חיפה, השריפה הבאה היא רק עניין של זמן, תלמדי איך חיים עם זה

חישוף לא יעזור: האש דילגה עשרות מטרים בין צמרות, וחצתה כבישים רחבים. כמו באוסטרליה ובקליפורניה, הכל מתחיל בהיערכות, מניעה, התרעה ושיתוף תושבים

גיא שחר

|

29.11.16 | 14:13

חיים בתוך עצים. בחיפה, הבניינים והצמחייה שלובים זה בזה, ויוצרים את כיסי הירק הייחודים לה (צילום: גיא שחר)
חיים בתוך עצים. בחיפה, הבניינים והצמחייה שלובים זה בזה, ויוצרים את כיסי הירק הייחודים לה (צילום: גיא שחר)
נחל אחוזה, לפני ואחרי השריפה. האחריות מוטלת גם על בעלי הבתים: לכרות את העצים היבשים. הרשויות צריכות לפקח על כך (צילום: גיא שחר)
נחל אחוזה, לפני ואחרי השריפה. האחריות מוטלת גם על בעלי הבתים: לכרות את העצים היבשים. הרשויות צריכות לפקח על כך (צילום: גיא שחר)
נחל אחוזה (המעיין), לפני ואחרי השריפה. אומת הסטארט-אפ מסוגלת לדאוג לחיישני אש בוואדיות ובחורשות. דליקות יהיו חלק מהחיים בחיפה, ממש כמו בערים מרהיבות אחרות בעולם (צילום: גיא שחר)
נחל אחוזה (המעיין), לפני ואחרי השריפה. אומת הסטארט-אפ מסוגלת לדאוג לחיישני אש בוואדיות ובחורשות. דליקות יהיו חלק מהחיים בחיפה, ממש כמו בערים מרהיבות אחרות בעולם (צילום: גיא שחר)
ילדי גן מסיירים ברחוב אידר לצפות בנזקי השריפה. אנו נמצאים בתקופות יובש ארוכות - יש להמטיר חומרים מעכבי בעירה מראש, ולא לחכות לאסון  (צילום: גיא שחר)
ילדי גן מסיירים ברחוב אידר לצפות בנזקי השריפה. אנו נמצאים בתקופות יובש ארוכות - יש להמטיר חומרים מעכבי בעירה מראש, ולא לחכות לאסון (צילום: גיא שחר)
תושב רחוב אמנון ותמר מתיז מים על עצים וצמחיית חורש ים תיכוני, כדי לבלום את הלהבות. יש לדאוג לגלגלוני כיבוי אש זמינים לכל בית שסמוך לצמחייה (צילום: גיא שחר)
תושב רחוב אמנון ותמר מתיז מים על עצים וצמחיית חורש ים תיכוני, כדי לבלום את הלהבות. יש לדאוג לגלגלוני כיבוי אש זמינים לכל בית שסמוך לצמחייה (צילום: גיא שחר)
בתים ברחוב איינשטיין היו בקו האש. יש לחייב התקנת תריסים חסיני אש, שניתנים לפתיחה ולסגירה גם בפיקוד מרחוק  (צילום: גיא שחר)
בתים ברחוב איינשטיין היו בקו האש. יש לחייב התקנת תריסים חסיני אש, שניתנים לפתיחה ולסגירה גם בפיקוד מרחוק (צילום: גיא שחר)
שלמה שטיגליץ מטייל עם כלבתו ברצועת החורש שבין רחוב איינשטיין להנטקה. הוא הציל את ביתו בעזרת צינור גינה ודליי מים. התושבים הם תמיד קו ההגנה הראשון - שתפו אותם בתוכניות הפעולה (צילום: גיא שחר)
שלמה שטיגליץ מטייל עם כלבתו ברצועת החורש שבין רחוב איינשטיין להנטקה. הוא הציל את ביתו בעזרת צינור גינה ודליי מים. התושבים הם תמיד קו ההגנה הראשון - שתפו אותם בתוכניות הפעולה (צילום: גיא שחר)

זו הייתה השריפה המשמעותית הראשונה בחיפה, אבל היא לא תהיה האחרונה. בעשרות השנים האחרונות הפכה חיפה לעיר-יער, והנוף הזה היה לחלק בלתי נפרד ממנה. מקום שבו גדלים עצים, אנשים ובתים יחדיו ובמעורב.

 

תושבי חיפה, גם העירייה וקברניטיה, מכירים ומוקירים את תרומתם של העצים לאיכות החיים בה. יש גם כאלה שעברו לכאן בזכותם. בעיר שבה חומרים לא רצויים נישאים ממזרח, הדמוגרפיה בגסיסה, מגוון מקומות העבודה מוטל בספק, והתחבורה נעשית מעיקה מיום ליום, העצים והצמחייה הם המזור המשובב, המטהר והמרגיע. ג'ונגל עירוני שאין כמוהו באף מקום בארץ, ואין רבים כמוהו בעולם. ירוק, ציפורים, יונקים וזוחלים מתחת לחלון, דקה הליכה מרחוב סואן.

 

מבט לרצועת החורש בין רחוב יקינטון לרחוב איינשטיין, שנפגעה בחלקה מהאש. הפתרון האוטומטי של ''נכרות את העצים'' לא מתאים לחיפה (צילום: גיא שחר)
    מבט לרצועת החורש בין רחוב יקינטון לרחוב איינשטיין, שנפגעה בחלקה מהאש. הפתרון האוטומטי של ''נכרות את העצים'' לא מתאים לחיפה(צילום: גיא שחר)

     

    תושבי חיפה יודעים היטב למה התכוון א.ד. גורדון, כשאמר "האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג" (מתוך: "האדם והטבע"). חלק נכבד בנוף הייחודי הזה תופסים האורנים, שסוככים בכיפותיהם הירוקות על בתים עם גגות אדומים, ומשירים צנוברים שאפשר לאסוף, לפצח ולאכול.

     

    מה אי אפשר לעשות בעקבות השריפה?

     

    אי אפשר לפתור את הבעיה בכך שיכתבו לחיפאים "מסמך הנחיות להקמה ותחזוקה של אזורי חיץ להגנת יישובים משריפות", או "מסמך אזורי חיץ למניעת שריפות סביב יישובים ולאורך דרכים", או "תקנות ההגנה על יישובים מפני שריפות יער". מסמכים כאלה מגדירים רצועות חיץ שמגיעות לרוחב מצטבר של עשרות מטרים, ושבהם אמורות להתבצע דרגות שונות של חישוף צמחייה כדי לצמצם את פוטנציאל התפשטותה של שריפה.

     

    התפשטות האש (בסגול) והבתים שנפגעו (באדום). האש דילגה מעל כבישים רחבים, כלומר חישוף עצים לא מבטיח שום תוצאה. הפתרון: מניעה והיערכות
      התפשטות האש (בסגול) והבתים שנפגעו (באדום). האש דילגה מעל כבישים רחבים, כלומר חישוף עצים לא מבטיח שום תוצאה. הפתרון: מניעה והיערכות

       

      אבל בחיפה זה בלתי אפשרי: היא אינה יישוב מתוחם שמוקף בשטחים פתוחים; היא פרקטל של בניינים ופרקטל של צמחייה – ששלובים זה בזה. המשמעות של הנחיות כאלה בחיפה היא פגיעה אנושה בנוף הוואדיות, תוך חיסול כיסי הירק הייחודים בין הבניינים. יותר מזה: השריפה הגדולה הזימה את תיאוריית החייצים, משום שהאש שעטה מערבה, דילגה עשרות מטרים בין צמרות, וחצתה כבישים רחבים.

       

      אנו נמצאים במציאות מחריפה ומתלקחת, בין אם מדובר באקלים המתעתע שמייצר תקופות יובש ארוכות ורוחות מזרחיות אכזריות, ובין אם מדובר באקלים פוליטי-חברתי שמלבה יצרים ומצית יערים. סכנת השריפות מתגברת והולכת מצד אחד, אך נוף העצים בחיפה הוא בעל חשיבות עליונה מצד שני. אז צריכים להיות יצירתיים.

       

      חיפה צריכה ללמוד מאוסטרליה - "Land of Fire" - הארץ שבה אנשים בונים את בתיהם בתוך ה-Bush וחיים בו, ומבחינתם שריפות הן חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהחיים. האוסטרלים מכירים בטובו של ה-Bush ובתפקיד הטבעי שממלאות בו השריפות. בד בבד, הם מודעים לנזק שהן מחוללות, ועל כן נערכים בצורה מופלאה להתמודד עמן ולמזער נזקים.

       

      תעתועי האקלים משנים את המציאות. צריך להכיר בכך, ולא רק בחיפה (צילום: גיא שחר)
        תעתועי האקלים משנים את המציאות. צריך להכיר בכך, ולא רק בחיפה(צילום: גיא שחר)

         

        אגב, קרית טבעון היא המודל המוקטן של חיפה. צומח, חי ודומם גדלים בה יחדיו. בחודשים האחרונים, תושבי קרית טבעון יכולים לתת שיעור בנושא "כיצד צריך להתנהל תהליך גיבוש היערכות להתמודדות עם שריפות". הרשויות ביקשו ליישם את התקנות באופן שישנה ללא היכר את אופי היישוב. דילול נוף העצים הוא בבחינת גזיזת מחלפות ראשו של שמשון, ואם לא די בכך, התהליך נעשה באופן בלתי שקוף מול התושבים – מה שהדליק אותם לצאת לרחובות. החיפאים צריכים לשים לב.

         

        תוכנית פעולה מוצעת

         

        הנה הצעה לכמה עקרונות פעולה, המרחיבים את ההתייחסות הקיימת להתמודדות עם שריפות, ומתאימים אותה למקרה החיפאי (כמו גם של זכרון יעקב, קרית טבעון, בית מאיר וכו'), ברוח הגישה האוסטרלית המכבדת את איתני הטבע.

         

        מניעה

         

        דגש משמעותי ביחס לשריפות בארץ מוקדש כיום למניעה. התורה מתמקדת בשריפות בשטחים פתוחים, ובמיוחד המיוערים, ומתבססת על הקטנת חומרי הדלק, יצירת חייצי-אש ופילוס דרכי גישה בטוחות לצוותי כיבוי. כלומר, התבוננות מהזווית של העצים והצמחייה. מאחר שאנחנו עוסקים ביישוב, שבו מבנים וצמחייה מעורבבים זה בזה, יש להוסיף גישה המתבוננת מכיוון המבנים. נחלק אפוא את צעדי המניעה לעצים וצמחייה, מול המבנים בסביבה מיוערת – שכמעט ולא זוכים להתייחסות בתקנות, שלא לומר ליישום:

         

        טיפול בעצים ובחומר בעירה

         

        אין עוררין, כי לאורנים תרומה משמעותית בליבוי שריפות. הם הופכים ללפידים מרהיבים, וגובהם מצית קומות עליונות ומשחרר גצים שנישאים הלאה ברוח. ועדיין, חשוב לשמר את נופם הייחודי בעיר. במרחב הציבורי, העירייה מסוגלת לבצע פעולות כגון "הרמת נוף", טיפול בצמרות שגדלו פרא וכריתת עצים יבשים. ואולם, חלק גדול מהאורנים החיפאיים גדל בחצרות פרטיות של בניינים, וכאן האחריות מוטלת על בעלי הדירות.

         

        אורנים מרהיבים בחיפה. עליהם צריך לשמור - אך את העצים היבשים מוכרחים לכרות, ולדאוג שהתושבים יעשו זאת בחצרותיהם (צילום: גיא שחר)
          אורנים מרהיבים בחיפה. עליהם צריך לשמור - אך את העצים היבשים מוכרחים לכרות, ולדאוג שהתושבים יעשו זאת בחצרותיהם(צילום: גיא שחר)

           

          בבניין ישן שאני מכיר, מאיימים חמישה עצי אורן יבשים על הישרדותו בשריפה הבאה. מפקח העצים העירוני נתן אישור לכריתתם, אך בעלי הדירות (רובם ככולם משכירים אותן) העדיפו להימנע מכך ולחסוך כמה אלפי שקלים. יש למצוא מנגנון שיאפשר תקצוב וטיפול יעיל בעצים במרחב הפרטי (והוא היה מונע גם את מגפת חדקונית הדקל שהרסה אלפי עצים ברחבי הארץ). בקליפורניה מוּכּת השריפות יודעים התושבים שצריך לטפל בעצים יבשים, בזכות הסיסמה More Dead Trees = More Wildfire Risk.

           

          אמצעי המטרה ועיכוב בעירה

           

          כאשר סכנת השריפות גוברת (בימי חמסין קיציים או ברוחות מזרחיות עזות בסתיו יבש), יש להרטיב או להמטיר חומרים מעכבי בעירה על עצים ואזורי

          חורש. אפשר לעשות זאת ממטוסים וממסוקים, אבל מוטב להתקין תשתית קרקעית ראויה. בכל דירה הפונה לשטח מיוער חייבים להימצא מגוון אמצעי הרטבה: גלגלוני כיבוי אש המאפשרים ניידות ומענה הרטבה מקומי, ומערכת מתזים שיכולה להמטיר מים על העצים והצמחייה. אפשר להוסיף למערכת כזו אפשרות פיקוד מרחוק ממרכז שליטה עירוני, או על ידי הדיירים אם אינם בבית. המערכת יכולה לכלול גם מערכת מתזים המופנית לקירות הבניין הפונים לחורש, כי הדבר חיוני כפתרון ראשוני מיד כשפרצה אש.

           

          מבנים

           

          למרות עוצמות האש הגבוהות, רובם המכריע של המבנים בחיפה גילה איתנות מול הלהבות ומנע מהן לחדור פנימה אל ריכוזי בניינים. התקנות מזכירות ברפרוף מה ההוראות הנוגעות למבנים, אך לא מגדירות די אמצעים להגנה עליהם, לא כל שכן ממצות את הפוטנציאל שלהם לבלימת אש.

           

          דירות רבות בחיפה נפגעו בשל התנפצות זגוגיות מחום האש וחדירת גצים ששרפו את הדירה. לכן, יש לחייב דירות הפונות לאזור מיוער להתקין תריסים חסיני אש, שניתנים לסגירה ופתיחה גם בפיקוד מרחוק או על ידי גלאי עשן חיצוני.

           

          - דלתות כניסה לחצרות עתירות עצים יהיו חסינות אש.

           

          - דירות רבות עם גג רעפים על שלד עץ עלו בלהבות, כשגצים פגעו בגג. יש להחליף גגות אלה בגג משופע מבטון, שעליו מונחים הרעפים.

           

          - פרגולות באזורים הסמוכים לעצים יהיו מחומרים עמידים לאש.

           

          גג רעפים עם שלד עץ, אחרי השריפה. יש להחליף גגות כאלה בגג משופע מבטון, שעליו מונחים הרעפים (צילום: גיא שחר)
            גג רעפים עם שלד עץ, אחרי השריפה. יש להחליף גגות כאלה בגג משופע מבטון, שעליו מונחים הרעפים(צילום: גיא שחר)

             

            - יש להסיר חומרים מסוכנים ממבנים שנמצאים באזור מועד לשריפות. בניינים ברחוב איינשטיין ומבנים בבית בירם בחיפה, כמו מחסנים במושב בית מאיר, היו מכוסים גגות אסבסט, שבהשפעת האש החלו להתפורר ולהוות סכנה ממשית. מדוע צריך בכלל לחכות לשריפה כדי להיפטר מהמפגע הזה?

             

            חינוך, הסברה ואכיפה

             

            ישראל צריכה להתעורר למציאות השריפות, ולדאוג להסברה שוטפת על ההתמודדות איתן, תוך התמקדות בשני מישורים:

             

            1. ניקוי חומרי בעירה במרחב הפרטי, כגון גזם ופסולת, כדי להקטין את מצאי חומרי הדלק. את ההסברה יש לגבות באכיפה.

             

            2. הגברת המודעות לסכנת שריפות בתנאי אקלים קיצוניים, באמצעות שלטים באזורים מיוערים ותשדירי פרסומת. מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם, ובמקרה האישי שלי, הטיפש היה השכן מלמעלה שנהג לזרוק מהחלון בדלי סיגריות לא כבויים. אז זה נגמר בחור במכנסיים שנתלו לייבוש, השבוע זה מצחיק הרבה פחות.

             

            התרעה

             

            כאן תיבחן אומת הסטארט-אפ: בעידן "האינטרנט של הדברים", ניתן להציב בוואדיות ובאזורים מיוערים חיישנים קטנים ומתכלים, הפועלים על סוללות ו/או תאים סולריים הכוללים גלאי עשן, שמדווחים באמצעות סלולר או WiFi למרכז בקרה. אפשר לתלות אותם על עצים בעונות המועדות לפורענות.

             

            וכך נראה גג אסבסט אחרי השריפה. למה בכלל יש גגות אסבסט עדיין? (צילום: גיא שחר)
              וכך נראה גג אסבסט אחרי השריפה. למה בכלל יש גגות אסבסט עדיין?(צילום: גיא שחר)

               

              אפשר גם להתקין מצלמות המכוונות לריכוזי עצים וצמחייה תוך שימוש באלגוריתמים לזיהוי עשן ואש בתמונה, או להשתמש במצלמות תרמיות. הנתונים יהיו מרוכזים וזמינים לכוחות כיבוי אש במרכז שליטה ובשטח, וכן לדיירי האזור.

               

              כיבוי – מענה ראשוני

               

              בשריפה בחיפה היו מקרים שבהם עברה שעה וחצי עד שכוחות הכיבוי הגיעו, ובינתיים התושבים לקחו את העניינים לידיים. עובדי בית החולים הסיעודי "פלימן" יצאו עם זרנוקים בידיהם, והחלו להמטיר מים על העצים במורדות גבעת זמר, כדי לעצור את הלהבות שהחלו לטפס במעלה הגבעה. תושבים בזכרון יעקב, שהתעקשו להישאר בבתיהם בזמן השריפה ולהרטיבם עם צינורות וממטרות, הצילו את בתיהם. שלמה שטיגליץ מרחוב איינשטיין בחיפה השקה את מרפסת הבית עם צינור גינה ודליים, ומנע מהאש לטפס אל הבניין.

               

              דרכים שנפרצו בגבעת זמר לקראת הקמת שכונה חדשה עיכבו מעט את התקדמות האש במעלה הגבעה, אך היא דילגה מעלה בקלילות, ונבלמה בסופו של דבר רק בזכות טיסות הכיבוי והמטרת מים בידי עובדי ''פלימן'' ולוחמי האש (צילום: גיא שחר)
                דרכים שנפרצו בגבעת זמר לקראת הקמת שכונה חדשה עיכבו מעט את התקדמות האש במעלה הגבעה, אך היא דילגה מעלה בקלילות, ונבלמה בסופו של דבר רק בזכות טיסות הכיבוי והמטרת מים בידי עובדי ''פלימן'' ולוחמי האש(צילום: גיא שחר)

                 

                אין תחליף למענה ראשוני של התושבים. אותו שטיגליץ תמה: מדוע אין גלגלוני כיבוי אש זמינים בבניינים ובשטח המיוער? עד שיותקנו מערכות התזה לעבר קירות המבנים והשטחים המיוערים הגובלים בהם, יש לצייד את התושבים הסמוכים לצמחייה בגלגלון-גינה, כזה שאפשר לחבר לברז המים של מכונת הכביסה. זו אפילו לא הצעה חדשנית: חלק מהדברים נכתבו בהמלצות שגובשו בעקבות השריפה הקטלנית בכרמל ב-2010, ועדיין לא יושמו.

                 

                לשתף את הציבור בתוכנית

                 

                השריפה בחיפה הייתה אירוע מכונן. היא הזכירה את חשיבותו של הטבע העירוני, ובאותה נשימה את הסכנה הטמונה בו, בהעדר היערכות מתאימה. שמירה על הטבע הייחודי של העיר היא משימה שעולה כסף. אך זו גם שמירה על החיים – איכות החיים, חיי אדם, חי וצומח. השקעה במערכות תשתית למניעה, להתרעה ולמענה ראשוני, עשויה לאזן את הצורך בהשקעות עתק במערך הכבאות, ולהקטין את סכנת החיים ללוחמי האש בעת שריפה.

                 

                מיגון מבנים הנמצאים בקו ראשון לחורש הוא אינטרס ציבורי, שמסייע לבלימת האש ומונע ממנה להתפשט פנימה אל השכונות. זה הזמן לחקור את אירועי השריפה, להבין את חלקם של התושבים במלחמה בה, ולגבש בשיתוף הציבור תוכנית יצירתית להתמודדות עם סכנת השריפות בחיפה.

                 

                תודה לעמרי שפר (שכבר באפריל התריע והציע) על הסיוע בהכנת הכתבה

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד