מאות גני ילדים נפתחו בזריזות ברחבי הארץ
בעקבות הישגי המחאה החברתית של קיץ 2011 - חלקם כבר בשנת הלימודים שעברה, וחלקם בתחילת השנה הזו (כשהבנייה המואצת מסתיימת באיחור אל תוך שנת הלימודים, במקרים מסוימים). לא רק מהירות התכנון והבנייה היא אתגר קשה לאדריכלים ולמעצבים: תכנון גן ילדים אינו פשוט, משום שמשרד החינוך מעביר לעיריות רק כ-700 אלף שקלים בעבור כל כיתת גן. הסכום הזה מכסה קירות סטנדרטיים ופרטי מדף משעממים, וגם במרחב לילדים אי-אפשר ממש להתפרע: לפי הפרוגרמה המינימלית, כיתת גן אמורה להשתרע על פני 126 מטרים רבועים בלבד.
בכפר שמריהו לא הסתפקו בתקציב שהמדינה מקצה, כשהתחילו לשקוד שם לפני כמה שנים (עוד לפני ועדת טרכטנברג) על מתחם גנים חדש. ראש המועצה, דרור אלוני, החליט לבנות פרויקט של "פעם במאה שנה" ולא הסתפק בהקצאה הממשלתית לשלוש כיתות גן, בהתאם למספר הילדים הקיים ביישוב. הוא החליט לחשוב קדימה ולבנות כפליים, שש כיתות גן, ועד שהן יתמלאו בילדים מהיישוב - מושכרות מחציתן לילדי הדיפלומטים שמתגוררים בכפר שמריהו והאזור.
וכך, משרד החינוך העביר 2.1 מיליון שקלים (700 אלף שקלים לכיתה), בעוד שהמועצה השקיעה פי 10: לא פחות מ-23 מיליון שקלים. 2 מיליון שקלים מתוכם הושקעו בכביש גישה חדש, והיתר בתכנון האדריכלי, בעיצוב פנים מושקע ובאדריכלות נוף של שטחים פתוחים נרחבים ביחס לגן הישראלי הממוצע. התוצאה היא מתחם מרהיב, שמשתרע על פני 2,000 מטרים רבועים, עם כיתות הגן ו"מרכז העצמה" (פרטים בהמשך), בהוצאה של כ-10,500 שקלים למטר מרובע (פי כפליים לערך מגן ילדים ישראלי).
לא רק שהגן מעניק לילדים את המרחב שהם אוהבים, אלא שבניגוד לרוב גני הילדים שאנו מכירים בארץ, כל האבזור והריהוט תוכננו ועוצבו בידיה המנוסות של המעצבת שרית שני חי, שמתמחה בעיצוב לילדים.
שבעת המינים
גן הילדים הזה מחולק לשתי זרועות, המתפצלות מתוך חלל מרכזי בצורת גליל שמסמן את הכניסה ושמיועד לכינוס הילדים, בעוד שחדרי הביטחון אינם שוממים אלא מארחים את פעילות היצירה וההתעמלות. הקונספט העיצובי של המתחם הוא שבעת המינים, וכל אחד מהגנים מעוצב בהשראת מין אחר. הלובי הוא "הכפר שלנו", מחופה ביריעות PVC ירוקות, והשפה הגרפית נועדה להזכיר יישוב כפרי. "היישוב עבר תהליך אורבניזציה וזהותו המקורית טושטשה", מסבירה שני חי, "ולכן בחרתי בעיצוב שמחבר את הילדים לשורשי המקום". היא עיטרה את הלובי בסצינות חקלאיות - טרקטור גדול ממדים, איים אמורפיים מפוסלים, מגדלי מים ושמירה - שכל אחת מהן גם שימושית: למשחק, לרביצה, להמתנה ולמנוחה. חלק מהאלמנטים מזמינים את הילדים להיכנס לתוכם.
שלושה אבות-טיפוס של גנים יהיו כאן, וכל אחד מהם גדול יחסית (150 מ"ר): גן תמר וגן תאנה; גן רימון וגן חיטה; גן זית וגן גפן, המיועדים לפעוטות. כל גן מצויד בריהוט שנוצר למענו, שנועד לתת מענה לצרכים הפדגוגיים, ולעידוד סביבת משחק ידידותית וחווייתית. מאחר שהריהוט מודולרי, הוא מאפשר חלוקת חלל מתחלפת. אפשר למצוא בהם "לוח חכם" שמאפשר הקרנה והדבקה במקביל; פינת קוביות; פינת טבע; במרכז כל גן שולחנות עבודה מעץ מייפל, שסביבם "כיסאות אימס" קטנים וצבעוניים, בהתאם לסקאלת הצבעים שנבחרה לכל גן.
בגן תמר, המוטיבים הגרפיים הם מדבריים, בהתאם לקרקע שבה גדלים הדקלים: נווה מדבר, גמלים וסוכות (עשויות עץ מייפל). הדימויים הגרפיים חוזרים בפריטי העיצוב, אם בחיתוכי הלייזר על דלתות הארונות ואם בהדומים מרופדים בצורת גמל. בגן רימון שולטים באופן מתבקש הגוונים האדומים, עם סמלי הרימון (העץ ופריו) שנשזרו ברהיטים ועבודת פאזל של עץ רימון המוטבעת בדלתות הארון. בהשראת צורתו של הפרי, עוצב חלל עגול ועמוק שמאפשר לשחק ולהתחבא בו. בגן זית מוטבעת יונה עם עלה של זית על דלתות הארון – סמל לשלום, המשלים את רעיון שבעת המינים.
שירות פסיכולוגי במרכז ההעצמה
"מרכז ההעצמה" הענק (440 מ"ר) מציע שירותי הוראה מתקנת לילדי הגן והקהילה, ובו מפוזרים חדרי טיפול פארא-רפואי ושירותים פסיכולוגיים. בניגוד לעיצוב המיושן והמאיים שאפשר לפגוש במתחמים טיפוליים כאלה ואחרים בישראל, כאן ביקשה שני-חי לרכך את המפגש של הילדים עם המקום הטיפולי. במבואת הכניסה היא הציבה דלפק קבלה עשוי עץ מייפל, שבו משולבות קוביות עץ תלת-ממדיות בכל צבעי הקשת, בנוסח משחק הבדידים הקלאסי להוראת חשבון. בחלל ההמתנה עוצב קיר אינטראקטיבי המכיל מגוון משחקים, בהם שעון בעל מחוגים, גלגל אופניים מסתובב וכדורי עץ מושחלים על מוט. על הרצפה קוביות עץ פיסוליות שעליהן מוטבעים מספרים ואותיות.
ואיך נראים הגנים החדשים ביישובים לא עשירים?
>> לא חייבים תקציב של עשירים: הגנים היפהפיים מבאר שבע ועד חיפה- תכנון: שושני אדריכלים (אדריכל אחראי: דרור סומברג)
- אדריכלות נוף: צור-וולף
- עיצוב פנים: שרית שני חי
- ניהול, תיאום ופיקוח: ג.מאיק הנדסה בע"מ
