שביל בטון קצר מוביל מרחוב ראשי, בשכונת אחוזה שבכרמל, לבניין-קומתיים ותיק ובו שבע דירות. הבניין נבנה לפני קום המדינה. מסביבו, על הגבעה המיוערת, בנייני רכבת נוספים, שהגיל ניכר בהם. בסמיכות אליהם, לאורך הרחוב, קמים פרויקטי תמ"א 38, שנראים גבוהים ומאסיביים ביחס לבנייה הנמוכה בשכונה החיפאית השקטה.
בקומת הקרקע מתגוררת משפחה צעירה: זוג רופאים בני 37, גינקולוגית ופלסטיקאי, ושתי בנותיהן (ארבע וחצי, שנה וחצי). הם רכשו את הדירה, ששטחה 110 מטרים רבועים, אחרי שחזרו לפני שש שנים מלימודי רפואה בחו"ל, כשהתקבלו להתמחויות בבית החולים כרמל. "ראינו כמה דירות בשכונה", מספרת בעלת הבית, "אבל מה שקנה אותנו היו חלונות האלומיניום הגדולים לכיוון החורש. זה הרגיש לנו כמו צימר". חלק מהדירה חורג מקו הבניין ומעליו גג משופע, כך שהוא נדמה כבית פרטי קטן.
השיפוץ הראשון נדחה
הדירה הייתה במצב טוב, כך שבני הזוג עברו להתגורר בה ללא כל שיפוץ. לאחר שנה נולדה בתם הבכורה, והם החליטו שהגיע העת לשפץ. "רציתי לבנות ארון גדול על חשבון שטח חדר האמבטיה", נזכרת האם. "בהמלצת חברה נפגשנו עם המעצבת אלה מורגן. אמרנו לה: 'אנחנו רוצים לתת לך מפתח, ולהיכנס בחזרה הביתה כשהתמונות תלויות על הקירות'". אבל לחיים היו תוכניות אחרות.
בני הזוג החליטו עם המעצבת על שיפוץ חלקי של הדירה, שיכלול את האזור הציבורי - מטבח וסלון, את חדר הרחצה, ואת חדר האורחים שיהפוך גם לחדר עבודה. בחדר הילדים ויחידת ההורים החליטו לא לגעת. "הכל היה מתוכנן ומוכן להתחיל בשיפוץ", מספרת האם, "ואז גיליתי שאני בהריון שני. עם העומס של מבחני ההסמכה זה היה מעבר לכוחות שלנו, והחלטנו לדחות את השיפוץ בשנה".
בקיץ 2016 נולדה הבת השנייה, ובנובמבר, ממש לפני שנה, הונע התהליך מחדש והשיפוץ החל. ההורים כבר איחסנו את כל הרהיטים והחפצים בחדרי השינה (שאותם, כאמור, לא תכננו לשפץ), ועברו לדירה שכורה לתקופת השיפוץ. אבל אז החיים הפתיעו שוב.
"השכן הציל לנו את הבית"
"זה היה ביום חמישי בצהריים, 24 בנובמבר", משחזרת האם. "הסתובבתי עם התינוקת בשכונה והרחתי עשן. פתאום קראו לנו לבוא לקחת את הילדים מהגן, ופינו את כולם לבית חולים. התקשרתי לקבלן, שבדיוק היה בדירה, ואמרתי לו שיעזבו הכל וייצאו מיד מהבית כי יש שריפה. ברחנו אל הסבים בצפון, ואז השכן התקשר לספר שהבית עולה באש".
צמוד לגב הבית היה לבני הזוג מחסן יביל, שבו אחסנו חפצים ומזכרות משפחתיות. "הוא נדלק בקלות", מספרת בעלת הבית, "ונשרף כולו על כל הציוד שהיה בו. הכי עצוב היה לי על ספרי זיכרונות מהילדות וקלטות משפחתיות ישנות שהיו שם". השכן כיבה את המחסן הבוער עם צינור מים, "ובעצם הציל לנו את הבית", היא אומרת, "אבל כל המזגנים נהרסו, וחדרי השינה שבהם איחסנו את הציוד נפגעו קשה".
"הביזה שברה אותנו"
ביום ראשון הם חזרו הביתה. בשכונה ניזוקו עוד שני בתים מלבד הבית שלהם. "מסביב הכל היה מלא בחומר הכתום נגד בעירה, שפיזרו המטוסים", הם מספרים. אבל זו לא היתה החוויה הקשה שלהם באותם רגעים. "נכנסנו פנימה, התחלנו לפתוח דלתות והבחנו שחסרים דברים. לקח לנו רגע להבין שבזזו לנו את הבית. לקחו את כל מוצרי החשמל וגם אביזרים סניטריים חדשים שקנינו לשיפוץ. את השריפה עוד עיכלנו, אבל הביזה שברה אותנו".
אחרי שבוע של התאוששות וסידורים הם חזרו לעבודה, שעכשיו הייתה רבה יותר מהמתוכנן. היה צורך לצבוע את הבית מבחוץ, להחליף תריסים ולהחזיר למוטב את שני חדרי השינה שנשרפו. "כולנו נרתמנו לזה רגשית", מספרת מורגן. "הקבלן הביא עוד צוות, וסיימנו את כל השיפוץ בזמן שיא של שלושה חודשים, כך שהמשפחה הצליחה לצאת מהדירה השכורה בזמן".
הארגון והתמיכה של עיריית חיפה היו, לדברי בני הזוג, יוצאים מן הכלל: "באותו ערב כבר הביאו לנו מכולות לציוד, והן עמדו ברחוב עד סיום השיפוץ". בסופו של דבר, אחרי ההוצאות הבלתי צפויות, הסתכם השיפוץ ב-350 אלף שקלים.
המטבח האדום הוא השחקן הראשי
מרפסת זעירה עם כניסה פרטית משווה לדירת הקרקע הרגשה של בית נפרד, קטן. דלת אלומיניום כחולה נפתחת לחלל פתוח מחופה פרקט למינציה בגוון אלון טבעי. ממול - ויטרינות אלומיניום גדולות וכחולות (שהיו קיימות לפני השיפוץ) משקיפות אל המרפסת האחורית והחורש הטבעי שסביבה.
"עיקר העבודה", מסבירה מורגן, "היה לבטל את הגבהים השונים בתקרה ובסגירות של החלל המרכזי. כל הנמכות הגבס הוסרו, החלל נפתח כמה שניתן, ואז הלבשנו אותו מחדש".
השחקן הראשי בחלל הוא המטבח. "בני הזוג רצו אי צבעוני", מספרת מורגן. "ואז באתי עם ההצעה למטבח אדום. הם לא היו בטוחים לגבי זה, אבל הנגר הבטיח להם שאם לא ימצא חן בעיניהם, הוא יצבע הכל מחדש. בסוף הם זרמו, והיום המטבח הוא ללא ספק גולת הכותרת של הבית".
כדי לדמיין איך יראה מטבח אדום חיפשו בעלי הבית דוגמאות והגיעו לתמונות המטבח של מרתה סטיוארט, "הכוהנת הגדולה" של סגנון חיים וניהול משק הבית בארצות הברית. "אהבנו מאוד את הסגנון שראינו אצלה", נזכר בעל הבית, "מטבח אדום עם רצפת שחמט, כמו דיינר אמריקאי. השתכנענו לזרום עם המעצבת". ולא סתם לזרום אלא עד הסוף: גם את הפרקט הם החליפו כאן במרצפות בשחור-לבן, שמגדירות את אזור הבישול והאכילה, ומדגישות את המטבח האדום.
להשלמת האווירה, התקינה המעצבת מעל השיש מתלה לסירים במראה מחוספס, עשוי ברזל ועץ גושני, שעליו מציג בעל הבית, חובב בישול, את אוסף סירי הנחושת שלו.
האי נצבע בלבן שמנת נייטרלי ומעליו יש משטח עבודה מעץ. לבקשת בני הזוג האי לא משמש כדלפק ישיבה, אלא לעבודה ולאחסון בלבד. פינת האוכל ניצבת על רקע ויטרינת היציאה לגינה וחלון עמוק, שלאורכו ספסל בנוי. שולחן האוכל העגול עשוי עץ, והוא הרהיט היחיד שנשאר מהבית הקודם. אליו נוספו כיסאות חדשים מברזל, שנצבעו בגוונים פסטליים.
בסלון עמוד קונסטרוקטיבי גדול מייצר נישה לספה יחידה, מרופדת בצהוב, הממשיכה את הצבעוניות החזקה והלא מתנצלת בדירה. שולחנות סלון קטנים ניצבים על על שטיח אליפטי גדול. פינת הטלוויזיה מעט מרוחקת. המסך הצמוד לקיר ניתן להזזה באמצעות זרוע, כך שהחלל נשאר פתוח למשחקי הילדות. על מדפי העץ המחוספסים והלא סימטריים מוצגים אוספים אישיים.
זה בית אחר, מסכמת המעצבת
אל החלק הפרטי של הבית מוביל מסדרון מעוגל, משובץ לבני זכוכית. מורגן שכנעה את בעלי הבית להשאיר את הקיר המעוגל, משום שהוא חלק מהחן המקורי של הבית. הקיר עוטף את חדר הרחצה, שנשאר באותו מיקום אך הוקטן במידה ניכרת, כפי שחלמה בעלת הבית.
בהמשך המסדרון, מאחורי חדר הרחצה, נמצאים חדר העבודה שהורחב וארון גדול (שהיו למעשה הסיבה להחלטה על השיפוץ). חדר העבודה משמש לאירוח וללימודים של בני הזוג.
יחידת ההורים, שלא היתה בתכנון השיפוץ המקורי, שודרגה בעקבות השריפה באופן חלקי. אזור השינה נצבע מחדש, ובנישה קיימת נתלו מנורות קריאה דקורטיביות. המקלחת וחדר הארונות הצמוד ישופצו בעתיד.
חדר הילדות עבר מתיחת פנים פשוטה, שכללה את צביעת הקירות בוורוד (בקשה של הבת הבכורה), ובחירה ברהיטים לבנים ובעץ בהיר.
"הלב שלי היה הרוס ממה שהם עברו, והרגשתי שליחות", מסכמת מורגן. "זו היתה מערכת יחסים ארוכה במיוחד. הבית הזה אחר. יש פה לא רק מעורבות מקצועית, אלא גם מעורבות רגשית של כל השותפים בפרויקט".
- נגרות: חיים הנגר, נגרות אומן
- גופי תאורה: אקו לייט מקבוצת שינגוט
- פרקט: אחים סיני
- מרצפות, חיפויים וכלים סניטריים: טופולסקי
- מתלה סירים: מיכל בר אור
- אקססוריז : ביתילי ואיקאה
- עזרה בהלבשת הבית לקראת הצילומים: סיגלית בן בסט
---------------------------------------------
האם אפשר למנוע את השריפה הבאה? לחצו על התמונה לכתבה המלאה: