


אוהבים לסרוג אבל אין למי? הילדים כבר כמעט שלא לובשים סוודרים סרוגים ביד,וצעיף קנוי זול יותר מחבילת צמר, אבל לפעילות הסריגה עצמה יש ערך מוסף והביקוש גדול. נשים וגברים, מבוגרות וצעירים נהנים לסרוג, אבל, כמו בכל תחום, אף אחד לא רוצה ליצור רק למגירה. אם לפני כמה שנים טרנד כיסוי העצים בצמר היה בשיאו, היום התפתחו בארץ ובעולם יוזמות סריגה חברתיות חדשות.
הקלה רפואית: מתאמי מסכה לצוותים הרפואיים
מה יותר רלוונטי עכשיו מהקורונה? מזה חודשים שאנחנו מחויבים לעטות מסכה במקום ציבורי וחובה זו אינה צפויה להיעלם בחודשים הקרובים. עבור רובנו המשמעות היא שעתיים-שלוש ביום, עם הפסקות ביניהן. אבל יש כאלה שמתוקף תפקידם מחויבים לעטות מסכה שמונה, תשע ואף עשר שעות ברציפות, כמו הצוותים הרפואיים, ואחרי כמה שעות, הרצועות הדקות לוחצות מאוד על האוזניים.
פתרון לבעיה הכאובה הוא "מתאם מסכה" סרוג. מדובר ברצועה סרוגה שבשני קצותיה כפתורים. במקום ללפף את הרצועות סביב האוזניים, מחברים אותן לכפתורים וכך גם משחררים את הלחץ מהאוזניים וגם מאפשרים להתאים את המסכה במדויק לגודל הראש. בקיצור, חווית משתמש שונה לגמרי.

המיזם "חוט מקשר קהילה" כרמיאל מאגד כמה קבוצות סריגה, ומקיים מפגשי סריגה שתוצריהם מועברים לאוכלוסיות שונות. בתקופת הקורונה נרתמו הסורגות לסריגת מתאמי מסכות. "בסגר הראשון היינו כולנו בבית וחיפשנו מה ניתן לסרוג ולתרום", מספרת רחל פרץ, שמרכזת את ההדרכה. "יצרתי קשר עם פרויקט 'אמץ רופא' והם העלו את הבקשה למתאמי מסכה סרוגים. פניתי לקבוצת הסורגות וכולן נרתמו. קניתי חוטים ופיזרתי בין הסורגות שישבו בביתן עם ההוראות. הנחיות הסריגה הראשונות הגיעו מ'אמץ רופא' אבל התאמנו אותך תוך כדי עבודה. את המתאמים סורגים מחוטי כותנה, כי לא נעים להרגיש צמר על הצוואר".
איך לסרוג מתאם מסכה:
מירב סארמילי, יו"ר ויצו כרמיאל מעריכה כי עד עכשיו סרגו נשות הקהילה מאות מתאמי מסיכות שסופקו לצוותים הרפואיים בבתי החולים של הצפון - פורייה, זיו בצפת, נהרייה, עפולה, בני ציון ורמב"ם. לאחר כך נסרגו מסכות גם לצוות הרפואי של בית האבות וקופ"ח כללית בעיר, ועוד היד נטויה.
מאות מתאמים סופקו לצוותים רפואיים בבתי החולים:
"המתאמים חייבים להיות סרוגים מצמר חדש בגלל דרישות ההיגיינה, ולשם כך אנחנו מקבלות תקציב ממחלקת הרווחה בעיר", היא מסבירה. "אנחנו גם מקבלות תרומות של חוטים ופורמות סוודרים ישנים למיזמי סריגה אחרים שלנו, כמו שמיכות לנזקקים וכובעים ורודים לקבוצת הרצות של נשים מחלימות מסרטן".
רחל מספרת שתמיד אהבה לסרוג אבל היו תקופות שהפסיקה עם התחביב בהיעדר ביקוש. "המחירים הזולים של כל המוצרים קטעו את הביקוש וזה הפך למשהו של פעם. בשנים האחרונות התגעגענו לסריגה. כמו נשים רבות אחרות, חזרתי לסרוג כשנולד הנכד. הגרביים, הכובע והשמיכה לתינוק אלה דברים מיוחדים וכיפיים. רק לתינוק עם סבתא סורגת יש אפודות. בנוסף, אופנת חוטי הטריקו הכניסה את הצעירות לתחום, כי אחרי הכל התך הוא אותו תך, לא משנה מאיזה חוט עושים אותו".
אחותי התמנונה: בובות תמנון לפגים
הפרויקט החברתי המקסים הזה רץ בארץ כבר שלוש שנים. איזה תמנונים? ולמה לפגים?
אז ככה: מדובר בבובת תמנון סרוגה שמונחת באינקובטור בפגייה ועוזרת להתפתחות הפגים. הרציונל העומד מאחורי הרעיון הוא הצורה שלהם. זרועות התמנון מדמות את חבל הטבור ונותנות לפגים תחושה שהם עדיין בבטן. מחקר בנושא התפרסם בדנמרק כבר לפני מספר שנים ומצא כי הבובות מחזקות את הביטחון של הפגים ומועילות להתפתחותם, אבל לקח קצת זמן עד שהרעיון תפס תאוצה גם בארץ.

"אמא שלי מנהלת את הפגייה בהדסה עין כרם והיא סיפרה לי על הפרויקט", מספרת גל שלומאי בת 19 מירושלים, מנהלת קבוצת הפייסבוק "תמנונים לפגים". "התחלתי לסרוג את התמנונים לפגייה בהדסה, ורציתי להכניס את זה לעוד פגיות. במקביל שמעתי על עוד נשים שסורגות תמנונים, אז התאחדנו ופתחנו את הקבוצה. אחרי פוסט שהעליתי בספטמבר האחרון קיבלתי המון תגובות ובקשות להצטרף לסריגה".

הקבוצה מונה כיום כ-4,500 חברות (ולפחות שני חברים). להערכתה של גל, היא סרגה כאלף תמנונים ושאר הסורגות, במיוחד מאז הקורונה, סרגו מעל לאלף נוספים. "התמנונים נסרגים מחוטי כותנה 100% שהם היפו-אלרגניים, עומדים מצוין בכביסות ואינם סיביים. נראה שהפגים מתחברים דווקא לתמנונים ואוהבים להחזיק את הזרועות שלהם. הפגים מחוברים לצינורות, חוטים ומכשירים שונים שתומכים ומנטרים את הפעולות החיוניות שלהם ובמקום למשוך בהם, הם מושכים בזרועות התמנון ונראים רגועים יותר".

בית החולים שבו עובדת אימה של גל, ד"ר נעה אופק שלומאי, היה הראשון שבו נעשה שימוש בתמנונים וכיום הצטרפו לפרויקט עוד חמישה בתי חולים אחרים ברחבי הארץ, בתמיכה של עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל). כמו בכל פרויקט של תרומה לקהילה, גם כאן העשייה המשותפת והנתינה הינם חלק בלתי נפרד וחשובים לא פחות מהמוצר המסופק עצמו. "יכולנו פשוט לקנות את התמנונים מסין", מודה גל, "אבל ההתנדבות הזאת הפכה למפעל חיי. כיום אני מלמדת ילדות וילדים קטנים לסרוג והם סורגים אותם בבתי הספר. סורגות סבתות בבתי אבות, נשים בגילי ובגיל של אמא שלי, גברים. מכל האוכלוסיות מתגייסים בשביל הפגים כי זה משהו נורא אנושי ומשותף לכולנו".
איך סורגים תמנון:
המעוניינים להצטרף לפרויקט מתבקשים לעשות זאת דרך הקבוצה ולא לפנות ישירות למחלקות. "לפעמים אנשים שולחים את התמנונים ישירות לפגייה אבל אז אי אפשר להשתמש בהם, כי בפגייה אין יכולת לוודא שהבובות נקיות ותקינות", היא מסבירה. "אנחנו בודקים שהתמנונים עומדים בכל הקריטריונים של היגיינה ונוחות וכי אפשר להשתמש בהם בבטחה".
ציצסרוג: 100 נשים וגבר אחד סורגים פרוטזות שד לנשים
ציצסרוג הוא פרוטזה המשמשת למילוי החזייה של נשים שעברו כריתת שד. "הציצסרוג ממולא בחומר רך וקל משקל כמו של כריות ובובות וסרוג מחוטי כותנה רכים ועמידים לכביסה. אפשר לשחות איתו, והמשתמשת גם יכולה להוציא או להוסיף מילוי ולהקטין או להגדיל אותו לפי רצונה", מסבירה אירית סחר (50) מהנדסת אזרחית מרעננה ואחת ממנהלות הפרויקט. "בשנים האחרונות עקבתי אחרי העמותה האמריקאית (Knitted Knockers) שמכינה אותם ולפני כשנה וחצי עלה הרעיון ליזום פעילות דומה גם בארץ עם נירית פריימן ורוז רובינשטיין וכיום אני מרכזת את הפעילות. יש לנו דף פייסבוק בשם "ציצסרוג – Knitted Knockers Israel" וקבוצת וואטסאפ הנקראת 'המועדון האקסקלוסיבי לסריגת ציצסרוג', עם 100 נשים וגבר אחד".

את ההנחיות לסריגת פרוטזת השד במסרגה אחת תרגמה נירית פריימן מ"מלכישוארט", אחת מיוזמות הפרויקט, שאף הסריטה סרטון הדרכה חינמי. הדרכה לסורגות בארבע מסרגות הכינה תגיל פרלמוטר.
הדרכה לציצסרוג במסרגה אחת:
מי סורג?
"מדובר בקשת אינסופית של אנשים מכל הארץ, כשכל אחת מגיעה לזה ממקום אחר. אני למשל אדם מאוד עסוק והתחלתי לסרוג רק בגיל 40, כאשר עבורי הסריגה היא המפלט והמנוחה. יש הרבה נשים שבכל מקרה היו סורגות וכאן מדובר בנתינה משמעותית שמלכדת אותנו. בגלל שהמסירה נעשית דרכי, אני מעדכנת אותן בפידבקים שמתקבלים מהמשתמשות ויש המון סיפוק".
ואיך מגיעים למשתמשות?
"חלק מהמשתמשות מגיעות דרך עמותת "שלובות", חלק אחר דרך דף הפייסבוק או מפה לאוזן. הרוב מופצים דרך מרפאות שד ובתי חולים איתם יצרנו קשר ויש ביקוש וצריכה. אני מעריכה שעד עכשיו סיפקנו כ-2,000 ציצסרוג, שאת רובם אני שולחת בדואר".

מדובר במוצר אינטימי, המיועד לנשים שנמצאות בשלב לא פשוט בחייהן. הן יכולות לבקש בקשות מיוחדות?
"בהחלט. לפעמים מתקשרת אישה עם בקשות – נניח לצבע מידה וצורה ואנחנו נסרוג לפי בקשתה. יש הרבה בקשות לצבע שחור אבל אני מעודדת את כולן, סורגות ומשתמשות, לבחור בציצסרוג צבעוני כי זה מחייך ונחמד יותר במגירה שיש משהו צבעוני ולא עוד משהו בצבע גוף או שחור".

כשנדרשת אספקה גדולה של ציצסרוג לבית חולים, אירית מביאה אותה לשם בעצמה או באמצעות אחת הסורגות שגרה קרוב. אבל כשמדובר בפריטים בודדים לנשים שפנו באופן עצמאי, היא שולחת את הסריגה בדואר, מה שמוסיף זמן ועלויות. "אני לא רוצה להתעסק עם כסף", היא אומרת. "זאת תרומה מכל הלב ולא משהו שניתן לרכוש בתשלום. בנוסף, לא הפכנו להיות עמותה לכן גם אי אפשר לתרום לנו, אבל כשאנחנו קונות חוטים, בעלות החנויות נותנות יחס חם והנחה".

שיטת הכיסא החם: כך תסרגו כיסויים מיוחדים לשרפרף או לכיסא