לבעלה הראשון של קורין גדעון קראו הרצל, והוא היה קיים בחלומות שלה כילדה. "הייתי מדמיינת אותנו מהלכים על רחוב אחוזה ברעננה עם עגלה", היא נזכרת. שני עשורים מאוחר יותר, החלום הופך למציאות. גדעון, 28, מתכננת בחורף הקרוב לצעוד עם הבעל חילי סורוצקין, 37, ובתם הבכורה בעגלה אופנתית במורד שדרות בן ציון במרכז תל אביב.
עם קמפיין חדש למותג בגדי ההיריון אבישג ארבל, שצולם בבית הוריה בבצרה, גדעון היא הפרזנטורית המושלמת לגל ההריונות שנוצרו במהלך סגר הקורונה הראשון. "היה חשש האם להיכנס להיריון או לא בתקופה הזאת, אבל הקורונה כאן להישאר, לפחות בינתיים. מה, אני אחכה עד שיהיה חיסון?" היא תוהה. "בתוך כל חוסר הוודאות שבה אנו חיים, מהבחינה האישית והמקצועית, אני מוצאת נחמה בהיריון. זה הדבר האמיתי, ששם את אי היציבות בפרופורציה. אני מרגישה שזה מגיע בזמן נכון. לקח לי זמן להיות בשלה".
על אף הגישה החיובית להיריון בזמן קורונה, גדעון מספרת כי יש דאגה מלהידבק בנגיף המסתורי, מאחר שלא יודעים כיצד זה עלול להשפיע על היריון. "אני צעירה ובריאה, ומתייחסת לזה בקלילות, אבל לוקחת משנה זהירות", היא מספרת בראיון המתקיים ביום שמשי על ספסל במרכז תל אביב, כשעוברים ושבים עוצרים אותה לתמונה משותפת באינסטגרם או חבר רחוק עם עגלה וילד קטן מגיעים מולה בהפתעה.
"פונות אליי באינסטגרם בנות ושואלות איך אני מתמודדת עם חרדות בזמן ההיריון. ובכן, אין לי כאלה. אני לא מפתחת חרדה מכל דבר שאני אוכלת, והרבה בדיקות לא עשיתי. כשאני מעלה סטורי באינסטגרם עם דברים שאני אוכלת, אני מקבלת אינספור הודעות על דברים אסורים, כמו גבינת פטה. אבל פה ושם אני אוכלת פטה, וגם נקניקיות שאומרים שאסור. היריון זה דבר בריא, זה לא מחלה! והגוף שלי יודע לעשות את זה הכי טוב שאפשר".
את הבטן של חודש שביעי קשה עדיין לראות, קטנה ביחס לשבוע המתקדם. מאחר שאת רוב היום היא מבלה בבית, הבגדים הרחבים והנוחים מסתירים אותה. הקמפיין החדש לאבישג ארבל, השני שלה באופנה בסך הכל ("לא היו הצעות. אולי כי אני לא ממש דוגמנית", היא מודה), מעלה שאלות על גבולות אדומים ("אצטלם עם בטן בחוץ, אבל לא בעירום"), אופנה וחינוך ילדים במשפחה שבני הזוג בה מגיעים מקצוות שונים. לה, לדוגמה, יש שני אחים גדולים, בעוד סורוצקין הוא אחד מתוך 14 ילדים. "הממוצע לא לטובתי", היא צוחקת, "אבל אני לא מצהירה כמה ילדים יהיו לי בעתיד".
לפגישה היא מגיעה בשמלה פרחונית בעיצובה של ארבל בגזרת אמפיר אופנתית, שמדגישה מעט את ההיריון. "עד עכשיו לבשתי את הבגדים הרגילים שלי או קניתי בגדים במידה אחת גדולה. בבסיס אני אוהבת להתלבש, ועכשיו כשהבטן יצאה אני מניחה שאלבש יותר בגדי היריון", היא אומרת. "הגוף לא השתנה הרבה בינתיים, כי אני ממשיכה להתאמן בפילאטיס פעמיים בשבוע ועם מאמנת פעם נוספת. גם אין לי ממש חשקים של אוכל. אני לא מאלה שאוכלת גלידה ב-12 בלילה".
"בנו עולם שלם סביב הרחם שלי – וזה מה שהפריע לי"
גדעון וסורוצקין ממתינים לבת ראשונה, לאחר שנישאו לפני כשנתיים בחתונה מתוקשרת וסרט תיעודי שנוצר בעקבותיה. יצר הסקרנות גבר בניסיון להבין איך מנחת טלוויזיה חילונית ובן זוג ממשפחה חרדית התאהבו וחיים יחד. בישראל שבה הקיטוב חי ופועם, בטח בעקבות נגיף הקורונה במהלך השנה האחרונה, "קירוב הלבבות" שהפגינו השניים ומשפחותיהם שווה רייטינג.
