שגרת האזעקות לא עצרה לחלוטין את שגרת החיים במרכז הארץ, גם אם היא נפגעה באופן בולט. מדי ערב המשיכו לצעוד בשדרות רוטשילד בתל
אביב הולכי רגל, שיצאו לשאוף אוויר ולשכוח לרגע את המלחמה. זוג שנעצר מול אחד מבנייני הבאוהאוס בשדרה נפעם מגרם המדרגות ומחלון הזכוכית שבחזיתו. "תראה איזה יופי", היא אמרה. "באמת יפה", ענה לה בן זוגה, וסייג מיד: "אבל לא מתאים לאזעקות". כי זוהי תכלית חדר המדרגות בימים אלה: לא חלל ציבורי, לא מעבר בין קומות, לא אלמנט דקורטיבי בחזית הבניין - אלא הגנה מפני טילים. ובמיוחד בבניינים הישנים, שנבנו לפני חובת הממ''ד.
חלונות תרמומטר ובנייני פירמידה
ההקפדה על פרטי מדרגות לא פסחה על ישראל והחלה להופיע בבניינים האקלקטיים שנפוצו כאן החל משנות ה-20 של המאה הקודמת. את אדריכלות הבאוהאוס בשלוש הערים הגדולות – חיפה, תל אביב וירושלים – אפיינו חלונות מדחום (תרמומטר). מדובר באותו חלון אורכי צר, ש"רץ" לגובה כל קומות הבניין ומאיר את חדר המדרגות.
דוגמאות לחלונות אלה הופיעו בתערוכה "ההדר הנעדר", שהוצגה במוזיאון העיר חיפה. חלון תרמומטר תוכנן במעונות אדל שיפר, שתכננו האדריכל בנימין אוריאל ומהנדס יחזקאל זוהר ברחוב אחד העם 11 ב-1937. דוגמה נוספות מופיעה בבניין ההיסטורי החשוב ביותר בחיפה – שוק תלפיות, שתיכנן ב-1940 האדריכל משה גרסטל. האדריכל צפריר פיינהולץ, מרצה לתולדות האדריכלות במרכז הבינתחומי, אומר כי התרמומטרים הם תוצאה של התקדמות טכנולוגית. "עד אז לא הייתה אפשרות לבנות סוג כזה של חלון והחלונות היו נפרדים לכל קומה וקומה", הוא מסביר, ומסכים עם הקביעה כי תקופת הבאוהאוס הייתה תור הזהב של חדרי המדרגות בישראל.
בין בנייני התרמומטר שמציינת בספרה מצגר-סמוק מופיעים "בית העוגן" מ-1935, שלימים כונה "בית הרווקות" ונמצא ברחוב פינסקר 23 (בתכנון פנחס היט); "בית אגינסקי" מ-1934, שממוקם באנגל 5 ושתיכנן סם ברקאי, שהגיע ארצה לאחר עבודה במשרדו של לה קורבוזיה; ו"בית רבינסקי ובראון" מ-1932, שממוקם בשדרות רוטשילד 82, בתכנון יוסף וזאב ברלין.
בירושלים הופעת חדרי מדרגות מהסוג הזה הייתה מינורית יותר. האדריכל דוד קרויאנקר אומר כי בבתים הערביים בשכונת טלביה, למשל, גרמי המדרגות הם בדרך כלל חיצוניים: "גרם המדרגות סימן את הכניסה והעיד על מעמד בעלי הבית". אחת הדוגמאות לגרם מדרגות משמעותי מאותה תקופה נמצא במלון פאלאס, שנבנה בשנים 1929-1928 לפי תוכניות של האדריכל נחאס ביי. הוא שופץ בהקפדה יתרה לקראת פתיחתו של מלון "וולדורף אסטוריה", גלגולו העכשווי של המבנה. אחד הבניינים היחידים בירושלים עם חלון תרמומטר הוא "בית מקובר", שנבנה בשנים 1938-1939 בתכנון האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין.
כשקמה המדינה נעלמו מבני הסגנון הבינלאומי מנוף ערי ישראל. צו השעה הורה על פונקציונליות ולכן נעלמו הקישוטים, לטובת חדרי מדרגות פשוטים. גם בפשטותן נותרו המדרגות דומיננטיות בתכנון, כפי שנראה בשכונת בתי הפטיו בערד, מימיה הראשונים של העיר בשנת 1962, בתכנון צוות התכנון הראשוני של העיר. לחדרי המדרגות בשכונה היה גם תפקיד במערכת התנועה הכוללת במתחם, ולמרות הזנחתם במשך השנים הם נותרו אלמנט שלא ניתן להתעלם ממנו עד היום. כאלו הם גם גרמי המדרגות בבניין הפירמידה בשכונה ד' בבאר שבע. מתכנניו, משה לופנפלד וגיורא גמרמן, הדגישו באמצעותם את הכניסות לבניין (תמונות ותוכניות אפשר לראות כאן, אצל מיכאל יעקובסון).
תקנים, תקנים, תקנים
חדרי מדרגות הם אלמנט אדריכלי שמרתק אנשי מקצוע רבים. האדריכל גיא ארבל מעביר קורס כזה ב"וויצו חיפה" זה למעלה מעשור, ולדבריו "זה אלמנט שנתפס כקטן, אבל הוא מכיל רעיונות רבים. פעם זה היה לב הפרויקט, ועם הזמן הוא הפך לאלמנט יותר ויותר בסיסי". לדבריו, המבנים היחידים שבהם עדיין מתכננים היום גרמי מדרגות מושקעים הם בתי פאר וחללים מסחריים. "רוב התכנון היום סובב סביב החניונים, הממ"דים, בטיחות ומרחבים מוגני אש. לכל התקנים יש משמעות כי הם מצילי חיים, אבל מבחינה תכנונית לא נשאר הרבה".
למרות המגבלות הצליח גרוברמן לשלב גרמי מדרגות מיוחדים בבניין שתיכנן ברחוב יהודה הימית ביפו. "זה פרויקט לא שגרתי שחפור בחלקו בתוך סלע הכורכר, ולכן המדרגות והגשרים נחוצים כדי לגשר בין מפלסי החוץ השונים", הוא מסביר. למשל, מדרגות שמאפשרות לעלות מתוך דירה למרפסת הגג הפרטית. "חוץ מזה אני אוהב להדגיש אלמנטים שמעניקים ערכים פיסוליים ומרעננים את החזיתות הנדושות של קירות עם חלונות", הוא מעיד ומוסיף שבבניינים גבוהים לדעתו הסיכוי לקדם פרויקט עם גרם מדרגות דומיננטי הוא קטן: "הבניין הופך לחלק מ'תעשיית הבנייה' ולכן הקומות משוכפלות באופן אוטומטי".
הרנסאנס הזמני במעמדו של חדר המדרגות, שהפך בחודש האחרון משארית תכנונית למקום מקלט ומפגש, מעיד בזעיר אנפין על האדריכלות המקומית ועל הפרטים שמאכלסים אותה. ישראלים שרבים מהם, בימות שגרה, עוברים מהמשרד לחניון ובחזרה לבית בלי להיתקל בשכנים או לפגוש אנשים לא מוכרים. המלחמה האחרונה הזכירה לנו שאפשר לדבר גם עם מי שהעדפנו להימנע מהם במעלית.
עוד אדריכלות ישראלית:
>> ימי איפאה האחרונים: מה קורה לחזיתות העץ הפופולריות באקלים המקומי
>> איך הפכו המשרביות, מלאכת המחשבת האסלאמית, לטרנדיות כל כך?
