לפני שנה וקצת עברתי לגור עם בן זוגי מתן בדירה שכורה, מלאת אור ואוויר, ברחוב לילינבלום בדרום תל אביב. רציתי ליצור לנו בית שישלב משני העולמות שלנו ושיבטא את אופיו של כל אחד מאיתנו – לחוד, וגם ביחד. שנינו באים מרקע של אמנות, עיצוב וטכנולוגיה, ולכל אחד טעמים אחרים. דעותיו של מתן היו לעיתים מנוגדות לשלי, אך היה לי חשוב למצוא להן ביטוי, ואני מאמינה שהתוצאה טובה יותר: הגעתי לפתרונות ולרעיונות שלא הייתי חושבת עליהם לבד.
תמיד אהבתי DIY. בשבילי זו דרך עבודה יצירתית, מוחשית ומספקת, ומאוד נוחה כלכלית. אפשר להשיג הרבה עם קצת מאמץ ומעט מאוד כסף. העיקרון הזה עזר לי לעמוד בתקציב קטן, למחזר ולהעריך חפצים ורהיטים קיימים, ולמנוע בזבוז של חומרים או משאבים. בגלל המשיכה לפריטי וינטג' ולעיצוב אקלקטי שמרתי כל מיני רהיטים במשך השנים, כך שהיה לי עם מה לעבוד. במקביל למשרה כמנהלת מוצר בסטארט אפ בתחום החינוך, נרשמתי לקורס להלבשת בתים בהנחיית גילי אונגר, שבו הבנתי כמה חופש יש בסטיילינג, וכמה חשובה תשומת הלב לפרטים.
החלטתי ''לאצור'' מחדש את כל שברשותנו, ולא להתייחס לשום פריט כמובן מאליו.
סלון
הסלון קטן יחסית. בתחילת התהליך היו בו הרבה רהיטי וינטג' מעץ, ורציתי לגוון עם עוד חומרים וצבעים, בשביל לייצר קלילות ואווירה יותר עכשווית ואקלקטית. כדי לאזן את הווינטג' בחרתי במתכת מגלוונת (במדפים ובשולחן הצד), בבסיס חדש לשולחן הקפה ובמנורה עכשווית יותר. בדים שונים לכריות, סלי העציצים וכלי הקרמיקה מכניסים צבע, וכמובן – הרבה צמחים: האור בדירה נפלא לגידול צמחייה, מה שגורם לי להוסיף מהם עוד ועוד, ולשחק עם המיקומים.
- ספה וכורסה שסבא וסבתא שלי הביאו מאיטליה בשנות הששים נמצאים אצלי כבר כמה שנים. ריפדתי מחדש את כריות המושבים, בעלות של 260 שקלים לבדים (מנחלת בנימין) ו-1,040 שקלים לעבודת הרפד.
- כריות נוי אקלקטיות בסגנון בוהמי תפרתי בעצמי בעזרת מכונת תפירה וסרטוני יוטיוב. השתמשתי בשאריות בדים, ובבדים חדשים שקניתי ב''דנדו'', ''קטיפה כחולה'' ו''וילה מרוק'' (350-400 שקלים).
- ההדום התקבל בחינם דרך אתר ''אגורה''. את הבסיס והכרית העליונה כיסיתי בשכבה של אקרילן, ותפרתי כיסוי למידותיהם המדויקות. לכרית העליונה הכנתי קדר עם שאריות בד מהספה, והיא נסגרת עם רוכסן בצידה התחתון. את הכיסוי לבסיס מתחתי ושידכתי לתחתית העץ (בד כחול ב-90 שקלים, אקרילן ב-30 שקלים). לבסוף הברגתי לתחתית הבסיס רגלי עץ פשוטות (100 שקלים), שאותן צבעתי בלכה כהה.
- שולחן הקפה קליל וצבעוני יותר. את הזכוכית פירקתי משולחן עץ ישן שקיבלנו מחברים. את מסגרת הברזל עיצבתי והזמנתי ממסגרייה בפלורנטין (650 שקלים).
- שידת הטלוויזיה בסגנון רטרו, עם טוויסט משלנו. ברחוב מצאתי שני רמקולים במצב מעולה. פירקנו את החיפוי האחורי והוצאנו את תכולתם, כך שנשארה מעטפת של סיבית עם גימור פורמייקה דמוי עץ. אחרי שתי שכבות פריימר על הפורמייקה חיברנו אותם יחד, בעזרת ברגים ובתוספת חיזוק של פלטת מתכת קטנה. את הרווח הקטן בין שתי היחידות, וכן כמה פגמים בעץ, מילאתי ותיקנתי עם מרק (merek) לעץ, שאותו השטחתי בעדינות בעזרת כרטיס אשראי, ושייפתי. לבסוף צבעתי ב-2-3 שכבות של אפור בהיר (כמעט לבן), בעזרת רולר ספוגי (כדי למנוע סימני מברשת), וסיימתי בשתי שכבות של לכה מבריקה (45 שקלים). הוספתי רגלי מתכת שהוזמנו מעלי אקספרס (כ-50 שקלים) ופסים של טפט בצהוב ניאון, כדי להסוות פגמים.
- את שולחן הצד, במראה מתכתי המנוגד לעץ, קניתי מ''קפליקס'' ב-145 שקלים, שם הוא שימש כפח לאחסון קפה.
- המנורה, מתוצרת VITA הדנית, נקנתה מתצוגה בחצי המחיר (245 שקלים).
- הציור על הקיר הוא צילום של מתן מטיול שלנו בפורטוגל, שאותו ערכתי בפוטושופ (הדפסה: 150 שקלים, מסגור: 160 שקלים).
- כלים פשוטים לצמחים נצבעו בספריי וסלים תפרתי או ליפפתי מחבל סיזל עם דבק חם (30-40 שקלים לכל החבלים, מעלי אקספרס ומקס-סטוק).
- שטיח חבל מאיקאה, 475 שקלים.
מטבח
כיוון שהמטבח פתוח לסלון, המטרה הייתה ברורה: ליצור סידור נוח ושימושי, ואווירה קלילה. במקום כיסאות העץ הכפריים שקיבלתי מהורי החלטתי להשקיע בכיסאות לבנים חדשים (760 שקלים לארבעה, פיק אפ), בעלי קו נקי יותר, שממש מבליטים את הצבע הכחול של השולחן.
- השולחן נקנה בשוק הפשפשים לפני כמה שנים, עם פורמייקה חדשה. כעת חידשתי את העץ, בעזרת שיוף הרגליים ושתי שכבות חדשות של לכה בגוון אגוז כהה.
- על ארונות המטבח הנחתי שורה מלבלבת: מיחזור של בקבוקי אלכוהול שונים, שמהם קרצפתי את התוויות. העלות כמובן אפסית. בתוכם ייחורי צמחים שקל לגדל במים, ומסוגלים לשרוד כך תקופה ארוכה. בחרתי זנים שונים של פילודנדרון, צמח נפוץ בחצרות בניינים במרכז העיר, שממנו אני חותכת ענפים.
- וילון לבן ומוט (117 שקלים, איקאה).
- בעזרת היוטיוב למדתי לקשור מתלה מקרמה מחוטים דקים: האחד כחול והשני חבל בצבע כותנה טבעי.
פינת עבודה
המרחב של פינת העבודה קליל ודינמי: שולחן שניתן להזיז בקלות, מדפי עץ ורשת ברזל שאפשר לשנות בהם את התצוגה, לעדכן או סתם לגוון. על המדפים הצגתי קמצוץ מאוסף מזכרות וחפצי אמנות משמעותיים לשנינו, כמו בקבוק זכוכית מטיול לפורטוגל.
- משטח השולחן, מצופה פורמייקה צהובה, נקנה מוכן משאריות בנגרייה ברחוב אילת (100 שקלים). חיברנו לו רגלי hairpin שחורות (כ-300 שקלים, עלי אקספרס).
- המדפים על הקיר מעליו עשויים מקורות עץ שפירקנו מבסיס מיטה שנמצא ברחוב. הם נצבעו בשכבה דקה של צבע לבן מעורבב עם מים, רק כדי לתת לעץ גוון לבן עדין, ונתלו על ''ריישים'' מתכתיים שריססתי בספריי זהב. עוד מדף קטן לעציץ עשוי משאריות עץ מפרויקט אמנות של מתן.
- שידת צד מעץ נמצאה ברחוב לפני שנים.
- וילונות לבנים ומוט תלייה (200 שקלים, איקאה).
- כורסת הקריאה הופרדה מהסט של סבא וסבתא, והכריות חודשו (260 שקלים לעבודת הרפד, 120 שקלים לבד מ"קטיפה כחולה").
- כדי להוסיף צבע, הושאלו לצורך הצילומים שולחן צד של סטודיו ''טבורטה'' (750 שקלים) ושטיח מ''וילה מרוק'' (700 שקלים).
- את רשת הברזל שתלויה על הקיר מצאתי ברחוב בשכונת לוינסקי. עליה תליתי מדפים קטנים, עשויים מעוד קורה מבסיס המיטה, שניסרתי בעזרת ג'יגסו וצבעתי בלבן. לתלייה מצאתי שאריות עור בגוון קאמל, גזרתי רצועות בעובי המתאים, חוררתי בקצוות וחיברתי וו מתכת קטן. את המדף משחילים לתוך שתי רצועות ואת הוווים תולים על הרשת.
כניסה
''אוסף האמנות'' הביתי לא נוצר ביום. הוא מורכב מכל דבר שמצאתי בו יופי או ריגש אותי, לרוב בסכומים די זעומים, כמו פוסטרים, צילומים, גלויות או איורים מספרים. מעבר דירה זו הזדמנות להסתכל עליו מחדש (במיוחד אחרי האיחוד עם האוסף של מתן) ולהמציא שילובים חדשים, בקומפוזיציה מוקפדת. מה יש כאן, בין היתר? מתנות מחברים מתקופת לימודיהם בבתי ספר לאמנות, עמוד מספר על בוטניקה וגם שרטוט של מיצב שמתן עיצב ובנה במידברן 2017. רוב המסגרות הן מאיקאה, בגלל המחירים הנוחים.
- הקונסולה הסגולה היא מתנה מקרוב משפחה, פריט ישן מבית הוריו. לפני שנים שיפצתי אותה, ועכשיו חידשתי את הצבע עם עוד שכבה של ספריי סגול לילך.
- המראה נמצאה ברחוב, והמסגרת רוססה בזהב.
- המנורה מעליה מורכבת מבסיס שנקנה בשוק הפשפשים (160 שקלים) ואהיל זכוכית ישן מהבוידעם בדירה הקודמת שלי.
חדר שינה
רציתי להתקדם מהשלב הסטודנטיאלי של מיטה פשוטה וקירות ריקים, ולהפוך את חדר השינה למקום שלו, עדין ורומנטי, בתקציב זעום. התמקדתי ביצירת ''אפיריון'' ובחידוש שידה פשוטה.
- ה''אפיריון'' עשוי בד כותנה פרחוני ברוחב סטנדרטי של 160 סנטימטרים ובאורך של כ-4.5 מטרים (150 שקלים, יולטה). לצדי הבד הוספתי רצועות של בד חלק בצבע חרדל (50 שקלים), שתפרתי ביחד מראש לרצועה אחת ארוכה והדבקתי בעזרת פס דבק של איקאה (המצאה גאונית!) שמיועד למכפלות וילונות. מניחים בקפידה, מגהצים יחד, וכך אפשר לטפל בכמות גדולה של בד במהירות יחסית. את הרצועה הקדמית תפרתי לכדי לולאה, כדי להשחיל דרכה את מוט הווילון. את הלולאה תפרתי לרצועת הבד הגדולה, כדי לחזק את ה''מבנה''. שני מוטות וילון לבנים ופשוטים (כ-50 שקלים) נתלו על התקרה ועל הקיר בגב המיטה. האפיריון נתלה מהתקרה ועובר מאחורי המוט שעל הקיר, כך שנוצרה ''בטן'' בחלקו העליון.
- כריות נוי תפרתי בעצמי משאריות בדים (כ-50 שקלים).
- שלוש גלויות מגן בוטני במדריד (כל אחת עלתה יורו), הודבקו על נייר פבריאנו ירוק ומוסגרו (60 שקלים).
- משידת malm של איקאה הוצאתי את המגירות וצבעתי כל חלק עם רולר ספוג, למנוע סימני מברשת. שיוף, שתי שכבות פריימר, שיוף נוסף ושלוש שכבות צבע טורקיז בהיר (260 שקלים לליטר צבע של בנג'מין מור. כיוון שנותר המון צבע, מכרתי את הפחית ב-150 שקלים דרך קבוצה בפייסבוק). הוספתי ידיות נירוסטה ופינות מתכת, שצבעתי בספריי זהב.
- את המראה בנה מתן לפני כמה שנים מגב מיטת עץ שמצא ברחוב, פירק והרכיב מחדש בצורת מסגרת, והוסיף מראה.
מרפסת
זה הג'ונגל האורבני שלי, התמכרות ממש. כיף לנו לראות את הצמחים גדלים, להתרגש מפריחות חדשות ומפתיעות, וגם לנצל קצת עשבי תיבול לבישול.
- לשולחן ולכיסאות ישנים תפרתי כריות מושב חדשות, מהבד המקורי של הספות של סבתא. בגלל שדהה במשך השנים הפכתי את הבד, כך שמה שהיה פנים הכרית יהיה כלפי חוץ.
- לכורסת עץ משנות ה-60, שקיבלתי במתנה מבעלת הדירה הקודמת שלי, תפרתי כריות וגב בבד אדום חלק, ניגוד משלים לירוק של הצמחים מסביב.
- מפת השולחן היא שארית בד ב-15 שקלים מנחלת בנימין, ומערכת השקיה הוזמנה דרך עלי אקספרס ב-40 שקלים.
סיכום
אם בחרתם בדרך של עשו זאת בעצמכם, הכל פתוח: אין הגבלה של מלאי מסוים, טרנד או קטלוג. זה יכול להישמע קצת מאיים, אבל בעיני זה גם מאוד משחרר. תהליך הלבשת הדירה התפרש על פני שנה ועלה כ-8,000 שקלים. כחצי מהסכום (כולל שני הפריטים שהושאלו לצילומים) הושקע ברהיטים חדשים, שטיחים וטקסטיל, ורוב העבודה נעשתה בפחות מ-4000 שקלים, כשאת כל התכולה נוכל להעביר איתנו לבית הבא.
- עמית ורבר היא
בוגרת בית הספר ''קופר יוניון'' לאמנות בניו יורק, מנהלת מוצר בסטארט אפ ומלבישת בתים.
-----------------------------------------------------
לחצו על התמונה להמלצות על צמחי הבית שאפילו אתם לא תצליחו להרוג:
