חיפה, חיפה, עיר עם עתיד? דירה בבית ערבי ישן בפחות ממיליון שקל

חמש משפחות מתגוררות בבניין ערבי ישן בעיר התחתית בחיפה - שלוש משפחות מוסלמיות, משפחה אחת נוצרית ואחת יהודית: ענבר מיטל ואיזי מיכאל, זוג אדריכלים צעירים (בריזה אדריכלים), הורים לבת שנתיים, שרכשו לפני כשנה דירה בקומה השלישית. 113 מטרים רבועים, שעלו 700 אלף שקלים.

הבניין בן שלוש הקומות נבנה בשנות ה-30 של המאה שעברה בקצה במזרחי של שכונת הדר (בין ואדי ניסנאס לוואדי סליב), ויופיו ניכר למרות סימני הזמן וההזנחה: תוספות בנייה ומעבי מזגנים בחזיתות, חוטי חשמל משתלשלים וגרפיטי.

האדריכלים הצעירים - היא מאריאל, הוא מקרית אתא - הכירו במהלך הלימודים בטכניון. כשסיימו ב-2013 עברו כל אחד בנפרד לתל אביב, לעבוד במשרדי אדריכלים. שם חידשו את הקשר, עברו לגור יחד ונולדה בתם. "גרנו בדירת שלושה חדרים ברחוב אלנבי", מספרת מיטל, "היה מדהים לגור שם, ובמחיר זול יחסית - 4,000 שקלים בחודש. אבל כל שנה המחיר עלה, והחלטנו שכשיעבור את ה-5,000 נחפש מקום אחר".

זה קרה כעבור ארבע שנים. בינתיים פתחו עסק עצמאי, וכשהבינו שבמשך השנים חסכו סכום יפה, החליטו לרכוש דירה להשקעה. "מהאפשרויות הלא רחבות שעמדו בפנינו", מספרת מיטל, "הגענו לחיפה. רצינו מקום שאנחנו מכירים, ושנרצה לגור בו במידה ונצטרך. הכרנו את האזור של הדר והעיר התחתית מתקופת הלימודים, וידענו שאת האיכויות שרצינו בבית – תקרות גבוהות והרבה אור – נמצא במבנה ערבי ישן ולא משופץ, כי אחרת המחיר עולה".

מראה הבניין כשעולים מהנמל להדר(צילום: מיכל בלאו)

ומלפנים. למרות הסביבה הלא מטופלת, אומרים בני הזוג, יש בה איכות עירונית(צילום: מיכל בלאו)

מבוקשם נמצא בתום חופשה בבית מלון בעיר התחתית. "בדרכנו הביתה ראינו על המבנה שלט 'למכירה'. התקשרנו למתווך, קבענו ורכשנו".

ממש ככה?

"כשנכנסו לדירה ראינו את הנוף, את התקרות הגבוהות, והתחלנו לדמיין איך אנחנו הופכים אותה לבית. ככל שחשבנו על זה יותר אמרנו: 'אין מצב שאנחנו נותנים למישהו אחר לגור פה'".

איך זוג צעיר עם ילדה, שגר בתל אביב בשכירות, מצליח לחסוך ולקנות דירה?

"תמיד עבדנו, גם במקביל ללימודים, אבל זו בעיקר הדרך שבה אנחנו חיים", מספרת מיטל. "אנחנו קונים רק מה שצריך וחייבים. לא קנינו צעצועים או בגדים לילדה, את הכל קיבלנו, ויש לה ערמות של דברים. ארבע שנים לא קניתי בגדים, גם לא בזמן ההיריון. אנחנו משתמשים בחיתולים רב פעמיים, ולא זורקים אוכל".

אתם סגפנים.

"לא, זה לא מגיע מסגפנות. אנחנו נהנים מהחיים, טסים פעם בשנה לחו"ל, ויוצאים למסעדות. זה עניין אקולוגי, זו האג'נדה שלפיה אנחנו חיים".

ארונות מטבח מגבס ופוליגל

כשרכשו את הדירה היא הייתה במצב ירוד ונזקקה לשיפוץ יסודי. לשם כך קיבלו מההורים הלוואה של 250 אלף שקלים. השיפוץ כלל הריסת קירות, החלפת אינסטלציה וחשמל, ריצוף בחדרים הפרטיים, איטום, טיח, צבע, התקנת מיזוג אוויר, קיר ויטרינות להפרדת המרפסת מהסלון, והשלמה של מעט ריהוט. 

לפני השיפוץ. קמרונות החלונות נבלעו בקיר, והחלונות הפכו רבועים. רק העמודים חושפים משהו מהמקור(צילום: חן כרמי)

בתהליך השיפוץ. החלונות היפהפיים נחשפו במלוא הדרם, ואתם עוד מהנוף(צילום: נור עבדלגני)

הרצפה המאוירת הישנה שומרה במידת האפשר(צילום: חן כרמי)

בתהליך. לפתוח כמה שיותר(צילום: נור עבדלגני)

את תפיסת עולמם מימשו גם בתכנון ועיצוב הדירה, שאותה חילקו לשלושה מרחבים בלבד: חלל ציבורי (מטבח, סלון ואזור עבודה) ושני חדרי שינה. ביניהם מקשר מסדרון עם חדר שירותים אחד וחדר רחצה אחד. "מלבד המחשבה על צמצום בעלויות", אומרת מיטל, "חשבנו על הצרכים המינימליים של משפחה בת שלוש נפשות".

הם החליטו לוותר על קירות ודלתות, חוץ מאשר בחדר הרחצה ובשירותים ("הרגשנו שקירות יחסמו את יופיו של החלל"). הם החליטו לוותר גם על חלק משטח הדירה לטובת מרפסת פתוחה, ולשמור, במידת האפשר, על הריצוף המקורי. החלונות היפים המקוריים, המקומרים, נחשפו יחד עם ההפרדה החדשה בין הפנים למרפסת. באזורים שבהם שברו קירות, בוצעו ברצפה השלמות מבטון.

החלל לגמרי פתוח. מה יהיה כשיהיה לכם, למשל, עוד ילד?

"תכננו את הדירה למה שנכון עכשיו. אם בעתיד זה לא יתאים נסגור, או נעבור לדירה אחרת". 

מבט לכיוון דלת הכניסה(צילום: נור עבדלגני)

לצד הכניסה מחיצת מדפים שימושית(צילום: נור עבדלגני)

בין המדפים לגב הספה - פינת עבודה(צילום: נור עבדלגני)

דלת הכניסה מובילה למרכז הדירה, למטבח ופינת האוכל שמשקיפים אל המרפסת והלאה אל נוף הנמל והים. המטבח מורכב משתי יחידות בצורת T. חלקן האחורי של היחידות מכוסה בלוחות פוליגל שחור. "בדקנו כמה יעלה לעשות את החיפוי אצל נגר", נזכרת מיטל, "זה היה מעבר לתקציב. פוליגל הוא חומר זול ואנחנו אוהבים אותו, ואם פעם יהיה צורך, נחליף אותו".

בין המטבח לחדרים הפרטיים מפריד קיר גבס עבה בצורת ח', מכוסה משני צדיו ב"וילון" פוליגל שקוף,  ובתוכו יחידות מדפים מברזל ("את המדפים בנינו לבד. במקור אלו יחידות קטנות שהרכבנו אחת מעל השנייה"). המדפים משמשים מצד אחד לאחסון למטבח ולארון שירות עם מקרר, מכונת כביסה ומייבש; ומצד שני כארון בגדים בחדר השינה.

יחידות מדפים ומחיצות פוליגל שקוף במקום ארונות מטבח(צילום: נור עבדלגני)

בפינת האוכל שולחן שמורכב מפלטת עץ על רגלי ברזל; ספסל אדום משופץ, כיסא שמצאו ברחוב וכיסאות שהביאו מבית ההורים. המנורה התלויה הולכת איתם שנים. בין פינת האוכל לסלון מפרידים מדפים לבנים פתוחים.

מבט מהמטבח אל פינת האוכל והמרפסת המחודשת(צילום: נור עבדלגני)

בסלון ספה חדשה מאיקאה ("ראיתי אותה ואמרתי: זה בול אנחנו"); כורסאות מבית סבתא וסבא, שולחן וכיסא שמצאו ברחוב ("אנשים לא יודעים מה הם זורקים"). במרכז שולחן, שגם בסיסו נמצא ברחוב, וכמשטח עליון הורכב עליו מדף שנשאר מאזור האחסון.

יחידת מדפים אוורירית שנייה מפרידה בין פינת האוכל והסלון(צילום: נור עבדלגני)

שולב בה גם שולחן יצירה לקטנה(צילום: נור עבדלגני)

לצד הסלון פינת עבודה שמשרתת את שני בני הזוג. על הקיר תלויות עבודות אמנות, שאת חלקן יצרו הם עצמם ובני משפחותיהם ("לדברים בדירה יש קשר אישי. זה היה חשוב לנו").

(צילום: נור עבדלגני)

"אנשים מתחילים להבין שיש פה פוטנציאל"

חדרי השינה צנועים. במרכז חדר ההורים מיטת עץ פשוטה ולצידה שידות. מהחדר יש יציאה למרפסת שירות, תוספת בנייה מאוחרת ("בהתחלה חשבתי שלא ניכנס אליה, אך היא משרתת אותנו מצוין לתליית כביסה"). בחדר הילדה יש לול ושידת עץ עתיקה, שמשמשת להחתלה ולאחסון. אזור החדרים הפרטיים מרוצף באריחים אפורים כהים. בחדר השירותים הקירות מחופים באריחים כחולים, ובחדר הרחצה באדומים. הרצפה רוצפה בלבן.

בחדר הילדה משמשת שידה עתיקה להחתלה ואחסון(צילום: נור עבדלגני)

אריחים פשוטים בחדרי הרחצה והשירותים(צילום: נור עבדלגני)

הסביבה מאוד מוזנחת. זה לא מפריע לכם?

"יש באזור איכות עירונית שלא ניתן למצוא במקום אחר בחיפה, מלבד במרכז הכרמל. הכל קרוב ונגיש: מרפאה, סופר, גן שעשועים, הכרמלית, תחנת הרכבת. מי שגר בשכונות למעלה (דניה, רוממה, אחוזה) צריך רכב. נכון שזה לא מושלם, מלוכלך ומוזנח, ותקציבי העירייה לא הולכים לפה, אבל אנחנו מקווים שעם הזמן ישכילו להשקיע פה יותר".

כבר מזהים באזור סימני ג'נטרפיקציה?

''בחיפה זה מאוד ברור - ככל שעולים בהר זה יותר נחשב, ומבחינת הרבה חיפאים לגור בעיר התחתית זה מביך. כיום גרים בסביבה ערבים, עובדים זרים או סטודנטים שאין להם כסף. אבל נראה לי שלאט לאט אנשים מתחילים להבין שיש פה פוטנציאל. יש פה פרויקטים חדשים. מבחינת מחירים זו התקופה לקנות פה, אולי אפילו קצת מאוחר מדי''.

איך השכנים קיבלו אתכם?

"מאוד יפה. המשפחות חברותיות ותמיד מזמינים לקפה. אנחנו לא חברותיים כמוהם. זה מה שמעניין בחיפה, שיש דו-קיום".

-------------------------------------------------

לא רחוק משם, ברחוב הנמל, אקלקטיות לא מתנצלת בבר ההופעות ''פטוש".

לחצו לכתבה המלאה:

לחצו והתרשמו גם מהמוזיקה שמתנגנת ב''פטוש'' (צילום: מושי גיטליס)