ספק אם הארגונים הסביבתיים היו מאפשרים היום את הקמתה של קרית הטכניון, שממוקמת בין שכונת נווה שאנן החיפאית לעיר נשר. כמו החלטות רבות שנלקחו בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, מי שהכריע על הקמת הקמפוס היה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. בין האפשרויות שעמדו בפניו - הרחבת הטכניון הישן בשכונת הדר, שנחנך ב-1925; בניית קמפוס חדש בטירת הכרמל, סמוך לכביש 4; או לכרות יער צעיר שהבריטים נטעו לטובת קמפוס חדש – הוא בחר באופציה האחרונה.
את שלוש האפשרויות סיפק מתכנן הערים אלכסנדר קליין, שתכנן את קרית נורדאו בנתניה, קרית ים וקרית טבעון. קליין, שנשמט מדפי ההיסטוריה בניגוד למתכננים מפורסמים כמו פטריק גדס או ריכרד קאופמן, שירטט את התוכנית בערוב ימיו בהשראת מודל "עיר הגנים". "עלינו להתנתק מן המושג המסורתי של הרחוב", כתב בספרו "האדם והעיר". הוא חשב שיש לשחרר את הולך רגל מן "התוהו ובוהו" (כך הגדיר את התעבורה הממוכנת) ו"ליצור תחום נפרד לתנועתו ולחיי הציבור בכלל". מתפישתו של קליין, שדגלה בהפרדת שימושים, מנסים היום להימנע. גם אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם מפזרות את בנייניהן ברחבי הערים, כדי להיטמע ולהשתלב בהן.
פרטי התוכנית
זמן רב חלף מאז שנחנכו הבניינים הראשונים בטכניון, כמו בניין פישבך שתכנן קליין עצמו, מכון איינשטיין והפקולטה לכימיה שתכנן נחום זלקינד, והמעונות בתכנון דניאל חבקין. בינתיים, התוכנית של קליין עברה שינויים רבים. התוכנית השנייה לקמפוס, שתכנן שלמה גלעד, יושמה מ-1964 ועיבתה את הבינוי הקיים. שני מבנים מרכזיים – בית הסטודנט ובניין אולמן - מוקמו על הציר הירוק וצמצמו את רוחבו במחצית: מ-90 מטרים ל-45. בהמשך, שני אדריכלי נוף ערכו תוכניות נוספות לקמפוס: רון לוינג'ר (ממקימי הפקולטה לאדריכלות נוף) ואורי מילר (משרד תכנון נוף) יחד עם אדריכלית הקמפוס אורלייה קירמאיר והאדריכל יעקב יער.
תוכנית אב משנת 2000 של לרמן אדריכלים הביאה להקמה של מבנים חדשים בקמפוס, והיא שימשה בחלק מעקרונותיה כבסיס לתוכנית העכשווית.
למרות זאת, השטח הבנוי יוכפל והקמפוס יצטופף: מ-440 אלף מטרים רבועים ל-950 אלף מ"ר. השטח שיזכה בתוספת נדיבה במיוחד יהיה שטחי המעונות (מ-120 אלף מ"ר ל-310 אלף מ"ר), והדבר יתבטא במספר המיטות לסטודנטים במעונות (מ-3,877 ל-8,375 מיטות). במלים אחרות, מחצית מהסטודנטים בטכניון לא יצטרכו לצאת ממנו בסוף יום הלימודים ויישארו במתחם מבלי להגיע לחיפה.
עיר, יער ומכוניות ביניהם
מאחר ש-60% מהקמפוס מיוער, הקונספט המרכזי בתוכנית מושתת על החיבור בין המושגים "יער" ו"עיר". התוכנית משמרת את היער ואת המסדרון הירוק, מדגיש אסיף, וזכויות הבנייה שמתבטלות מתניידות לארבעה אזורי פיתוח מואצים (בגוון צהוב-חרדל בסכמה). יש אזורים לפיתוח מתון (צהוב-בהיר) ואזור לשימור בלב הקמפוס. בחמש נקודות ייעודיות יותר לבנות מגדלים של ממש, בני 22 קומות. "נוצר כאן מין חצי גורן שצופה למפרץ", מגדיר זאת אסיף, אך הוא מדגיש כי זו תוכנית רעיונית והיא ניתנת לשינויים בהתאם לצרכי הקמפוס בכל שנה ושנה. את המגדלים הוא מגדיר כ"מעורבי שימושים", שיאכלסו מגורי סטודנטים במעונות, מעבדות וגם מסחר.
בין השאר, בתוכנית החדשה מוצע להוסיף שבילי אופניים ולשרטט מחדש את מסלול התחבורה הציבורית שעובר בטכניון. גולת הכותרת התחבורתית היא הרכבל - מיזם שאפתני שיחבר את אוניברסיטת חיפה והטכניון לצומת הצ'ק פוסט; משרד התחבורה לא ענה לשאלת XNET אם הפרויקט תוקצב. עלה רעיון לתכנן רכבל נוסף מתחנת חוף הכרמל לטכניון, אך הרעיון רחוק מביצוע ולכן בעלי הרכב הפרטי לא ימהרו לוותר עליו בקרוב.
מה ישתנה שאי-אפשר לצפות
ראש אגף הבינוי בטכניון, ארז אייזנר, אומר כי לטכניון "נכנסים כספים רבים" וכי התוכנית תעניק יד מכוונת כיצד להשתמש בהם. התקציב השנתי של אגף הבינוי נע בין 110 מיליון ל-130 מיליון שקל, ומהם 70-80 מיליון שקל מושקעים בבניית מבנים חדשים, 40 מיליון שקל בתחזוקה ו-5 מיליון שקל בשדרוג נכסים.
חיפה לא בהכרח מרוויחה מזה
האם התוכנית החדשה תחבר את הטכניון לעיר? ההחלטה של בן גוריון הפכה את הטכניון לבועה מנותקת מהרקמה החיפאית, מתחם מבודד ומגודר שאינו שייך לעיר. את הגדר מנסים לפרוץ באמצעות שער הכניסה החדש (בתכנון שורץ-בסנוסוף וסטודיו רולקה). האדריכל גבי שורץ סבור
שהשער החדש, בכניסה מכיוון נווה שאנן, יסייע ליצור טיילת עירונית שתחבר בין השכונה לקמפוס. הטיילת המחודשת-חדשה כוללת את "טיילת רייסקין" – שנמתחת לאורך 1,200 מטר ואינה בשימוש, ותוספת של 400 מטר נוספים שיכללו שביל אופניים וכמובן את השער עצמו. "הטיילת תעבור דרך בניינים חשובים שנשכחו, כמו בית הכנסת המקסים של האדריכל אהרון קשטן והמעונות החדשים", אומר שורץ.
מהנדס העיר, אריאל וטרמן, סבור שקו נוסף של המטרונית (שעדיין נמצא רק בתכנון) יסייע לחיבור בין הטכניון לעיר ולאיחוי הנתק בין הקמפוס לנווה שאנן. אסיף, אגב, לא מודאג מבידודו של הטכניון. הבנייה הקדחתנית בחיפה גרמה לכך שהעיר "התקרבה והתהדקה" סביב הקמפוס, הוא טוען, "ועכשיו כשבונים מסביב אנחנו שוב נמצאים באזור מרכזי בעיר". הוא מזכיר שהפקולטה לרפואה שוכנת בבת גלים, וכי הפקולטה לארכיטקטורה חונכת שלוחה בהדר בשנה הבאה.
למרות העובדה שעוד אלפי סטודנטים לא יראו את חיפה ויישארו במעונות במתחם המסוגר, וטרמן תומך בתוכנית. עדיין, הוא היה מעדיף לראות יותר בנייני מעונות מוקמים בעיר התחתית ובהדר. "יש כאן עניין של איזונים", אומר מהנדס העיר, "והייתי רוצה לראות שילוב (בין מעונות בקמפוס למעונות ברחבי העיר, נ"ר). מה שיקבע בסוף זה החיים עצמם, ואנחנו רואים שיש יציאה של מעונות החוצה". האם הוא יעמוד על כך בדיונים הקרובים, או שהנושא הוכרע למעשה והטכניון יישאר עיר נפרדת, רק גדולה יותר? זה יתברר בקרוב.
- צוות תכנון: אדריכל פרופ' שמאי אסיף, אדריכלית נוף פרופ' יעל מוריה, אדריכלית ורה צוברי, אדריכל צביקה קורן, מתכננת דורית גרפונקל, אדריכל זיו תמיר
- לכתבות נוספות על אדריכלות בחיפה
