כשאיום הריסה מרחף על אלפי מבנים בעלי ערך היסטורי בישראל, יתפנו היום (ב') אנשי מקצוע ואנשי "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" כדי להשתתף בטקס הענקת "אות השימור" לארבע עבודות נבחרות. 11 פרויקטים בלבד הוגשו למועצה, שחידשה את היוזמה אחרי כמה שנות הפסקה, כך שסיכויי הזכייה היו נוחים במיוחד. ההוקרה מתבטאת בתעודה, לא בפרס כספי, ומארגני האירוע מקווים שיהיה בכך כדי להגביר את המודעות לשימור, ולעודד רשויות מקומיות וקהילות להפסיק להזניח את נכסי התרבות בתחומן – ולהשקיע בהן לטובת הציבור.
העבודות הזוכות הן: "בית אבו מוסא", שהוסב למרכז קהילתי ביודפת שבגליל התחתון (האדריכלית מירב טלר-יצחקי); ארכיון קיבוץ המעפיל, שהשתכן בבית התינוקות (אדריכל יוסי וסיד); חאן זרעוניה, שהוסב לבית מגורים פרטי בכניסה לבנימינה (אדריכל אייל זיו); ומסגד ביר א-סבע, שהוסב ל"מוזיאון תרבות האיסלאם ועמי המזרח" בבאר שבע (אדריכל זאב גור).
שופטי התחרות היו האדריכלים גובי קרטס (יו"ר), סעדיה מנדל ומיכל קוציק, ואיתם ד"ר נירית שלו כליפא והמהנדס יעקב שפר. באופן תמוה, השתתף בשיפוט גם האלוף במילואים אורי אור, שאין לו כל רקע רלבנטי לתחום השימור. זאת, במסורת הכוחנות הישראלית שמצניחה וטראנים צבאיים על תהליכי קבלת החלטות, גם כאשר התהליכים קשורים לתחומי התרבות, החינוך והתכנון.
זוכי אות השימור בשנים קודמות:
האדריכל גובי קרטס אומר, בשיחה עם ערוץ האדריכלות של Xnet, כי "מתוך עיסוק אינטואיטיבי שאפיין בעבר את מלאכת השימור, ניתן לראות שכיום העיסוק הופך למדע יחסית מדויק. אנחנו יודעים לקבוע מדדים, כמו ייצוג מתאים של שכבות המבנה, מידת האותנטיות והאפשרות לגמישות בפרשנות עתידית. יכול להיות שבעוד 10 שנים, השימור יהיה כבר מדע מדויק לגמרי".
במקום מתנ''ס: מרכז קהילתי היסטורי
במאות יישובים ישראליים עומדת חורבה מוזנחת שאיש לא שם לב אליה. התושבים ביודפת בחרו לסיים את פרק ההזנחה של החורבה שניצבה באחת משכונות היישוב, "בית אבו מוסא" שמה, שהוקמה בשנות ה-30 של המאה שעברה כמבנה אירוח לתושבים הבדואים משבט ערב אל-חוג'יראת שהתגוררו באוהל סמוך.
בתחילת שנות ה-60 השתקעו משפחות השבט, בעידוד המדינה, ביישוב הבדואי ביר אל-מכסור. המבנה הוסב למחסן בעבור תושבי יודפת הראשונים שהתיישבו באתר, ולאחר מכן ננטש והתפורר. שלושה חדרים יש במבנה, שנבנו בתקופות שונות בשטח של 120 מ"ר. על העבודה הופקדה קבוצה של אנשי מקצוע מהיישוב ומהסביבה, ובראשם האדריכלית מירב טלר-יצחקי. אמנון גולן, מנהל חברת "בנאים חופשיים" המתמחה בבנייה בחומרים טבעיים ובעבודות שימור, ניהל את העבודה.
"יש לנו מספיק מבני ציבור, אבל ראינו בפרויקט הזה ערך מוסף של שימור תרבות", מסביר גולן, שיקבל את האות בטקס כנציג של יודפת. "היישוב יכול היה להרוס את החורבה ולבנות במקומה מתנ"ס של מפעל הפיס עם ניצול זכויות בנייה מלאות, אבל ההשקעה במבנה ההיסטורי מעלה את הערך של הסביבה גם בנדל"ן, ותורמת לשכונה וליישוב להזדהות עם המקום וההיסטוריה. מי שנכנס למבנה, מרגיש מיד את האנרגיה שלו".
עלות השימור לא היתה גבוהה באופן מוגזם: כ-9,000 שקלים למטר רבוע, לעומת 6,000 שקלים למ"ר במבנה חדש. "העלות תלויה במצב המבנה", מזכיר גולן, "וכאן המצב היה קשה מאוד. היה צורך בגג חדש, פתחנו פתח בחזית, ובנינו מחדש חלק גדול משום שהקיר היה רעוע". כמו כן נבנה ממ"ד, ונערך פיתוח שטח הכולל רחבת דשא גדולה בחזית. העבודה נעשתה בחומרים טבעיים, גם כדי ליצור המשכיות לשיטות העבודה המקוריות לפני כ-85 שנה, וגם כדי לשמור על עמידות האבן – חומר הבנייה העיקרי של המבנה.
מאז פתיחת שעריו של "בית אבו מוסא" לתושבים, מתנהלת בו פעילות מתמדת. זהו מרכז קהילתי התנדבותי, המשלב ספרייה עם פעילויות קהילתיות חינמיות לתושבי יודפת והסביבה: הרצאות, מפגשים וחזרות להרכב מוזיקלי משותף ליהודים וערבים.
מבנה מושלם בבאר שבע
המסגד שהקים השלטון העות'מאני ב-1906 במטרה לחזק את שלטונו בנגב, עמד שנים ארוכות ללא שימוש, הרבה אחרי מלחמת העצמאות והקמתה של באר שבע החדשה. ההחלטה לפתוח בו מוזיאון, ולא להשיבו לייעודו המקורי כבית תפילה, ספגה מחאה עזה מצד הבדואים אך בג"צ אישר לעירייה להסב את המסגד למוזיאון.
2.5 מיליון שקלים השקיעה העירייה בתהליך השימור, שנעשה בשלבים וטרם הושלם בגלל מחסור בתקציב לפרויקט (חסרה מבואת כניסה מחופה בזכוכית). "השקיעו עשירית מהמחיר שפרויקט כזה צריך לעלות", קובע האדריכל זאב גור, ששירותיו נשכרו לחידוש המבנה, ובכלל זה חידוש "בית המושל" הסמוך. גור לא נמנע מלשבח את איכויותיו האדריכליות של המבנה ההיסטורי, המשתרע על שטח של 250 מ"ר: "הוא נבנה כמסגד בגודל בינוני, אך הוא מושלם בפרופורציות ובקומפוזיציה - מעט קישוטים, אבל עם חלונות מסוגננים שבהם משולבות משרביות מעץ".
הפריע לך לתכנן בניין ששימש מסגד והופך בעזרתך למוזיאון?
"לא מדובר ב'נכסי נפקדים', כי הוא היה מוסד ציבורי בתקופת הבריטים והיה אלמנט ממסדי. הבדואים באותה תקופה לא נהגו עדיין להתפלל במסגדים כמו היום. הטורקים ייעדו אותו לכינוס השייח'ים לתפילות".
בימים אלה מתכנן גור מלון בוטיק בעיר העתיקה, לא רחוק מהמסגד, עם 24 חדרים בשלושה מבנים היסטוריים לשימור. הוא מעריך שהמלון ייפתח בעוד כשנתיים ויסייע בהחייאת העיר העתיקה, שהוזנחה במשך עשרות שנים ובאחרונה זוכה לעניין מחודש – גם נדלנ"י.
ממשיכים להיאבק על קולנוע עמל בכפר סבא
ההצלחות הקטנות ראויות להוקרה, אך הן מסתירות מאבקים נמשכים ופחות מוצלחים על שמירת אתרים היסטוריים מפני יזמים. בכפר סבא, למשל, ניטש במשך שנים מאבק על שימור וחידוש בניין "קולנוע עמל", שניצב בלבו של גן עם ערך היסטורי לא פחות מהקולנוע. את הבניין תכנן האדריכל חתן פרס ישראל אריה שרון, ואת הגן תכנן אדריכל הנוף חתן פרס ישראל ליפא יהלום. הנכס, שהיה בבעלות ההסתדרות, נמכר בתחילת העשור הקודם ליזם פרטי. מאז סגירת הקולנוע ב-2002 הוא מזניח את הנכס המתפורר, תהליך ידוע בדרך להכרזתו כמבנה מסוכן, כשלאחר מכן הדרך קצרה להריסתו לטובת בית אבות או מגדל מגורים. זה קרה רק לאחרונה ב"סינרמה" בתל אביב.
"בזמן האחרון יש חזרה של צעירים למרכז העיר וקיים מחסור במבני ציבור", מסבירה שירה אורן, תושבת וילידת כפר סבא המובילה את המאבק, בין השאר באמצעות קבוצת הפייסבוק "להציל את קולנוע עמל". לדבריה, "המועצה לשימור אתרים לא עושה מספיק, כי הבניין קיבל סטטוס שימור זמני שעומד לפוג בתחילת נובמבר, וספק אם יחדשו את הססטוס". היא מסבירה כי בעירייה לא מזדרזים להכריז על המבנה והגן לשימור קבוע, מהלך שמצריך התערבות של גופים חיצוניים כמו המועצה לשימור אתרים - התערבות שתאלץ את העירייה למצוא פתרון מול היזם, לפני שהבניין יתפורר או ייהרס במחטף, כפי שנעשה במקרים שונים בעבר.
- האירוע יתקיים הערב, יום שני 31.10, בשעה שש בערב באתר הפרדסנות ע"ש מינקוף, רחובות
