"לורי?", אני שומעת אותו קורא לעברי ומנסה להתקדם לכיוונו באיטיות זהירה, נסמכת רק על יכולת השמיעה הירודה שלי ונזהרת לא להחליק עם נעלי העקב החדשות ולנחות על הישבן כבר בתחילת הדייט.רק זה חסר לי, חשבתי לעצמי בעודי צועדת עיוורת באפלה, לדפוק גליץ' קבל עם, דייט ומצלמות אינפרא אדומות.
"יש לך בצד שמאל שיפוע קטן, תיזהרי כשאת יורדת", הורה לי אותו קול סקסי ורדיופוני שקרא בשמי דקה לפני כן. בצד שמאל היה מעקה קטן שבלט בחושך. היו עליו מדבקות קטנות שאפשרו לי לשמור בכל זאת על איזושהי אוריינטציה בחשכה המתעתעת.
>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק
אני מנסה להיזכר בעיוורים שיצא לי לראות בעיקר בסרטים, ומיד שולחת ידיים קדימה, למשש את העתיד לבוא. לבסוף אני מזהה חפץ שמרגיש כמו ספה. אני מתיישבת עליה. "הו, הנה את", אומר הקול הרדיפוני וכך אני מתחילה את הדייט הראשון שלי בחשכה, אחד מתוך שלושה שיהיה עליי לחוות ביום הצילומים המיוחד שארגנה לכבודי הפקת ריאליטי ההיכרויות החדש של רשת, "דייט בחשכה".
התוכנית מבוססת על פורמט שפותח בהולנד על ידי ג'ון דה מול וחברת טלפה, שאחראית גם על "The Voice" שרשת כבר גיירה בהצלחה. הפורמט, שרץ כבר ב־14 מדינות, לוקח את המונח "בליינד דייט" למשמעותו המילולית וגורם לשלושה רווקים ורווקות רואים להפוך לשלושה רווקים ורווקות עיוורים.
אם תרצו, מדובר בניסיון לחזור לרומנטיקה של פעם, לפני עידן הפייסבוק והסמארטפונים, שביטלו כל מסתורין שהיה הולך יד ביד עם, ובכן, בליינד דייטס.
כן, מספרים שפעם היו פה בליינד דייטים אמיתיים. גברים ונשים היו נפגשים זה עם זה בלי שידעו דבר זה על זו, מלבד פיסות המידע הקטנות שנידבו להם, אם בכלל, החברים או המשפחה שלקחו על עצמם את תפקיד השדכנים. הגברים והנשים הללו היו מחייכים או מזעיפים פנים זה אל זו, מרוצים או מאוכזבים מהמראה החדש שניצב לפניהם, ותוהים האם הם נהנים, בעודם מוזגים לעצמם עוד כוס קטנה של משקה.
כדי לתת לי לחוות קצת ממה שעבר על הרווקים והרווקות בתוכנית, ארגנו לי אנשי אבוט המאירי יום צילומים מיוחד, שבו יצאתי לשלושה בליינד דייטים שונים, ובהתאם למתכונת של התוכנית - כולם נערכו עם בחורים שלא הכרתי אישית ובתנאים של חשכה מוחלטת.יום ראשון, 9:00 בבוקר אני מגיעה במונית לסביון, ונעצרת מול הווילה המרהיבה והמפוארת שבה נערכו הצילומים. "זאת הווילה של אתי דודאי מ'מעושרות'", זורקת לעברי אחת מעוזרות ההפקה ואני לא יכולה שלא לשרוק בהתפעלות.
הווילה מתפרסת על פני כמה וכמה דונמים, ומאובזרת בבריכת שחייה ענקית שמוקפת בכמה בריכות נוי קטנות. החצר זרועה פסלים, פרחים והרבה מאוד עצים. בווילה הזאת משכנים את הרווקים והרווקות שנבחרו להשתתף ב"דייט בחשכה".
הגברים והנשים ישנים בחלקים נפרדים בווילה שהוקצו במיוחד עבורם, ויכולים לשהות זה עם זו אך ורק בזמן הדייטים. עוד עיניי מנוקרות מהארמון שאליו הגעתי, והנה מודיעים לי שהדייט הראשון שלי מחכה לי בחדר. אני מובלת למרתף הווילה, שם מצמידים לגופי מיקרופון אלחוטי ונלקחים ממני כל החפצים האישיים, כולל הנייד.
ליאור הציג עצמו כרווק בן 34, בעליו של בר חדש ומצליח בהרצליה פיתוח, ומיד הציע למזוג לי מעט מהיין שהוכן לנו מבעוד מועד בחדר. מלאכת המזיגה עברה בהצלחה יתרה ולא נרשמו טפטופים מביכים. עשינו "לחיים" בצורה עיוורת שכזאת, ונתנו ליין לעשות את שלו ולגרום לנו לשוחח בחופשיות רבה יותר זה עם זו (עד כמה שניתן להיות חופשיים כשנמצאים בחדר חשוך לגמרי, מחוברים למיקרופונים ומצלמות לראיית לילה).
בשלב הראשון השיחה בינינו קלחה. ליאור שאל שאלות ואני השבתי. למרות שאני רגילה להוביל, הענקתי לו את הזכות להיות הגורם האקטיבי יותר בשיחה, עד שנמאס לי כמובן. באיזשהו שלב אמרתי את מילת הקסמים "סקס", וקלטתי איך משהו ברשמיות המעונבת של ליאור משתנה.
"אהבתי שאמרת סקס בשלב מוקדם כל כך של השיחה", אמר לי בשובבות. הסמקתי מעט ושמחתי שהוא לא יכול לראות את החיוך הדבילי והאדמדם שהשתלט לי על הפנים. בכלל, בגלל שלא ראיתי דבר, לא היה אכפת לי מאיך שאני נראית או לחלופין - מאיך שליאור נראה, כך שהיתה לי דאגה אחת פחות ויכולתי להתרכז כל כולי בשיחה.
כמה דקות אל תוך החשכה ומשהו בגוף שלנו נרגע. התודעה הופכת שקטה, רמת הריכוז מתחדדת וכל המהות הקיומית מוצאת את ביטוייה בשיחה. ב"דייט בחשכה" השיחה היא כל מה שיש בשלב הראשוני של ההיכרות, כי עוד לא יאה למשמש את הסובבים, וגם בחשכה יש אי אילו כללים.
פתאום נשמעה הודעה במערכת הכריזה: "בעוד חמש דקות הדייט יסתיים, אתם מוזמנים לנצל את הדקות האחרונות כדי להרגיש זה את זו". הו, החלק המרגש ביותר בדייט הגיע. אני וליאור נעמדנו יחד, עוזרים זה לזו להשיג יציבות ופותחים במלאכת המישוש.
אני מעבירה את ידיי על הראש שלו, מרגישה את קו השיער המעט מרוחק, מלטפת אותו קצת ויורדת לאוזניים. משם אני עוברת אל הלחיים המגולחות למשעי ולבסוף יורדת לסנטר. ליאור התחיל אצלי בשיער, ומיד אמר: "שיער חלק, יפה". רציתי להגיד לו שאני שמחה שהוא מאשר, אבל בדיוק הכריזו שעליי לצאת מהחדר ושהדייט הסתיים.
היציאה כבר היתה קלה יותר. זכרתי היכן נמצא השיפוע והיכן המעקה, וידעתי לטפס החוצה בקלילות של איילה עיוורת אך נחושה. היציאה אל האור היא סוג של הלם. עוד אני מנסה להתרגל לעובדה שקיבלתי את הראייה שלי מחדש ולעכל את הדייט המוזר והחשוך שחוויתי בדקות האחרונות, וניגש אליי כתב התרבות של חדשות 2, יונתן ריגר, שביקש לראיין אותי על החוויה. "מה חשבת על הבחור שציוותו אלייך?".
"הוא עשה רושם של בחור נהנתן כזה", השבתי לו, "player שעוד לא כל כך סגור על עצמו אבל הייתי נותנת לו דייט נוסף".
ריגר חייך ואמר: "את יודעת מי היה הדייט שלך?". מה זאת אומרת מי היה הדייט שלי? לאן הוא חותר? מסתכלת עליו המומה וקצת כועסת, ריגר מיד מבין שזה לא יהיה יפה למתוח אותי יותר מדי ומכריז: "לורי, הדייט שלך היה מנחה התוכנית, ירון ברובינסקי!".
מה? וואו! הלם. אני והחתיך המשגע הזה ישבנו יחד בחדר החשוך ההוא לדייט?! לא חשבתי שיתחמנו אותי ככה. ולחשוב על כמות הדברים המגניבים שיכולתי לעשות איתו. יכולתי לנצל את ההזדמנות ולגרום ולאחד הרווקים הכי מבוקשים במדינה הזאת לרצות אותי. לעזאזל. אם רק הייתי יודעת.
ההפקה לא נתנה לי הרבה זמן לשקוע בתוך פנטזיית הברובינסקי והחדר החשוך, ומהר מאוד התבקשתי לרדת למטה כדי להתחיל את הדייט השני שלי. מתחברת מחדש למיקרופון, הדלת נסגרת מאחוריי ואני כבר חשה עצמי מקצוענית.
החדר החשוך לא מאיים עליי יותר. אני יודעת בדיוק לאן ללכת כדי להגיע לספה. מתחילה את הירידה בשיפוע ומתקדמת כשמשהו מרגיש לי פתאום שונה. "ספה, איפה הספה?", אני שואלת את הבחור החדש שמתחיל לצחקק בקול רם. "אין ספה, יש בריכת כדורים במקום, אבל את בכיוון הנכון", הוא עונה כשאני מרגישה סוף־סוף את הגומי. מגניב.
היין נמזג והבחור החדש מציג את עצמו. הוא בן 26, קיבוצניק מצפון הארץ וסטודנט לאגרונומיה. "אני לא רואה את עצמי גר אי פעם בעיר הגדולה", הוא ממהר לשים את הקלפים על השולחן, ואני כבר מבינה שהסבירות שאני והבחור החדש נתאים הולכת ומתאדה באוויר הדחוס של החדר. אני אחד האנשים הכי עירוניים שיצא לי להכיר. לגור בקיבוץ מבודד בצפון נשמע כמו חוויה מרנינה כמעט כמו לגלות שגנבו לי את האופניים, ובכל זאת היה דייט נהדר.
הכוס השנייה של היין נתנה בי את אותותיה וגרמה לי לחוש הרבה יותר קלילה ומשוחררת מהגברת הפאסיבית מדי שישבה קודם צמוד לאחד הרווקים הנחשקים במדינה. באיזשהו שלב התחלתי לשחק עם הכדורים ולזרוק אותם לכיוון הבחור. קיוויתי שאני לא הולכת לשבור לו את האף והתפללתי שיבין את ההומור הדבילי שלי. לשמחתי הוא התלהב ומצאנו עצמנו זורקים כדורים זה על זה ומתפלשים לנו משועשעים בבריכה.
"הדייט עומד להסתיים, אתם מוזמנים לעמוד ולהרגיש עם מי דיברתם", הודיעו במערכת הכריזה וסימנו לנו את סיומו של הדייט הקצר מדי לטעמי. החדש הרבה יותר גבוה מ"ליאור", יש לו שיער ארוך ומתולתל וכפות ידיים גדולות. אחחח... אין אשה שלא אוהבת כפות ידיים גדולות. היה לי כל כך כיף עם הקיבוצניק הזה, שרציתי לחבק אותו לפני שאצא החוצה. הושטתי אליו את הידיים ומצאנו עצמנו מחזיקים יד ביד, נהנים מהתחושה החדשה.
אבל מה יראו הצופים מכל זה? בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות, "דייט בחשכה" לא הולכת לבזבז לכם את הזמן ולמתוח את סיפורי האהבה האפשריים. בתוכנית, כל פרק מציג שלושה רווקים ושלוש רווקות שמחפשים אהבה, כל אחד מסיבותיו שלו, ואת המסע שהם עוברים במשך יומיים שלמים בווילה.
בהתחלה השישייה יוצאת יחד לדייט קבוצתי שנערך, כמובן, בחושך מוחלט. בדייט הקבוצתי המשתתפים חשים מי הכי דומיננטי, מי הכי שקט, מי מושך אותם יותר ומי פחות. אחריו כל אחד מחליט עם מי הוא מעוניין להמשיך הלאה.
אחר כך נערכים מספר סבבים של ספיד דייטים, כאשר בין כל דייט אחד לשני - כולם מקבלים שלל רמזים אודות חייו של הרווק או הרווקה, למשל, אפשרות להציץ בפרופיל הפייסבוק (בלי תמונות) כדי להתרשם מהסטטוסים שהוא או היא כותבים. בנוסף, הם מקבלים בגדים למטרות מישוש והרחה.
הדייט האחרון הוא הגורלי מכולם. השניים עומדים יחד בחושך, והאור נדלק בכל פעם בתורו על אדם אחר. האדם המואר לא יכול לראות את תגובותיו של הבוהה בו שנמצא בחושך. אם יש רצון משותף, נערכת פגישה אחרונה באור.אה, היה גם דייט שלישי. הדייט הזה היה הכי פחות מלהיב.
הבחור הזדהה כמפיק אירועים בן 27 ובניגוד למפיקים אחרים שיצא לי להכיר, הבחור החדש לא הרבה לדבר. הפעם היתה ספה ואת הגיוון היתה אמורה לספק ערכת המסז' שהונחה לידינו.
"אולי תעשה לי מסז'?" הצעתי בשלב מסוים, מאחר שראיתי שהשיחה לא הולכת לפרוס כנפיים ולטוס לחופשה לבנגקוק. "למה שאני אעשה לך ראשון? אולי את תעשי לי?", ענה בקנטרנות מעליבה, ואני ראיתי איך כל המניות שלו צונחות יותר מהר ממה שיקרה פה ביום של התקיפה באיראן.
בסוף הוא עשה לי מסז', אבל המגע שלו צרם לי ומהר מאוד עצרתי אותו מלהמשיך. בתהליך המישוש קלטתי שהוא גבוה ממה שחשבתי, אבל זה לא יכול היה להציל אותו.
כחצי שעה אחרי שהסתיים הדייט השלישי התבקשתי לעקוב אחר עוזרת ההפקה ולרדת לבריכה. שם חיכו לי כבר שלושת הבחורים כולל ברובינסקי, כשגבם מופנה אליי. מחוץ לחדר החשוך, על שפת הבריכה המפוארת של גב' דודאי, התבקשתי להצהיר בקול רם על הבחור שהכי נהניתי לשהות בחברתו.
למרות שהתרגשתי מנוכחותו הפוטוגנית והמוארת של ירון "ליאור" ברובינסקי, היה לי ברור שהדייט שהכי עשה לי את זה היה הקיבוצניק שלעולם לא יגור בעיר הגדולה.
"אני רוצה את הקיבוצניק", אמרתי כששלושתם הסתובבו אליי. יכולתי לראות את החיוך הגדול שהתפרס על פניו, גאוות יחידה על שנבחר ואף הצליח לגבור על מנחה התוכנית המסוקס. הוא לא היה יפה או מרשים במיוחד, ותהיתי לעצמי אם הייתי בוחרת לצאת איתו לו הייתי נחשפת למראה החיצוני שלו מראש.
ההיגיון אומר שלא, וכאן טמון קסמה האמיתי של התוכנית - באשלייה שניתן להתעלות על המשיכה החיצונית ולתת ללב שלנו לדבר בעצמו, להסתכל על אנשים כפי שהם באמת. כי בחושך הדבר היחיד שניתן לראות, הוא את הנפש שלנו.
"דייט בחשכה", שבת, 21:00, ערוץ 2
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס :
- אפרת בן צור בדרך לסיבוב הופעות בחו"ל
