Memento, נופר לאור, מכללת הדסה. מנחה: פרופ' קני סגל
כבר בשנה ב' ללימודיה שיתפה נופר לאור פעולה עם סטודנטים של פרופ' יאיר ברטל מהאוניברסיטה העברית, כשיצרו חוויית מציאות מדומה (VR) חדשה שמטרתה להמחיש לאנשים בריאים את מציאות החיים של אנשים עם אלצהיימר. את העבודה הזו הציגו בכמה מסגרות, ואף זכו בפרס גליקמן של ג'וינט ישראל אשל, ובמקום הראשון בקטגוריית המדיה הדיגיטלית בפסטיבל סרטי הסטודנטים של אונ' תל -אביב.
לפני שנה החלה לאור לעבוד במעבדה לנוירו-פסיכיאטריה חישובית באונ' העברית, שבראשה עומד פרופ' שחר ארזי. במקביל החלה לפתח את פרויקט הגמר שלה, Memento, העוסק גם הוא באלצהיימר. אולי, היא אומרת, משום שלסבה היה אלצהיימר, והמחלה והשלכותיה השפיעו גם עליה.
ממנטו היא אפליקציה שמציעה גישה חדשנית לטיפול באלצהיימר בשלביו המוקדמים. ראשית, היא מהווה פלטפורמה לאיסוף ותיעוד מקיף של הזיכרונות והחפצים המשמעותיים מעברו של החולה, אלה שלעתים קרובות יש להם גם ערך משפחתי והיסטורי. מעין קופסת זיכרונות דיגיטלית, שתהליך יצירתה, ובעיקר מיון וסידור תכולתה (צילומים, סריקות, קבצי הקלטה, קבצי מוזיקה, קבצי טקסט) מזמן פעילות חשובה, משמעותית ומקרבת במפגש המשפחתי הבין-דורי.
מעבר לכך שהיא מציעה לבני המשפחה כלי להיכרות קרובה ועמוקה יותר עם המטופל, משמצבו מידרדר, הופכת ממנטו לכלי טיפולי, ונעזרת בממשק חכם כדי לבנות ממאגר המידע שהוזן בה משחקי תרגול קוגניטיביים אישיים ברמות קושי שונות, המבוססים על זיכרונותיו המשמעותיים של המטופל.
נכון להיום התרגול הקוגנטיבי המוצע כתרפיה לאלצהיימר – פתירת תשבצים, למשל – הוא חסר משמעות עבור המטופל, וגם אינו מתמקד באימונו של האיזור במוח שבו נמצא הזיכרון, שנפגע ראשון. ממנטו, לעומת זאת, מאפשר לתרגל את איזורי הזיכרון הרלוונטיים עם חומר תרגול שאותו המטופל באמת רוצה לזכור. תוך כדי התהליך הטיפולי מבקשת לאור גם לחזק את הקשר בין המטופל לבני משפחתו, ולקדם את ההתייחסות אליו כאל אדם שלם, ולא רק כאל ''חולה''.
States, בר סגל, בצלאל. מנחה: ערן לדרמן
בר סגל היא הבוגרת הראשונה המשלבת בין עיצוב לבין מדעי הקוגניציה במסגרת התוכנית המשלבת לימודים בבצלאל ובאוניברסיטה העברית. פרויקט הגמר שלה עוסק בפגיעות נפשיות, ובהנכחתן במרחב הציבורי. תשאלו, למה שמתמודד נפש ירצה לשתף את הלכי הנפש שלו בזמן אמת? "באותה מידה אפשר לשאול מדוע אנשים קטועי גפיים בוחרים ללבוש פרוטזות אקסטרווגנטיות", עונה סגל.
States הוא פרויקט הצהרתי, שמבקש לשים את מה שעובר על מתמודדי הנפש על השולחן, או ליתר דיוק – על הראש, ולומר: אין סיבה לבושה, למבוכה, להסתרה. אין סיבה שהלכי הרוח והקשיים איתם הם מתמודדים לא יהיו גלויים ויהפכו לחלק משיח מבין ואמפתי. ברובד השני הפרויקט מציע כלי טיפולי חדשני.
לפגיעות נפשיות יש ביטוי ייחודי בדפוסים של גלי המוח, שאותם יכולות לזהות טכנולוגיות מתקדמות. כך אפשר להתבונן במצבים הנפשיים כטווח רציף של דפוסים מוחיים, ולא רק כתבניות התנהגותיות מוגדרות, כפי שמקובל כיום.
האתגר, מספרת סגל, היה כיצד ניתן להחצין ולהנגיש פעילות מוחית, שהיא התרחשות פנימית ובלתי נראית. לשם כך עיצבה כובע חכם. מצד אחד הוא פריט אופנתי "על כל המשמעות של אופנה וערכים של ביטוי עצמי וזהות", ומצד שני יש בו טכנולוגיה שיודעת למדוד את גלי המוח ולתרגם אותם בעזרת דיו תרמוכרומי לשפה גרפית ייחודית שיצרה.
הבחירה עד כמה לאפשר לסביבה להיות מודעת למשמעות שמאחורי המופעים החזותיים המתגלים דרך הכובע, היא בידי המתמודד.ת. בעזרת מופעיו החזותיים הכובע מבקש לתת מקום לחוויית ההתמודדות הנפשית במרחב הציבורי, תוך שמירה על פרטיות התוכן. המופעים החזותיים אף יכולים להבהיר למתמודד, לסביבתו הקרובה ולצוות המטפל מה עובר עליו גם בתקופות פחות טובות, בהן הוא פחות מודע לעצמו. במחשבה רחבה יותר, מסכמת סגל, כובע שכזה יכול לשקף את הלכי הרוח של כולנו, ומציע, למעשה, תפיסה שעל פיה כולנו נמצאים על הרצף של התמודדויות נפשיות.
Algie, יובל חן, מכללת הדסה. מנחה: לירן אלבז-בלוך
בפרויקט הגמר שלה עיצבה יובל חן מזרק חכם וידידותי לילדים אלרגיים. בשנה שעברה נתקלה בכתבה בעיתון, שעסקה בקיצוץ שעות הסיוע המגיעות לילדים הללו במוסדות החינוך. כך התוודעה לבעייתם של ילדים העלולים להימצא בסכנת חיים אם ייחשפו לאלרגן אליו הם רגישים. כשזה קורה, עליהם להזריק לעצמם באופן מיידי זריקת אפינפרין.
מדינת ישראל מצוותת לכל ילד אלרגי סייעת עד כיתה ב', מספרת חן. לאחר מכן הם לומדים ללא ליווי צמוד, כשהאחריות לנשיאת המזרק המגושם ולשימוש בו מוטלת על כתפיהם הרכות. הם אלה שצריכים להחליט תוך שניות האם המצב מחייב הזרקה והאם להזריק מנה אחת או שתיים, והם אלה שצריכים להזריק לעצמם את החומר וליידע את ההורים. לעתים קרובות הם נלחצים ולא מסוגלים לעמוד במשימה המורכבת.
אלג'י, המזרק שעיצבה חן, מבוסס על טכנולוגיות קיימות. הוא ידידותי לילדים, נוח לנשיאה, פשוט ואינטואיטיבי לתפעול. צורתו העגלגלה מזכירה עכבר מחשב יותר מאשר את הצורה האיקונית המרתיעה של מזרק. הוא מצויד בחיישנים המזהים את התופעות הפיזיולוגיות בעת התקף, ומתריעים על הצורך להזריק. הפעלתו דומה למגנון השליפה של עט לחיץ, ובעזרת הוראות קוליות ומנגנון הגנה נמנעות טעויות בהזרקה.
אלג'י מלווה באפליקציה תומכת, המאפשרת לילד.ה להתאמן בהזרקה באמצעות סימולציה, לסרוק מוצרים שונים ולקבל תשובה לתהייה אם מותר לו.ה לאכול אותם, וגם לעדכן את התיק הרפואי ולשתפו עם אנשי קשר נבחרים. בשעת התקף תשלח האפליקציה את התיק הרפואי ישירות למד"א, תזמין צוות לעזרה רפואית ואף תעדכן את אנשי הקשר במצב.
