"בשנה וחצי האחרונות הייתי עם יותר מ־400 נשים", אומר לי נאור אורמיה, בן 20. לא בדיוק נתון ממוצע שכל חייל ישראלי צעיר יכול להתפאר בו, אבל כשמדובר בזמר מז'אנר הפופ המזרחי, זה כבר עסק אחר לגמרי.
"השיא שלי היתה אשה בת 38", הוא מפרט והרגל מתחילה לקפוץ בקצב מהיר. "הכרתי אותה באיזה פאב, אחרי שראיתי שהיא מסתכלת עליי כל הערב. ניגשתי אליה, הזמנתי אותה לדרינק, הדיבור התחיל לזרום וככה זה קרה".
ככה, באותו הערב?"לא, יום אחרי. היא הזמינה אותי אליה לדירה, ואת השאר אתה כבר מבין לבד".
סטוץ חד־פעמי?"דווקא לא. המשכנו את זה עוד כמה פעמים. אהבתי את הסקס איתה, היא היתה נקייה, מסודרת ואחלה בחורה
לצחוק ולדבר איתה".
ולמה מבוגרות?"אני כבר לא יוצא עם בנות בגילי. אין לי כוח לדיבורים ולרצינות הזאת. אחרי הפרידה הקשה שעברתי אני מחפש להיות עם מישהי בוגרת יותר, שלא רוצה להתחייב אלא רק לנהל קשר קליל וכיפי, זהו".
מה זה כיפי?"כיפי זה לא רציני. זה לעשות חיים וליהנות עד כמה שאפשר. למשל, הפעם שהייתי עם שתי בחורות ביחד, הן היו בסביבות גיל 25־26 כזה. אחת מהן היתה ידידה שלי, הגעתי אליה הביתה, ואיכשהו זה התגלגל שהייתי איתה ועם אחותה במיטה ביחד".
הבחורה השנייה היתה אחותה??"כן, זה נקרא כיפי".
אורמיה לא אוסף סביבו רק כמויות של נשים ("זה הסם שלי"), אלא גם ערימות של צפיות בשירים שלו ביוטיוב (יותר מ־20 מיליון צפיות בעמוד הרשמי שלו), וכל זאת לצד חמישה כרטיסי פייסבוק מפוצצים בחברים. מדובר בזמר שבהתאם לגילו מעדיף להגיע לקהל שלו בכלים מודרניים יותר של נוכחות רשת מוגברת. זה אומר שחלקכם הגדול כנראה לא שמע עליו, והוא גם לא מככב בכותרות העיתונים או במדורי הרכילות ולא ממלא את קיסריה כל שני וחמישי (אבל מבטיח "זה יקרה בקרוב"). אבל כל זה, תופתעו לגלות, לא מונע ממנו להופיע לפחות פעמיים־שלוש בשבוע מול קהל מעריצים נאמן, ולגלגל סכומים של כ־60 אלף שקל ברוטו בכל חודש, לטענתו. וכל זאת בזמן שהוא משרת בצה"ל כמדריך הסברה למתגייסים עתידיים. כזמר צעיר, שנמצא בשוק כשנתיים בלבד מאז שהתגלה על ידי הסוכן הצמוד רוברט בן שושן, נראה כי שיא עתידו המקצועי עוד לפניו, כאשר החלק האחרון שחסר בפאזל הוא איזה להיט גדול שישרוף את מצעדי הרדיו. אולי אחרי השחרור מהצבא זה יגיע סוף סוף. זאת כבר השנה השנייה של אורמיה בצה"ל - בצעד לא מובן מאליו עבור אמן בגילו, הוא החליט להתגייס ויהי מה (אחרי דחיית שירות של שנה). זה נראה לו הדבר הטבעי לעשות. למרות הפריצה הראשונית שלו, שקרתה במקביל להגעתו של צו הגיוס בדואר, החליט נאור כי הקריירה תחכה והמעריצות יתאפקו, וכי עכשיו עליו למלא את חובתו האזרחית, "לעשות את התפקיד שלי", כפי שהוא מגדיר את זה. חבל רק שחלק מהמעריצות קצת מתקשות להתאפק, ונאור, כמו כל כוכב שמכבד את עצמו, אוחז גם בסטוקרית. "אני לא יודע אם מותר לי לדבר על זה בגלל החקירה שיש עכשיו, אבל בגדול היתה לי מטרידה קבועה במשך כמעט חצי שנה". הוא נאנח. "היתה מתקשרת אליי, דופקת בדלת של האינטרקום, צועקת מהחלון". ילדה, נערה?"מישהי בת 26! היא טוענת שאיזה רב אמר לה שאני הזיווג שלה ומאז כנראה שהיא אכלה סיבוב. היתה מגיעה אליי מתחת לבית, צופרת וצורחת מלמטה. ירדתי במדרגות יום אחד, היא חיכתה לי שם, בחושך. ניסיתי לדבר איתה, אמרתי שאני אעזור לה, כאב לי לראות אותה ככה וכלום לא עזר.
"לאחרונה עירבנו משטרה, ברגע שזה הגיע לבתים של המשפחה שלי, של אחותי ואחי. היא הטרידה גם אותם. היא היתה משאירה לי מכתבים בדואר עם השם והטלפון שלה. זה היה פשוט מטורף". למרות זאת, נדמה שהכל די ורוד בעולמו של הבחור. הפריצה המקצועית הגיעה כבר בגיל 18, כאשר שחרר את סינגל הבכורה שלו "מה שאת צריכה" תחת ניהולו של הסוכן רוברטו, אותו פגש במקרה במסעדה. כיום הוא מתגורר בראשון לציון עם אמו התומכת."אני מגשים לה את החלום בעצם", הוא מסביר. "היא היתה אמורה להתגייס ללהקת הנח"ל בזמנו, אבל סבא שלי לא הסכים. הוא פחד מהפרסום, ממה שיקרה לה, ואמר שהוא לא מאשר לה ללכת על זה".
לאחר שהוא מפרגן שוב ושוב לאמו ולא מפסיק להזכיר אותה, קל להבחין כי דמות האב חסרה בסיפור. נאור מסכם את הנושא ב"הם פרודים היום. אבל בלי קשר, אבא אף פעם לא פרגן. מצד שני, הוא גם לא ביטל את נושא השירה. הוא פשוט אדיש לנושא עד היום".
באוקטובר 2010 שחרר את אלבום הבכורה, "נאור אורמיה", ונבחר בעקבותיו לתגלית השנה ברדיו דרום וברדיו ירושלים. מאז הצליח להשתחל, רק פעם אחת בינתיים, לפלייליסט של גלגלצ עם הסינגל "לא מוצא את עצמי". לפני כמה שבועות שחרר את אלבומו השני, גם הוא קרוי "לא מוצא את עצמי", אלבום המורכב כולו משירים מקוריים אותם כתב והלחין אחרי תקופה לא פשוטה בכלל. "בזמן הצלחת האלבום הראשון הייתי בזוגיות. אתה יודע, אהבת נעורים כזאת שליוותה אותי מגיל 16, עם פרידה של חצי שנה בגיל 17, ואז עוד שנה. אהבה ראשונה, אינטנסיבית כזאת, של לא לראות בעיניים. למרות הצלחת האלבום, וכל ההצעות שהייתי מקבל מבחורות בזמנו, נשארתי נאמן לבחורה - ובסוף זה נגמר כשהיא בגדה בי. אני עברתי בגידה במערכת היחסים שלי". בגידה בגידה?"אתה מכיר את ה'ידידים' האלה, שתמיד מסתובבים שם באזור ומחכים לאיזה ריב כדי לבוא ולנחם? אז בדיוק עם אחד כזה. זה היה ביום העצמאות, היה מופע 'רוק עצמאות' בעיר, ובזמן שאני הייתי מאחורי הקלעים לפני הופעה, התחלתי לקבל טלפונים מחברים שלי ושלה, שאמרו שהיא מסתובבת עם אחד הידידים שלה במתחם ההופעות.
"אחר כך כבר הגיע טלפון מחבר שלי ששאל אם נפרדנו, וכששאלתי למה הוא שואל, הוא ענה שהוא רואה אותה עכשיו מתנשקת עם מישהו אחר. הייתי בשוק. החלטתי לא לספר לה ישר שאני יודע. משכתי כמה ימים, כשכל פעם אני שואל שאלות שקשורות לאותו ערב, לנסות לראות אם היא תספר לי לבד.
"היא לא סיפרה כמובן, ואחרי שאמרתי שאני יודע היא התפוצצה עליי, התחילה להעלות את נושא ההופעות שלי, שאני מגיע מאוחר הביתה ומסתובב עם בחורות. עכשיו, אתה מבין, חלק מהחיים של זמר ים תיכוני זה ההופעות בלילות וכן, יש גם מעריצות. אתה חושב שזה תירוץ בשבילה לבגוד? שטויות, מה הקשר? מעולם לא בגדתי, זה לא באופי שלי וזה לא מעניין אותי".
לא צריך להיות מומחה לזוגיות כדי להבין שכשהאהבה הראשונה שלך בוגדת בך, תישאר עם כמה מטענים, בלשון המעטה. אבל לא הכל רע אחרי אותה פרידה קשה. כאמור, רבים מהחומרים באלבום החדש של אורמיה נכתבו בהשראת הטראומה, פלוס השראה מחוויית הגיוס. ויש אפילו מטענים שקשורים לשיער. כן, בדיוק, שיער.
למי שלא זוכר, בתחילת דרכו המוזיקלית נערכו לא מעט השוואות בין אורמיה לבין סנסציית הנוער ג'סטין ביבר. לא חסרים אלמנטים דומים בין השניים, אם זה הגיל הצעיר, הדרך של שניהם שהחלה ביוטיוב, קהל היעד שבבירור כוון להיות מורכב מנערות צרחניות, או הסממן החיצוני המשותף לשניהם באותם ימים - רעמת השיער והבלורית המתנופפת, שהיום אין לה כל זכר.
"ההשוואה הזאת ביני לבין ביבר היא לא משהו שאני והסוכנים שלי ניסינו ליצור, זה משהו שקרה באופן טבעי", מספר אורמיה. "אני חושב שזה קרה בגלל היוטיוב והשיער בעיקר, ותכלס, זרמתי על זה. זאת היתה אחלה מחמאה. שתדע לך שכשהתגייסתי והייתי חייב להסתפר קצר, זה הרס אותי. היה לי קשה להסתכל על עצמי במראה. לא זיהיתי את עצמי וכך גם האנשים ברחוב.
"אם פעם היו מזהים אותי ויודעים ישר מי אני בזכות התספורת - פתאום אנשים לא הבינו מה קרה, לא ידעו שאני זה אני, וזה פגע לי מאוד בביטחון העצמי. עם הזמן למדתי לאהוב את התספורת החדשה. אנשים התרגלו, ואפילו שמתי לב שבנות אוהבות את זה יותר. אני נראה יותר בוגר עכשיו".
איפה אתה מופיע?"בכל מקום. אם אלה אירועים פרטיים בווילות של אנשים, ועדי עובדים, חתונות ובעיקר במועדונים".
אז בועת הזמר הים תיכוני לא התפוצצה כמו שאומרים."אולי יש ירידה בתחום. יכול להיות שהיום המצב לא חזק כמו שהיה לפני שנה, נגיד, אבל בשורה התחתונה אפשר להתפרנס, יש עבודה ופשוט צריך לעבוד קשה ולהשקיע. אותי לא כל כך מדאיגה הירידה בתחום, כי בניגוד לזמרים אחרים אני גם יוצר את החומרים שלי. אני לא תלוי במישהו שיכתוב לי או ילחין לי, וככה אני יכול לשמור על החומרים שלי מקוריים ובלתי תלויים".
לאיזה זמרים אחרים אתה מתכוון?"לא ניכנס לשמות, אבל ברור שיש זמרים ים תיכוניים שבאים להופעות, שרים והולכים. זהו. אין להם מעורבות כמו שלי בהכנת האלבום, החל מהפרטים הקטנים כמו בחירת הפונט לחוברת של האלבום, בחירת הנגנים ועד כמובן יצירת החומרים. בכלל, אני לא מגדיר את עצמי כזמר ים תיכוני נטו, אני עושה מוזיקת סול־ים תיכוני".
מה דעתך על עומר אדם? גם הוא צעיר כמוך ומאוד מצליח."כל הכבוד לו על ההצלחה".
ואייל גולן?"אייל גולן הוא חבר שלי".
אז מה עם איזה דואט איתו?"אני לא פוסל את זה, אבל דואטים זה משהו מורכב שחייב להיות נכון מוזיקלית לשני הזמרים, ואייל לא קל בדברים האלה, הוא לא לוקח כל שיר, הוא מאוד בררן וקשה לתת לו משהו".
בשיא ההצלחה, כשפוסטר ענק עם דמותו (באדיבות הסוכן הנאמן) מעטר את מחלף השלום של כביש איילון, ושמועות על הופעה של נאור בקיסריה רצות להן בתקשורת, עלה הזמר על מדים ונעלם אל תוך לשכת הגיוס.
"כבר סגרנו את קיסריה ומכרנו 2,000 כרטיסים. מתוך 3,700 המקומות של אמפי קיסריה, מכרנו יותר מחצי, אתה קולט את הכמות?" הוא מבהיר. "אני יודע שהיה דיבור על זה שהצעד הזה מוקדם לי, שאני עוד צעיר ושזאת קפיצה מעל הפופיק, אבל בשורה התחתונה, זאת עובדה, יכולתי למלא את קיסריה בזמנו.
"היום, אחרי שעברה שנה ומשהו מאז, אני מבין שמזל שלא עשינו קיסריה. אם אתה רוצה להופיע שם כמו שצריך, אתה חייב שיהיו לך לפחות שני אלבומים ברקורד, אם לא יותר. כל הגדולים עולים לשם עם רפרטואר עשיר, ואני, מה היה לי אז? אלבום אחד כולה".
אז אפשר להתפרנס ממוזיקה בארץ.
"בטח שאפשר. נכון, לא קל ולא תמיד יש עבודה כמו שאתה רוצה. יש תקופות קשות יותר, כמו בחורף למשל, שכמות ההופעות יורדת, אבל בשורה התחתונה, אם רוצים - יכולים".
מילה לסיכום?
"אני אוהב אותך".
** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס
___________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס :
- חגית יאסו לא ממהרת להוציא אלבום ראשון
