מאת נעמה ריבה
האם הפרק הבא (והאחרון) בהיסטוריה המייגעת של כיכר אתרים בתל אביב עומד בפתח? לערוץ האדריכלות של Xnet נודע, כי בימים אלה מקודמת תוכנית להריסת הכיכר והקמת מגדלים על חורבותיה. קבוצת יזמים שפועלת מטעם בעלי עסקים בכיכר פנתה לאדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, כדי שיכין את התוכנית. יחד עם המשרד הלונדוני, עובדים על הפרויקט האדריכל הישראלי אבנר ישר ומשרד "תמא" (תכנון מרחב אורבני). התוכנית מושתתת על שלושה עקרונות: פירוק הכיכר וחיבור שדרות בן גוריון לחוף הים; הריסתו של מלון "מרינה" שממוקם מעל מתחם החנויות הכושל; והקמה של שני מגדלים - האחד למגורי יוקרה והשני בית מלון.
עיריית תל אביב-יפו אישרה את הפרטים. הפרויקט כבר הוצג בפני מהנדס העיר, והוא יעלה לדיון ראשון בוועדה המקומית בסוף החודש. בעירייה ציינו, בתשובה לשאלת Xnet, כי היא אמנם בעלת עניין בקרקע אך אינה היזמית של הפרויקט.
החצר האחורית של תל אביב
ההקמה של כיכר אתרים החלה ב-1971, לפי תכנונו של האדריכל עטור הפרסים יעקב רכטר (שתכנן בין השאר את מלון "הילטון" הסמוך ואת בית ההבראה "מבטחים" בזכרון יעקב,
שזיכה אותו בפרס ישראל). כיכר אתרים נחנכה ב-1975 והייתה אמורה להיות חוליה ברצף גרנדיוזי של בימות שמפרידות בין העיר לבין הים. רוב הרצף לא נבנה בסופו של דבר, והכיכר הפכה כמעט בן לילה למקום שנוא וכושל, סמל לאדריכלות מנוכרת ולתחזוקה בלתי נסבלת שהרחיקה כל אדם סביר מן המתחם.
"חומת הבטון של רחוב הירקון", התלוננה מירית שם-אור בעיתון "דבר", והתדמית השלילית לא השתנתה בחלוף השנים. קולנוע "שחף" החדשני לא החזיק מעמד שנים רבות עם ריח השתן שבקע מהמסדרונות שמובילים אליו, הסניף העגול של "כלבו שלום" שאמור היה להיות אטרקציה בולטת נכשל, הפך למועדון המצליח "קולוסיאום" אך כעבור כמה שנים גם הוא ירד מנכסיו, ידע גלגולים כושלים עוד יותר, עד שמצא את ייעודו בחצר האחורית של תל אביב: מועדון חשפנות.
העיתונות והציבור הרחב נהנים לסנוט מדי כמה שנים בכיכר; כבר במלחמת המפרץ הראשונה הסתובבה הבדיחה שסדאם חוסיין יכול לתרום למאמץ בכך שיפגיז אותה בסקאדים, והרעיון שב ועלה מאז בדרכים יצירתיות כאלה ואחרות. בדיחות לחוד, מסובך לשקם את כיכר אתרים ומסובך לא פחות להרוס אותה, בגלל ריבוי הבעלויות במתחם - הן במפלס הקרקע והן במפלס החניונים.
>> מה אפשר לעשות בכיכר? למשל, גינה עירונית ומסיבות ענק
המכשולים האלה ניכרים היטב בחוסר היכולת של העירייה לקדם בשנים האחרונות את שיקום הכיכר, בתוכנית מקיפה שתכנן משרד אדריכלות הנוף מוריה-סקלי. לפי התוכנית הזו, שתקועה כבר שנים אחדות מבלי להתממש, ייעשה שיפוץ מקיף של חומרי הגמר בכיכר, והרמפה שמובילה משדרות בן גוריון תוזז מערבה כך שתתקרב לחוף הים, כשמצדדיה ימוקמו ספסלים. מעלית תוביל מהדופן המערבית של הכיכר למרינה, כדי לאפשר נגישות שמעולם לא עלתה בדעתם של המתכננים המקוריים.
בעלי העסקים מתנגדים לשיפוץ
הוועדה המקומית אישרה את ההצעה של אדריכלי הנוף, אך בעלי העסקים מתנגדים לה. כפי הנראה, התוכנית העכשווית להריסת הכיכר תחליף את תוכנית השיפוץ. אדריכלית הנוף יעל מוריה, האמונה על תוכנית השיפוץ, סבורה שבניגוד לשיפוץ בריכת גורדון הסמוכה - שם הצליחה העירייה להפוך מחדש את המרחב הפרטי למרחב ציבורי - כאן התוכנית שלה נועדה להיכשל ולהיגנז.
מוריה, שחקרה את ההתפתחות של קו החוף התל אביבי לקראת הביתן הישראלי לביאנלה לאדריכלות בוונציה ב-2004, מצרה על ההחלטה לקדם תוכנית שתהרוס את כיכר אתרים בגלל מה שהיא מייצגת במדיניות הכללית בעיר: "היה ניסיון לעשות פעולה עם העירייה שהיא שונה מהרצף הגרנדיוזי של המתרחש בכיכר אתרים, ולרגע היה באמת ניסיון לגעת במקום באקופונקטורה. אבל התוכנית החדשה חוזרת לרצף (המקורי)", אומרת מוריה. כעת היא מבינה כי תל אביב פותרת את רוב בעיותיה, ובפרט לאורך קו החוף שלה, באופן זהה: ''יש כאן תפישה שמעדיפה מגדלים'', אומרת מוריה. זו תפישה שמורגשת באזורים מרכזיים נוספים בתל אביב: שדרות רוטשילד, רחוב אילת ודרך יפו, וכמובן מתחם שרונה.
בריכת גורדון המחודשת בתכנון מוריה-סקלי, המשרד שהופקד על שיפוץ כיכר אתרים הסמוכה. כאן הצליחה העירייה להחזיר את השטח לציבור (צילום: מיכאל יעקובסון)
התוכנית לשיפוץ כיכר אתרים. בעלי העסקים ממשיכים להתנגד והתוכנית לא יוצאת לפועל (הדמיה: מוריה-סקלי)
דובי שיף: צריך להפקיע ולשלם פיצויים לכולם
התוכנית העתידית תחרוג מגבולות תמ"א 13 (תוכנית מתאר ארצית לחופים), ולכן יידרש לה אישור של הוועדה הארצית ושל ולחו"ף (הוועדה לתכנון חופים). שתי אלה אישרו לאחרונה הקמת מבנה ספורט ימי במרחק עשרות מטרים בודדים מהים, במסגרת התוכנית להריסת הדולפינריום - גם כן תמורת הקמת צמד מגדלים - תוכנית שמעוררת התנגדות חריפה.
בשיחה עם יו"ר ועד בעלי הנכסים בכיכר אתרים ובעלי מלון "מרינה", דובי שיף, הוא מבהיר כי אינו מתנגד באופן אישי לתוכנית של מוריה, "אבל אני לא מחליט, אלא בעלי הנכסים". הוא אינו בטוח שתוכנית ההריסה תצליח להתממש, ומנסה להוריד את הציפיות: "בכל שלוש דקות יש יזמים חדשים, ואני חושב שזה בולשיט אחד גדול. איך תגיעי להסכמה עם 100 בעלי נכסים, שכולם יהודים? כל תוכנית שתגיע לדיונים תיגרר עשרות שנים".
אז איך אפשר להגיע לפתרון בכיכר?
"הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להפקיע (שהעירייה תפקיע, נ"ר) את כל הדבר הזה ותשלם פיצויים לכולם וגם זה, זה לא יקרה בחיים שלי".
הרס כיכר אתרים לטובת מגדלים על חוף הים, היא מהלך שמשתלב בתוכנית הכללית של הקמת חומת מגדלים על חוף תל אביב. גם במקרה של כיכר אתרים, כמו בדולפינריום, העירייה לא מצליחה לכפות את הטיפול במרחב הציבורי ומאפשרת לבעלי נכסים להזניח נכס לאורך שנים ארוכות, עד שמתאפשרת הלגיטימציה להחריב אותו לטובת אחוזי בנייה נדיבים. בדיון בהתנגדויות לתוכנית הדולפינריום, שנערך בנובמבר האחרון, אמר מהנדס העיר, האדריכל עודד גבולי: "את קו החוף, למרות ולמורת רוחם של כמה מהאנשים שאולי חיים שם וחושבים שצריך להיות אחרת, חייבים לבנות. התחילו לבנות אותו וחייבים להמשיך". גבולי ניסה לשכנע בדיון כי מוכרחים לבנות מגורי יוקרה על החוף, ובין השאר טען: "מי שלא יודע מה זה כלכלה עירונית, לא מבין שבלי 50 (אחוז) מגורים אי אפשר לבנות 50 אחוז מלונאות".
גבולי הביע כעס כלפי המתנגדים לתוכנית שדרשו דיור בר השגה, או לחלופין שהעירייה תפקיע את שטח הדולפינריום (כפי שדובי שיף מצפה שיקרה בכיכר אתרים), וטען: "מה אתם רוצים? שאני אגיד לתושבים מצרפת לא לקנות פה דירות? לא מסוגל. מה אתם רוצים? שאני אגיד למני אורן לא למכור דירה ב-130 מיליון ש"ח כי האוליגרך רוסי, אז זה לא נראה לי? לא רוצה".
לדעתו של מהנדס העיר, אין שום סיבה להפסיק לבנות מגדלים על החוף. "עם כל הכבוד", אמר גבולי באותו דיון, "החוף מזמן כבר לפי דעתי בתפישת עולם נכונה. אז הוא סוגר את הרוחות, אז הוא סוגר את הנוף - אפשר לחשוב, משנה אם זה 5 קומות או שזה 20 או 30 קומות?"
תוכנית הדולפינריום חוזרת השבוע לדיון בוועדה המקומית. גבולות התוכנית מצוירים באדום. השטחים הירוקים אמורים להיות פתוחים לציבור. המגדלים נשתלים במרכז. (צילום: דור נבו)
>> איך תיראה חומת המגדלים על חוף תל אביב? למפה המלאה
