לאחרונה פוקדים מבקרים רבים את העיירה המנומנמת אלשוויל, בפרברי העיר בזל בשווייץ. סביר להניח שמרבית המבקרים הם אדריכלים, שבאו במטרה ספציפית – לראות במו עיניהם את פצצת האדריכלות החדשה שקמה באזור התעשייה של אלשוויל. מדובר במרכז העסקים הראשי של חברת הפרמצבטיקה אקטליון, שנפתח בימים אלו ותוכנן על ידי משרד האדריכלים הנודע הרצוג ודה מרון. גם חברת התרופות וגם צמד האדריכלים זוכי פרס הפריצקר, ז'אק הרצוג ופייר דה מרון, הם שווייצרים שניחנו בגאווה מקומית. לכן, אין זה מקרי ששיתוף הפעולה ביניהם הניב את בניין המשרדים היקר ביותר למטר רבוע בשווייץ, ואחד היותר מרשימים בזמן האחרון גם מחוצה לה.

"בניין הטטריס", זה הכינוי שדבק בו, מציג חללים מלבניים המונחים זה על זה במעין כאוס מאורגן היטב. כל קופסה מלבנית מכילה מסדרון ליניארי ולצידו משרדים, וצורתו של הבניין נוצרת מהנחת הקופסאות זו על גבי זו. בסך הכול יש כאן 350 משרדים, נוסף על שטח ציבורי גדול בפנים ובחוץ.

הביקור בבניין הוא חוויה מרגשת: כל פינה, בפנים או בחוץ, וכל שעה משעות היממה, יוצרות מראה שונה, שגורמת למבקר לחוש את החלל באופן אחר. זו לא חוויה אחידה, אלא כזו שמשתנה עם המקום והזמן.

שקיפות החוצה ופנימה

מאחר שהקופסאות המלבניות לא מונחות באופן אנכי לחלוטין זו על גבי זו, אלא בערבוביה מסוימת, קשה להגדיר את מספר הקומות של הבניין. ובכל זאת, מדובר בשש קומות מעל האדמה ועוד שתיים מתחתיה. החיבור האנכי בין המלבנים מתרחש בארבע פינות שבהן הם נפגשים, ושם מצויים צירי התנועה האנכית – מעליות ומדרגות. בנקודות המפגש האדריכליות הללו תוכננו גם אזורי מפגש אנושיים, בדמותם של חדרי ישיבות, לאונג' לעובדים וכדומה. בזכות המבנה הייחודי נוצרו גגות רבים לבניין, שעל חלקם נשתלה צמחייה המשנה את צבעה ואופיה לפי עונות השנה, וחלקם משמשים לעובדים כמרפסות.

רוב שטח הקירות שקוף, וכך נוצרת שקיפות כלפי הרחוב וגם בבניין עצמו. מה שמוסיף לשקיפות היא העובדה שכל מערכות הפנים, כגון צינורות מים וחשמל, עוברות בתקרות וברצפות, ולא בקירות כמקובל. כך צומצם שטח הקירות הפנימיים ונוצרו חללים פתוחים יותר. חלונות הבניין מוצללים ונחשפים לסירוגין, על פי מיקום השמש במשך היום. על כך הוסיפו המתכננים גם תאים סולאריים, שתורמים לקירור הבניין.

עבודות של הרצוג ודה מרון

• האצטדיון האולימפי בבייג'ין - "קן לציפור"

• מוזיאון טייט מודרן בלונדון, אנגליה

• מוזיאון דה יאנג בסן פרנסיסקו, ארה"ב

• בניין הפילהרמונית בהמבורג, גרמניה

• אצטדיון אליאנץ ארנה במינכן, גרמניה

מאחר שהצורות שזורות זו בזו, נוצרים כיוונים רבים לבניין, הרבה מעבר לארבעת כיווני האוויר הרגילים. מורכבות נוספת בגיאומטריה מתרחשת משום שהקופסאות המלבניות אינן מונחות בהכרח באופן מאוזן כלפי הקרקע. כך, למשל, הקומה העליונה נוטה כלפי מטה, ולא במקרה - הצורה הזו מאפשרת הצללה עצמית של הבניין, כדי להפחית את כניסת החום לתוכו. התמיכה ההנדסית למבנה המורכב הזה הושגה באמצעות מסגרות מתכת בצורות של K ו-X ובעזרת הרבה פלדה. בסך הכול נדרשו כאן 2,500 טונות פלדה, כשמסגרות הברזל המחזיקות את הבניין מגיעות לאורך כולל של 3.8 קילומטרים.

אקטליון, שהוקמה ב-1997, מעסיקה כאלפיים עובדים ב-29 משרדים ברחבי העולם. הבניין באלשוויל ישמש אותה כמרכז העסקים הראשי, ובאמצעותו היא ביקשה למצב את עצמה בקדמת הבמה. נראה שהיא אכן הצליחה. המבנה המרשים, שקורא תגר על התפיסה הקלאסית של בניין משרדים ומציע גישה מקורית, זוכה לעניין רב. הרצוג ודה מרון ידועים כמי ששואפים להמציא את האדריכלות שלהם בכל פעם מחדש; נדמה שבמבנה של אקטליון הם הצליחו בכך.