מגדל בארי-נהרדעא מגודר כי אריחים נופלים או כי השכנים אינם רצויים?

זה כבר כמה שנים, שמתחם היוקרה בצפון ת''א מוקף בגדרות פלסטיק. סכנת נפילה של אריחים? שתן כלבים על האבן? או שמא החצר, ששייכת לציבור הרחב, אינה באמת כזו?

דקל גודוביץ פורסם: 16.02.16 14:02
אם מדובר בסכנת נפשות - למה לא מתקנים מיידית? למה אין שלטי אזהרה על סכנה של נפילת אריחים? מגדל בארי-נהרדעא, בשבוע שעבר (צילום: דור נבו)
אם מדובר בסכנת נפשות - למה לא מתקנים מיידית? למה אין שלטי אזהרה על סכנה של נפילת אריחים? מגדל בארי-נהרדעא, בשבוע שעבר (צילום: דור נבו)

הנה סיפור קטן על מתחם מגורים פרטי ויוקרתי בצפון הישן של תל אביב, שמשרטט קווים לדמותה של החברה הישראלית בכלל, והאדריכלות הישראלית העכשווית בפרט: פערים בין עשירים לעניים, בין מי שקיבלו יותר לכאלה שחושבים שגזלו מהם, יש קנאה, יש רשויות חוק שלא מעורבות או יושבות בחיבוק ידיים, ובעיקר חוסר שקיפות וחוסר אמון בין אנשים.

בשכונה תל אביבית טיפוסית, עם בניינים בני 4 קומות מחופים בטיח תל אביבי מתפורר, הוקם מתחם "בארי נהרדעא" (היוקרתי!) ובו מגדל בולט. סביבו יש חצר, שהציבור הרחב זכאי ליהנות ממנה, והמעטפת היא מבנים (יוקרתיים) בגובה 8 קומות - כפול מארבע הקומות של הבתים הישנים - שמחופים באבן נסורה. כמו הטיח, מתברר שגם אבן יכולה להתפורר, כלומר להתפרק וליפול. 

 

מגדל בארי-נהרדעא בצפון הישן של ת''א. חיכוכים עם השכנים כבר היו בעבר, כאשר מקומות החניה המובטחים להם בחניון הבניין נלקחו מהם (צילום: דקל גודוביץ)
    מגדל בארי-נהרדעא בצפון הישן של ת''א. חיכוכים עם השכנים כבר היו בעבר, כאשר מקומות החניה המובטחים להם בחניון הבניין נלקחו מהם(צילום: דקל גודוביץ)

     

    מתישהו, כנראה כבר ב-2013  - איש לא ממש זוכר - הוצבו סביב המגדל גדרות פלסטיק כתומות ("ניו ג'רסי") שמקיפות את המבנים הנמוכים. מה הסיבה? נשמעה טענה שהתחילו ליפול אריחים ממעטפת המבנה, וצריך למנוע פגיעה בעוברים ושבים. שלוש שנים חלפו והגדרות עדיין כאן, מכוערות וגוזלות מהציבור חלק מהמדרכה ומהמעברים הציבוריים. והכי חשוב: אם מדובר בסכנת נפשות - למה לא מתקנים מיידית? למה אין שלטי אזהרה על סכנה של נפילת אריחים? למה לא מרחיקים את הגדרות הרבה מעבר לקיר הבניין, כדי להבטיח שאיש לא ייפגע? ומי קבע שילדים, כלבים או סתם עוברי אורח בלתי מודעים לא יזיזו את הגדרות בשוגג ויתקרבו אל קירות הסכנה? בסופות החורף האחרונות, הגדרות (שעשויות פלסטיק קל) התנודדו ונפלו, ומובן שבשעת גשם ורוח, הסכנה גדולה יותר.

     

    אז למה לא פותרים את הבעיה המסוכנת?

     

    ברוכים הבאים למגדל: גדרות הפלסטיק הכתומות מקדמות את פני הבאים, כנראה כבר מאז 2013 (צילום: דור נבו)
      ברוכים הבאים למגדל: גדרות הפלסטיק הכתומות מקדמות את פני הבאים, כנראה כבר מאז 2013(צילום: דור נבו)
       

       

      ואולי אין בכלל בעיה מסוכנת של אריחים, והסיבה שונה לגמרי. ככה, לפחות, סבורים כמה מתושבי השכונה, שאינם דיירים במתחם היוקרתי. תמר שניידר, חוקרת מצ"ח בעברה ("זה לא משנה שאני חוקרת"), טוענת ש"לא צריכים להיות חוקרים ובלשים כדי להבין שהגדרות לא קשורות לנפילת אריחים. אני עוברת כאן כל יום, כמה פעמים, ואף פעם לא ראיתי אבן נופלת או מישהו שמתקן. הגדרות הוצבו, כי בעלי כלבים מהשכונה היו מסתובבים איתם בגינה וסביב הבניין, והכלבים היו משתינים על האבן. נוצרו כתמים שחורים באבן הלבנה. בקיץ הם גם מגדרים את הדשא כדי שהכלבים לא ייכנסו, וכדי שאנשים לא יישבו להם שם".

       

      האם האבן הלבנה מוכתמת בשתן הכלבים של השכנים, וזו הסיבה? (צילום: דקל גודוביץ)
        האם האבן הלבנה מוכתמת בשתן הכלבים של השכנים, וזו הסיבה?(צילום: דקל גודוביץ)

         

        בדיוק כשיצאתי לברר את סוגיית הכלבים, פגשתי שני אנשים שטיילו עם כלביהם: דיירת בבניין שלא שמעה מעולם שאריחים נפלו ממנו, והאדריכל שובל שקרל, תושב השכונה, שהציג אופציה נוספת: "כאדריכל, אני אומר לך שהתכנון כולל כל מיני ספסלים בנויים ופינות ישיבה בקומת הקרקע. שכנים התחילו לשבת עליהם ולהיפגש, וזה לא התאים לדיירי המבנה היוקרתי".

        מוצף שמועות התקשרתי לחברת הניהול של המגדל, "נכסי אריאל", שקישרה אותי עם אב הבית.

         

        שלום לצח שיבק, אב הבית. עברתי לידו ורציתי לדעת מדוע יש גדרות כתומות מסביב.

        "לצערנו יש אבנים שנופלות, ועד שבית המשפט יחליט מי אחראי לתיקון - הצבנו גדרות".

         

        ומי צריך לתקן?

        "תלוי מה בית המשפט יחליט".

         

        לא ראיתי אבנים נופלות או חסרות. בכלל נופלות שם אבנים?

        "לפני שלושת רבעי שנה נפלה האבן האחרונה".

         

        אם ככה, למה לא גידרתם גם את המגדל שמחופה באותה אבן?

        "מהמגדל לא נופל".

         

        תוכל להגיד לי מי החברה האחראית לתיקון?

        "אני לא יכול. זה נמצא בדיון משפטי ואין עדיין פרסום".

         

        מה פשר הסודיות הזו? אם תתן לי את שם החברה שאמורה לתקן, הדיירים באזור יפעילו עליהם לחץ.

        "למה שהם בכלל יקשיבו לך? מי אתה בשבילם? אתה אפילו לא דייר במבנה".

         

        אז מי כן יכול לתת תשובות?

        "עיריית תל אביב קיבלה את כל המסמכים. תשאל אותם".

        אחרי שחיפוש בתיק הבניין לא הניב שום ממצאים, פניתי לדוברות העירייה שמסרה כך: "מדובר בגדר פלסטיק שהוצבה על ידי דיירי הבניין, ללא ידיעת העירייה, משיקולי בטיחות של הדיירים. חלק מהגדר נמצא בשטח פרטי (חצר פרטית) וחלק על שטחים ציבוריים (שטחי מדרכה). העירייה תפעל להרחקת הגדר מהשטח הציבורי".

         

        החצר של המתחם פתוחה לציבור הרחב, בהיתרים שניתנו לבניין. אם הדיירים לא מעוניינים שהשכנים ישבו שם ולכן הציבו גדרות, זה לא מנומס (צילום: דור נבו)
          החצר של המתחם פתוחה לציבור הרחב, בהיתרים שניתנו לבניין. אם הדיירים לא מעוניינים שהשכנים ישבו שם ולכן הציבו גדרות, זה לא מנומס(צילום: דור נבו)

           

          אלא שהנהלת הבניין טוענת שיש נפילה של אריחים ממעטפת הבניין. שאלתי אם העירייה מודעת לבעיה, שנמצאת במסלול משפטי והובאה לידיעתה במסמכים שונים. "כן, אנחנו מודעים לנושא", השיבו בעירייה. "למיטב הבנתנו, הקבלן תיקן את הליקויים והנושא מפוקח על ידי אגף הפיקוח על הבנייה".

           

          אז אולי תגידו מי הקבלן ואבדוק מולו?

          "אנחנו לא יכולים. מדובר בפרטים אישיים".

           

          הנהלת הבניין טוענת שאריחים נופלים. בעירייה ידעו להגיד אחרת (צילום: דקל גודוביץ)
            הנהלת הבניין טוענת שאריחים נופלים. בעירייה ידעו להגיד אחרת(צילום: דקל גודוביץ)

             

            הקבלן שבנה את הבניין הוא "א.ארנסון". בדיקה במאגר המידע המשפטי לא הניבה שום מידע על משפט בנוגע לבניין בארי-נהרדעא. חזרתי לנכסי אריאל, והפעם התקשרתי לסמנכ"ל התפעול חיים איסוביץ.

             

            חיים שלום. למה יש גדר כתומה מסביב לבניין?

            "בגלל נפילת אריחים".

             

            אז מסוכן ללכת שם?

            "בעבר היו נפילות ויש כרגע הליך לתיקון".

             

            לא ראיתי שום תיקון, ולכן יש דיירים שחושבים שהצבתם את הגדר כדי למנוע השתנה של כלבים על האבן ונוכחות של אנשים שגרים בשכונה.

            "ואתה באמת מאמין שפרויקט כזה יוקרתי יכער אותו עם גדר?"

             

            לא. אבל אם באמת נופלים אריחים, כמה זמן צריך לעבור כדי שיתקנו את הליקוי?

            "דברים כאלה מול יזמים לא נפתרים בהינף יד. לצערי, רק במדינת ישראל זה מתנהל ככה".

             

            אגב, אם אריחים נופלים, למה לא גידרתם גם סביב המגדל?

            "כי מהמגדל לא נופל. יכול להיות שעשו שם חיזוקים אחרים לאבן". 

             

            העירייה יוצאת לבדיקת עומק

            מבלבל? חזרתי לדוברות העירייה, כדי לברר אם אריחים ממשיכים ליפול ומי הקבלן שצריך לשוחח עמו. עכשיו העירייה כבר החליטה לקיים בדיקה בשטח, וכעבור כמה ימים קיבלתי תשובה מעודכנת: "צוות מבנים מסוכנים יצא לשטח כדי לבדוק לעומק את הטענות. הם לא מצאו אריחים נופלים או חסרים, ולכן המבנה אינו מסוכן. לטענתם, הקבלן סיים את התיקונים, והם יפעלו להסרת הגדר מהמדרכה. בשטח הפרטי, הגדר יכולה להישאר".

            מגיעה מחמאה לעירייה, שיוצאת לתקן חלק מגזילת השטח הציבורי, אבל לא באמת: השטח שהעירייה מגדירה "פרטי" בכלל אינו פרטי, אלא חלק מזכות המעבר לציבור (זיקת הנאה). עד מתי תישאר שם הגדר? אולי עד ששכנים ילמדו לחיות זה עם זה בשלום - עשירים עם עניים, גבוהים עם נמוכים. ורשויות חוק שמפקחות מבלי שצריך יהיה לנער אותן לפעולה.

             

            נא לא להסתובב לתושבי המגדלים בין הרגליים: לחצו לסיפור המלא על התופעה התל אביבית

            נא לא להסתובב לתושבי המגדלים בין הרגליים: לחצו על התמונה לסיפור המלא (צילום: דור נבו)
            נא לא להסתובב לתושבי המגדלים בין הרגליים: לחצו על התמונה לסיפור המלא (צילום: דור נבו)

             

             

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
            אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
            אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
            http://www.goodovitch.com/

            לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

            בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

            חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".