תעשייה ורפואה החוצה, מגורים פנימה: זמנהוף ובית לודז'יה לא לבד

הטרנספורמציה של הנדל''ן: השימושים המחוספסים מתבקשים לצאת מחוץ לעיר, לטובת פתרונות מגורים (רוני דואק בלודז'יה) ולסטודנטים בדירות-כיס בעולם

גיא נרדי

|

05.12.16 | 15:04

גאזומטר בווינה. מבנים לאחסון גז הפכו לקומפלקס מהודר, בתכנונם של ארבעה אדריכלים נודעים (צילום: Shutterstock / Lipskiy)
גאזומטר בווינה. מבנים לאחסון גז הפכו לקומפלקס מהודר, בתכנונם של ארבעה אדריכלים נודעים (צילום: Shutterstock / Lipskiy)
אוקטגון באי רוזוולט, ניו יורק. בית חולים פסיכיאטרי שננטש הוכרז כמבנה לשימור, והוסב למתחם מגורים יוקרתי (צילום: Shutterstock / Lee Snider photo images)
אוקטגון באי רוזוולט, ניו יורק. בית חולים פסיכיאטרי שננטש הוכרז כמבנה לשימור, והוסב למתחם מגורים יוקרתי (צילום: Shutterstock / Lee Snider photo images)
בית החרושת לודז'יה ברחוב נחמני בתל אביב (''הבית האדום'') עבר לידיו של רוני דואק, שמסב אותו למגורי יוקרה (צילום: ארז מונצש, דנה קופל)
בית החרושת לודז'יה ברחוב נחמני בתל אביב (''הבית האדום'') עבר לידיו של רוני דואק, שמסב אותו למגורי יוקרה (צילום: ארז מונצש, דנה קופל)
קופת חולים זמנהוף בתל אביב הייתה אחד הסמלים הבולטים של קופת חולים כללית. בקרוב ייכנסו לכאן דיירים חדשים בקומפלקס מפואר (צילום: Talmoryair / cc, דנה קופל)
קופת חולים זמנהוף בתל אביב הייתה אחד הסמלים הבולטים של קופת חולים כללית. בקרוב ייכנסו לכאן דיירים חדשים בקומפלקס מפואר (צילום: Talmoryair / cc, דנה קופל)
מתוך התוכניות של זמנהוף - לעומת ההדמיות של הפרויקט. למטה: מעונות הסטודנטים שנכנסו לממגורה ביוהנסבורג (שרטוט: באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל, הדמיה: itstudio)
מתוך התוכניות של זמנהוף - לעומת ההדמיות של הפרויקט. למטה: מעונות הסטודנטים שנכנסו לממגורה ביוהנסבורג (שרטוט: באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל, הדמיה: itstudio)

בימים אלה נשלמות עבודות השיפוץ של הבניין הישן, ששימש במשך שנים כ"קופת חולים זמנהוף" במרכז תל אביב. הגוש העצום ורב-המסדרונות והחדרים ברחוב זמנהוף, שמאות אלפי חולים ובני משפחותיהם טופלו בו במרוצת השנים, הפך ממבנה ציבורי ברוח ההסתדרות ל"פרויקט יוקרה" של נדל"ן פרטי.

 

המבנה המקורי הוקם באמצע שנות ה-30 של המאה שעברה, והיה בגדר הצהרה עוד בשלב התכנון: הבחירה באדריכל יוחנן רטנר לתכנון המבנה, המיקום המרכזי בלב העיר העברית הראשונה, מידותיו של המבנה שתפס בלוק עירוני שלם, ועיצובו ברוח הסגנון הבינלאומי - כל אלה הבהירו, כבר בזמן הקמתו, כי מדובר בסמל. סמל לאוטונומיות הרפואה היהודית המודרנית שהיוותה, כמו יתר מוסדות ההסתדרות, תשתית למדינה הציונית שקמה ב-1948. ואמנם, "איפה זה זמנהוף?" הייתה שאלה סטנדרטית שהופנתה מפי עוברי אורח, ונענתה תמיד בהפניית אצבע לעבר הבניין.

 

קופת חולים זמנהוף, רגע לפני שנהרסה. בניין איקוני בעיר (צילום: עודד בן יהודה)
    קופת חולים זמנהוף, רגע לפני שנהרסה. בניין איקוני בעיר(צילום: עודד בן יהודה)

    בית המגורים, לקראת סוף העבודות. באופן מוזר, דווקא עכשיו הבניין מרגיש זר יותר בסביבתו, עם חריגות קנה המידה שנוצרו (צילום: דנה קופל)
      בית המגורים, לקראת סוף העבודות. באופן מוזר, דווקא עכשיו הבניין מרגיש זר יותר בסביבתו, עם חריגות קנה המידה שנוצרו(צילום: דנה קופל)

       

      לפני כארבע שנים התפנתה מכאן קופת חולים כללית, והמבנה נמכר לקבוצת רכישה. זו שכרה את שירותיו של האדריכל גידי בר אוריין, כדי להסב את הבניין לבית מגורים ולמצות ממנו את מיטב זכויות הבנייה - אלמנט שהמשרד ידוע בו. ואמנם, יהיו כאן לא פחות מ-51 דירות. המהלך כלל שיפוץ יסודי של ארבע הקומות המקוריות, חפירת שתי קומות חניה, מרתף עם חדר כושר ומחסנים, ופנטהאוז בקומה החמישית והחדשה.

       

      עכשיו, משהוסרו הפיגומים, ניתן לאמוד את משמעות קיומו של הבניין שנחת בשכונה הוותיקה בגלגול חדש. באופן מפתיע, דווקא בגלגול הקודם כמעט ולא הרגישו את נוכחותו הפיזית הדומיננטית, על אף ממדיו. ואילו היום, אחרי שיפוץ באיכות גבוהה ותוספת קומה, הוא מייצר ברחובות הצרים תחושת דחיסות לא נוחה. דווקא השיפוץ המפחלץ ותוספת הפנטהאוז הנוצץ מדגישים את חריגות קנה המידה, ביחס לבניינים הנמוכים מסביבו.

       

      ההסבה של "זמנהוף" היא חלק מאופנה עולמית, של הסבת מבנים ישנים לשימושים חדשים. רבים רואים בכך את התגלמות החזון הסביבתי של בנייה ירוקה: גם כי כך משמרים אייקונים אדריכליים, במקום להרוס אותם, וגם כי מקטינים את טביעת כף הרגל הסביבתית.  בארץ, המודעות לכך היא עדיין בחיתוליה. אנחנו עדים להריסתם של מבנים איקוניים (כמו הסינרמה בתל אביב) לטובת מגדלים בני עשרות קומות, או לטרנספורמציות שמציעות שינוי ייעוד אך משבשות לחלוטין את רוח המבנה ואופי המרקם העירוני. הנה כמה דוגמאות מעוררות השראה, שמצביעות על הכיוון.

       

      Fenix1, בית אריזה נטוש שמוסב למגורים, נמל רוטרדם

      Mei architects and planners

       

      בית האריזה הישן, הממוקם על מזח בנמל המפורסם, ליד גשר ריינהאפן (Rijnhaven), הוא מבנה גדול שהוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, נבנה מחדש, ושוב נזנח בתחילת שנות ה-80, כאשר עיקר הפעילות בנמל עברה מערבה.

       

       

      A photo posted by Heijmans (@heijmansnl) on

      המבנה, הנמצא בימים אלה בבנייה, יכלול שיקום של שתי קומותיו (כל אחת בגובה 6 מטרים) והסבתו לשימושים מסחריים וציבוריים, יחד עם תוספת של מבנה מגורים על הגג. התוספת הזו תתנשא לגובה של שבע קומות, ובמרכזן חצר פתוחה וירוקה, והיא תאכלס 212 דירות לופט. חלקן יהיו בבעלות פרטית, חלקן יוצעו להשכרה. תהיה כאן גם חניה ל-225 מכוניות.

       

      Gainsford Road development, הסבת בית משרדים למגורים, לונדון

      משרד gort scott

       

      הסבה של בית משרדים בן 3 קומות שעמד ללא שימוש, בשכונה העוברת בימים אלה שיקום, לבית מגורים ובו 45 דירות-כיס הכוללות חדר שינה אחד. לדברי החברה היזמית, המתמחה בסוג זה של בנייה, מדובר בפלח שוק גדל והולך. בהתחשב בסקלת המחירים של הנדל"ן בבירת בריטניה, אפשר להבין את פלח השוק. המבנה כולל חצר ירוקה, שהכניסה אליה תהיה רק לדיירים. 

       

       

       

      Mill Junction student apartment block, מעונות סטודנטים בממגורות קמח, יוהנסבורג

       

      בדרום אפריקה שורר מחסור רציני במעונות לסטודנטים. חברת ניהול של פרויקטי מגורים, הנקראת Citiq Property Services, השמישה ממגורות קמח ישנות באזור Newtown ביוהנסבורג למגורי סטודנטים - והפרויקט הפך ללהיט.

       

      A photo posted by Sherilea Gaspar (@sheri_gas) on

       

       

      לאתר היה יתרון הודות לקרבתו למוסדות אקדמיים רבים, וגם האדריכלות היצירתית משכה תשומת לב. לצד מבני הסילו הוסיפו המתכננים מבנה-צד ותוספת על הגג, ברוח ה-cargotecture, שעשויים ממכולות ישנות. המבנה מתנשא לגובה של 12 קומות ויש בו 375 חדרים, חדרי משחק, חדרי מחשבים וספריות. לפי היזמים, הערך הסביבתי מתבטא לא רק בחומרי הבנייה הממוחזרים, אלא גם בחיסכון האנרגטי המתמשך ובבנייה המהירה-יחסית.

       

      Gasometer, מבני מגורים בתוך מבנים לאחסון גז, וינה

      ז'אן נובל, מנפרד וודורן, וילהלם הולצבאואר וקופ הימלבלאו

       

      ארבעת מכלי הגז בקומפלקס נבנו בסוף המאה ה-19, בניסיון של עיריית וינה לנהל באופן עצמאי את אספקת הגז. המבנים יצאו משימוש ב-1984 עקב המעבר לשימוש בגז טבעי, וב-1995 נערכה תחרות לתכנון מחדש של המכלים.

       

      כבר לא מאחסנים פה גז, אלא מאכסנים אנשים (צילום: Shutterstock / Lipskiy)
        כבר לא מאחסנים פה גז, אלא מאכסנים אנשים(צילום: Shutterstock / Lipskiy)

        וגם בית קולנוע וחנויות (צילום: Shutterstock / Radiokafka)
          וגם בית קולנוע וחנויות(צילום: Shutterstock / Radiokafka)

           

          ארבעת האדריכלים המפורסמים שזכו בתחרות היו ז'אן נובל, מנפרד וודורן, וילהלם הולצבאואר וקופ הימלבלאו. כל הארבעה שימרו את המעטפת החיצונית. בקומת הקרקע מוקמו שימושים מסחריים וציבוריים (אולם קולנוע, מעונות סטודנטים), בחלק המרכזי משרדים, ובחלק העליון 800 דירות מגורים.

           

           

          Octagon, מבית חולים לחולי נפש למתחם מגורים, אי רוזוולט

           

          בית החולים באי רוזוולט (ניו יורק) נבנה ב-1834, כחלק מתפישה ששלטה אז ודגלה בהרחקת החולים מאזורי המגורים. את המבנה המפואר תכנן האדריכל אלכסנדר ג'קסון דיוויס, עם מבנה כניסה אוקטגונלי ושתי זרועות שיוצאות ממנו ויוצרות חצר ענקית סגורה הפונה לנוף הנהר. ב-1955 נסגר בית החולים המטרופוליני, ב-1972 הוכרז כמבנה לשימור, וב-2006, אחרי שנים רבות של הזנחה, הוא שופץ. לשתי הזרועות נוספו שמונה קומות, והוא נפתח מחדש כמתחם מגורים יוקרתי.

           

          במקום חולים בבידוד - מתחם מגורים יוקרתי (צילום: Shutterstock / Felix Lipov)
            במקום חולים בבידוד - מתחם מגורים יוקרתי(צילום: Shutterstock / Felix Lipov)

             

            בית החרושת לודז'יה מוסב למגורים. רחוב נחמני, תל אביב

            שיקום המבנה: אדריכל אמנון בר אור; עיצוב פנים: אדריכלית אורלי שרם

             

            בלב תל אביב עובדים במרץ על שיקום "הבית האדום" המפורסם - הוא מבנה בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה", שהוקם כאן ב-1923 בתכנון משרד האדריכלים ברלין את פסובסקי. במשך שנים רבות, מאז שבית החרושת עבר לחולון בסוף שנות ה-30, תיפקד המבנה כמחסן או שנעשו בו שימושים שונים לתצוגת אמנות.

             

            הבית האדום ברחוב נחמני בת''א (צילום: דנה קופל)
              הבית האדום ברחוב נחמני בת''א(צילום: דנה קופל)

               

              המבנה יוצא דופן בסביבתו ובולט מאוד לעין. כמו בניינים אחרים שתכנן האדריכל יוסף ברלין, הוא בנוי מלבני סיליקט לא מטויחות, אך גגו גמלוני.

              ב-2008 רכש אותו איש העסקים רוני דואק כדי להסב את המפעל הנטוש למבנה מגורים. מאחר שהמבנה הוכרז לשימור מחמיר, חל איסור על כל שינוי ביחס למקור ונאסרו תוספות בנייה חדשות. תוספת השטחים ההכרחיים לקיום הפרויקט - כגון חניות או בריכת שחייה - הותרה רק מתחת לפני הקרקע, באופן סמוי.

               

              כאשר הכינו היזמים את תוכנית השיקום של המבנה, דרשה מהם מחלקת השימור העירונית לפתוח שימושים ציבוריים בקומת הקרקע, כדי שגם הציבור הרחב יוכל ליהנות מהמבנה ולא למצוא מבצר נעול. הדרישה הזו נתקלה בהתנגדות חריפה, בנימוק של פגיעה בזכויות היזם, וזה לא קרה. אין ספק שמיקומו של המבנה בסמיכות לשדרות רוטשילד, האדריכלות יוצאת הדופן והקפדנות הקיצונית שבה נערך השימור החיצוני, יהפכו אותו לנקודת ציון עירונית. ואולי היזם ישנה את דעתו, כך שהציבור יוכל ליהנות מהבניין הייחודי.

               

              -------------------------------------------------------------------------------

               

              המסגד שהפך למוזיאון - וזכה בפרס השימור. לחצו על התצלום 

              המסגד שהפך למוזיאון וזכה בפרס השימור. לחצו על התצלום (צילום: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, נטע רוזנבלט)
              המסגד שהפך למוזיאון וזכה בפרס השימור. לחצו על התצלום (צילום: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, נטע רוזנבלט)

               

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד