קו הרכבת החדש מתל אביב לראשון לציון מערב יוצא בקרוב לדרך. איך ייראו התחנות החדשות, שכמעט מוכנות? ערוץ האדריכלות של Xnet יצא לסקור את חמש התחנות החדשות, ולשוחח עם האדריכלים שתיכננו אותן.
החיוניות של קו הרכבת החדש מתל אביב לראשון לציון מערב אינה מוטלת בספק: מספיק להיתקע בתוך מכונית בכל בוקר וכל ערב בנתיבי איילון, אם אתם מתגוררים ביבנה או בחולון, כדי להבין שגוש דן משווע למערכת הסעת המונים נוחה ומתקדמת. קו הרכבת יחבר את תל אביב עם בת ים, חולון וראשון לציון, ימשיך דרומה ליבנה ולאשדוד, ויאפשר נסיעה מהירה מהשוליים הדרומיים של המטרופולין אל מרכזו. הוא אינו פותר את בעיית הפקקים, אך הוא אמור לשפר אותה משמעותית. זאת, כמובן, אם לא תהיה באותו יום שביתה, תקלה או עבודות לשדרוג המסילה, כמקובל ברכבת ישראל – ובמיוחד בקווים לדרום הארץ, שמתעמרים בתושבי הנגב.
מדובר באחד הפרויקטים החשובים בתחום התשתיות בשנים האחרונות, שגם התעכב כמה שנים טובות - הן בגלל טעויות תכנון קשות, הן בגלל סחבת מצד משרד האוצר. הנה המספרים: אורך הקו הוא 11 קילומטר בלבד, ותכנונו החל כבר בשנות ה-90. העבודות התחילו ב-2002 ונמשכו תשע שנים. התקציב מסתכם ב-2.1 מיליארד שקלים. בסופו של דבר, הקו כולל חמש תחנות חדשות, והרחבה של תחנת "ההגנה" בתל אביב כדי לשלב את הקו החדש במערכת הקיימת.
זה כל השוני, וחבל שכך
שלושה משרדי אדריכלים תיכננו את חמש התחנות החדשות, לאחר שזכו במכרזים שנערכו בין מתכננים הרשומים במאגר המתכננים של רכבת ישראל. כל הזוכים צברו ניסיון בתכנון תחנות רכבת קודמות.
מסיור מקדים לאורך הקו, מה שבולט הוא השוני בין התחנות. אם המטרה הייתה ליצור זהות מובחנת לכל תחנה מבחינה ארכיטקטונית, הרי שהשונות יצרה זהות לא ברורה לקו בכללותו, וחבל: אפשר היה למנוע זאת באמצעות מרכיבים עיצוביים חוזרים בכל חמש התחנות. חוסר ההאחדה מעורר תהיות לגבי רמת התחזוקה שהתחנות יזכו לה, מאחר שכל תחנה דורשת פתרון משלה. אם ללמוד מתחנת רכבת השלום בתל אביב, שנראה כי לא זכתה להישטף בקצת מים וסבון מאז חנוכתה, לא ברור אם גם כאן קירות המסך הרבים - שיתכסו לבטח בשכבת אבק ופליטות עשן מתנועת המכוניות הערה בנתיבי איילון - ינוקו בתדירות גבוהה.
בימים אלה נערכות עבודות גימור אחרונות בתחנות, שחלקן מוכנות כבר שנים אחדות וממתינות שהקו יפעל. עבודות ריצוף וחשמל, הצבת מעקות בטיחות, התקנת שילוט ומערכות כרטוס מעסיקות בכל תחנה עשרות פועלים, הנדרשים לעמוד בלוח הזמנים: תחילת שנת הלימודים, כלומר תחילת ספטמבר. גל אורן, מנהל הפרויקט בחברת "אורתם סהר" הבונה את הפרויקט, מדלג מתחנה לתחנה ועוקב אחר ההשלמות האחרונות. הוא מדגיש שזהו פרויקט מורכב, מאחר שכל התחנות נטועות במרכזו של כביש מהיר קיים, שבו לא ניתן היה לעצור את התנועה כדי לבצע יציקות בטון פשוטות. "לא פעם נאלצנו לסגור נתיב באיילון ולעבוד בלילות, מה שדורש אישורים מגופים שונים ולוגיסטיקה מורכבת בפני עצמה. גם מסילת הרכבת החלה לפעול בשלב מסוים לצורך בחינת המסילה, דבר שהפריע לעבודה השוטפת ודרש משגיח בטיחות".
לאחרונה הכריז שר התחבורה, ישראל כץ, כי רכבת ישראל תיסגר לצורך ארגון מחדש באמצע אוגוסט אם לא תצליח ליישם את תוכנית הבטיחות. בתשובה להתנגדותם של עובדי הרכבת לתוכנית, טען כץ כי "ועד הרכבת רוצה להישאר בהרגלים של חנות מכולת". בקו הרכבת החדש, המוצג כאן לראשונה, מדובר בכמה חנויות מכולת מרשימות למדי, ולא קטנות בכלל.
תחנת צומת חולון | ברחנא אדריכלים
- התחנה: תחנת הרכבת הגדולה ויקרה ביותר בקו החדש, 70 מיליון שקלים עלותה, הוקמה ממש מתחת לנתיבי איילון. תחנת חולון היא "תחנה הפוכה": הקהל נכנס מהמפלס התחתון ועולה לרציפים הנמצאים במפלס העליון, ממש בין המסלולים של נתיבי איילון. מאחר שהכניסה נעשית מלמטה, מסביר האדריכל שמוליק מיכאלי ממשרד ברחנא אדריכלים, "המאמצים היו שלא תהיה תחושה שנכנסים לקבר חשוך. למרות שהתחנה שוכנת בחלקו התחתון של כביש, השקענו מחשבה בנראות של חזיתות התחנה כלפי חוץ - שבניין שמגיע לאורך של 120 מטרים יתן תחושה שהתחנה זורמת עם התנועה המהירה". מנהרת הולכי רגל באורך 100 מטרים וברוחב 11 מטרים תקשר בעתיד את התחנה עם תל אביב, אך אנחנו חיים בהווה: עד שמתחם התעסוקה מעברה השני של התחנה יפותח, נותר המעבר אטום.
- האדריכל: משרד ברחנא אדריכלים תיכנן את היכל המשפט בבאר שבע, ובראשון לציון את דפוס ידיעות אחרונות והיכל התרבות.
תחנת וולפסון | ארמון אדריכלים
- התחנה: בעיצוב עתידני, זו התחנה הבולטת ביותר בקו החדש. "הרכבות מעוצבות כיום כמו מערכות אירודינאמיות בגלל החיכוך והגברת המהירות של הרכבת", מנמק האדריכל אלי ארמון מה הניע אותו בעיצוב התחנה. "עולם הדימויים של התנועה החלקה והמהירה נתנו לי את ההשראה. מפגש שלוש הערים - תל אביב, חולון ובת ים - מתבצע בצומת וולפסון, במקום שבו שוכנת התחנה. במטרה להדגיש את המיקום הייחודי וליצור מרפסת המקבלת את כל הבאים מדרום אל מרכז המטרופולין, יצרתי חרטום זכוכית ענק שלא ניתן להתעלם ממנו".
- האדריכל: משרדו של אלי ארמון נמצא בבאר שבע, וחלק נכבד מעבודותיו נעשו בדרום: תחנות הרכבת להבים-רהט ובאר שבע מרכז; בית הכנסת החדש בבה"ד 1; ומשרד החקלאות בחוות גילת.
תחנת בת ים יוספטל | איזנברג-שרמן אדריכלות
- התחנה: אחרי שתי התחנות הראשונות בקו, תחנת יוספטל משרה אווירה רגועה יותר. החזיתות משלבות קירות מסך זכוכית עם אריחי סיליקט בגוון אדמדם, הבולט על רקע הכבישים האפורים מסביב, ואילו פנים התחנה מעוצב כקופסה מוארכת. העמודים המאסיביים התומכים בגג מדגישים את קצב וכיוון תנועת הקהל לכיוון הרציפים, השוכנים במפלס התחתון. "תחנה צריכה לשקף את מהותה ולא להתחפש", מבליעה האדריכלית בת שבע שרמן ביקורת על עיצוב תחנת וולפסון. "רצינו מבנה רגוע אך בעל נוכחות. אין צורך שהבניין יתחפש לקטר, לאונייה או לבניין משרדי הייטק. רצינו לשקף תכנון מהותי. השונות היא לא זו שהופכת בניין לאיכותי או מעוצב יותר טוב".
- האדריכלית: משרדה של בת שבע שרמן רשם בעשור האחרון סדרה של תחנות רכבת בתכנונו: סוקולוב בכפר סבא, ראש העין צפון, יבנה מזרח, ותחנת ראשונים בראשון לציון. כמו כן תיכנן המשרד את היכל התרבות של פתח תקוה, ולאחרונה את מתחם "חנה וסע" בצומת שפירים.
תחנת בת ים קוממיות | איזנברג-שרמן אדריכלות
- התחנה: בדומה לתחנת יוספטל, מעוצבת גם תחנת קוממיות הסמוכה כקופסה מלבנית מוארכת. האופי שלה שקט ושגרתי אף יותר מהתחנה הקודמת. כאן הדגישו האדריכלים את המבט אל שני המרכיבים המשמעותיים הנצפים מהתחנה: המראה המצמית של בית הקברות חולון, ומסילת הרכבת הבאה מדרום.
האדריכלית בת שבע שרמן מציינת, כמו בנוגע לתחנה הקודמת, כי מה שהנחה אותה היה השימושיות לנוסעי הרכבת. חיפוי החזיתות באבן אפורה ובאלומיניום מבקש להשתלב בעיצוב המשוער של המבנים שיקומו באזור התעסוקה העתידי, המתוכנן ממזרח לתחנה. תחנת קוממיות היא התחנה הזולה בקו: 30 מיליון שקלים.
תחנת ראשון לציון מערב, מחלף משה דיין | ברחנא אדריכלים
- התחנה: אל אולם הנוסעים יורדים במדרגות נעות הנמצאות באולם רחב ידיים וגבוה, המשקיף מזרחה מבעד לקיר מסך זכוכית. בשעות הבוקר המוקדמות ייגללו וילונות חשמליים, כדי למנוע חדירה מציקה של קרני שמש ישירות אל אולם הנוסעים. מכאן יורדים לעומק 12 מטרים, אל מתחת למפלס הכביש, עד לרציפי התחנה. הרציפים מקורים, משום שהם נמצאים מתחת לבנין התחנה והמחלף, ובכך הם מוגנים מפני שמש וגשם.
תחנת ראשון לציון מערב היא מהתחנות הגדולות בקו, ונועדה לשרת את תושבי העיר הרביעית בגודלה בישראל (כמו גם את הציבור שעובד באזור או מגיע לאזור הקניונים הסמוך). לכן כוללת התחנה שני רציפי אי, המשרתים ארבע מסילות.
