על שירותו הצבאי אומר אורן זריף שהוא לא יכול לדבר. הוא רוצה, אבל לא יכול. אחרי לחץ קל הוא מתגמש וניאות להגיד "רק כמה דברים": "אני זוכר שכשהגעתי לצבא הורידו אותי לאיזה מרתף ושאלו אותי כמה שאלות, ואז הייתי צריך להדגים ולהראות מספר מטורף של דברים במשך כשש שעות.

"אני לא יכול לדבר על זה, אבל אני כן יכול להגיד לך שאני עדיין חייל, עדיין משרת את המדינה. עד היום ההורים שלי מנסים להוציא ממני מידע, אבל אני מנוע מלדבר על זה. מה שאני עשיתי בשביל המדינה ומה שאני עושה, אם יבוא יום והדברים האלה ייצאו החוצה, אנשים באמת יבינו עד לאן מגיע החלק שלי בכל מיני דברים שקרו פה".

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

על מה אתה מדבר?

"מהעבודה החשאית שאני עושה עם הצבא, אני יכול לומר לך חד משמעית שאיראן לא מהווה את האיום שכולם אומרים שהיא מהווה".

נרגעתם? המדינה, בכלל, היא אישיו עבור זריף, מיסטיקן, הילר ופטריוט נלהב עם כמה דעות מוצקות עד מאוד, חלקן מהסוג שלא כל אחד ירשה לעצמו להביע. "אני אוהב את המדינה, ואני חושב שהמדינה שלנו זו המדינה שבנויה בצורה הכי טובה שיש", הוא מכריז.

"אני אומר שיעלו את המיסים בעוד 15 אחוז, ואם אני הייתי ראש הממשלה, הייתי עושה את זה. אנחנו מוקפים באויבים מפה עד סוף העולם. אם אנחנו האזרחים לא ניתן את מה שאנחנו מסוגלים כדי שלמדינה שלנו יהיה את מה שהיא צריכה... אני בעד, אני אומר לתת כמה שיותר. הכלכלה שלנו מצוינת, הביטחון פה יוצא מן הכלל...".

הכלכלה מצוינת? בגלל זה יצאו חצי מיליון איש לרחובות?

"זה שטויות במיץ עגבניות מה שהם עשו. היה חופש גדול, אנשים יצאו לראות את האמנים".

אתה עוד תקים על עצמך הרבה אויבים עם הדברים האלה.

"נכון שיש פה קשיים כמו קניית דירה, אבל אלה דברים שהיו פה גם לפני 20 שנה. נכון שצריך לשפר ולהוזיל, אבל תראה איך אנשים חיים: שדות תעופה מלאים, מסעדות מלאות, אנשים קונים דברים, נוהגים למרות שהדלק עלה... צריך לעזור למי שמתקשה, אבל לבוא ולומר שמדינת ישראל במצב קשה? חארטה. המצב בסדר גמור".

ובכל זאת דרשת במכתב מזהבית כהן, מנכ"לית אייפקס והבוס של תנובה לשעבר, להוזיל את הקוטג'.

"בבקשה: היא לא עשתה את זה, ופיטרו אותה מהעבודה, חביבי".

בגלל שאתה כתבת מכתב?

"בטח, זה הכל מלווה בתדרים אנרגטיים. ואני אגיד לך עוד משהו: תפתחynet בדף של 'גולסטאר', ותראה שם סקר על כוכבי התוכנית, והכותרת היא 'הסטאר שלי'. תבדוק: אורן זריף - 31 אחוז, אתה מבין? אני עובר את כולם. נירו לוי 12, דן שפירא 7, קובי אוז 7, אבל אני - 31. למה? כי אנחנו מדינה שמחוברת לאנרגטיקה, לאלוקים, למעשים טובים, אוהבים אנרגיה. אבל עכשיו אני הולך לשנות את זה, אני הולך לנתק את תדר הבוחרים כדי לתת גם לשאר הקבוצה לקבל קולות".

בחודשים הקרובים, תזכו לראות בטלוויזיה את זריף לומד לשחק כדורגל. זה לא טריוויאלי כפי שזה נשמע, כי בטרם הצטרף לדוקו־ריאליטי החדש "גולסטאר" של HOT, לא היה לזריף מושג מה עושים עם הדבר העגול הזה.

"אני שונא כדורגל ברמה מטורפת", הוא מספר, "בחיים לא אהבתי את זה. אין לי שום ניסיון, אף פעם לא שיחקתי, אבל פה הרגשתי שיש לי הזדמנות להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי".

ובכן, את האפשרי הזה משיג זריף במסגרת התוכנית יחד עם חבריו לקבוצה, מגוון אקלקטי למדי של טיפוסים: קובי אוז, נירו לוי, דן שפירא, טום קשתי, רון שובל, דור דניאל, סלוצקי ודומינגז ואבי מלר. יחד, ותחת שרביטו של המאמן שייע פייגנבוים, אמורה החבורה להתאמן, להתגבש כקבוצה, להשתפר ולבסוף להביס את נבחרת האגדות של עולם הכדורגל המקומי.

אבל שום דבר אינו פשוט כפי שהוא נשמע, לא כשכל כך הרבה אגואים וסוגי אישיות חולקים מגורים בבית משותף, לא כשחלקם מקשטים את אזור המיטה עם בובות של דרדסים. כן, אתם יודעים על מי אנחנו מדברים. מה לעשות, זריף אוהב דרדסים.

התוכנית, שיצרו אנשי סוכנות ADD, ירון ליכטנשטיין, זיו שמש ואליאב גולדפריב, שעוד לגמרי עשויה להיות הגילטי פלז'ר האהוב עליכם בחורף הקרוב, איננה הראשונה שנהנתה מתרומתו של זריף, אישיות חד־פעמית עם נוכחות נכבדת במדיה המקומית, ומי שלמרות הכחשותיו הוא כנראה אשף יח"צ ברמה גלקטית.

באופן אישי, זריף מבסוט אש מכל העניין. "שמע, כשקיבלתי את הפנייה היה בזה משהו מבחינה רוחנית, מבחינה אנרגטית", הוא מספר, "בגדול, זו חוויה שלא אשכח אותה".

אתה מופיע המון בתקשורת.

"הרבה פעמים הופעתי במדיה, זה נכון, ולפעמים זה באמת היה בדברים כל כך הזויים, שאנשים שואלים את עצמם 'למה?'. יש כאלה שחושבים שיש לי משרד יחסי ציבור גאוני, אבל אין לי יחסי ציבור. אני עובד לבד בפרסום. כל הדברים שקורים לי קורים כי אני עוף מוזר, אדם שמקבל מסרים, אדם שמתחבר, מאוד ישר, אדם טוב".

אז מה לאדם טוב כמותך ולז'אנר הריאליטי, הציני מטבעו?

"אנשים טובים צריכים גם לעשות טוב לאחרים, אז יש פה גם את עניין טובת הכלל".

נו, אתה לא יכול לומר לי שהופעת ב"גולסטאר" לטובת הכלל.

"תראה, ברור שיש עוד משהו: רציתי שאנשים יוכלו להתחבר ולהכיר את אורן זריף האמיתי, ולא את זה שרואים אותו בכותרות. אז יש את אורן זריף האדם הקונטרוברסלי, אבל עכשיו יש לאנשים הזדמנות לראות את אורן זריף האמיתי".

יש גם חשש שאולי הצופים יתאכזבו מאורן זריף האמיתי?

"הגעתי לתוכנית להציג את עצמי, את מי שאני. לא באתי לתוכנית לעשות הצגות. ומה שאנשים יגידו, אז שיגידו. אתה לא יכול לשבת ולחשוב מה ההוא יגיד ומה ההוא יגיד. תראה, אני מאמין שאנשים מאוד אוהבים אותי, כי זה לא יכול להיות חד סטרי: אני אדם שמאוד אוהב אנשים".

זריף, בן 38, גר בשכונת רמת חן הרמת גנית עם אשתו לילי ("אשה יוצאת מן הכלל") וארבעת ילדיהם, הגדולה בת 14 והקטנה בת חודש. קולולו. הוא ממוצא בוכרי. אמו עקרת בית, אביו עסק בתחום היהלומים. יש לו אחות ועוד שני אחים.

"מגיל ארבע וחצי הייתי קולט דברים לפני שהם קרו, הייתי מסוגל לשלוט בדברים. בגיל חמש היו מגיעים אנשים ומבקשים שאשים עליהם את הידיים ואברך אותם. עד הבר מצווה הייתי בישיבה, ושם הגיעו גדולי החכמים וביקשו שאברך אותם".

זריף מספר שהוא שומר שבת ומניח תפילין, ושאם אבדוק עוד שנתיים, אגלה שהלך עד הסוף. "עוד לא אמרתי את זה לאף אחד", הוא מבהיר, "ואני רציני לגמרי: עוד שנתיים אני עם פאות ושטריימל, כמו הרב אורי זוהר, ואני הולך ללמוד בישיבה 10 שנים, ואז לצאת ולזכות את כל עם ישראל.

"זה משהו שאני מרגיש כבר תקופה ארוכה, שאני הולך לעמוד על במות ואלפי אנשים יבואו לשמוע אותי, ולא יהיה בן אדם שישמע אותי ולא יחזור בתשובה".

המונח 'אורן זריף האמיתי' אומנם נזרק כמה פעמים לחלל החדר במהלך הפגישה שלנו בבית קפה יפואי, אבל האמת היא שגם אחריה, אני לא בטוח שאפשר לשים את האצבע על תכליתו המדויקת של האיש. זריף לא ממש עוזר לפזר את הערפל, והשיחה איתו - כמו גם הדמות התקשורתית שהוא מקפיד לתחזק - חמקמקה באופן מחרפן למדי.

אז מה בעצם אתה עושה?

"מגיע בן אדם עם מחלת סרטן, והוא גמור נפשית, הרבה ייאוש. אני בא, ואני יודע איך דרך האנרגיות, דרך ההשפעה בתת מודע, דרך פסיכוקינזיס, להיכנס לתדר שלו ולעורר את היכולת שלו להתגבר על הבעיה, להאמין בעצמו, לתת לגוף לחדש את עצמו. אתה לא יכול 25 שנה לרמות את כולם. אם הייתי רמאי הייתי יושב מאחורי סורג ובריח".

אבל אתה חייב להודות שיש קונפליקט בין העיסוק הטיפולי שלך ובין שלל השטיקים התקשורתיים, כמו פרשת השמות של עובדיך, המכתבים שאתה מפיץ וזה שאתה גם מפרסם חברות מסחריות כמו מחסני תאורה.

"תראה, אני יכול להרשות לעצמי לעשות דברים שרופאים לא יכולים. מבחינה אתית, אני לא רופא, אלא אדם שמטפל באמצעות כוחות, ברמה הרוחנית וכו'. בשום פנים ואופן אני לא מציע אלטרנטיבה לרפואה קונבציונלית. אם בא אליי בן אדם עם גידול בראש ואומר, 'אורן, תעזור לי', אני יכול לשבת איתו שעה מהזמן האישי שלי ולשכנע אותו כמה הוא צריך ללכת ולעשות ניתוח.

"מעבר לזה, אני חושב שהפרסומות שעשיתי הן דבר יוצא מן הכלל. אדרבא, אני אוטוטו הולך לסגור להיות הפרזנטור של עוד חברה. אני לא חושב שיש עם זה בעיה. את כל הסכום שהרווחתי מהפרסומת למחסני תאורה תרמתי לעמותת חיים למען ילדים חולי סרטן. לא לקחתי פרוטה אחת לעצמי. זה כתוב, אתה יכול לבדוק את זה".

ומה בקשר לשטיקים התקשורתיים האחרים?

"אני לא עושה אותם בכוונה".

קשה לי להאמין לזה. אני חושב שאתה איש יח"צ גאוני.

"שמע, אני באמת לא עושה את זה בכוונה. את המכתבים למשל, אני שולח לגופים הרלוונטיים, ובדרך זה תמיד מגיע לתקשורת. אורן זריף פשוט עושה דברים, והדברים מתפרסמים, כי זה אורן זריף, אדם פיקנטי, ולא מעבר לזה".

יש אנשים מהצמרת הפוליטית והביטחונית שמתייעצים איתך?

"בוודאי. חד משמעית, וכשצריך, אני יוצר קשר איתם. לאריק שרון למשל, שלחתי מכתב לפני ההתקף שלו, וכתבתי לו שבתאריכים מסוימים יהיו אנשים עם תדר אנרגטי שיזיקו לו. כל זה מתועד, את המכתבים שלחתי דרך עורך הדין שלי, מנחם דר".

ומתעשרים, מסוג עבודה כזה? בפרסומים שונים הוערך הונך בכ־100 מיליון דולר.

"רווחים יש, אבל אני משקיע הרבה בעסק ובפרסום שלו. מי שבאמת יודע מה יש לי זה שלטונות מס הכנסה. הם יודעים בדיוק מה יש לי ואין לי. ואני עשיר בלב. אני שמח בחלקי. חוץ מזה, מהניסיון שלי למדתי שאם אתה מדבר על הכסף שלך עם עיתונאי, ייצאו מזה רק נזקים. כל הזמן מחפשים אותך, אבל אני אומר לך שהכסף הוא רק חלק מהעניין. העיקר הוא העזרה לאנשים".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון השבוע של "פנאי פלוס"

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :