דף לבן. הבטחה לאביב חדש. דגל כניעה. חוסר יכולת לבטא את גודל האסון. גיליון אפריל של ווג איטליה, ממגזיני האופנה המשפיעים ביותר בעולם, החליט לראשונה מאז נוסד בשנת 1964 להפיץ שער ריק מדימויים. במדינה שאיבדה עד כה למעלה מ-17 אלף קורבנות מנגיף הקורונה, אי אפשר לעבור הלאה בשתיקה. "לבן הוא בראש ובראשונה כבוד", הסביר עורך המגזין עמנואלה פרנטי, שנכנס לתפקידו בינואר 2017. "לבן הוא לידה מחדש, אור אחרי החושך, סכום כל הצבעים. לבן הוא המדים של אלה שהצילו חיים תוך סיכון חייהם. זה הזמן והמרחב לחשיבה. וגם בשביל לשתוק. לבן מיועד לאנשים שממלאים את הזמן והמרחב הזה ברעיונות, מחשבות, סיפורים, ציטוטים, מוזיקה וטוב לב כלפי אחרים. זאת תזכורת שלאחר המשבר בשנת 1929 (הכוונה ל"שפל הגדול", המשבר הכלכלי העולמי, א"י) בגדים הפכו לבנים – צבע שנבחר לבטא טוהר בהווה ותקווה לעתיד. ומעל הכל, לבן אינו כניעה; זהו דף ריק למלא, החלק הקדמי של סיפור חדש שעומד להתחיל".
הגיליון שצפוי לצאת ביום שישי הקרוב לדוכני העיתונים באיטליה וברחבי העולם, וכבר מוצע להורדה באתר המקוון, הוא ללא ספק אגרוף בבטן, דימוי שמשאיר אותך ללא מילים ומבטא, שוב, את הכוח והצורך במגזינים מודפסים. אחת השאלות המעניינות היא איך מגזין הפועל לרוב בזירה של עידוד אסקפיזם, מתמודד עם אסון לאומי ומגיפה עולמית. בשער מגזין ווג פורטוגל פרסמו החודש זוג אוהבים שפניהם מכוסות במסכות בד סטריליות (מחווה לדימוי מפורסם מ-1936), ובעמודי ווג איטליה פנו אל 40 אמנים, מעצבים ויוצרים המביעים את אופן התמודדותם עם המצב, ביניהם צלמי האופנה סטיבן קליין, דיוויד סימס ופאולו רוברסי, הדוגמניות בלה וג'יג'י חדיד, לינדזי וויקסון ואחרות. אין ספק כי המגזין צפוי להפוך לפריט אספנים, בדומה לשערים אחרים של המגזין שמעולם לא חשש להביע עמדה פוליטית, לבקר את תעשיית האופנה ולהגיב למשברים, אזורים מוכי אסון ומלחמות.
אחד הגיליונות המפורסמים של ווג איטליה, בספטמבר 2007, אז בעריכתה של קרלה סוזאני, ביקר את המלחמה של ארצות הברית באפגניסטן ועיראק. תחת הסלוגן הידוע Make Love, Not War התפרסמה בתוך המגזין הפקת אופנה בכיכובה של הדוגמנית אגנס דין בשלל תמונות סקסיות כשלצדה דוגמנים בבגדי צבא ואיפור הסוואה. שלוש שנים לאחר מכן, בעקבות דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, הרחיקו הדוגמנית קריסטן מקמנאמי והצלם סטיבן מייזל עד לחופי המפרץ, לטובת הפקת אופנה באורך 24 עמודים שהציגה את מקמנאמי כציפור קורמורן מתה, ממש כפי שצולמו החיות שגססו בעקבות דליפת הנפט במפרץ.
בחירתו של פרנטי בשער לבן עם טקסט אופטימי מזכירה גם את גיליון אוקטובר 1945 של ווג בריטניה, שהופץ בתום מלחמת העולם השנייה והוקדש לשלום ושיקום. בשער שעיצב הארט דירקטור ג'יימס דה הולדן-סטון מופיעים שמיים כחולים ושלושה עננים לבנים שצולמו ממטוס בריטי ששב מהמלחמה. העורכת אודרי ווית'רס הקדישה את מאמרה הפותח לנשים בחזית ובעורף, שעשו צעד נוסף במאבק הפמיניסטי. "זהו רגע מריר ומדהים במיוחד עבור אותן נשים שהתרגלו לחיים נטולי מגבלות פטריארכליות", כתבה, "ערכן היום יותר ממוכח: קשיחות במקום שהיה צורך בסיבולת, טאקט, הומור טוב ומצפון ציבורי – כל הדברים שגברים אהבו לחשוב שנשים לא יכולות להיות או לעשות. על כל הנשים לדאוג שאין רגרסיה – שהן ימשיכו מכאן".
ולמה התבודדו אם ובת במשך עשרות שנים באחוזה מתפוררת?
