בנייה וכימיקלים, מדובר ללא ספק בבית בריא יותר ליושביו.
יש מאות ואלפי עיצובים שונים של ניפה-האטס, כל אחד מושפע מהמסורת של המחוז או האי המסוים שבו הוא נבנה, ואל תשכחו – יש כאן 7,107 איים. ועדיין, כמעט כולם חולקים מכנה משותף של הגבהה מעל האדמה באמצעות כלונסאות - כמו הרמה על קביים - כדי שאוויר יוכל לזרום מתחת לרצפה ולשמש כמזגן טבעי בשעות החמות של היום.
בשנים האחרונות קמו לא מעט חברות בנייה וריהוט מקומיות שמייצרות ניפה-האטס קטנטנים, מעוצבים היטב ועשויים עבודת-יד. הם נמכרים למסעדות, לבתי מלון ולכל רוכש פרטי שמתחשק לו להציב ניפה קטן בגינה.