לא מדובר בעוד מגדל שיוקם בבירה של עיר באירופה, אלא במגדל הראשון שעומד להיבנות בפריז אחרי 33 שנה. תושבי עיר האורות ידועים בטעמם הבררני, ואולי כעירוניים היחידים בעולם שטראומה ממגדל רשומה על שמם. במשך 33 שנה נאסרה בניית מגדלים בבירת צרפת בעקבות מה שמכונה "טראומת מונטפרנס", על שם המגדל שבשנת 1972 ביתר את שמי העיר עם 210 מטרים של גובה.
יומרנות ירוקה
מי שדחף לשינוי קו הרקיע הוא ראש העירייה הסוציאליסט, ברטראן דלנואה, שהבטיח למתנגדי המגדלים מטעמים סביבתיים, כי המגדלים יהיו ירוקים ככל האפשר. צריך יהיה לשפוט אם הפירמידה העתידית עומדת בהבטחה הזו; לפי שעה, ידוע כי האנרגיה של הבניין תיוצר באופן אוטרקי (סגור), באמצעות פאנלים סולאריים וטורבינות רוח. עובדה ירוקה נוספת הוא שהמגדל לא יהיה סגור ומסוגר - כפי שמקובל בתל אביב, למשל - אלא פתוח לכל תושבי העיר ומבקריה הרבים.
כשהתוכנית הזו הוצגה לראשונה לפני כשלוש שנים, הבניין התנשא לגובה של 200 מטר והכיל 50 קומות. הפריזאים הרימו קול צעקה ולמזלם היא גם נשמעה, מה שהביא לקיצוץ של 20 מטר, שהן כעשר קומות. המגדל אמנם הונמך, אך עדיין יהיה השלישי בגובהו בפריז, אחרי מגדל אייפל (324 מטר) ומגדל מונפרנאס. גם התוכניות למוזיאון, בריכת שחייה ומלון בתוך הפירמידה העצומה ננטשו בעקבות ההתנגדויות. התוכנית המחודשת מורכבת מ-88 אלף מטרים רבועים של משרדים שיספקו כ-5,000 מקומות עבודה, ועוד 1,500 מטרים רבועים של מסחר, שיהיו פתוחים לציבור.
הרצוג ודה מרון, זוכי פרס הפריצקר, הם חובבי פירמידות ידועים, כפי שאפשר להיווכח מפרויקטים אחרים שלהם, כמו הפורום בברצלונה. נראה שבמקרה הזה, אהבתם של האדריכלים לפירמידות תאמה לזו של הפריזאים, שהעמידו לעצמם בשנת 1989 פירמידה גדולה ועוד שלוש קטנות בכניסה למוזיאון המפורסם בעולם – הלובר – מעשה ידיו של האדריכל אי.אם פיי, שתיכנן בין השאר את מגדל הבנק הבינלאומי בתל אביב.
הפירמידה הנוכחית תמומן באופן פרטי, ועלותה המשוערת 535 מיליון יורו. הבנייה צפויה להתחיל בשנה הבאה ולהסתיים, אם הכול יתנהל כשורה, בשנת 2017. יש כבר מי שמכנה את הבניין "טובלרון", על שם הדמיון לשוקולד הידוע תוצרת שווייץ, ארץ מולדתם של צמד האדריכלים.
נקודת דמיון נוספת בין הבניין לשוקולד מצויה בעובדה שהבניין מתעתד להיות רחב בצד אחד וצר בצידו השני, מעין פירמידה שאינה שוות צלעות, או כפי שהרצוג בוחר לתאר זאת: "הבניין מורכב מרשת של צירי תנועה מאונכים ומאוזנים בנפחים ומהירויות שונות. כמו השדרות, הרחובות והמעברים האינטימיים של העיר, כך גם מעברי התנועה בפירמידה יצרו מבנה המורכב מאיים קטנים ומגוונים של צורות וגדלים".
