הדפסה
לכתבה באתר
ספק אם הארגונים הסביבתיים היו מאפשרים היום את הקמתה של קרית הטכניון, שממוקמת בין שכונת נווה שאנן החיפאית לעיר נשר. כמו החלטות רבות שנלקחו בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, מי שהכריע על הקמת הקמפוס היה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. בין האפשרויות שעמדו בפניו - הרחבת הטכניון הישן בשכונת הדר, שנחנך ב-1925; בניית קמפוס חדש בטירת הכרמל, סמוך לכביש 4; או לכרות יער צעיר שהבריטים נטעו לטובת קמפוס חדש – הוא בחר באופציה האחרונה.
את שלוש האפשרויות סיפק מתכנן הערים אלכסנדר קליין, שתכנן את קרית נורדאו בנתניה, קרית ים וקרית טבעון. קליין, שנשמט מדפי ההיסטוריה בניגוד למתכננים מפורסמים כמו פטריק גדס או ריכרד קאופמן, שירטט את התוכנית בערוב ימיו בהשראת מודל "עיר הגנים". "עלינו להתנתק מן המושג המסורתי של הרחוב", כתב בספרו "האדם והעיר". הוא חשב שיש לשחרר את הולך רגל מן "התוהו ובוהו" (כך הגדיר את התעבורה הממוכנת) ו"ליצור תחום נפרד לתנועתו ולחיי הציבור בכלל". מתפישתו של קליין, שדגלה בהפרדת שימושים, מנסים היום להימנע. גם אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם מפזרות את בנייניהן ברחבי הערים, כדי להיטמע ולהשתלב בהן.
ברוח עיר הגנים, תכנן קליין ציר אורכי מצפון לדרום שחוצה את הקמפוס, ופיזר סביבו את המבנים ברחבי היער. התוצאה השלילית: עד היום קשה להתמצא בטכניון. האפקט החיובי: בין המתנגדים לתוכנית היו נציגי המשרד לרישום קרקעות, שדאגו לשלומם של הפארק ועצי הברוש והאורן הצעירים בו, ולכן התקנות חייבו נטיעת עצים חדשים. ההבטחה קוימה ובהמשך ניטעו 40 אלף עצים.
פרטי התוכנית
זמן רב חלף מאז שנחנכו הבניינים הראשונים בטכניון, כמו בניין פישבך שתכנן קליין עצמו, מכון איינשטיין והפקולטה לכימיה שתכנן נחום זלקינד, והמעונות בתכנון דניאל חבקין. בינתיים, התוכנית של קליין עברה שינויים רבים. התוכנית השנייה לקמפוס, שתכנן שלמה גלעד, יושמה מ-1964 ועיבתה את הבינוי הקיים. שני מבנים מרכזיים – בית הסטודנט ובניין אולמן - מוקמו על הציר הירוק וצמצמו את רוחבו במחצית: מ-90 מטרים ל-45. בהמשך, שני אדריכלי נוף ערכו תוכניות נוספות לקמפוס: רון לוינג'ר (ממקימי הפקולטה לאדריכלות נוף) ואורי מילר (משרד תכנון נוף) יחד עם אדריכלית הקמפוס אורלייה קירמאיר והאדריכל יעקב יער.
תוכנית אב משנת 2000 של לרמן אדריכלים הביאה להקמה של מבנים חדשים בקמפוס, והיא שימשה בחלק מעקרונותיה כבסיס לתוכנית העכשווית.
בטכניון התקשו לעבוד עם התוכנית המאושרת האחרונה, שהגבילה כל בניין עתידי למיקום ולגובה מסוימים ושמאפשרת בנייה על שטחים מיוערים נוספים, מה שיוביל לכריתת עצים מרובה. בנוסף לזלילת השטחים הירוקים, התוכנית לא פותרת את הנגישות ואת החיבוריות הלקויה בין החלקים והבניינים. אדריכלית הטכניון, ורה צוברי, מציינת כי הם התקשו לעבוד עם התוכנית ולכן יזמו לפני שנה וחצי תוכנית שתאפשר גמישות תכנונית גבוהה יותר. "הפעלנו גם תמ"א 38, כדי להוסיף קומות לבניינים קיימים", היא מציינת.
את צוות התכנון מוביל האדריכל פרופ' שמאי אסיף (בעברו ראש מינהל תכנון במשרד הפנים) ולצדו אדריכלית הנוף יעל מוריה, ראש המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר. בניגוד לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שבחרה את צוות התכנון להרחבת הקמפוס בתחרות מוזמנים, כאן העדיפו צוות תכנון מתוך מורי הפקולטה לארכיטקטורה במוסד.
אסיף, שהציג השבוע את התוכנית לחבר הנאמנים של המוסד, אומר לערוץ האדריכלות של XNET כי העבודה כוללת תוכנית מתאר סטטוטורית גמישה וגם תוכנית אסטרטגית, המציידת את המתכננים בכלי עבודה מפורטים. תוכנית המתאר מזכירה את זו של אוניברסיטת תל אביב: היא מגבילה גובה וזכויות בנייה, אך לא מגדירה קווי בניין לכל מבנה אלא תוחמת את כלל הקמפוס בגבול בינו לבין העיר, ובתוכו ניתן לתכנן בחופשיות יחסית.
התוכנית מציעה אסטרטגיה תכנונית ל-30 השנים הקרובות. מתברר שאוכלוסיית הלומדים, המלמדים והעובדים בטכניון אינה אמורה לגדול משמעותית: כיום פוקדים את המוסד 27,235 איש – אנשי סגל, עובדים וסטודנטים; ב-2045 המוסד אמור לאכלס 32,430 איש. מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני אמור לגדול במקצת (מ-12 אלף ל-12.5 אלף), אך מספר הסטודנטים לתואר שלישי וללימודי פוסט-דוקטורט אמור לגדול משמעותית (מ-1,250 ל-3,500).
למרות זאת, השטח הבנוי יוכפל והקמפוס יצטופף: מ-440 אלף מטרים רבועים ל-950 אלף מ"ר. השטח שיזכה בתוספת נדיבה במיוחד יהיה שטחי המעונות (מ-120 אלף מ"ר ל-310 אלף מ"ר), והדבר יתבטא במספר המיטות לסטודנטים במעונות (מ-3,877 ל-8,375 מיטות). במלים אחרות, מחצית מהסטודנטים בטכניון לא יצטרכו לצאת ממנו בסוף יום הלימודים ויישארו במתחם מבלי להגיע לחיפה.
עיר, יער ומכוניות ביניהם
מאחר ש-60% מהקמפוס מיוער, הקונספט המרכזי בתוכנית מושתת על החיבור בין המושגים "יער" ו"עיר". התוכנית משמרת את היער ואת המסדרון הירוק, מדגיש אסיף, וזכויות הבנייה שמתבטלות מתניידות לארבעה אזורי פיתוח מואצים (בגוון צהוב-חרדל בסכמה). יש אזורים לפיתוח מתון (צהוב-בהיר) ואזור לשימור בלב הקמפוס. בחמש נקודות ייעודיות יותר לבנות מגדלים של ממש, בני 22 קומות. "נוצר כאן מין חצי גורן שצופה למפרץ", מגדיר זאת אסיף, אך הוא מדגיש כי זו תוכנית רעיונית והיא ניתנת לשינויים בהתאם לצרכי הקמפוס בכל שנה ושנה. את המגדלים הוא מגדיר כ"מעורבי שימושים", שיאכלסו מגורי סטודנטים במעונות, מעבדות וגם מסחר.
הבניינים החדשים אמורים לקום גם על מגרשי חניה קיימים, והתחליף לבעלי הרכב יהיה חניונים תת-קרקעיים. אסיף מדגיש שגם היום אין מחסור בשטחי חניה בקמפוס (4,879 חניות, והתוכנית מגדילה את מספרן ל-7,753), אלא שבעלי הרכב הפרטי (46%) לא מצליחים לאתר חניה נוחה בגלל הפיזור האקראי ברחבי הטכניון.
בין השאר, בתוכנית החדשה מוצע להוסיף שבילי אופניים ולשרטט מחדש את מסלול התחבורה הציבורית שעובר בטכניון. גולת הכותרת התחבורתית היא הרכבל - מיזם שאפתני שיחבר את אוניברסיטת חיפה והטכניון לצומת הצ'ק פוסט; משרד התחבורה לא ענה לשאלת XNET אם הפרויקט תוקצב. עלה רעיון לתכנן רכבל נוסף מתחנת חוף הכרמל לטכניון, אך הרעיון רחוק מביצוע ולכן בעלי הרכב הפרטי לא ימהרו לוותר עליו בקרוב.
מה ישתנה שאי-אפשר לצפות
ראש אגף הבינוי בטכניון, ארז אייזנר, אומר כי לטכניון "נכנסים כספים רבים" וכי התוכנית תעניק יד מכוונת כיצד להשתמש בהם. התקציב השנתי של אגף הבינוי נע בין 110 מיליון ל-130 מיליון שקל, ומהם 70-80 מיליון שקל מושקעים בבניית מבנים חדשים, 40 מיליון שקל בתחזוקה ו-5 מיליון שקל בשדרוג נכסים.
הוועדה המחוזית תתבקש לאשר בקרוב את התוכנית, שחלקים ממנה כבר מיושמים בשטח. כך, למשל, מעונות ההסמכה (בתכנון משרד האדריכלים י.י גרנות) כבר החלו להיבנות. הם כוללים ארבעה בניינים בני תשע קומות כל אחד, שיציעו פתרון דיור ל-490 סטודנטים סמוך לבניין החדש של הפקולטה להנדסת חשמל. במקביל בונים מרכז קהילתי וגן ילדים, ובתכנון גם מבנה נוסף לאגף מחשבים ומרכז ספורט (בתכנון משרד אמר-קוריאל).
כאשר מתכננים מוסד אקדמי גדול 30 שנה קדימה, קשה לצפות אילו תהפוכות יחולו בדרכי הלימוד. האם התכנון יוכל לחזות זאת ולהיות רלבנטי ב-2045? "אנחנו מאפשרים קצוות פתוחים", אומר אסיף, ונותן דוגמה: "אנחנו רוצים להפוך את חללי הלימוד לבלתי פורמליים, ומצמצמים את חדרי השקט. אולי עוד 10 שנים שוב נרצה את חדרי השקט".
מלבד החשיבה על העתיד, חושבים על העבר. אדריכלי השימור רות ליברטי-שלו ואמיר פרוינדליך, בשיתוף אדריכלית הנוף רקפת סיני, מזהים כ-20 מבנים בעלי חשיבות היסטורית שזקוקים לשימור פרטני. זאת, במקביל לחיזוק השלד הקיים ומיצוי הפוטנציאל הגלום בתוכניות הישנות (בפרט זו של קליין) בפיתוח העתידי. ליברטי הכינה סקר שימור לעיר חיפה. הסקר המתחמי המפורט שהיא עורכת לטכניון מקדים את עבודת השימור המפורטת, שטרם נערכת בעיר. בסקר ידורגו האתרים בהתאם לקריטריונים, ובהמשך יינתנו הנחיות השימור תוך מנעד של רמות התערבות – האם מותר שיפוץ בלבד, תוספות בנייה וכך הלאה – בדומה לדירוג השימור המחמיר בתל אביב-יפו.
חיפה לא בהכרח מרוויחה מזה
האם התוכנית החדשה תחבר את הטכניון לעיר? ההחלטה של בן גוריון הפכה את הטכניון לבועה מנותקת מהרקמה החיפאית, מתחם מבודד ומגודר שאינו שייך לעיר. את הגדר מנסים לפרוץ באמצעות שער הכניסה החדש (בתכנון שורץ-בסנוסוף וסטודיו רולקה). האדריכל גבי שורץ סבור
שהשער החדש, בכניסה מכיוון נווה שאנן, יסייע ליצור טיילת עירונית שתחבר בין השכונה לקמפוס. הטיילת המחודשת-חדשה כוללת את "טיילת רייסקין" – שנמתחת לאורך 1,200 מטר ואינה בשימוש, ותוספת של 400 מטר נוספים שיכללו שביל אופניים וכמובן את השער עצמו. "הטיילת תעבור דרך בניינים חשובים שנשכחו, כמו בית הכנסת המקסים של האדריכל אהרון קשטן והמעונות החדשים", אומר שורץ.
מהנדס העיר, אריאל וטרמן, סבור שקו נוסף של המטרונית (שעדיין נמצא רק בתכנון) יסייע לחיבור בין הטכניון לעיר ולאיחוי הנתק בין הקמפוס לנווה שאנן. אסיף, אגב, לא מודאג מבידודו של הטכניון. הבנייה הקדחתנית בחיפה גרמה לכך שהעיר "התקרבה והתהדקה" סביב הקמפוס, הוא טוען, "ועכשיו כשבונים מסביב אנחנו שוב נמצאים באזור מרכזי בעיר". הוא מזכיר שהפקולטה לרפואה שוכנת בבת גלים, וכי הפקולטה לארכיטקטורה חונכת שלוחה בהדר בשנה הבאה.
למרות העובדה שעוד אלפי סטודנטים לא יראו את חיפה ויישארו במעונות במתחם המסוגר, וטרמן תומך בתוכנית. עדיין, הוא היה מעדיף לראות יותר בנייני מעונות מוקמים בעיר התחתית ובהדר. "יש כאן עניין של איזונים", אומר מהנדס העיר, "והייתי רוצה לראות שילוב (בין מעונות בקמפוס למעונות ברחבי העיר, נ"ר). מה שיקבע בסוף זה החיים עצמם, ואנחנו רואים שיש יציאה של מעונות החוצה". האם הוא יעמוד על כך בדיונים הקרובים, או שהנושא הוכרע למעשה והטכניון יישאר עיר נפרדת, רק גדולה יותר? זה יתברר בקרוב.
- צוות תכנון: אדריכל פרופ' שמאי אסיף, אדריכלית נוף פרופ' יעל מוריה, אדריכלית ורה צוברי, אדריכל צביקה קורן, מתכננת דורית גרפונקל, אדריכל זיו תמיר
- לכתבות נוספות על אדריכלות בחיפה
