צילום: שי פרנקו

הלם ההורות: "התינוק ישן המון שעות, אז הזמנתי אמבולנס"

ההורים ההמומים, התינוקות המוזרים למראה וכל הפאדיחות שעושים עם תינוק ראשון. הסיפורים והידע הרב שצברה האחות המיילדת אלה ארנפלד הולידו עכשיו גם ספר חדש

בייבי בוק. "הרבה אמהות סיפרו שלא ידעו בעצם איך אמור 'הדבר הזה' שהביאו הביתה להתנהג". אלה ארנפלד   (צילום: גבריאל בהרליה)
בייבי בוק. "הרבה אמהות סיפרו שלא ידעו בעצם איך אמור 'הדבר הזה' שהביאו הביתה להתנהג". אלה ארנפלד (צילום: גבריאל בהרליה)

לפני ארבעה חודשים פרסמה אלה ארנפלד (40) בקבוצת האמהות שבה היא חברה פוסט המתאר מקרה שחוותה לאחר לידת בנה הבכור, סיפור שסחבה איתה 11 שנה בתערובת של בושה ושעשוע. "יצאתי מהבית בפעם הראשונה בלי כלום", כתבה בפוסט. "אני והתינוק, כאילו הוא אקססורי. כמובן שהחמוד עשה קקי והתחלתי לחפש אצל עוברי אורח טיטול ומגבונים. חזרנו הביתה בבושת פנים כשהקטן לובש טיטול ענקי ואני מזיעה ומפודחת". התגובות לפוסט החלו לזרום, ובתוך זמן קצר הגיעו למאות. הווידוי הקטן הזה אף הוביל אמהות נוספות לצאת בווידוי משלהן שבו חשפו את ההלם של הימים הראשונים לאחר הלידה. התברר שרובן שמרו לעצמן את הרגעים המביכים הקטנים אך הבלתי נשכחים האלה, ורק אחרי הפוסט הזה חשו הקלה ויכולת לחלוק אותם עם זרים, וכנראה גם עם קרובים.

 

"הסתכלתי סביבי וראיתי המון פרצופים מדוכדכים. דווקא ברגעים שאמורים להיות המאושרים ביותר בחייהן, הנשים האלה נראו עצובות, מבולבלות, מבוהלות, מותשות. זה נראה יותר כמו מחלקת זומביות מאשר מחלקת לידה"

ארנפלד לא הייתה לגמרי מופתעת. כאמא לארבעה וכאחות מיילדת במחלקת פגים היא עדה כבר שנים למה שהיא מכנה "הלם ההורות" שמתייחס למהפך, או ליתר דיוק למשבר, שחווים הורים רבים שבן לילה הופכים מאנשים שיכולים לנוע ממקום למקום בחופשיות, לכאלה שמופקדים על נפש רכה ועדינה וצריכים לדעת מה היא חשה, לדאוג לכל צרכיה ולצפות מראש מתי תהיה רעבה או תזדקק להחלפת חיתול או בגד.

 

ארנפלד נחשפה להלם הזה לראשונה דווקא כשילדה את בתה השנייה. בלידה הראשונה, לדבריה, לא הייתה בכלל פנויה להתבונן באחרים, אבל בלידה השנייה, כשהגיעה לחדר ההנקה, הצליחה להרים את מבטה ולהתבונן באמהות האחרות שלצדה. "הסתכלתי סביבי וראיתי המון פרצופים מדוכדכים", היא משחזרת. "דווקא ברגעים שאמורים להיות המאושרים ביותר בחייהן, הנשים האלה נראו עצובות, מבולבלות, מבוהלות, מותשות. זה נראה יותר כמו מחלקת זומביות מאשר מחלקת לידה".
 
באותו הרגע היא הבינה שמדובר במשבר הורות שלא מעט הורים טריים חווים ומעט מאוד מהם חולקים אותו עם אחרים. "יש לי משהו בלב להורים הטריים האלה, לימים של ההלם בתחילת הדרך ולתחושה הזאת של הליכה לאיבוד", היא מספרת. את הסיפורים והטיפים הרבים שאספה ריכזה ארנפלד בספר "פדיחות שעושים רק עם התינוק הראשון – סיפורים אמיתיים וטיפים לאמא החדשה", שהיא מוציאה לאור בימים אלה באמצעות מימון המונים, ובקרוב ייפתח גם קורס הכנה אינטרנטי שלה להורים אחרי לידה.

 

מה זה? זה לא דומה לפרסומות

אל עולם ההורות לא הגיעה ארנפלד ביום אחד. היא החלה את חייה המקצועיים בכלל כפרמדיקית מומחית לרפואת חירום, אך ההתמודדות היומיומית עם פצועים, הרוגים - וגם עם תינוקות מתים - גבתה ממנה מחיר נפשי. בשלב כלשהו היא רצתה לעבור מהצד של אלה שנפרדים מהחיים לצד של אלה שמקבלים אותם והחליטה לעשות הסבה מקצועית לאחות מיילדת. כשבתה השנייה הייתה בת שנה קיבלה ארנפלד הצעה לעבוד כאחות טיפת חלב בקליניקות בישובים בדואים ונענתה לה. בהמשך עברה לעבוד במחלקת פגים בבית החולים קפלן, ובשנה האחרונה היא עובדת כאחות במחלקת אם ויילוד באסותא אשדוד. במהלך השנים האלה נוספו לה גם עוד שני תינוקות פרטיים למשפחה.

 

בעבודה היומיומית שלה כיום מקבלת ארנפלד תינוקות רכים בני שעתיים ומטפלת בחיסונים, ברחצה ובליווי שלהם ברגעיהם הראשונים בעולם. "אני מכורה להם", היא אומרת. "אני אוהבת את הריח שלהם, את ההלם שלהם מהעולם שבחוץ, את הטוהר".

 

אבל היא נתקלת לא רק ביצורים המסקרנים ברגעים שהם עצמם נחשפים לראשונה לקולות, לריחות ולצבעים החדשים. יחד איתם, כאמור, היא נפגשת בעוד יצורים המומים שלומדים את העולם מחדש - ההורים הטריים. ואלה, כך מתברר, המומים אולי לא פחות מהתינוקות.

 

"יש לי משהו בלב להורים הטריים האלה, לימים של ההלם בתחילת הדרך ולתחושה הזאת של הליכה לאיבוד" (צילום: גבריאל בהרליה)
    "יש לי משהו בלב להורים הטריים האלה, לימים של ההלם בתחילת הדרך ולתחושה הזאת של הליכה לאיבוד"(צילום: גבריאל בהרליה)

     

    באילו תגובות את נתקלת? באיזה סוג של הלם?

    "אנחנו מורגלים לתינוקות מהפרסומות - נקיים, ורודים, חייכנים וריחניים, אבל התינוק שנולד אינו כזה. העור שלו חלקלק ומכווץ והראש שלו לא פעם לא סימטרי. לא פלא שההורים לא מוכנים ליצור המוזר הזה"

    "מוזר עד כמה שזה נשמע, רוב ההורים לא באמת יודעים איך נראים יילודים. אנחנו מורגלים לדימוי של תינוקות המוכר לנו מהפרסומות לחיתולים ולתחליפי החלב, תינוקות שהם תמיד נקיים, חלקים, ורדרדים, חייכנים וריחניים. אבל כל מי שילדה מעודה יודעת שהרך הנולד רחוק מזה. העור שלו חלקלק ומכווץ, הראש שלו לא פעם נמעך מהמעבר בתעלת הלידה והוא לא סימטרי, הפנים לא פעם נפוחות, הגוף שעיר ולפעמים גם מכוסה פצעים וכתמים. אלא שכך באמת מגיעים לעולם. בדרך שמספקת תזכורת לעובדה שאנחנו בעלי חיים - ולא מוצר עטוף וארוז. מאחר שההורים לא מוכנים למפגש עם היצור הזה, הם מופתעים. היצור הזה שהגיע לבליינד דייט איתם לכל החיים נראה להם מוזר".

     

    מעבר לכך, לדבריה, יש גם בעיה קלה עם "הוראות ההפעלה". ובמילים פשוטות: בלא מעט מהמקרים ההורים פשוט לא יודעים מה לעשות עם התינוק. "הם לא יודעים איך לחתל. הם לא יודעים איך להלביש. לא יודעים איך להיניק", היא אומרת. "והם לא אשמים כמובן. אחרי הכל, זו הפעם הראשונה שלהם".

     

    ויש כאלה שהם לא רק מופתעים או נטולי כישורים, אלא גם כאלה שהתינוק מעורר בהם רתיעה. "יש כאלה שפוחדים. פוחדים להחזיק, פוחדים לגעת", היא מתארת. "הכרתי אמהות שלא היו מסוגלות להתקרב לתינוק". אבל למרבה המזל ולמרות ההלם והרתיעה, אחרי יומיים־שלושה כולם הולכים הביתה עם התינוק הטרי והתפקיד החדש. ושם, הרחק מהאחיות, יועצות ההנקה והרופאים, הם לומדים לאהוב, להתקרב ולטפל - ולא פעם גם עושים שטויות. זה לפחות מה שלמדה ארנפלד מהפוסטים הרבים על הפדיחות שהורים הודו שעשו בימים הראשונים לאחר הלידה.

     

    שכחו אותי בסופר

    לפי כמות התגובות בפוסט, נראה היה כי אמהות רבות רק חיכו לאות שיאפשר להן לחלוק את הסיפור המביך מהימים הראשונים שאחרי הלידה, סיפור ששמרו לעצמן 20 שנה בחלק מהמקרים.

     

    אילו סיפורים למשל נחשפו בעקבות הפוסט שלך?

    "היו כל מיני סיפורים על איך התבלבלתי, על השטויות שעשיתי, על איך יצא לי עקום. הם היו שונים זה מזה, אבל היה משחרר לראות שיש כאן משהו משותף לכולם. הרבה אמהות סיפרו שלא ידעו בעצם איך אמור 'הדבר הזה' שהביאו הביתה להתנהג. אם אחת סיפרה שהזעיקה אמבולנס כי התינוק ישן הרבה שעות. אחרת חשבה שמשהו לא בסדר עם התינוקת מכיוון שבכתה ואז נזכרה שכך תינוקות מאותתים שהם רעבים. והיו כאלה שהעירו את התינוק בכל שלוש שעות כדי שיאכל.

     

    "היו שם גם הורים שיצאו מהבית בלי חיתולים או בלי אוכל לתינוק. הייתה זאת שלא ידעה שצריך להחליף לתינוקת והשאירה אותה עם חיתול מלוכלך במשך יום. והייתה אם מיניקה שיצאה מהבית עם שמלת גולף, ואז הייתה צריכה לעשות סטריפטיז מלא כדי להשביע את רעבונו של התינוק.

     

    "רופאת ילדים אחת (אז הייתה בהתמחות) שקראה שהחדר צריך להיות בטמפרטורה של 24 מעלות, כיוונה גם את מי האמבטיה לטמפרטורה הזו וצפתה בתינוקת שלה בוכה מקור ואכזבה"
    ”יש גם אחרים. כאלה שאינם לוקים בשיתוק אלא דווקא מנסים ללמוד בעיון את כל כללי הזהירות וההתנהגות, רק שהם מבצעים אותם בצורה ממש לא צפויה. רופאת ילדים אחת (אז הייתה בהתמחות) שקראה שהחדר צריך להיות בטמפרטורה של 24 מעלות, כיוונה גם את מי האמבטיה לטמפרטורה הזאת וצפתה בתינוקת שלה בוכה מקור ואכזבה. או אב חרד להיגיינה שהכניס רעשן פלסטיק לסטריליזטור ולמד שפלסטיק נמס בחום. מגן הראש של המנשא נראה כל כך מוזר לאחת מהאמהות, שהיא עשתה מאמצים לדחוף אותו מטה מתוך מחשבה שהתינוקת שלה מן הסתם צריכה כרית. כששמעה את שאגות הצחוק של אחותה, הבינה שמדובר במגן ראש ושהילדה לא אמורה לשבת עם הראש קדימה.

     

    "ויש גם כאלה שהלם ההורות פשוט מוציא אותם מאיפוס. הייתה אמא שתפסה את התינוק החדש ורצה למקלט לשמע צפירת יום הזיכרון. אחרת שכחה מה השם שנתנה לתינוקת, והייתה אפילו מי ששכחה שיצאה מהבית עם תינוקת, ונזכרה פתאום בקופת הסופר שבעצם היא צריכה לחזור הביתה לא רק עם שקית של מצרכים".

     

    לדבריה, היו שם כל כך הרבה סיפורים מדהימים שהיא החליטה שחייבים לעשות עם זה משהו. "קודם כל, כדי שנשים יידעו שלידה ותינוק ראשון עשויים לגרום להלם, שיבינו שהרבה אמהות עושות פדיחות ושזה לא הופך אותן לאמהות טובות פחות", היא מסבירה.

     

    אבל לצד כל הסיפורים הצבעוניים, הפדיחות, המבוכות, רגעי הבלבול והטשטוש של ההורים הטריים נולדו עם הזמן גם המון עצות וטיפים שרבים מהם ימצאו את דרכם לספר החדש. אולי הספר הזה יהיה חיסון להלם ויכין את הנשים ההרות, ואת הגברים שאיתן, לעובדה שהם נכנסים לבית החולים כאדם אחד או שניים ויוצאים ממנו שלושה, לכך שהתינוק שיגיח מבטנן ידרוש מיד טיפול מקיף וייחודי, שהוא צריך חיתול, בקבוק, החלפות והאכלות, ולכך שהוא יישן ויבכה המון. ואם לא, לפחות לכך שהם עומדים להיות בהלם.

     

    הטיפים של אלה ארנפלד להורים מתחילים

     

    ציוד

    הכינו לפני הלידה רשימת ציוד ממוקדת. חשוב שתהיה רלוונטית לצורכי התינוק רק לימים הראשונים שלאחר הלידה. כשתתחילו את החיים החדשים, תתרגלו ותלמדו, הוסיפו פריטים בהדרגה.

     

    עזרה ראשונה

    שימו לב לחום. אם התינוק מתחת לגיל חודשיים ויש לו חום, חייבים לגשת לרופא או למוקד. את החום מודדים בבית השחי.

     

    והטיפ החשוב ביותר: לא יודעים מה צריך לעשות? אל תתביישו לבקש עזרה
    טיפול והחתלה

    • טפלו בחבל הטבור של התינוק. אם הטבור של התינוק עדיין לא נשר, אל תנסו לגרום לו להתנתק מהגוף בכוח. הימנעו מאמבטיות ארוכות, ולאחריהן יבשו את הטבור היטב וחטאו באלכוהול.
    • טפלו בעדינות גם בישבן. בימים הראשונים התינוק מוציא מקוניום (הקקי מהרחם) שהוא סמיך ודביק, לכן כדאי למרוח לו שמן קוקוס או קרם קלנדולה בכמות גדולה כדי להקל עליו. לניקוי מומלץ לטבול צמר גפן במים חמימים ולנקות בעדינות. ככל שהתינוק יגדל, גם כמות ההחלפה ותדירותה יעלו. אם יש תפרחת חיתולים, שטפו את האזור במים, יבשו היטב ומרחו שמן קוקוס או קלנדולה. השתדלו לשמור על האזור מאוורר ככל האפשר.
    • חתלו בשיטת החיתול הכפול. בעת החלפת חיתול הניחו את החיתול הנקי מתחת, הסירו את המלוכלך, נגבו, גלגלו וזרקו. עכשיו השתמשו בנקי שכבר מחכה מוכן.
    • טפלו בהפרשות מהעיניים. הרתיחו מים וצננו. טבלו צמר גפן נקי ונגבו את העין מבחוץ פנימה. אל תחזרו פעמיים על אותה נקודה והשתמשו בצמר גפן חדש לעין השנייה. אפשרות נוספת: טבלו את צמר הגפן בחלב אם ועשו את אותה הפעולה.

     

    תנו לתינוק לישון. תינוק שמשקלו מעל שלושה ק"ג שמעלה במשקל וממלא ביממה שישה טיטולים של פיפי וקקי לא צריך לאכול בכל שלוש שעות - השינה חשובה (צילום: Shutterstock)
      תנו לתינוק לישון. תינוק שמשקלו מעל שלושה ק"ג שמעלה במשקל וממלא ביממה שישה טיטולים של פיפי וקקי לא צריך לאכול בכל שלוש שעות - השינה חשובה(צילום: Shutterstock)

       

      שינה וערות

      • תנו לתינוק לישון. תינוק שמשקלו מעל שלושה ק"ג שמעלה במשקל וממלא ביממה שישה טיטולים של פיפי וקקי לא צריך לאכול בכל שלוש שעות - השינה חשובה.
      • השכיבו את התינוק קרוב אליכם. תינוק קטן זקוק לנוכחותכם. השתדלו להשכיב אותו בעריסה שמתחברת למיטתכם או בעריסה לצדכם.
      • תקשרו עם התינוק בזמן הערות. דברו אליו, קראו לו ספרים ושירו לו. גם בגיל כמה ימים או שבועות הוא ייהנה מכך.
      • לכו לישון איתו. כן, בכל הזדמנות שהתינוק ישן, לכו לישון גם אתם.

       

      הנקה

      • הכיני לך סביבת הנקה נוחה. בימים ובשבועות הראשונים תמצאי את עצמך מיניקה סביב השעון, לעתים למשך זמן ארוך. לכן דאגי להכין מראש את כל מה שאת עשויה להזדקק לו.
      • הכיני קומפרסים מבעוד מועד. בתקופה הראשונה תפוקת החלב שלך והצרכים של התינוק עדיין אינם מסונכרנים עד הסוף, ובלא מעט פעמים נוצר גודש בשדיים. כדאי להכין מראש רטיות מרגיעות תוצרת בית. ממלאים כמה טיטולים במים ושומרים במקפיא. במקרה של גודש יסייעו הקומפרסים הקפואים להקלה. אם הגודש נמשך או מחריף, כדאי מאוד להתייעץ מוקדם ככל האפשר עם יועצת הנקה מוסמכת.
      • הצטיידי ברפידות הנקה. מדובר במוצר חיוני ולא יקר שיחסוך לך נזילות מיותרות ומבטים מופתעים של הסביבה כשתתקרבי לשעת ההנקה.
      • אם התינוק יונק ומשתעל בהנקה, הפסיקי. תני לו לסיים להשתעל ואז המשיכי להיניק. לרוב זה נגרם כתוצאה מזרם חלב חזק מדי שמגרה את מיתרי הקול שלו.

       

      האכלה (ותמ"ל)

      • דייקו במדידת הפורמולה. אם התינוק ניזון מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוק), הביאו בחשבון שמדובר באבקה מדודה ולכן יש חשיבות רבה להכנתה בצורה מדויקת כדי שהתינוק יקבל את הרכיבים התזונתיים הנחוצים לו במידה הנכונה.
      • הכינו מראש מים רתוחים. הכינו פעם ביום מים רתוחים בתרמוס שיספיקו ליממה, כך כשהתינוק יודיע שהוא רעב כבר תהיו מוכנים.
      • הכינו בקבוק נוסף. איך תדעו אם תינוק שניזון מתמ"ל עדיין רעב? הכינו שני בקבוקים - באחד את הכמות שהוא רגיל לאכול, ובשני הכינו כמות נוספת מכפית אחת של תמ"ל. אם התינוק סיים את הבקבוק הראשון, תנו לו (אחרי הגרעפס) מהבקבוק השני וכך תדעו בכמה להגדיל את המנה הבאה.
      • שמרו על קשר עין בהאכלה. כשאתם מאכילים את התינוק, בייחוד תינוק קטן, השתדלו לשמור תמיד על קשר עין והיו קשובים לו. שימו לב לשפת הגוף שלו - האם צריך הפסקה לגרעפס או האם הזרם חזק מדי? כך תשמרו על בטיחותו וגם תפתחו אהחיבור ביניכם.
      • האכילו את התינוק לפני הפקקים. לפני שיוצאים איתו לסידורים, בייחוד אם צפויה נהיגה בכביש מהיר, כדאי להאכיל אותו. כך הוא יהיה שבע ורגוע יותר.

       

      הלבשה

      אל תעמיסו עליו בגדים. נכון, מערכת ויסות החום של תינוק שזה עתה נולד אינה כשלנו, ועדיין הוא צריך רק שכבה אחת יותר מאיתנו. ממש אין צורך "לבשל" אותו בתוך עשר שכבות ביגוד.

       

      איפור ושיער: אילנה פיצ'חדזה ל"סולו" /// ע. צלם: נועה צור /// עגלה ותיק: בבה קאר, www.hakolatinok.co.il 

       

      הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
      הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד