1958: איזה עולם זה
קשה לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו הניח הטראש את רגלו על מפת התרבות הישראלית, ולו בשל מהותו החמקמקה של המונח. אבל אם צריך לבחור אחד, הרי שזה חייב להיות "השער הראשון בהיסטוריה של היישוב במדינת ישראל עם נערה בעירום", כפי שכינה אותו אורי אבנרי.
אבנרי, עורך "העולם הזה", שבועון הניוז והרכילות שהביא לארץ את בשורת הציצי בפרינט, צריך לדעת, כמי שהחליט לשבץ בשער הנ"ל את צילומי העירום שעשתה בארצות הברית הכוכבנית זיוה רודן־שפיר, עם הכיתוב "סיפור הידרדרותה של נערת זוהר ישראלית". התוצאה: סערה תקשורתית, זינוק בתפוצת השבועון וטאבו קפוץ תחת אחד שהלך לחפש את החברים שלו ומעולם לא חזר. היסטוריה, בקיצור.
>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק
1972: טרמפ לקיבינימאט
עד כמה גרוע "הטרמפיסט", סרט "אהבה חופשית והתנערות ממוסכמות" ישראלי שנחשב לגרוע ביותר בכל הזמנים? ובכן, כבר זמן רב שהוא ממלא אולמות בהקרנות ליל שישי בסינמטק, מכיוון שיש המון אנשים שרוצים לבדוק את אמיתות הסופרלטיב הנ"ל, ונראה אתכם מוצאים אחד שהתאכזב.
1982: לימוני פרא
אם הראשון עוד היה דרמת התבגרות קומית מתוקה וחרמנית במקצת, עם כל סרט שעבר הלכה סדרת "אסקימו לימון" והפכה לטראש מרובה ציצים ודל שכל, כששיאים ספציפיים נרשמים ב"ספיחס" ו"הרימו עוגן" המגה־וולגריים. נו, לפחות יוד'לה הפך לסטאר בדויטשלנד.
1983: תמיד אשה
קדם אירוויזיון 1983. אולפן בז'. פסנתר. בגד גוף מפאייטים בכחול־נוצץ. פנינה רוזנבלום - בתסרוקת שעלולה לגרום לעיוורון זמני - שרה את המאסטרפיס שכתבה והלחינה, "תמיד אשה". היא הגיעה למקום האחרון. צפו:
1987: המלכה האם
עם שיער שנראה כמו פרווה של שועל גיי, פינצ'רית מפוחלצת בשם גלורי, הכינוי המלבב "התחת של המדינה", קול מסמר שיער ומודעות משמחת להיבטים הפוסט־מודרניסטיים של מעמדה האיקוני בעידן הזבל, קשה להתווכח על מקומה ברשימה זו של דוגמנית ההלבשה התחתונה לשעבר/זמרת חובבת/שחקנית לעת מצוא/אושיית תרבות אהובה אניטה פללי. ימבה אהבה, אניטה!
1998: פעמיים יותר מדי
האם אתם יודעים מה מקבלים כשנותנים לזאב רווח לביים קומדיית טעויות מטורפת ולגלם בה תפקיד כפול (שרברב אילתי עם אשה עצבנית ואחיו הספר ההומו מפריז)? נכון, את "פעמיים בוסקילה", בורקס מטופש מהסוג שגם בסבנטיז היה מרים כמה גבות של "מה זה הדבר הזה".
1998: חייל של אהבה
"תפרוק את הנשק/ חייל שלי/תפרוק אותו/ לתוך גופי". השנה: 1998. השיר: הסינגל הלהיט של מיכל אמדורסקי מאלבומה הראשון, "נוצצים". הסאבטקסט: באמת? אתם באמת שואלים?
1999: דודו בממלכת השוקולד
קשה לבחור רגע אחד של טראש מהרזומה של דודו טופז המנוח. מאיפה להתחיל? מתקיפת ושבירת משקפיו של מבקר הטלוויזיה מאיר שניצר? מהביס שנתן בזרועה של כוכבת הטלנובלות המזועזעת נטליה אוריירו? אולי מסקנדל האלימות הלא ייאמן שבסופו התאבד?
לא, נבחר בכדורי השוקולד שנזרקו לבקשתו לפיה של אשה שמנה במהלך "הראשון בבידור", WTF אמיתי שלנצח ייזכר כאחד מרגעי השפל של הטלוויזיה הישראלית.
2000: לרוויה
דמיינו לכם תוכנית שבמהלכה טובלת המנחה באמבטיית שוקולד, רוקדת עם שמאנית ברחבי האולפן ושותה את השתן שלה, בין היתר.
"זה כמו ים המלח, כמו מרק חם, כמו בירה", נידבה צופית גרנט קצת TMI לצופים שבתמימותם ישבו לצפות ב"מילקשייק", תוכנית הביזאר שלה בערוץ 2. אז זה מה שנקרא "טלוויזיה צהובה"?
2003: קחי אותו לגיהינום
ייתכן ש"החפרפרת" קדמה לה, אבל ב־2003 "קחי אותי שרון" היתה הריאליטי הטראשי הראשון שהציג את פרצופו האובר־מאופר בטלוויזיה הישראלית.
כמו בת דודתה האמריקאית, "הרווקה", התרכזה התוכנית בלמצוא לאחת שרון אילון שידעך משובח ממיטב בריכת הגנים הישראלית. היא נעלמה אחרי עונה, אבל דאגה לנזק היקפי עתידי בדמות "מכל הבנות שבעולם" ו"הרווק".
2005: אהבת אמת
בדרכה, המלודרמה האולטרה־טראשית "ימים של אהבה" - בבימויו של מנחם גולן האחד והיחיד ובכיכובם של מאיה בוסקילה ונירו לוי - היא אחת מהקומדיות הישראליות המצחיקות של כל הזמנים. נסו ותיהנו.
2005: הבל היופי
מפרחות גותיות עטויות קולר ועד בלונדיניות מטופשות שבטוחות כי "עוף זה ציפור ופרה זה חיה", לריאליטי "הדוגמניות" היה את הכל במהלך שלוש עונותיו. הכל חוץ מטיפת טעם טוב, ז'תומרת.
2006: אסון אווירי
"בסלון עם האווירון", תוכנית הראיונות ההורסת שהנחו הכדורגלן לשעבר אלון מזרחי ואשתו ורד, היא הטוק־שואו הישראלי הטראשי ביותר בכל הזמנים, ואנחנו כוללים בזה את "משפחת קמיצ'לי".
כל כך טראשית, למעשה, עד כי הפכה עם הזמן לסוג של אמנות נשגבת, פסגה מעטירה שאליה שואפים כל הקותי סבג של ימינו אנו. כדורגלן שידוע בעילגותו נדרש לדבר, והמון. גאוני.
2008: מפרצת במוח
דנה מזרחי. רק על צמד המילים הללו, שמזכירות נשכחות (צרחות של "אתם עוד תצטערו על זה!") ומעלה לראש אימג'ים של ציצי מסולקן בים, אנחנו צריכים להכיר תודה ל"מפרץ האהבה", הגרסה המקומית המיוזעת ל"פרדייז הוטל" והריאליטי הטראשי ביותר שהיה לנו פה עד כה. אז תודה, ודנה, תני לסער שיינפיין עוד צ'אנס. אתם מדהימים ביחד.
2009: האח המלוכלך
כיצד בוחרים רגע טראשי אחד מחמש עונותיה של "האח הגדול", תוכנית שהפכה את הציבור הישראלי לחיות במחקר אנתרופולוגי?
ובכן, לא בוחרים, רק מציינים כמה מהם בשביל הכיף: מלחמת הבובלילים בפרידמנים, עדי נוימן חושפת שיח מפואר, מעיין חודדה עושה אנסטסיה לאלין לוי, עתי וליהיא מחליפים נוזלים, הצהרת האהבה של הבולבול של יורם זק, ג'קי מנחם אימבסיל, ברי סימון משוגעת וקותי פאקינג סבג.
2010: קנטטה לוואגינה
עם כניעת הגומי שהחזיק את החלק התחתון של הביקיני של מיכל אמדורסקי במקומו, נכנעה גם החומה שהפרידה בין ישראל ובין משפחת העמים, והפוסי־סליפ השני בתולדות הטלוויזיה בישראל - הראשוניות עדיין שמורה לעדי נוימן - הציג את עצמו בגאווה לעיני האומה. והפעם, אולי לשם הגיוון, עם לוק ברזילאי מוקפד.
2011: צער בעלי חיים
במהלך משימה לתוכנית הרדיו של שמוליק טיאר נחש נשך את אורית פוקס בציצי העצום שלה. לא הכיש, נשך, כדי לנקב. היש סעיף מושלם יותר ברשימה הזאת כולה?
2011: מטופשות
לרגע־שניים ב־2011 כל המדינה דיברה על "מעושרות". "ניקול הזו בהמה" הם אמרו לעצמם, "לאה מטורפת". הם אמרו את הדברים הללו לעצמם מכיוון שהם התביישו לספר לאחרים, מכיוון שהודאה בצפייה ב"מעושרות" כמוה כהודאה בחיבה לאופיום: אתה יודע שזה רע לך, שהכל הזיות מטורפות של אנשים לא אמיתיים ושבפרוות בבון יש יותר היגיון, אבל אתה כל כך נהנה שפשוט לא אכפת לך.
2012: המועצה העליונה
ותודה לתורג'י שהשתולל על בוקי בשבת האחרונה ב"הישרדות VIP" והעניק לנו קינוח מתוק לרשימה.
** רשימת הטראש המלאה מתפרסמת בגיליון פנאי פלוס החדש
___________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס :
- עידן רול מעדיף להסתובב בלי בגדים