מי זוכר שרק לפני כחצי שנה, ערב הבחירות לכנסת, עמד ביתו של ראש הממשלה בירושלים במרכז סערה ציבורית. אחרי שמבקר המדינה פרסם דוח חריף על בזבוזים של משפחת נתניהו בבתיה בירושלים ובקיסריה, פתחה אשת ראש הממשלה את המעון ברחוב בלפור כדי להוכיח שהטענות מנוגדות למציאות, כפי שהיא חיה אותה: שטיחים קרועים, רהיטים בלויים ומצב כללי ירוד. הסערה התורנית שככה ונשכחה, אך מעון ראש הממשלה לא יישאר שם. הוא יעבור למשכן מרווח מבפנים ומבוצר מבחוץ בקרית הלאום, ליד הכניסה המערבית לבירה. ערוץ האדריכלות של Xnet מפרסם,
לראשונה, את פרטיה המלאים של התוכנית העכשווית שאמורה לקבל אישור בשבוע הבא.
"בית אגיון" בתפר שכונות רחביה וטלביה, שמשמש כמעון הרשמי של ראשי הממשלה מאז 1974, אמור להתפנות מהם בשנים הקרובות לטובת אתר חדש וגדול. הבניין של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן תוכנן במקור כבית מגורים פרטי, והרחבתו במרוצת השנים לא התאימה למיקומו: הרחוב נסגר לתנועת כלי רכב, התנועה בו מוגבלת והשכנים סובלים. במקביל, משרדי ראש הממשלה שוכנים הרחק משם, בבניין שתכנן בקרית הממשלה האדריכל יוסף קלארווין, לאחר הקמת המדינה.
אולמרט התחיל, נתניהו ביטל ואז שוב אישר
המיזם העצום והיקר - 650 מיליון שקל הוא יעלה, לכל הפחות - יצא לדרך כבר ב-2009, בימי כהונתו של ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט. התוכנית של האדריכל רם כרמי,
שהייתה מגלומנית בהתאם לסגנונו של האיש, ספגה ביקורת ובוז הן על צורתה והן על התקציב המופרז. בינתיים נבחר בנימין נתניהו לראש ממשלה, וכבר בישיבת הממשלה הראשונה בוטלה התוכנית שאושרה אצל קודמו. ואולם, החיסכון לא החזיק מעמד ימים רבים; אשתקד חזר המיזם לשולחן הממשלה של נתניהו - והפעם זכה לאישורה.
אגב, תחרות המוזמנים לתכנון מעון ראש הממשלה התקיימה כבר לפני 21 שנה. בתחרות שהתקיימה ב-1994 שפטו האדריכלים הישראלים ברכה חיוטין ואדם מזור, ועמם האדריכלים הבינלאומיים ריצ'ארד מאייר וג'יימס פריד. באופן מפתיע המליצו השופטים לערוך תחרות חדשה, מאחר שפסלו את המגרש כבלתי הולם לפרויקט. משרד האוצר, שהזמין את התחרות, ניצל את אפשרות "ברירת המזמין", דחה את ההמלצה ובחר בהצעתו של רם כרמי כהצעה זוכה. שלושה מהמתמודדים פנו לבית המשפט המחוזי, שביטל את הבחירה בכרמי, אך בית המשפט העליון (שהאחים כרמי תכננו אותו, אגב) הפך את ההחלטה והצעתו של כרמי התקבלה סופית. "זה היה משהו אחר ממה שהוצג לפני שש שנים", נזכרת האדריכלית ברכה חיוטין, "ועכשיו, כשעדה מעורבת בתכנון - אז זה כבר פרויקט שלישי".
כרמי הלך בינתיים לעולמו, אך "פרויקט אלמוג" (כך קראו לתוכנית) חי ובועט גם אחרי מותו. אדרבא, רם כרמי ממשיך להיות חתום על המיזם יחד עם אחותו, האדריכלית הוותיקה עדה כרמי-מלמד. וכפי שאפשר לראות מהתוכניות המעודכנות, הפרויקט יאחד את המעון הממלכתי עם משרדי ראש הממשלה לכדי קומפלקס ענק.
