קולהאס מתמלא נוסטלגיה וחוזר ליסודות לקראת הביאנלה שיאצור

אדריכל-העל ההולנדי, שיאצור את הביאנלה ה-13 בוונציה, הודיע שהיא תתמקד בהיסטוריה ותבחן את המרכיבים הבסיסיים של המודרנה

נעמה ריבה

לעמוד של נעמה

כתבו לנעמה

16:48 , 30.01.13

הספרייה המרכזית של סיאטל, אחד הפרויקטים הידועים של משרד OMA בראשותו של רם קולהאס. הילד הרע של האדריכלות העולמית, בשעתו (צילום: Bobak Ha'Eri,cc)

מרכז מקורמיק טריביון בשיקאגו, עוד פרויקט של OMA. האיש שדיבר על ''מופע ראווה של חדווה אתית, קדחת מוסרית או אוננות אינטלקטואלית'' הגשים את חזונו. עכשיו הוא שואל ''למה עשינו את זה?'' (צילום:cc Zol87)

הביאנלה האחרונה בוונציה התייחסה לנושאים אחרים. כך הביתן הרוסי, אחד הבולטים בה, שניסה לשווק את עוצמתה של רוסיה באמצעים המסנוורים ביותר (צילום: patricia parinejad)

בעוד שהיפנים, שגם זכו כביתן הלאומי המצטיין, עסקו בשאלה החשובה והבסיסית ביותר: איך האדריכלות מסוגלת לעזור לבני האדם. במקרה זה, לעזור לנפגעי הצונאמי ביפן (צילום: Noya Hatakeyama, Japan Foundation)

קולהאס. שוב ממציא עצמו מחדש (צילום: Rodrigo Fernandez, cc)

הספרייה של סיאטל, בתכנון OMA (צילום: philippe ruault)

משכן המוזיקה בפורטו, בתכנון OMA (צילום: OMA)

פינטרסט טוויטר שתפו עם חבריכם

תגיות:

שבועות ספורים לאחר שהוכרז רם קולהאס כאוצר הביאנלה הבינלאומית ה-14 לאדריכלות בוונציה, הוכרזה גם הכותרת של האירוע החשוב ביותר באדריכלות העולמית. Fundementals ("יסודות") תהיה התמה של הביאנלה הבאה, שתעסוק במחיקת הזהות האדריכלית המקומית לכדי יצירה "באותו אופן, באותם חומרים ובאותו סגנון" כהגדרתו של קולהאס. הוא ציין כי הביאנלה תתמקד יותר בהיסטוריה ופחות בעכשוויות, והדגיש כי השנתיים הקרובות הכרחיות למחקר היסטורי. הוא מבקש לבחון את המרכיבים הבסיסיים של המודרנה: נורות חשמל, מעליות, קירות, רצפות, תקרות. "אנחנו רוצים להתבונן במבט מחודש על הרכיבים הבסיסיים של האדריכלות, שכל אדריכל עושה בהם שימוש בכל מקום ובכל זמן, כדי לגלות משהו חדש על אדריכלות".

אדריכל-העל ההולנדי, שמשרדו OMA הוא מן הגדולים והיוקרתיים בעולם, והוא עצמו נחשב לאחד התיאורטיקנים המשפיעים באדריכלות ובתרבות המודרנית, מעוניין שמשתתפי הביאנלה הבאה ייעזרו במחקר ההיסטורי כדי להבין כיצד המודרניזם והגלובליזציה הכתיבו מאז 1914 את הפרקטיקה והצורניות האדריכלית.

מטה CCTV בבייג'ין, בתכנון OMA (צילום: gettyimages)

לאן נעלמה המקומיות

מפתיע משהו שהאיש שכתב ב-1972 על "עיר הגלובוס השבוי" שהיא "הבירה של האגו, מקום שבו המדע, אמנות, שירה וצורות שונות של שיגעון מתחרים ביניהם, בתנאים אידאליים, על המצאה, הריסה ושחזור של עולם המציאות החושית", ושסחף אחריו דור שלם של אדריכלים צעירים וכישרוניים (כמו מקימי משרד MVRDV ההולנדי, וג'ייקוב לנגה שייסד את BIG הדני) המפיצים את תורתם בעולם כולו, התמלא בנוסטלגיה ושואל לפתע לאן נעלמו האלמנטים הבסיסיים והמקומיות.

נדמה שגם בגיל 69 ממשיך אדריכל-העל ההולנדי (יליד רוטרדם), לחפש את עצמו ולעדכן שוב ושוב את דימויו כאדריכל ותיאורטיקן סוחף ושנוי במחלוקת באותה מידה. בניגוד לאדריכלים-כוכבים כמו זאהה חדיד, דניאל ליבסקינד או פרנק גרי, קולהאס בחר להמציא עצמו מחדש מעת לעת, ולא לגבש זהות אסתטית אחידה. בשונה ממרבית בני דורו, הוא התפרסם תחילה בזכות מאמריו וכתביו פורצי הדרך, שהמוכרים שבהם הם"Delirious New York" (הזיית ניו יורק, תורגם לעברית בהוצאת "בבל"), שפורסם ב-1978 ועוסק במעבדת הניסיונות במנהטן; ו-S,M,L,XL"" מ-1995, שעוסק בעיר בת זמננו.

בין הפרויקטים הידועים של OMA אפשר להזכיר את הספרייה המרכזית בסיאטל (2004); מרכז מקורמיק טריביון (McCormick Tribune Campus Center) בשיקגו (2003); ואחד האייקונים העכשוויים שמזוהים עם חתרנותו של קולהאס יותר מכל - מטה הטלוויזיה הסינית CCTV בבייג'ין (2009).

כ-40 שנה לאחר כתיבת המשפט "השינויים בקו הרקיע האידאולוגי יהיו מהירים ומתמשכים: מופע ראווה עשיר של חדווה אתית, קדחת מוסרית או אוננות אינטלקטואלית", ברור שקולהאס הגשים את חזונו. כעת הוא שואל "למה עשינו את זה?" ומזמין את אדריכלי העולם לעשות זאת יחד איתו.