כבר לא לעטיפת דגים: מכירה פומבית של קריקטורות מקוריות מ''דבר''
שילה, זאב ודריאן חתומים על 320 קריקטורות משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. הן יוצעו למכירה בשבוע הבא, במחיר פתיחה של 3,500 דולרים
הקריקטורות - שהחלו להופיע מעט אחרי המצאת הדפוס המודרני, באמצע המאה ה-15, והפכו עם השנים לכלי ביקורתי עיתונאי - לא היו רק פתרון חזותי זול וזמין לעומת צילומים (מי היה מאמין היום). הן פשוט היו הפתרון היחידי שהיה אז בנמצא, לרענון חזותי ותוכני בין המלים המודפסות. היום, על אף השינויים הטכנולוגיים והצרכניים בעולם התקשורת, מעניין לראות איך הקריקטורה נשארה רלוונטית, שריד יציב מעידן אחר. היא עדיין תנסה להצחיק אותנו (כמעט) ללא מלים, תבקר בציניות את מושכי החוטים, ובעיקר תהווה קול עיתונאי חשוב נוסף. הקריקטורה היא תקשורת חזותית במלוא הדרה, כשהקריקטוריסטים ממשיכים לרקוד על הקו (טוש שחור ועבה, במקרה שלהם) שבין פובליציסטים ואמנים.
בעוד שבוע בדיוק, 13 בנובמבר, תתקיים בבית המכירות ''קדם'' מכירת העשור של של פריטי יודאיקה. לדברי נציגי ''קדם'', זו תהיה המכירה היקרה בישראל עד כה. בין היתר יוצגו בה 320 קריקטורות, במחיר פתיחה כולל של 3,500 דולר. האוסף הנדיר הזה, של קריקטורות מקוריות רגע לפני שירדו לדפוס, הגיע לידיו של המוכר במקרה, לאחר שעיתון ''דבר'' סגר את שעריו, ב-1996. על הקריקטורות חתומים כמה מגדולי הקריקטוריסטים העברים: שילה, זאב ודריאן. בחרנו מתוכן כמה דוגמאות.
בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.
להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
odedbenyehuda@gmail.com