מאז החלפת הנדרים הם נשאלו לא אחת מתי הם מתכננים להגדיל את המשפחה, וגדעון הצטרפה לקמפיין הרשת "צאו לנו מהרחם" שנולד בעקבות פוסט זועם שכתבה מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש, שמאז הספיקה גם היא להיכנס להיריון. אהריש, גדעון ומפורסמות אחרות ביקרו את המציצנות של כלי התקשורת, שדרשו לדווח ראשונים האם הנשואות הטריות כבר התעברו ויעמידו צאצאים.
אלא שאז בחרה גדעון להודיע קבל עם ואינסטגרם כי היא בהיריון. "מה ציפו? שאני לא אחשוף את ההיריון?" היא אומרת בתגובה לשאלה האם אין במהלך הזה צביעות, כל שכן ממשפיעניות וסלבריטאיות שגורפות בחשיפת ההיריון הון תקשורתי ורווח כלכלי, בין השאר דרך קמפיינים.
"אמרתי אז שאין לי בעיה כששואלים אותי מתי ארצה ילדים. הבעיה שלי היתה עם חציית הגבול: אנשים הרשו לעצמם לשאול דברים חודרניים, והטיחו בי שאני בהיריון כשלא הייתי. זה גרם לי לחוסר ביטחון, ולא לבשתי בגדים רחבים כדי שלא יחשבו שאני בהיריון. זה גם תמיד לווה בביקורת – למה אני עדיין לא בהיריון, והאם המשפחה של בעלי לוחצת עליי. אני זוכרת שאפילו ראיתי באיזשהו מקום מישהי שכתבה 'תעזבו אותה, יש לה בעיות להיכנס להיריון'. בנו עולם שלם סביב הרחם שלי – וזה מה שהפריע לי. אני לא צבועה ולא משחקת משחק כפול, זה מחיר התהילה ואני שמחה לשלם אותו. בחיים לא אתלונן על פפראצי ושאלות בראיונות, אבל נחצה פה גבול".
ואולי מה שהרגיז את העוקבים שלה ואת התקשורת זו הדעתנות של גדעון, שמופיעה בכל רגע נתון ולדבריה, מלווה אותה מילדות. את הדרך אל הפריים טיים והחוצה ממנו היא עשתה במסלול די מוכר: לימודים במגמת תיאטרון בתיכון תלמה ילין, משם שירות צבאי בגלי צה"ל, "ערב טוב עם גיא פינס", "האח הגדול" שהפך אותה לכוכבת גדולה, "אנשים", "דייט ראשון" ו"בייק אוף ישראל". אחר כך החלה הדעיכה בפופולאריות עם הכישלון של תוכנית הריאליטי "2025" בקשת, שלא חזרה לעונה נוספת, והתוכנית "אנשים" שירדה מהמסך עם הקורונה.
"חלק מהקריירה זה לדעת שיהיו עליות ומורדות", היא אומרת ונשמעת מעט מאוכזבת, למרות שהיא שומרת על פני פוקר. "זה שיעור לחיים. אתה לא יכול להיות כל הזמן הכי מצליח שאפשר. וזה בסדר, גם עם זה אני לומדת להתמודד. בהקשר הזה, ההיריון הגיע לי בזמן, וזה מכניס הרבה פרופורציות. אני יודעת שמה שיש לי בבטן הרבה יותר חשוב מעוד תוכנית או פחות תוכנית".
בכל זאת, לפני שנתיים היית בשיאך: כוכבת גדולה, קמפיין אופנה לדיסקרט, חתונה מתוקשרת. עכשיו, דממה.
"זה מבאס. אבל אני מזכירה לעצמי שאני מי שאני לא בזכות הדברים שאני עושה או לא עושה. אני מאמינה בעבודה קשה ולא יושבת בבית ומחכה לטלפון. אני מנסה ליצור כל הזמן תוכן באינסטגרם ובעולמות תוכן אחרים, אבל כן, הייתי רוצה יותר ביטחון כלכלי".
למעט אי אלו הבלחות הגשה, גדעון נעדרת מהמסך. בקרוב היא צפויה להופיע יחד עם אמהּ ורדה גדעון בתוכנית "MKR המטבח המנצח VIP", ולאחרונה סיימה עבודה על סרט תיעודי שיעסוק בחינוך העתידי של ילדיה, מאחר שהיא מגיעה מבית חילוני וסורוצקין מבית חרדי.
"זה מעסיק ולא מעסיק אותנו", היא מגלה. "כשנגיע לשאלות קונקרטיות בעוד שש שנים כשהילדה תלך לכיתה א', נתמודד איתן. במהלך העבודה על הסרט פגשתי משפחות שחיות את הדילמות האלה. אני, לדוגמה, לא שומרת שבת, אבל אני ללא טלפון בשבת ולא מבשלת בשבת. לפעמים מדליקה אור. אני לא חיה בתוך הגדרות, וגם חילי ככה. הוא לא יצא בשאלה אף פעם. לפעמים הוא עם כיפה, לפעמים לא. מהחיים לצדו הבנתי שיותר קל לי לא להיכנס להגדרות. אתה לא חייב להיות דתי או חילוני או דתל"ש".
את הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל היא מייצרת דרך חשבון האינסטגרם הפופולארי שלה ו-200 אלף העוקבים. אפשר למצוא שם הכל: בישולים, מחשבות, דיווחים על מצב הרוח של בן הזוג, הפיג'מות החדשות של השניים, קידום מכירות למעדניית האוכל היהודי שהקימו, וגם ביקורת בחצי-חיוך ולב כלפי עוקבת שכתבה לה "איזה אצבעות שמנות נהיו לך".
בין לבין היו גם לא מעט התבטאויות בענייני דיומא – מהסערה סביב הדרת הנשים באירוע ההתרמה של הרב פירר ועד התייחסות לקליפ החדש של עדי ביטי.
"הרגיזה אותי ההתיפייפות עם עדי ביטי, שכל הליברלים והפמיניסטים הפילו על הילדה הזאת את ההפקרות והתכנים הלא ראויים", היא אומרת בנחרצות, גורמת לרעמת תלתליה לקפוץ בפראות. "מה כבר היה שם? בחורה שאוכלים ממנה סושי? זה לא הדבר הכי בוטה שעשו פה. הקליפ לא לטעמי ולא הייתי רוצה שהבת שלי תצרוך את התוכן הזה – אבל אל תשפטו את עדי ביטי. לא הגיעה לה המתקפה הזאת".
אני חושב שהעליהום לא היה בעקבות התוכן הסקסי, אשר כפי שאמרת, אינו הדבר הכי גרוע שילדים נחשפים אליו – אלא ההבנה כי מדובר בפרובוקציה לשם פרובוקציה. הצופים מיומנים, יודעים מתי עושים עליהם סיבוב.
"תקפו אותה שהיא מעודדת את תרבות האונס וזאת היסחפות. לבוא ולעשות כאן האשמת קורבן על זה שהיא לבושה חשוף בקליפ? מי שמעודד את תרבות האונס זה גברים שמתנהגים כמו בהמות וחוסר שוויון בחברה. אז היא עשתה קליפ בחוסר טעם, ביג דיל. יש פה ילדות בנות 13 שמתנהגות בצורה הרבה יותר בוטה".
מצד שני, יצאת נגד נערות במכנסונים. כתבת באינסטגרם: "אני לא מסכימה עם האופן שבו מתייחסים לבנות כאלה, אבל כן מסכימה עם העיקרון. בואו, אף אחד לא דורש שילכו עם חיג'אב, גם לא עם חולצות וחצאיות ארוכות. חוץ מזה, בית ספר זה לא חוף הים וזה לא הבית וזה לא המרחב הציבורי". אז מותר או אסור להתלבש חשוף?
"הרבה אנשים אמרו לי 'פה את אומרת משהו אחד ושם משהו אחר'. אין לי בעיה עם מכנסונים. אני גם לובשת מכנסונים וזה אחלה. אבל – בית ספר יכול להחליט שבנות לא יגיעו עם מכנסונים, בדיוק כמו שלא תלבש מכנסיים קצרים לבית משפט או לראיון עבודה. יש תלבושת אחידה, ולא על כל דבר צריך לצעוק אפליה".
אבל כן יש אפליה. לבנים מותר ללבוש לבית ספר מכנסיים קצרים.
"מכנסיים קצרים של בנים לא דומים לאלה של בנות. זה לא אומר שמפלים אותן. יש לי אמת אחת והיא לא סותרת. אני לא חושבת שהמחאה של המכנסונים זה עניין של סקסיזם או פרובוקציות, בנים או בנות, או כפייה דתית. זה עניין של קוד לבוש במרחב הציבורי. לפעמים אונסים כל מיני מטרות וסיסמאות על דברים שלא שייכים".
ומה גילינו על אבישג רבינר בלי איפור מול המראה בביתה?
