לאחר שחלתה עקב עיסוקה בזיהוי פלילי, בנתה עסק ייחודי לתכשיטים

היא פרצה דרך בתחום זיהוי הסמים והפכה לאימת העבריינים, אך מערכת העצבים של רינה לוצקי נפגעה בשל כך. במקום לתת מקום לכאב, היא יוצרת ליין תכשיטים סרוגים

רינה לוצקי לוי (60), מעצבת ובעלת המותג "Jewelrina – תכשיטים שמוסיפים צבע", נשואה, אם לחמישה וסבתא לארבעה, תושבת כפר־אדומים  (צילום: יובל חן)
רינה לוצקי לוי (60), מעצבת ובעלת המותג "Jewelrina – תכשיטים שמוסיפים צבע", נשואה, אם לחמישה וסבתא לארבעה, תושבת כפר־אדומים (צילום: יובל חן)

"נולדתי וגדלתי בפתח־תקווה. התגייסתי לנח"ל ובמסגרת השירות הגעתי לקיבוץ זיקים. ביום הראשון לעבודה בקטיף שסק, התברר שבמקום פירות כתומים, אני קוטפת פירות בוסר. כך התברר לי שאני סובלת מעיוורון צבעים – עובדה שתחזור אליי עשרות שנים אחר כך.

 

"למדתי ביולוגיה לתואר ראשון וגנטיקה לתואר שני באוניברסיטה העברית. שם גם הכרתי את אהרון, בעלי. במהלך לימודי התואר השני כבר נולדו לי שני ילדים. אחרי שתי שנות עבודה בהוראה הוצע לי להצטרף למשטרה, למעבדה לזיהוי נוזלי גוף, כממלאת מקום של מישהי שהייתה בחופשת לידה. הייתי אז בהיריון שלישי.

  

פריצת דרך עולמית

"בתום חופשת הלידה ביקשו שאחזור למשטרה, הפעם – למעבדה שעוסקת בזיהוי סמים ורעלים. עם הזמן גיליתי שסמים הנושאים אותו שם, הרואין לדוגמה, אינם בהכרח זהים, ושלכל מנת סם שנתפסת יש מעין 'טביעת אצבע' משלה. בהמשך פיתחתי שיטה שבאמצעותה ניתן לזהות את אותה טביעת אצבע ולהגיע למקור של הסמים שנתפסים. על הפיתוח, שהיה פריצת דרך עולמית, קיבלתי ב־1995 את פרס השר לביטחון פנים דאז, משה שחל. בגיל 39 מוניתי לראש תחום פרופיל סמים במשטרה. מאוד אהבתי את העבודה. הרגשתי שאני עושה משהו חשוב שמקדם את המאבק בסמים בארץ.

 

"יום אחד, בזמן שהרציתי לקבוצת מבקרים במעבדה, הרגשתי נימולים ודקירות בכל הגוף ובפנים. בהמשך התווספו לזה צריבות בעור וכאבי שרירים. בהדרגה, הרגשתי ירידה בתחושה בכל העור ובמיוחד בקצות האצבעות. עברתי תהליך ארוך לבירור מצבי. שמעתי בין השאר 'הכל בראש שלך', 'את בחרדה', 'את עובדת קשה מדי', 'אולי את צריכה טיפול נפשי'. אי-הוודאות גרמה לי לחוש חוסר אונים, מלווה בכעס על אלו שלא האמינו לי.

 

"אי הוודאות גרמה לי לחוש חוסר אונים, מלווה בכעס על אלו שלא האמינו לי". רינה לוצקי לוי (צילום: יובל חן)
    "אי הוודאות גרמה לי לחוש חוסר אונים, מלווה בכעס על אלו שלא האמינו לי". רינה לוצקי לוי(צילום: יובל חן)

     

    "רק כעבור כמה שנים המחלה שלי אובחנה. התגלה שבעקבות העיסוק בחומרים מסוכנים לאורך שנים, אני סובלת מנוירופתיה – פגיעה עצבית. בגיל 51 השתחררתי מהמשטרה אחרי 21 שנות שירות, כשאני מוכרת כנכת כוחות הביטחון. בחרתי לעזוב מרצוני, כי ידעתי שזו תהיה הדרך היחידה לשקם את הבריאות שלי. הכאבים, התכווצויות השרירים והקושי בהנעת האצבעות נמשכו. הרגשתי תסכול, חוסר אונים וחרדה. פחדתי שהמחלה תידרדר, שאסבול מנכות ושאהיה תלויה באחרים.

     

    "אולי דווקא בגלל עיוורון הצבעים שבו אני לוקה, אני יוצרת שילובים ייחודיים שמי שרואה צבעים נכון לא היה מעז ליצור" (צילום: אילן נרינסקי)
      "אולי דווקא בגלל עיוורון הצבעים שבו אני לוקה, אני יוצרת שילובים ייחודיים שמי שרואה צבעים נכון לא היה מעז ליצור"(צילום: אילן נרינסקי)

       

      סורגת תכשיטים

      "הירידה בתחושה קיימת גם כיום. מה שנעלם הוא הכאב הנורא. אני מאמינה שבמגע עם החרוזים והחוטים מתרחש שיקום של תאי עצב שנפגעו. אני פשוט לא מוותרת לעצמי"

      "לא רציתי להיות פסיבית לנוכח המצב, והחלטתי לעשות משהו כדי לשמר את המוטוריקה העדינה של אצבעות הידיים. ניסיתי קרמיקה ותפירה, ובסופו של דבר הגעתי ל'חרוז כזה' בתל־אביב. החלטתי להשתתף בשני מפגשים ולראות לאן זה יוביל, והתמכרתי. בהתחלה הכנתי תכשיטים לעצמי ולבנות המשפחה, והתכוונתי לשמר את זה ברמת התחביב. אבל חברות התחילו לבקש שאחרוז להן, ובעלת החנות דחפה אותי להקים עסק. היא הייתה הרוח הגבית שלי.

       

      "מאחר ששוק התכשיטים מאוד רווי, החלטתי לפרוץ דרך חדשה – זה כנראה באופי שלי – ולהשתמש בטכניקת הסריגה. אני סורגת בחוטי משי ומשלבת חרוזים ומתכות. התכשיטים בעיצובי מוצגים ונמכרים בתערוכות, בירידים ובגלריות ברחבי הארץ. בין השאר הצגתי לאחרונה בגלריה בן־עמי ביפו. אולי דווקא בגלל עיוורון הצבעים שבו אני לוקה, אני יוצרת שילובים ייחודיים שמי שרואה צבעים נכון לא היה מעז ליצור. היום אני בהחלט מרגישה מותג.

       

      "הירידה בתחושה קיימת גם כיום. מה שנעלם הוא הכאב הנורא. אני מאמנת את קצות האצבעות כל הזמן. אני מאמינה שבמגע עם החרוזים והחוטים מתרחש שיקום של תאי עצב שנפגעו. אני פשוט לא מוותרת לעצמי".

       

      השורה התחתונה:

      "אסור לתת לכאב ולייאוש להשתלט עלינו. תמיד אפשר להמציא את עצמנו מחדש".

       

      ________________________________________________________

       

      חזו שתהיה מרותקת למיטה, והיום היא זוכה בתחרויות בינלאומיות. הקליקו על התמונה:

       

      גם הוריה לא העלו על דעתם לאיזה הישגים ויטל זינגר תגיע  (צילום: אביגיל עוזי)
      גם הוריה לא העלו על דעתם לאיזה הישגים ויטל זינגר תגיע (צילום: אביגיל עוזי)

       

      מה הסיפור שלכם?

       

      אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

       

       

       

       

       

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד