תחרות אדריכלים על תכנון גשר בתחומי פארק אריאל שרון, לשעבר חירייה, הוכרזה בשבוע שעבר. זאת נקודת ציון נוספת בפיתוחו של מה שהיה הר הזבל של גוש דן, אתר שהופך אט אט לפארק המטרופוליני הגדול בישראל. האדריכלים המקומיים (בעלי ותק של ארבע שנים ומעלה) מתבקשים לתכנן גשר באורך 160 מטר, שיחבר את הר חירייה עם דרך לוד (כביש 461) ויעבור מעל נחל איילון.
תוכנית האב לפיתוח הפארק, בתכנונו של אדריכל הנוף הגרמני והפרופסור לאדריכלות פיטר לאץ, מתבצעת בשלבים מאז 2007. הגשר העתידי הוא הפתיח לשלב השני, שבמסגרתו מתחדשת הרצועה הצפונית של הפארק, המכונה "חוות סעדון". שטח זה גובל בדרך לוד ומשתרע על פני 70 דונם. בשלב זה ייבנה מרכז צפרות ומגוון ביולוגי, אך כבר עכשיו מאכלס הפארק ציפורים רבות, רובן ציפורים נודדות שעוצרות כאן כדי לנוח מנדודיהן, וגם זוחלים וחסרי חוליות.
המרפסת של גוש דן
לפני חודש הסתיים השלב הראשון בפרויקט, עם השקתה של מרפסת התצפית המטרופולינית של הפארק. הציבור יכול להיכנס למתחם המתפרש על כ-100 דונם ובו שבילי הליכה, ושלטים המספרים בצורה מעניינת את תולדות הפארק ומסבירים על פעילויות המיחזור והשיקום שנעשות בשטחו. המרפסת עצמה מרשימה: היא משקיפה מגובה 60 מטר על מפגש הנחלים איילון ושפירים, הים התיכון, שטחי הפארק השונים ומרבית גוש דן על מגדליו. על המרפסת ניצבות חמש שמשיות עץ גדולות ממדים, נוגעות לא נוגעות זו בזו, ומעניקות לקרקע צל-פסים ותחושה חגיגית.
לצד המרפסת, על ראש הר הזבל המנוח, נמצאים שני מבנים נוספים. בראשון שוכנים משרדי חברת הפארק, ובשני, מבנה עץ נעים למראה, יש מרכז מבקרים והתכנסויות (בתכנונו של לאץ). מבנה הכנסים, שהוא קובייה חד קומתית, בנוי על פי עקרונות הבנייה הירוקה – מחופה בלוחות עץ ממוחזר בגדלים ובעוביים שונים, וכך נוצר דפוס תלת ממדי שמשווה למבנה חזות אלגנטית. לחזית העץ גם תפקיד שימושי, בהענקת בידוד אקוסטי ותרמי המפחית את צריכת האנרגיה.ביקור בשעות הבוקר מבטיח היתקלות בתלמידי בית ספר, שמגיעים להביט מרחוק על העיר שבה הם גרים ולפגוש את האשפה שהם זורקים. בסוף השבוע פוגשים כאן משפחות הרוכבות בשבילי האופניים (שאורכם הכולל 25 קילומטרים) ונהנות מנופים מגוונים יחסית: שדות חקלאיים, נחלים, מרחבים פתוחים ונוף עירוני.
זבל של מקום
מזבלת חירייה החלה לפעול ב-1952 ושימשה במשך 46 שנים כאתר פינוי הפסולת של 13 ערים ורשויות ושל בתי חולים ובסיסי צה"ל באזור. האשפה נערמה וההר גבה, תוך שהוא הופך למפגע סביבתי חמור ומושך ציפורים המסכנות את נתיב הנחיתה של נמל התעופה בן גוריון. ב-1993 הוחלט לסגור את האתר ואט אט עברה הפעילות לאתר דודאים, בפאתי באר שבע. תוכניות בינוי רבות נרקמו על השטח הנרחב ויקר-הערך, אבל אז הפתיעה הממשלה וב-2005 אישרה תוכנית להקמת פארק. שמו ניתן לו בזכות מעורבותו של ראש הממשלה אז, אריאל שרון, בייעודו של השטח לטובת הציבור הרחב.
על התחרות לתכנון הגשר אומרת יו"ר דירקטוריון פארק אריאל שרון, אסתי אפלבאום פולני, כי מטרתה "להציג קשת רחבה של רעיונות תכנוניים יצירתיים וחדשניים, שיהפכו את הזוכים לשותפים בהליך המרתק של הקמת הפארק". לדעתה, קסמו של הפארק טמון בכך "שהפך מפגע אקולוגי לנכס לאומי", והיא מציינת כי שטחו גדול יותר מסנטרל פארק במנהטן.