האם אני אינטליגנטי? אין כמעט אדם שלא שואל את עצמו את השאלה הזאת מפעם לפעם, וסביר להניח שגם אתם. כולנו יודעים אילו מבחנים מודדים אינטליגנציה, אם כי ייתכן שמסיבות כאלה או אחרות מעולם לא עברתם אותם. אנחנו גם יודעים שלתורשה יש משקל רב בקביעת רמת האינטליגנציה, כ־75% לפי הערכות, וכי הסביבה משפיעה בכ־25%.
יש גם השערות לגבי איך נראית אינטליגנציה בתמונת המוח. לפי אחת ההשערות המובילות כיום, מספר גבוה יותר של קישורים (סינפסות) בין תאי עצב במוח מצביע על רמת אינטליגנציה גבוהה יותר. במוחו של אלברט איינשטיין, לדוגמה, נמצא מספר קישורים גבוה יותר מאלה שנמצא במוחם של אנשים ממוצעים.
מקור המילה במילה הלטינית Intelligere, שמשמעותה היא "לבחור", "להחליט", "להבחין", ובעברית: משכל
1. הם אוהבים הומור שחור
אם מוות, מחלות, נכות, עוני, שואה, גזענות, הומור שחור ועוד נושאים רגישים ופרות קדושות שלכאורה אסור לצחוק עליהם מככבים בהומור שלכם, נראה שאתם אינטליגנטים מעל הממוצע. כך למשל, ממחקר שפורסם ב־2017 בכתב העת Cognitive Processing, עולה כי סוג הומור כזה מאפיין אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. במחקר, שכלל 156 אנשים, בדקו את רמת האינטליגנציה של המשתתפים, ולאחר מכן הציגו להם בדיחות מסוגים שונים. רק האינטליגנטים מעל הממוצע אהבו את הבדיחות עם ההומור השחור. ואם תהיתם מה הקשר בין הומור שחור לאינטליגנציה, החוקרים מסבירים: הומור שחור קשה יותר להבנה כי הוא מורכב יותר, וכנראה מהסיבה הזאת רק אנשים אינטליגנטיים מבינים ואוהבים אותו.
2. הם סובלים יותר מחרדה
סובלים מחרדה ודואגים יותר באופן כללי? קבלו זריקת הרגעה, נראה שאתם אינטליגנטים, ויש לכך גם הסבר אבולוציוני. כך לדוגמה, מחקר שבדק את הקשר בין אינטליגנציה לחרדה ופורסם בשנת 2012 בכתב העת Frontiers in Evolutionary Neuroscience, מצא קשר מעניין בין השתיים. במחקר נבדקו שתי קבוצות - האחת של אנשים שאובחנו כסובלים מחרדה, והשנייה (קבוצת הביקורת) שחבריה לא אובחנו כסובלים מחרדה. שתיהן עברו מבחני איי־קיו ובדיקת MRI של המוח. תוצאות המחקר הראו שאלה שסבלו מחרדה היו אינטליגנטים יותר לעומת קבוצת הרגועים. החוקרים מסבירים זאת בכך שהפעילות של אינטליגנציה וחרדה מתרחשת באותו אזור במוח, ונועצים את הקשר ביניהן בסיבה אבולוציונית: בעבר הקדום אנשים חרדתיים שגילו דריכות שרדו כנראה טוב יותר בשלל הסכנות שארבו להם לעומת חבריהם הרגועים.
3. הם יותר ליברליים, חילוניים (אבל מאמינים במונוגמיה!)
את מבחני ה־IQ הראשונים פיתחו אלפרד בינה ותיאודור סימון ב־1905 בצרפת. המבחן, שבגרסתו המודרנית נקרא "סטנפורד־בינה", מורכב מ־15 מבחנים המייצגים ארבעה תחומים קוגניטיביים: היגיון מילולי, היגיון מופשט או חזותי, היגיון כמותי וזיכרון לטווח קצר
בנוגע לשני הראשונים ודאי הנהנתם בהסכמה. נהוג לייחס תפיסות חדשות וחשיבה מחוץ לקופסה לדרך שבה אנשים אינטליגנטיים יותר חושבים. אבל מה עם מונוגמיה? מחקר שפורסם בכתב העת Social Psychology Quarterly בשנת 2012 מצא שאנשים אינטליגנטיים נוטים להיות ליברליים בדעותיהם, לקבל פחות דעות קדומות, לחשוב (ולפתור) בעיות בצורה שונה. במבחני איי־קיו שנערכו למשתתפים במחקר נמצא שאלה שהגדירו את עצמם כ"שמרנים מאוד" קיבלו את הציון הנמוך ביותר, 95 נקודות בממוצע, לעומת אלה שהגדירו את עצמם כ"ליברלים מאוד" שקיבלו ציון גבוה של 105.
בנוסף, ככל שהאדם היה דתי יותר, כך ממוצע ציון האיי־קיו שלו היה נמוך יותר: הציון הממוצע של אלה שהגדירו את עצמם "דתיים מאוד" היה 97.14, של ה"דתיים" - 98.28, של ה"מעט דתיים" - 99.34, ושל ה"לא דתיים" - 103. עם זאת, הליברליות לא אפיינה את כל תחומי החיים. בכל הקשור לנישואים, דווקא האינטליגנטים יותר גילו העדפה למערכות יחסים בלעדיות, כלומר זוגיות מסורתית עם בן זוג אחד.
4. הם חברותיים פחות
מחקרים רבים הוכיחו שאנשים שמנהלים קשרים חברתיים רבים מאושרים ובריאים יותר. הנתון הזה נכון כנראה לכלל האוכלוסייה אבל מאפיין פחות את אלה שניחנו באינטליגנציה גבוהה מהממוצע. כך לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב העת British Journal of Psychology ב־2016, נמצא שלאנשים אינטליגנטיים יותר מהממוצע יש פחות חברים. למה? כי הם לא מוצאים אושר מיוחד בקשרים חברתיים רבים. הסיבה לכך, טוענים החוקרים, היא שלאנשים עם אינטליגנציה גבוהה יש מטרות ארוכות טווח בחיים שגורמות להם סיפוק רב יותר מקשרים חברתיים. יתרה מזו, מבחינתם קשרים חברתיים גוזלים מהם זמן, פחות מסבים להם אושר, ולעתים אף מפריעים להם במימוש מטרות אלה.
5. הם הולכים לישון ומתעוררים מאוחר יותר
אם אתם נוהגים ללכת לישון מאוחר ולהתעורר מאוחר, בייחוד בסופי שבוע, ייתכן שאתם לא רק בוהמיים יותר אלא גם אינטליגנטים יותר מהממוצע. מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם בכתב העת Personality and Individual Differences בשנת 2009, ביקש לבדוק אם יש קשר בין שעת שינה מאוחרת לרמת האינטליגנציה. או אם תרצו: האם ינשופי הלילה חכמים יותר?
משתתפי המחקר (20,00 בני נוער) עברו מבחני איי־קיו ולאחריהם חולקו לחמש קבוצות: "מבריקים" (ציון 125 ומעלה), "אינטליגנטים" (110־125), "ממוצעים" (90־110), "פחות מהממוצע" (75־90) ו"לא אינטליגנטים" (פחות מ־75). לאחר מכן הצליבו החוקרים את נתוני האינטליגנציה עם נתוני שעות השינה שלהם. נמצא שיש קשר מובהק בין שינה בשעה מאוחרת לרמת האינטליגנציה, וכי ככל שרמת האינטליגנציה גבוהה יותר, כך שעת השינה ושעת הקימה מאוחרות יותר. ההבדלים באו לידי ביטוי בעיקר בסופי השבוע. נמצא כי בני הנוער המבריקים הלכו לישון בשעה 01:44, האינטליגנטים ב־01:25, הממוצעים ב־01:13, פחות מהממוצע ב־01:03 והלא אינטליגנטים ב־00:35. ההבדלים באו לידי ביטוי בעיקר בסופי השבוע, כי במהלך השבוע כולם מתעוררים פחות או יותר באותה השעה.
6. הם סומכים יותר על אנשים חדשים
נשמע כמו פרדוקס כי חכמים נחשבים ליותר סקפטיים? העובדות מוכיחות אחרת. מחקר שהתבסס על משאלי אוכלוסייה בארצות הברית ופורסם בשנת 2014 בכתב העת המקוון Plos One, מצא שאנשים עם רמת אינטליגנציה גבוהה נוטים לסמוך יותר על אנשים אחרים, לרבות אנשים זרים שאינם בני משפחה או חברים. לדברי החוקרים, ההשערה היא שאנשים אינטליגנטיים סומכים יותר על יכולת השיפוט שלהם, שיודעת לכוון אותם על מי לסמוך ועל מי לא. מסקנת החוקרים לאור המחקר הייתה שהיכולת לדעת למי להאמין או לא והאמונה בעצמך (שתוכל לדעת במי להאמין ובמי לא) היא חלק בלתי נפרד מהאינטליגנציה האנושית.
7. יש להם חוש קצב מפותח
נשמע קצת מפתיע, אבל לאנשים אינטליגנטיים יש חוש קצב מפותח יותר מהממוצע. אין לזה שום קשר לכישרון מוזיקלי כלשהו אלא ליכולת שמירה על קצב פשוט. כך למשל, במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience ב־2008 ביקשו מאנשים לתופף בעזרת מקל תיפוף על משטח מיוחד שבדק את קצב התיפוף. החלק הראשון היה קל: המשתתפים התבקשו לחזור בתיפוף על 20 הנקישות הראשונות בהתאם לקצב התיפוף שהושמע להם. אבל לאחר מכן הם התבקשו לתופף עוד 45 פעמים ללא עזרה, תוך שמירה על קצב התיפוף הקודם.
נמצא שהאינטליגנטים יותר הצליחו לתופף בדיוק של אלפית השנייה לפי הקצב שהוכתב להם. לדברי החוקרים, היכולת לדייק בתיפוף קשורה לאזור במוח שקשור בפתרון בעיות. "אנחנו יודעים שקצב התיפוף קשור באופן הדוק ביותר בעיבוד מידע חדש וקליטתו ולכן הוא קשור לאינטליגנציה גבוהה יותר", כתבו במסקנותיהם.
8. הם מרוויחים קצת יותר
למרות הציפייה שאנשים אינטליגנטיים מאוד יהיו עשירים יותר מאנשים ממוצעים מדובר רק בקצת יותר ולא בעושר מופלג. ממחקר שעקב אחר 7,403 אנשים במשך 40 שנה ופורסם בכתב העת Intelligence בשנת 2007, עולה שאנשים המדורגים ב־2% העליונים מבחינת אינטליגנציה הרוויחו 12,000 דולר יותר בשנה (כאלף דולר לחודש), בהשוואה לאלה שהייתה להם אינטליגנציה ממוצעת. החוקרים מצאו שאנשים אינטליגנטיים מאוד דווקא אינם עשירים יותר מאנשים ממוצעים כי ברוב המקרים צבירת ממון אינה אחת מהשאיפות שלהם. כך למשל, פרופסורים באוניברסיטה נחשבים על פי רוב לאנשים חכמים מאוד, אבל אם תעיפו מבט על המכוניות בסגל האקדמי של האוניברסיטאות הידועות בעולם - לא תמצאו שם מכוניות מפוארות אלא בעיקר מכוניות משפחתיות פשוטות שערכן הכספי אינו רב.
9. הם חולמניים יותר
חולמנות ובהייה בהקיץ אולי לא נחשבות לתכונות מוערכות במיוחד, ונהוג לייחס להן בזבוז זמן, אבל מחקר חדש שפורסם ב־2017 בכתב העת Neuropsychologia מצא שאנשים אינטליגנטיים יותר נוטים יותר לחלום בהקיץ. המחקר נערך על 100 משתתפים שהתבקשו לעסוק במטלות שונות. סריקות MRI מוחיות בדקו איך המוח שלהם מתפקד בזמן שהם לא עושים שום דבר ובוהים להנאתם, ובזמן שהם מבצעים משימה שדורשת מחשבה. מהמחקר התברר שאנשים אינטליגנטיים יותר, כלומר שהמוח שלהם פועל באופן יעיל מאוד בפתרון בעיות, נוטים יותר לבהייה. בסיכום כתבו החוקרים כי ייתכן שחלימה איננה בזבוז זמן כפי שנהוג לחשוב אלא אימון של המוח בפתרון בעיות וחשיבה כללית.
10. הם מאושרים יותר
לכאורה פרדוקס נוסף כי נהוג לומר ש"מרבה שכל מרבה דאגה", אבל מחקר שבדק את הקשר בין תחושת אושר לאינטליגנציה ופורסם בכתב העת Psychological ב־2012, מגלה שבפועל המצב דווקא הפוך. מהמחקר, שכלל יותר מ־7,000 אנשים שביקשו למלא שאלונים על רמת האושר ושביעות הרצון מחייהם, עולה כי בעלי האינטליגנציה הנמוכה והממוצעת (70־99 איי־קיו) היו פחות מאושרים ומרוצים מחייהם. בעלי האיי־קיו הנמוך דיווחו על קשיים רבים יותר הן בהתנהלות הכלכלית (כתוצאה מהכנסה נמוכה מהממוצע) והן בהתנהלות היומיומית ובמערכות היחסים - יותר קונפליקטים אישיים עם בני משפחה וחברים - בעוד שבעלי האיי־קיו הגבוה יותר (120־129) דיווחו על יותר שביעות רצון מחייהם.