האחים כרמי הספיקו לעבוד על התוכנית הזו כשותפים, בשנים האחרונות לחייו של רם. למעשה, הוא חתום על התוכנית גם עכשיו, אחרי מותו, יחד עם אחותו (תיבדל לחיים ארוכים). אדריכל הנוף שימי דהן ממשרד "מנעד" והאדריכלים אלי דיגא וליאת איינהורן חתומים כעורכי התוכנית הראשיים.
לא דאונינג 10
מתחם ראש הממשלה יצטרף לנקודות ציון חשובות בבירה ובמדינה כולה: הוא צמוד לבית המשפט העליון ולמשרד החוץ, למתחם הכניסה החדש לעיר ולבנייני האומה, וגם סמוך לבנק ישראל ולהנהלת המוסד לביטוח לאומי. על פני שטח עצום של 33 דונם, יש בו זכויות בנייה בהיקף של 50 אלף מטרים רבועים שטח עיקרי ועוד 40 אלף מ"ר שטחי שירות.
מסמכי התוכנית, שיובאו בשבוע הבא לאישור בוועדה המחוזית של ירושלים, מוכיחים כי לא יהיה זה מעון ראש ממשלה בסגנון דאונינג 10 בלונדון, ואפילו לא המעון הנוכחי ברחביה, ששניהם מוטמעים ברקמת החיים העירוניים של האזרחים. ישראל עומדת להקים לראש הממשלה מתחם מנותק ומסוגר, הרחק מהרחובות שבהם מתגוררים תושבי ירושלים.
למרות ההנחיות של התוכנית שמגדירות "זיקה לציבור", לא ברור אם אכן תינתן לציבור גישה לאותם שטחים פתוחים. קשה להניח שהציבור יוכל לשוטט במתחם ובגניו, וסביר יותר שניידת אבטחה תוזעק כלפי מי שינסה להלך שם. אפילו הצמחייה בגנים המקיפים את המבנים תישתל ברובה במפלס העליון, שאינו נמצא במפלס הרחוב.
מההצעה המקורית של רם כרמי שרדו רק אזכורים מעטים; התוכנית העכשווית מציגה פתרון חדש, ומאופק יותר מבחינה צורנית. את הרעיונות התכנוניים אפשר לזהות מהעבודות הקודמות של כרמי-מלמד. גם כאן יש חזית אטומה בעלת אופי כוחני של מצודה, בניגוד לפתיחות ולשקיפות היחסית שהוצגו בהדמיות המקוריות של אחיה. אגף המשרדים, כפי שהוא נראה בתוכנית הבינוי, מצמיד לחזית חצרות פנימיות שעשויות להזכיר את השיניים שמעטרות את חומת ירושלים; אחרים יראו כאן גלגל שיניים או ריסי עיניים.
הדרך שחוצה את המתחם
הכניסה הראשית למתחם מתוכננת ממש מול בית המשפט העליון ומתחם הקולנוע "סינמה סיטי". היא מובילה לדרך, שחוצה את המתחם תוך שהיא מחברת וגם מפרידה בין שני האזורים הראשיים בו - משרדי ראש הממשלה ומעון ראש הממשלה. תפקידה של "הדרך" החוצה את הפרויקט, לתפישתה של כרמי-מלמד, היא שימושית ורעיונית. העובדים, המבקרים וראש הממשלה ייכנסו פנימה וייחשפו בהדרגה לאזור המשרדים בעל האופי הציבורי, ולאחר מכן אל אזור המגורים הפרטי והאינטימי. "אדריכלות טובה היא הזמנה לסיפור", ניסחה בעבר כרמי-מלמד את הרעיון בספרה "שיחות על הדרך", והסבירה: "בכל בניין יש יותר מסיפור אחד, והוא נחשף ומתגלה על ידי מי שנע בתוכו". בהדמיות המופיעות בנספח הבינוי אפשר לראות שכמו בכל שאר עבודותיה של כרמי-מלמד, גם כאן תינתן תשומת לב מיוחדת לחדירת אור טבעי אל הבניין, מרכיב שבו הוכיחה שליטה ואלגנטיות המותירות רושם רב אצל המבקרים.
רחבת טקסים עגולה ניצבת בכניסה למשרד ראש הממשלה, והוא עוטף אותה כמבנה משרדים המתנשא לגובה שמונה קומות, בתוספת שתי קומות מרתף. המעון, לעומתו, יהיה מבנה עגול המתחפר ברובו מתחת לקרקע. על הגג מתוכננת גינה ירוקה, שאליה אפשר יהיה לטפס בהליכה על הגג המשופע. בסך הכל יעמדו שלוש קומות לרשותם של ראש הממשלה ומשפחתו.
המבנה העגול ורחבת הטקסים העגולה הם שרידים לשתי הכיפות המקוריות של רם כרמי, שהשתלבו במבנה בצורת האות T וספגו מלות גנאי על האנטומיה האנושית שהן מזכירות. הכיפות בולטות גם בתוכנית העכשווית, אך עברו שינויים מהותיים שממסמסות את הצורניות הצורמת. כל אחת מהן מתאפיינת כעת בנפח ובחומריות שונה.
למה אין דיון ציבורי
המסמכים של התוכנית, שהופקדו בתחילת השנה ומוגשים לאישור ביום שני הקרוב בוועדת התכנון המחוזית, אינם אחידים. בהדמיות המלוות את נספח הבינוי לא מופיעה מחצית מבניין המשרדים שמתוארת בתוכנית: בתכונית הבינוי מדובר על בניין משרדים המתנשא לגובה חמש קומות, ואילו במסמך ההנחיות מתייחס לשמונה קומות.
הדיון בתוכנית עומד להתקיים בדלתיים סגורות, ומתי-המעט שהוזמנו אליו הם המתכננים עצמם שמכירים את הפרויקט, נציגי העירייה ורשות מקרקעי ישראל שמחזיקים בקרקע. ומה עם דיון ציבורי או מקצועי? כזה לא התקיים לאורך כל השנים של תהליך התכנון.
מה נשאר מהגורו?
"זו איזשהי תפנית רצינית בייצוג של הממלכתיות הישראלית, וכאן מדובר במבנה שהוא לחלוטין לא קשור לא לתרבות הישראלית (...) זה יותר מין ואגינה פעורה עם שתי עיניים", טען בשעתו האדריכל והתיאורטיקן פרופ' צבי אפרת בתוכנית הרדיו של רזי ברקאי. רם ועדה כרמי-מלמד הגנו בחירוף נפש על היצירה ההיא, בסדרת הטלוויזיה "גיבורי תרבות" (במאי: אורי רונווקס) בערוץ 8, ששודרה ערב ההחלטה על ביטול התוכנית. כרמי טען שהוא בהחלט מייצג תרבות ישראלית, ואחותו פנתה אליו ואמרה: "טוב שלא ענית לאף אחד. זו לא ביקורת ארכיטקטונית (...) הבניינים של רמי שינו את ההיסטוריה בארץ".
את דבריה היא סיימה במלים: "הוא היה גורו פה". אחרי מותו לא נשאר כמעט שריד מהתוכנית המקורית של הגורו. כעת נותר לראות אם התוכנית תעבור גם הפעם ללא התנגדות וביקורת, ותצא לדרך בתקציב של 650 מיליון שקל לכל הפחות.
יאיר ארצי, מנהל הפרויקט מטעם חברת CPM, סירב להשיב בנושא. ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי מדובר ב"תוכנית מתאר מקומית שמטרותיה לשנות תוכנית מתאר תקפה במטרה לאפשר את הקמת משרד ראש הממשלה ומעונו בעתיד בהתאם לצרכים, כפי שיאושרו ע"י הגורמים הרלוונטיים לכשיידרש. התוכנית מבקשת להרחיב את גבולות המגרש, לאפשר גובה אבסולוטי חדש, וכן תוספת זכויות בנייה לגידול עתידי ככל שיידרש ע"י המשרד. נספח הבינוי הינו מנחה בלבד וכל המפורט בו רעיוני בלבד. האדריכל שמקדם את התוכנית נבחר במסגרת תחרות אדריכלים פומבית, תהליך ארוך וממושך בו נטלו חלק צוותים מקצועיים ושופטים מהשורה הראשונה".
