טוסקנה בעמק: קשה לדעת איפה היער נגמר ואיפה בית-האבן מתחיל

על הרצפה פרקט אלון במראה עתיק, התקרה מוסיפה רובד עכשווי עם קמרונות של בטון חשוף והגן עשיר בצמחייה מקומית. בית גלילי ים-תיכוני בקצה היער

מיכאל יעקובסון

|

20.04.16 | 10:27

זהו אמנם בית חדש, אך האבנים שמהן נבנה נותנות לו מראה ישן ונוטעות אותו היטב בסביבתו, בקצה יער בעמק יזרעאל, הגובל במושבה ותיקה (צילום: עודד סמדר)
זהו אמנם בית חדש, אך האבנים שמהן נבנה נותנות לו מראה ישן ונוטעות אותו היטב בסביבתו, בקצה יער בעמק יזרעאל, הגובל במושבה ותיקה (צילום: עודד סמדר)
דלת הכניסה. קורות הפלדה שבולטות מהחזית נמשכות פנימה וחוצות את הבית, כך שבפנים המרחב פתוח לחלוטין, ללא מחיצות או עמודים (צילום: עודד סמדר)
דלת הכניסה. קורות הפלדה שבולטות מהחזית נמשכות פנימה וחוצות את הבית, כך שבפנים המרחב פתוח לחלוטין, ללא מחיצות או עמודים (צילום: עודד סמדר)
מימין לדלת פינת הסבה שמולה ספרייה ושולחן עבודה. החזית האחורית היא רצף של חלונות שפונים אל הגן והיער. את המראה החמים שיוצרים הרהיטים ופרקט האלון מאזנת תקרת הבטון החשוף, שעוצבה כסדרה של קמרונות שנשענים על קורות הפלדה, וביניהם עמודים שחופו באבנים (צילום: עודד סמדר)
מימין לדלת פינת הסבה שמולה ספרייה ושולחן עבודה. החזית האחורית היא רצף של חלונות שפונים אל הגן והיער. את המראה החמים שיוצרים הרהיטים ופרקט האלון מאזנת תקרת הבטון החשוף, שעוצבה כסדרה של קמרונות שנשענים על קורות הפלדה, וביניהם עמודים שחופו באבנים (צילום: עודד סמדר)
האגף המלבני בנוי ללא מחיצות וכאן מתקיימות כל הפעילויות המשותפות. בתמונה זו המבט מופנה אל הסלון ואל פינת העבודה והספרייה שמאחוריו (צילום: עודד סמדר)
האגף המלבני בנוי ללא מחיצות וכאן מתקיימות כל הפעילויות המשותפות. בתמונה זו המבט מופנה אל הסלון ואל פינת העבודה והספרייה שמאחוריו (צילום: עודד סמדר)
כאן מופנה המבט לכיוון השני, אל המטבח ואל שולחן אוכל ארוך במיוחד, שכן בני הבית מרבים לארח. הכיור תוכנן עם הפנים לשולחן, כדי שהשיחה לא תופרע גם בשעת ההכנות והסידור שאחרי. כל פרט עוצב בקפידה, כמו רגל העץ של הדלפק (צילום: עודד סמדר)
כאן מופנה המבט לכיוון השני, אל המטבח ואל שולחן אוכל ארוך במיוחד, שכן בני הבית מרבים לארח. הכיור תוכנן עם הפנים לשולחן, כדי שהשיחה לא תופרע גם בשעת ההכנות והסידור שאחרי. כל פרט עוצב בקפידה, כמו רגל העץ של הדלפק (צילום: עודד סמדר)
קורות הפלדה שנמשכות מבפנים החוצה הופכות לבסיס לפרגולות מתוחות (צילום: עודד סמדר)
קורות הפלדה שנמשכות מבפנים החוצה הופכות לבסיס לפרגולות מתוחות (צילום: עודד סמדר)
הבריכה צופתה בפסיפס ירקרק, שמשתלב עם גוני הצמחייה מסביב. בגן יש כמה סוגי גפנים, בוסתן של עצים ארץ-ישראליים וירקות עונתיים (צילום: עודד סמדר)
הבריכה צופתה בפסיפס ירקרק, שמשתלב עם גוני הצמחייה מסביב. בגן יש כמה סוגי גפנים, בוסתן של עצים ארץ-ישראליים וירקות עונתיים (צילום: עודד סמדר)
אגף חדרי השינה הוא דו קומתי. את עבודת האבן המוקפדת, שמעניקה למבנה את מראהו העשיר בפרטים, ביצע אומן אבן מהגליל, דור שלישי למקצוע (צילום: עודד סמדר)
אגף חדרי השינה הוא דו קומתי. את עבודת האבן המוקפדת, שמעניקה למבנה את מראהו העשיר בפרטים, ביצע אומן אבן מהגליל, דור שלישי למקצוע (צילום: עודד סמדר)
באגף השינה נמצא חדר השינה של בעלי הבית ושלושה חדרי אירוח לשלושת הילדים שבאים לבלות כאן בסופי שבוע (צילום: עודד סמדר)
באגף השינה נמצא חדר השינה של בעלי הבית ושלושה חדרי אירוח לשלושת הילדים שבאים לבלות כאן בסופי שבוע (צילום: עודד סמדר)
חדרי השינה והרחצה עוצבו בסגנון הכפרי האירופי האופייני לאדריכל יונתן מונג'ק  (צילום: עודד סמדר)
חדרי השינה והרחצה עוצבו בסגנון הכפרי האירופי האופייני לאדריכל יונתן מונג'ק (צילום: עודד סמדר)
חדרם של בני הזוג. האגף הוטה קלות בזווית, כדי שיפנה לכיוון היער (צילום: עודד סמדר)
חדרם של בני הזוג. האגף הוטה קלות בזווית, כדי שיפנה לכיוון היער (צילום: עודד סמדר)
תוכנית הבית, כפי שצייר אותה מונג'ק, פשוטה ומורכבת משני אגפים: משמאל אגף חד-קומתי בצורת תיבה, ובו כל הפונקציות המשותפות של החיים בבית, ומימין אגף דו-קומתי לחדרי השינה, שהוטה קלות לכיוון היער (תוכנית: יוני מונג'ק )
תוכנית הבית, כפי שצייר אותה מונג'ק, פשוטה ומורכבת משני אגפים: משמאל אגף חד-קומתי בצורת תיבה, ובו כל הפונקציות המשותפות של החיים בבית, ומימין אגף דו-קומתי לחדרי השינה, שהוטה קלות לכיוון היער (תוכנית: יוני מונג'ק )

זה בית חדש, אבל האבנים שמהן הוא בנוי משוות לו מראה ישן ונוטעות אותו היטב בקצה יער בעמק יזרעאל, הגובל במושבה ותיקה. "חיינו באירופה כמה שנים ומשהו מהיופי של בתי הכפר נטבע בנו", מספרת בעלת הבית. היא ובן זוגה בשנות החמישים לחייהם, שלושת ילדיהם כבר עזבו את הקן וחוזרים להתארח ולהתפנק כאן בסופי שבוע.

 

"היו לנו מחזרים ממשרדי אדריכלים גדולים ומפורסמים ולא נענינו, כי התפישות שלהם היו מודרניות מדי לטעמי", היא מספרת ל-Xnet. כשנתקלה בצילומי עבודותיו של האדריכל יונתן מונג'ק נפלה ההחלטה. "יוני הצליח לתרגם את התחושה ולשמור על היופי הקלאסי"', היא אומרת. האדריכל עצמו מגדיר את סגנון הבית כ"גלילי ים תיכוני. גלילי - כי בנינו אותו משאריות של אבנים שנחתכו במחצבות בגליל, מהקליפות עם הקורוזיה של האבן, ולכן הוא צומח מהמקום; ים תיכוני - כי הוא קשור ליער שצמוד אליו. בגן נטענו עצים שיש ביער, או כאלה שהיו בו בעבר, כמו אלונים וברושים".

  

הבית מכוסה שאריות של אבנים שנחתכו במחצבות בגליל  (צילום: עודד סמדר)
    הבית מכוסה שאריות של אבנים שנחתכו במחצבות בגליל (צילום: עודד סמדר)

     

    החוץ חשוב לא פחות מהפנים (צילום: עודד סמדר)
      החוץ חשוב לא פחות מהפנים(צילום: עודד סמדר)

       

      הגן שעוטף את הבית מכל עבריו עשיר בצמחייה מקומית וצבעונית, המשתלבת ביער. כמו ברבים מהבתים שתיכנן, מונג'ק נמנע מהקמת גדר היקפית יקרה ובחר ברשת פלדה פשוטה. "העלויות עלובות ותוך חצי שנה הרשת מתכסה בצמחייה, כך שהיתרון הוא כפול", הוא מסביר. ואכן, הצמחייה שכבר מטפסת על הגדר הנמוכה יוצרת המשכיות טבעית בין הבית למגרש השכן, לרחוב הקטן וליער.

       

      מבט מכיוון הרחוב ושביל הכניסה (צילום: עודד סמדר)
        מבט מכיוון הרחוב ושביל הכניסה(צילום: עודד סמדר)

         

        אולם גדול ומרהיב

         

        שטח הבית 380 מטרים רבועים, על מגרש של 5 דונם. התכנון ארך שנה וחצי, והבנייה נמשכה שנה וחצי נוספת. התוכנית פשוטה ומורכבת משני אגפים: אגף חד-קומתי בצורת תיבה, ובו כל הפונקציות המשותפות של החיים בבית, ואגף דו-קומתי ובו חדרי השינה. "היו לנו פגישות של שעתיים-שלוש אצל מונג'ק במשרד, אחת לשלושה שבועות. קראנו לזה פסיכוארכיטקטורה", אומרת בעלת הבית. "הוא ראיין אותנו כל הזמן, שאל מה חשוב לנו, מה אנחנו צריכים, איך וכמה אנשים אנחנו מארחים, איך אנחנו עובדים".

         

        שלא כמו אדריכלי וילות מובילים אחרים, שמעסיקים במשרדיהם מעצבי פנים, מונג'ק, יחד עם שותפתו לחיים ולעבודה אירית, עסקו מקרוב גם בעיצוב הנגרות ובחירת הרהיטים, הפרזול, הכלים הסניטריים וגופי התאורה, כולל פרטים קטנים כמו רגל העץ שעליה נשען הדלפק במטבח, שעוצבה ביד אמן.

         

        באולם אחד גדול ומרהיב – ללא מחיצות – נמצאים הסלון, המטבח, שולחן אוכל עצום ופינת עבודה עם ספרייה. זהו מקום אידיאלי לצילום פרסומת לחיי משפחה חמים ומתוקים, רחוקים מהאספלט והעיר הסואנת. שורת חלונות פרוסה לכל אורך שתי החזיתות הארוכות הפונות למזרח ולמערב, ולכל גובה האולם. האחת פונה לחצר הקדמית ולרחוב, והשנייה לגן, לבריכה וליער.

         

        דלת הכניסה נפתחת הישר אל הסלון (צילום: עודד סמדר)
          דלת הכניסה נפתחת הישר אל הסלון(צילום: עודד סמדר)

           

          בעלת הבית מעדיפה לעבוד במרחב המשותף, ולא בחדר נפרד (צילום: עודד סמדר)
            בעלת הבית מעדיפה לעבוד במרחב המשותף, ולא בחדר נפרד(צילום: עודד סמדר)

             

            התקרה מונעת מינון יתר של חמימות (צילום: עודד סמדר)
              התקרה מונעת מינון יתר של חמימות(צילום: עודד סמדר)

               

              החלונות מאירים היטב את הפנים באור השמש, מקשרים בינו לבין החוץ ושומרים על התחושה הטבעית של היום החולף. הרהיטים מאורגנים בקפידה, כך שהם יוצרים סביבות מוגדרות לשימושים השונים. למשל, פינת הסבה מפרידה בין שולחן העבודה לפינת הישיבה הגדולה. "חשוב לי לעבוד ולראות מה קורה בבית, אני לא יכולה להיות סגורה בחדר עבודה", מסבירה בעלת הבית. "אפילו את הכיור מיקמנו כך שאוכל לסדר, לשטוף כלים ולהמשיך בשיחה עם האורחים שעדיין יושבים לצד השולחן, מבלי להתנתק או להפנות להם את הגב".

               

              קשר בין שולחן האוכל והמטבח (צילום: עודד סמדר)
                קשר בין שולחן האוכל והמטבח(צילום: עודד סמדר)

                 

                המטבח והחתול הביתי (צילום: עודד סמדר)
                  המטבח והחתול הביתי(צילום: עודד סמדר)

                   

                  הרצפה עשויה פרקט אלון בלגי בעיבוד עתיק, חומר שמשלים את האווירה החמימה. הניגוד מגיע מלמעלה עם תקרת בטון חשוף, שבוצעה באופן מרשים יחסית לעבודות הבטון המקובלות בארץ. התקרה האפורה והקרה מאזנת את החמימות, שומרת על מינון של חום וקור, ומוסיפה רובד עכשווי יותר. היא לא עוצבה כמשטח אופקי ורציף, אלא כסדרה של קמרונות הנשענים על קורות פלדה חשופות. בתוך הבית מפרידים בין הקמרונות עמודים שחופו באבנים, ומבחוץ, בחצר הקדמית וגם האחורית, הקורות בולטות מחזית הבית ועליהן מתוחות פרגולות.

                   

                  מנורות דקיקות וכמעט בלתי נראות תלויות על פסי צבירה שנקבעו בין הקורות. מונג'ק הגיע בשעת לילה לבחון דוגמאות של גופי תאורה, ולאחר שווידא את עוצמת האור והמראה הכללי אישר את הרכישה וההצבה.

                   

                  המנורות נבחרו לאחר שנבחנו בשעות הלילה (צילום: עודד סמדר)
                    המנורות נבחרו לאחר שנבחנו בשעות הלילה(צילום: עודד סמדר)

                     

                    הרהיט הבולט הוא שולחן אוכל ארוך במיוחד, שהוזמן מנגר איטלקי. סביבו 14 כיסאות, מה שמסגיר את מרכזיותו של האירוח בבית הזה. השולחן לא מיועד רק לאכילה, אלא משמש גם לעבודה וסתם לשיחה, אומרת בעלת הבית.

                     

                    האגף השני הוא דו-קומתי, כאמור, וכולל את חדר השינה של בני הזוג ושלושה חדרי האירוח – חדר לכל אחד מהילדים. כאן מצא מונג'ק שהפניית חדרי השינה לכיוון היער תשנה משמעותית את האווירה, ולכן באופן חריג מוטה האגף בזווית קטנה. חדרי השינה והרחצה מתאפיינים, כמו יתר חלקי הבית, בהקפדה על מגוון ונוחות פסטורלית. עם זאת, החדרים אינם העיקר בבית, ונראה בבירור שהאדריכל כיוון לכך שהפעולות ימוקדו בעיקר באגף המשותף.

                     

                    גם בחדר הרחצה נוף ליער (צילום: עודד סמדר)
                      גם בחדר הרחצה נוף ליער(צילום: עודד סמדר)

                       

                      הגינה העשירה בצמחייה זוכה לטיפול יומיומי מצד בעל הבית, שמקפיד לטפח כל אחד מהצמחים, והגנן מוזמן לתת את המגע המקצועי אחת לחודש. יש כאן כמה סוגי גפנים ובוסתן של עצים ארץ-ישראליים כמו אלון, אלה, ערבה, חרוב, רימון, פקאן, זית וחבוש. הרשימה ארוכה: עכשיו, למשל, פורחות מרוות אדומות וחומות, זיפניות סגולות, ופרחי לוע הארי ולוטמים משלבים ורוד ולבן. יש גם ירקות עונתיים, כמו ארטישוק שאפשר לקטוף למנה ראשונה ותותים לקינוח.

                       

                      בריכת שחייה באורך 17 מטרים צמודה לבית, מחופה פסיפס ירקרק, המשתלב בגווני הגן והיער. במקור ביקשו בני הזוג לקבוע את הבריכה הרחק מהבית, "כדי שלא יהיה קטע אוליגרכי", אך מונג'ק דחה את ההחלטה עד שנוצקה תקרת הבית. אז הגיע לאתר הבנייה, טיפס על הגג כדי להביט על הגן מלמעלה ושיכנע את לקוחותיו שעדיף שהבריכה תהיה סמוכה. "הוא הסביר שבריכה מרוחקת לא תהיה נוחה ונגישה והוא צדק", אומרת בעלת הבית. באותה הזדמנות ביקש לשכנעם לכסות גם את הגג בצמחייה, אך לרעיון זה סירבו. "ממילא לא עולים למעלה ולא רצינו לטפל בעוד גינה", היא מסבירה.

                       

                      מונג'ק במשרדו, הצמוד לביתו (צילום: מיכאל יעקובסון)
                        מונג'ק במשרדו, הצמוד לביתו(צילום: מיכאל יעקובסון)

                         

                        איך נראה ביתו הפרטי של מונג'ק, מבכירי אדריכלי הווילות בישראל? הקליקו על התמונה לכתבה המלאה

                         

                        ביתו של מונג'ק מקיים את כל מה שהוא מאמין בו. לחצו לכתבה המלאה (צילום: אביעד בר נס)
                        ביתו של מונג'ק מקיים את כל מה שהוא מאמין בו. לחצו לכתבה המלאה (צילום: אביעד בר נס)

                         

                        • זהו אחד מהבתים שיתפרסמו בקרוב בספר ״סיפור.בית״ בהפקתם של הצלם עודד סמדר ומותג המטבחים klein’s.
                        • קבלן: אבישי ברזילי
                        • פרקט אלון בעיבוד עתיק: Parqueteam
                        • ליוותה את עיצוב הפנים: אסנת כץ-תמיר

                          

                         

                         

                         
                        הצג:
                        כל התגובות לכתבה "טוסקנה בעמק: קשה לדעת איפה היער נגמר ואיפה בית-האבן מתחיל"
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד