מקדש הצמחים Temperate House נפתח מחדש בגני קיו בלונדון

    חממת הזכוכית הגדולה בעולם פתחה שעריה אחרי 5 שנות שיפוצים, ושוב מציעה שילוב מרתק של אדריכלות מסוגננת, בוטניקה מרתקת וגננים שמשוחחים עם צמחים

    הילה שמר

    |

    26.05.18 | 20:26

    Temprate house בגני קיו בלונדון, אחרי השיפוץ שנמשך חמש שנים בתקציב של כ-41 מיליון פאונד בריטי (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    Temprate house בגני קיו בלונדון, אחרי השיפוץ שנמשך חמש שנים בתקציב של כ-41 מיליון פאונד בריטי (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    החממה במבט מלמעלה. שיר הלל לאדריכלות הוויקטוריאנית ולשיתוף הפעולה בין המתכנן דסימוס ברטון לאומן הברזל ריצ'רד טרנר (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    החממה במבט מלמעלה. שיר הלל לאדריכלות הוויקטוריאנית ולשיתוף הפעולה בין המתכנן דסימוס ברטון לאומן הברזל ריצ'רד טרנר (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    הגננים צועדים ובידיהם עציצים עם צמחים נדירים, שחוזרים לחממה כדי להיקלט מחדש אחרי חמש שנות גלות (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    הגננים צועדים ובידיהם עציצים עם צמחים נדירים, שחוזרים לחממה כדי להיקלט מחדש אחרי חמש שנות גלות (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    דרגת השימור של החממה היא הגבוהה ביותר בממלכה, זהה לזו של ארמון בקינגהאם וגשר מצודת לונדון, אך השיפוצים הקודמים שנערכו לה לא היו איכותיים  (צילום: הילה שמר)
    דרגת השימור של החממה היא הגבוהה ביותר בממלכה, זהה לזו של ארמון בקינגהאם וגשר מצודת לונדון, אך השיפוצים הקודמים שנערכו לה לא היו איכותיים (צילום: הילה שמר)
    בכל פעם שהשמש מגיחה מבעד לעננים, נזרקת "שמיכת צל" משובצת על החלל הענק, כשהיא ממסגרת קוביות-קוביות של צמחים ואנשים (צילום: הילה שמר)
    בכל פעם שהשמש מגיחה מבעד לעננים, נזרקת "שמיכת צל" משובצת על החלל הענק, כשהיא ממסגרת קוביות-קוביות של צמחים ואנשים (צילום: הילה שמר)
    תשתיות האוורור והחימום נשלטות כעת ממערכת בקרת אקלים ממוחשבת, שמקבלת נתונים מחיישנים ברחבי החממה. מערכת השקיה, שטרם הופעלה כדי שלא להכביד במשקל המים על השורשים בזמן קליטתם, הוכנסה לבטן האדמה ותזין בקרוב את האדמה הטרייהה (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    תשתיות האוורור והחימום נשלטות כעת ממערכת בקרת אקלים ממוחשבת, שמקבלת נתונים מחיישנים ברחבי החממה. מערכת השקיה, שטרם הופעלה כדי שלא להכביד במשקל המים על השורשים בזמן קליטתם, הוכנסה לבטן האדמה ותזין בקרוב את האדמה הטרייהה (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    עציצים בחממה המתומנת. כאן גם מוצג מידע היסטורי על האתר (צילום: הילה שמר)
    עציצים בחממה המתומנת. כאן גם מוצג מידע היסטורי על האתר (צילום: הילה שמר)
    פכפוך מים עדין נשמע מכיוונו של המפל, שנמצא בפאתי החלל המרכזי, ומתוך כרי השתילה ההיקפיים צומחים העמודים הדקים כמו גזעים נדירים  (צילום: הילה שמר)
    פכפוך מים עדין נשמע מכיוונו של המפל, שנמצא בפאתי החלל המרכזי, ומתוך כרי השתילה ההיקפיים צומחים העמודים הדקים כמו גזעים נדירים (צילום: הילה שמר)
    כבר 155 שנה ש''הבית הממוזג'' נח על כר הדשא בקיו גרנדס, מוגבה כשליט על כיסאו (צילום: הילה שמר)
    כבר 155 שנה ש''הבית הממוזג'' נח על כר הדשא בקיו גרנדס, מוגבה כשליט על כיסאו (צילום: הילה שמר)
    בחמשת האגפים צומחים לראווה יותר מ-10,000 צמחים נדירים מיבשות שונות. יקח להם זמן לצמוח מחדש (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
    בחמשת האגפים צומחים לראווה יותר מ-10,000 צמחים נדירים מיבשות שונות. יקח להם זמן לצמוח מחדש (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)

    לונדון. לאחר חמש שנים של שימור ושיחזור מחמירים, שבהן הייתה סגורה לציבור, נפתחה כעת מחדש חממת הזכוכית הגדולה בעולם. Temperate House בגני קיו בלונדון, המתגאה בחופת זכוכית ופלדה בסגנון ויקטוריאני, היא מקדש מפואר ל-1,500 זני צמחים מוגנים, מהנדירים בעולם. התקציב הנכבד שהושקע בפרויקט – כ-41 מיליון פאונד – מעיד על אחריותו של האדם על שימור הטבע, כמסר חברתי וחינוכי.

     

    מאז שפתח את שעריו ב-1863, זכה "בית הטמפרייט" (הבית הממוזג אקלימית, בתרגום חופשי) להכרה עולמית, הן בזכות איכותו האדריכלית והן בזכות אוסף האוצרות הבוטניים שהוא מאכלס. במשך 150 שנה נח בית הזכוכית על כר דשא, מוגבה כשליט על כסאו, עד שדלתות החממה נסגרו לשיפוצים. זה קרה ב-2013, עשור לאחר שהמבנה נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו, ובעקבות דו״ח ממשלתי שמצא ליקויים חמורים בתחזוקת המבנה ובבטיחותו, ושהוביל לשיפוץ בהול.

     

    כ-15 מיליון פאונד הועברו מהלוטו הבריטי, כ-10 מיליון נוספים ניתנו ממשרד החקלאות, והיתר הגיע מתרומות. הצמחים הנדירים הועתקו לבית זמני בקרבת מקום, ובית הזכוכית נעטף באוהל ענק. 69 אלף פרטי פלדה, עץ, אבן וגבס שוחזרו, 15 אלף משטחי זכוכית מהחזיתות והגגות המשופעים הוחלפו, 13 שכבות של צבעי שמן גורדו מהפלדה, והתוצאה, שנחשפה לציבור לפני כשבועיים, החזירה עטרה ליושנה.

     

    קנאתו של המתחרה עיכבה את הפרויקט

     

    האגף המרכזי, שהיה הראשון להיבנות (והיחידי שהמתכנן דסימוס ברטון הספיק לראות בחייו), הוא שיר הלל לאדריכלות הוויקטוריאנית ולשיתוף הפעולה בין ברטון לריצ'רד טרנר, אומן ותעשיין ברזל. שני המתומנים שחובקים את האגף המרכזי, וגם שני האגפים הקיצוניים - מלבן דרומי ומלבן צפוני - הושלמו בשלבים על פני ארבעה עשורים עד שלהי המאה ה-19.

     

    אחד הגורמים העיקריים לעיכובי הבנייה היה המתכנן ג'וזף פקסטון, מתכנן "ארמון הבדולח" בלונדון. הוא נרתע מהתחרות מול ברטון, שכבר הוכיח את יכולותיו ב"בית הדקלים" שנמצא אף הוא בגני קיו. פקסטון המקושר הצליח לבלום את העברת התקציב לפרויקט של יריבו, שלא הושלם בנשימה אחת אך בסופו של דבר הושלם. כיום, חמשת האגפים של החממה - שאורכם המשותף כשל שלושה מטוסי ג׳מבו - משלימים קו רקיע מנצנץ למרחוק.

     

    מבחוץ: רענון משמעותי לגנים המפורסמים (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
      מבחוץ: רענון משמעותי לגנים המפורסמים(צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)

      פרטי הברזל, האבן והזכוכית שוקמו בדקדקנות (צילום: הילה שמר)
        פרטי הברזל, האבן והזכוכית שוקמו בדקדקנות(צילום: הילה שמר)

         

        נזקי האקלים והזמן עשו את שלהם בחממה, ומצבה היה עגום. פיתוחי הברזל העדינים היטשטשו ונעלמו תחת שכבות הצבע הסמיך שנוספו במשך השנים, החל מהירוק של התקופה הוויקטוריאנית דרך גוונים כחולים, לבנים וצהובים שהשתנו לפי האופנה המתחלפת; גם פסלוני האבן שמקשטים את כותרות החממה התפוררו, וצורתם המובהקת קהתה. לא הייתה זו רק הסטטיסטיקה הוויקטוריאנית שניזוקה, אלא גם תפקוד המבנה כחממה מבוקרת אקלימית: פרטי הנגרות נרקבו, בגלל המים שחדרו דרך גגות דולפים ודרך פתחים שנפרצו באיטום. צינורות הניקוז שעברו בתוך העמודים הפסיקו לתפקד, והקורוזיה המתפשטת על הברזל הרטוב יצרה מפגע בטיחותי של ממש.

         

        דרגת השימור של החממה היא הגבוהה ביותר בממלכה, זהה לזו של ארמון בקינגהאם וגשר מצודת לונדון, אך השיפוצים הקודמים שנערכו לה לא היו איכותיים בהתאם. חומרים זולים וכוח עבודה לא מיומן, למשל בשיפוץ שנעשה בשנות ה-70 של המאה שעברה, הזיקו יותר מהועילו, תוך שהם משאירים מאות חלונות אטומים.

         

        שמיכת צל נזרקת על החלל הענק

         

        ביקור עכשווי בחממה המשופצת, בכלוב הברזל הלבן שחובק מלבני זכוכית, מגלה כיצד בכל פעם שהשמש מגיחה מבעד לעננים, נזרקת "שמיכת צל" משובצת על החלל הענק, כשהיא ממסגרת קוביות-קוביות של צמחים ואנשים. פכפוך מים עדין נשמע מכיוונו של המפל, שנמצא בפאתי החלל המרכזי, ומתוך כרי השתילה ההיקפיים צומחים העמודים הדקים כמו גזעים נדירים מיבשות רחוקות, כשקורות מקושתות נוסקות אל התקרה הגבוהה. מעל נמצאת הגלריה ההיקפית, שממנה מסתלסלים שני גרמי מדרגות לוליינים בקצות החממה. לשני עברי החלל המרכזי נצמדות שתי חממות מתומנות, מעוטרות בכותרות ופיתוחי ברזל, ובהן מוצג בעיקר מידע היסטורי על המקום. הן משמשות כשתי מבואות לאגפים הקיצוניים, שבהם פרטי הברזל מתונים יותר ביחס לאגף המרכזי.

         

        גרם מדרגות מסתלסל לקומת הגלריה (צילום: הילה שמר)
          גרם מדרגות מסתלסל לקומת הגלריה(צילום: הילה שמר)

           

          תשתיות האוורור והחימום נשלטות כעת ממערכת בקרת אקלים ממוחשבת, שמקבלת נתונים מחיישנים ברחבי החממה. מערכת השקיה, שטרם הופעלה כדי שלא להכביד במשקל המים על השורשים בזמן קליטתם, הוכנסה לבטן האדמה ותזין בקרוב את האדמה הטרייה. המערכות ההיסטוריות נשמרו, כדי לשמש כמאפיין דקורטיבי שמספר על תיעוש הברזל בתקופה הוויקטוריאנית. כך למשל, באגף הצפוני המוקדש ליבשת אסיה רואים כיצד גלגל שיניים שנמצא בתחתיתו של עמוד - וששימש בעבר כמנואלה ידנית לפתיחה וסגירה של חלונות החממה - הפך עכשיו למתלה לצמח היאם הנאפלי, שממנו מפיקים תרופות לאסתמה, סטרואידים, גלולות למניעת הריון ועוד.

           

          היאם הנאפלי, שממנו מפיקים גלולות למניעת הריון, צומח על עמוד ששימש בעבר כמנואלה  לפתיחת וסגירת חלונות החממה  (צילום: הילה שמר)
            היאם הנאפלי, שממנו מפיקים גלולות למניעת הריון, צומח על עמוד ששימש בעבר כמנואלה לפתיחת וסגירת חלונות החממה (צילום: הילה שמר)

             

            בחמשת האגפים צומחים לראווה יותר מ-10,000 צמחים נדירים מיבשות שונות. ג׳ס סנובול, אחת מצוות הגננים שהוקם לצורך הפרויקט, אוחזת ביד אחת צינור מים וידה השנייה מוכתמת באדמה לחה. ״לפני כשמונה חודשים התחלנו לשתול מחדש את הצמחים שהוצאו מהחממה", היא מספרת, "יחד עם צמחים חדשים שנוספו לקולקציה ב-2015 לרגל פתיחת החממה מחדש. כ-10,000 צמחים הוחזרו. הם מאוימים ומיוחדים, וחשוב לשמור עליהם כאן, במוזיאון חי ונושם״.

             

            הימצאותם של הצמחים המאוימים הללו אכן מבליטה את מצבם המדאיג בעולם האמיתי, ומכאן תפקידו החיוני של המוסד הוותיק, שסר דיוויד אטנבורו הגדיר פעם כמוסד הבוטניקה החשוב בעולם. "במקרים מסוימים", אמר בראיון ל-BBC, "הדרך היחידה להוכיח שזן מסוים הוא כזה או אחר, היא להגיע לקיו ולהשוות את מה שיש לך עם מה שיש כאן. זו הסיבה שאנשים מגיעים מכל העולם להרבריום (עשבייה, ה"ש) ולחממות הנהדרות האלה״.

             

            העץ הבודד בעולם

             

            באגף הדרומי, המוקדש לצמחים מאפריקה, צומח "העץ הבודד בעולם". זהו ״וודי״ (מלשון עץ באנגלית), כפי שמכנים אותו מטפליו, והוא שריד זכרי של עץ מסוג אנצפלרתוס, שורד אמיתי עוד מתקופת הדינוזאורים, שאותר בטבע ב-1895 ומצא את מקומו ב״בית הדקלים״ של הקיו ארבע שנים לאחר מכן. מאז ועד היום לא נמצאה לוודי דוגמה נקבית, והוא נותר רווק. ועדיין, חשיבותו עצומה גם כשהוא עדיין בגפו: העץ הבודד בעולם משמש כאב-טיפוס, וכיום כל העצים מסוגו הם שיבוטים (זכריים בלבד) שלו. וודי הוא אחד משלושה צמחים שנכחדו לחלוטין בטבע וניצלו הודות לתנאים, למדע ולטיפול של גני הקיו.

             

            עץ הליוויסטוניה, אחד  הצמחים שהושארו בחממה בזמן השיפוץ, נעטף ב׳מעיל׳ לחמש שנים שרק ״הראש״ הציץ החוצה כדי לקלוט קצת שמש (צילום: הילה שמר)
              עץ הליוויסטוניה, אחד הצמחים שהושארו בחממה בזמן השיפוץ, נעטף ב׳מעיל׳ לחמש שנים שרק ״הראש״ הציץ החוצה כדי לקלוט קצת שמש(צילום: הילה שמר)

               

              ''העץ הבודד בעולם''. רק כאן הוא עדיין שורד (צילום: הילה שמר)
                ''העץ הבודד בעולם''. רק כאן הוא עדיין שורד(צילום: הילה שמר)

                 

                כשממשיכים לפסוע מאזור אפריקה אל הרי ההימלאיה, מוצאים שם בין היתר את טקסוס ההימלאיה. מהצמח הזה מפיקים חומרים שמשמשים בטיפולים כימותרפיים לסרטן. יכולתו הרפואית מחסלת אותו: בשנים האחרונות, לנוכח הביקוש אליו, ירדה נוכחותו בטבע ב-90%. ״בית טמפרייט לא משמש רק לתצוגה של הצמחים הנדירים", מסביר הגנן ג'ון מיירס, "אלא להגנה עליהם בפועל. בתצוגה אנחנו מלמדים כמה הצמחים האלה חשובים, אבל חשוב שתהיה לנו דוגמה של הצמח - גם כדי שאם קורה משהו והצמח נכחד בטבע, נוכל לשבט אותו מזה שצומח אצלנו".

                 

                ייתכן שצמיחתו בסביבה מבוקרת, ולא במיקומו המקורי בהימלאיה, תפגע בטיבו של הצמח, ובעקיפין גם ביעילות שלו לטפל בסרטן?

                 

                "תיתכן השפעה על טיבו. הכי טוב לו לצמוח בסביבה דומה לזו שהגיע ממנה, למשל במטע או שדה, ולא בחממה״.

                 

                עץ הליוויסטוניה נעטף במעיל

                 

                מיירס יסיים בקרוב את תפקידו, יחד עם שאר חברי הצוות, לאחר שהיו מעורבים בתהליך מורכב וממושך: להוציא את הצמחים מהחממה, להשגיח עליהם במשך כמה שנים בבית החלופי, ולדאוג לקליטתם מחדש בחממה המשופצת.

                 

                ״כל צמח פה הוא יחיד ומיוחד, ומקבל טיפול שמתאים לו״, מתגאה סנובול, ומביאה כדוגמה את עץ הליוויסטוניה - אחד מתשעה צמחים שלא הועתקו מהחממה בזמן השיפוץ, מפאת גובהו הרב והחשש לפגוע בשורשיו. ״עטפנו אותו ב׳מעיל׳ לחמש שנים שרק הראש שלו הציץ החוצה כדי לקלוט קצת שמש. לתוך ה׳בגד׳ הכנסנו אורותUV כדי שימשיך לגדול, ומישהו היה אחראי להשקות אותו מתחת לבגד. הוא לא היה כל כך שמח כשהיה עטוף, וכמעט ולא גדל או הוציא כפות חדשות, אבל הוא שרד את השנים במעיל, והיום הוא שמח״.

                 

                הקלישאה אומרת שכדאי לדבר אל הצמחים. מניסיונכם, זה עובד?

                 

                ״בטח! אנחנו ממש מדברים איתם", עונה מיירס כשהוא צועד לעבר פרחים פעמוניים מפפואה ניו-גיני, האהובים עליו במיוחד. "בכל בוקר, כשאני פוגש אותם, אני מכריז ׳בוקר טוב חבר'ה! בסוף היום, מה שאנחנו נושמים מגיע מצמחים״.

                 

                צוות הגננים המסור יסיים בקרוב את הקדנציה (צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)
                  צוות הגננים המסור יסיים בקרוב את הקדנציה(צילום: Chris J Ratcliffe/GettyimagesIL)

                  לא בכל מקום זה נראה מוצלח, אולי בגלל הזמן שצריך לעבור עד ללבלוב מחודש (צילום: הילה שמר)
                    לא בכל מקום זה נראה מוצלח, אולי בגלל הזמן שצריך לעבור עד ללבלוב מחודש(צילום: הילה שמר)

                    הצמחייה עדיין לא ג'ונגלית כפי שהייתה, אך לכל צמח סיפור משלו (צילום: הילה שמר)
                      הצמחייה עדיין לא ג'ונגלית כפי שהייתה, אך לכל צמח סיפור משלו(צילום: הילה שמר)

                      הגננים סנובול ומיירס משקים ידנית עד שהצמחים יכו שורש, ואז יופעלו המערכות האוטומטיות (צילום: הילה שמר)
                        הגננים סנובול ומיירס משקים ידנית עד שהצמחים יכו שורש, ואז יופעלו המערכות האוטומטיות(צילום: הילה שמר)

                         

                        ב"קיו גארדנס" לא מופקדים רק על שכפולם ושימורם של זנים נכחדים, אלא גם על התהליך ההפוך. אל קטלוג החממה נכנסו לאחרונה צמחים שהונבטו מזרעים ומגרעינים, שנשמרים ב"בנק המילניום לזרעים", מוסד ששומר על כרבע מזני הצמחים בכדור הארץ עד שנת 2020. כמו כן עוסקים כאן במחקר ופיתוח של זנים ממשפחות הבננות, כדי לייעל את תפוקת המטעים באופן שיוכל להקל על הרעב הכבד באפריקה.

                         

                        במקביל, צמחים מסוימים שנכחדו כבר בטבע אך דגימות שלהם נשארו בגני קיו, נמצאים בתהליך של ״אימון״ לקראת קליטתם מחדש בטבע. כך, למשל, שני זני פרחים שנמצאו באי הנידח סנט הלנה (שם בילה נפוליאון את אחרית ימיו עד מותו) ולא נראו בטבע מאז שנות ה-80 של המאה שעברה - כנראה משום שהעזים מצאו את הפרחים טעימים במיוחד - יוחזרו בקרוב לאי. הם יגיעו לשם יחד עם צוות החוקרים של גני הקיו, בניסיון לקלוט אותם מחדש במיקומם הטבעי.

                         

                        ויש גם צמחים שנראים פחות שמחים. כך נראה, באופן פרדוקסלי, צמח התה, באופן שלא עושה חסד עם התדמית הבריטית. למרות הצמחייה המשגשגת באופן כללי, חלקים מכרי השתילה נראים עזובים למדי ביחס למה שניתן היה למצוא בחממה לפני השיפוץ, כשעלוות הצמחים הברישה את בגדיהם של העוברים והשבים, וקשה היה לזהות את האדמה מבעד לסבך הצמחייה. השינוי העיקרי נובע מכך שחלק מהצמחים הוחלפו בדגימות קטנות או נגזמו באופן ניכר, כדי שלא להצל על הצמחים הנמוכים מהם, ובכך למנוע מעלווה רחבה לחסום את השמש לצמחי ״שטיח״. נטיעה צפופה, נמסר מצוות הגננים, תתאפשר בהמשך לאחר קליטה משמעותית של הצמחים הנוכחיים.

                         

                        בתום הביקור ב"טמפרייט האוס" היה קשה לקבוע אם הכוכב האמיתי הוא המבנה או הצמחייה, אבל נדמה שהתוצאה מחמיאה לשניהם. 

                         

                        הבניין הכי שנוא בלונדון נמכר במחיר שיא כל הזמנים. איך זה קרה? לחצו 

                        הבניין הכי שנוא בלונדון נמכר במחיר שיא כל הזמנים  (צילום: Gettyimages)
                        הבניין הכי שנוא בלונדון נמכר במחיר שיא כל הזמנים (צילום: Gettyimages)

                         

                         

                         
                        הצג:
                        כל התגובות לכתבה "מקדש הצמחים Temperate House נפתח מחדש בגני קיו בלונדון"
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד