מבוקשת: ראיון עם השחקנית מיה ווסיקובסקה

למיה ווסיקובסקה יש רק זיכרונות טובים מהתפקיד שלה בגרסה האמריקאית לסדרה "בטיפול". במיוחד בגלל שזה היה התפקיד הראשון שלה באמריקה. "תמסור דרישת שלום חמה לחגי לוי", היא נזכרת ביוצר הישראלי של הסדרה במהלך פגישתנו במתחם בילוי מעוצב ואופנתי בריביירה הצרפתית, וחיוך מתפשט על פניה. "הוא גאון".

התפקיד של ווסיקובסקה - אוסטרלית במקור - בגרסה של רשת HBO ליצירה של לוי, הפך אותה באופן רשמי לאחת השחקניות המבוקשות בהוליווד.

יוצרים הוליוודיים לא יכלו עוד להתעלם מהכישרון של הבחורה הצעירה, שהיתה אז בת 17 בלבד, והחלו לשבץ אותה בשלל תפקידים, בעיקר בדרמות תקופתיות, החל בסרט השואה "התנגדות" דרך "ג'יין אייר", העיבוד לרומן הגותי של שרלוט ברונטה ("התפקיד היה מאוד מאתגר פיזית בגלל המחוכים והבגדים והשפה של המאה ה־19", מספרת ווסיקובסקה), ועד "אלברט נובס", הסרט בכיכובה של גלן קלוז בתפקיד גבר, שמגיע אלינו לבתי הקולנוע.

אולי זה בגלל שווסיקובסקה ניחנה ב"איכויות של נשמה עתיקה שאתה יכול ללמוד הכל דרך העיניים שלה", כפי שהיטיב להגדיר אותה טים ברטון, שליהק אותה ב־2008 לתפקיד הראשי בסרטו "אליס בארץ הפלאות" לצד ג'וני דפ.

"אני מעריצה גדולה של סרטי טים ברטון ולראות אותו עובד זאת הלמידה הכי טובה, אהבתי גם לספוג את האווירה שהוא יוצר על הסט", מהללת מיה, אבל מיד עוברת להסתייגות מאופי העבודה בסרטים כאלה. "האמת ש־90 אחוז מהתפקיד שלי ב'אליס' צולם מול מסך ירוק, והייתי צריכה לדמיין הכל ולסמוך על מה שאמרו לי", מספרת ווסיקובסקה. "לא באמת ידעתי מה קורה שם. אני לא יודעת אם אעשה שוב משהו עם מסך ירוק, זה גורם לך להרגיש אבוד לגמרי".

לא רק ברטון מתפעל מווסיקובסקה בת ה־22. הבמאי גאס ואן סנט כבר סימן אותה, ג'וליאן מור ואנט בנינג נהנו להיות האמהות שלה בקומדיה "הילדים בסדר", והשנה נראה אותה בתפקיד הבת של ניקול קידמן וגם בסרט שאת התסריט שלו כתב ניק קייב, ובקרוב היא תעטה את המחלצות של מאדאם בובארי, גיבורת הרומן המופתי של גוסטב פלובר.

ווסיקובסקה הופכת אט אט לאחת השחקניות הכי איכותיות, אינטליגנטיות ומבטיחות בהוליווד, שמתעקשת לדבוק בשם הכי בלתי אפשרי בתעשייה (המהדרין יבטאו "וושיקבסקה").

"זה שם הנעורים של אמי הפולנייה", היא מסבירה. "זאת ההחלטה של ההורים שלי שאשא את השם הזה - הם לא היו נשואים כשאחי, אחותי ואני נולדנו, אז זה היה טבעי שהילדים ישאו את שם המשפחה של האם. לשלושתנו יש שם פרטי קצר ואז שם משפחה ארוך".

משבוע הבא ניתנת לנו הזדמנות נוספת להבין למה ווסיקובסקה היא שם לוהט ומבוקש בבירת הסרטים. "הסרט 'אלברט נובס' מציג סיפור יפה ורגיש שמתרחש במאה ה־19", מספרת ווסיקובסקה. "הסרט הזה הוא הבייבי של גלן קלוז, שלא רק מופיעה בתפקיד הראשי, אלא גם השתתפה בכתיבת התסריט ובהפקה. כבר לפני 30 שנה היא שיחקה בתיאטרון בתפקיד אלברט נובס, ומאז היא חלמה להפוך את הסיפור הזה לסרט.

"ברגע שקיבלתי את המייל מרודריגו גרסיה, הבמאי, שאיתו עבדתי גם ב'בטיפול', לא הייתי צריכה לקרוא את שאר המייל. ידעתי מיד שאני הולכת לעשות את זה. וככל שהמשכתי לקרוא את המייל זה רק השתפר, במיוחד כששמעתי שאני הולכת לעבוד עם גלן. מאוד התרגשתי לשחק לצידה, בגלל שאני מאוד מעריכה אותה ומתרשמת מהדרך שהיא עשתה".

אלברט נובס, שאותו מגלמת קלוז, הוא משרת מסור העובד בבית מלון מפורסם בדבלין, ומקפיד לשמור על פרטיותו ולא להתחבר עם אנשים. המלצר הבודד, שחוסך את משכורתו למען הגשמת חלום (פתיחת חנות), מסתיר סוד כמוס - הוא בעצם אשה שבחרה לפני שנים רבות להתחפש לגבר כדי שתוכל להתפרנס ולשרוד בעידן שבו נשים לא יכלו להיות עצמאיות.

ווסיקובסקה מגלמת את הלן, אחת מעובדות המלון. "הלן אומנם צעירה, אבל כבר עובדת שנים אחדות במלון ויש לה שאיפות להתקדם. במהלך הסרט הדמויות שלה ושל אלברט גדלות ומתפתחות וכך גם הקשר ביניהן". הלן מנסה לעזור לאלברט לקדם את התוכניות העתידיות שלו, ותוך כדי מנהלת רומן עם עובד חדש ויפה תואר.

"במהלך העלילה אנחנו מעורבים במשולש האהבה הכי מוזר שהוצג אי פעם", אומרת ווסיקובסקה. ויותר לא נפרט, כדי להימנע מספוילרים.

ווסיקובסקה נולדה וגדלה בקנברה שבאוסטרליה. אמה היא צלמת ילידת פולין, ואביה הוא צלם אוסטרלי. "בגלל הרקע האמנותי של הוריי, תמיד נחשפתי לאמנות ויצירתיות", היא מספרת. "ראינו יחד גם המון קולנוע אמנותי. אמא שלי אפילו הראתה לי את 'איש הפיל' של דייוויד לינץ' וסרטים של גאס ואן סנט. זה פתח לי את הראש לאפשרויות שהקולנוע יכול להציע, וכמה היצירה יכולה להיות אינדיבידואלית".

עוד דבר שפתח לווסיקובסקה הילדה את הראש היתה השנה שבילתה בפולין. "כשהייתי בת 8, אמא שלי קיבלה מלגה לשהות בפולין, ואני והאחים שלי לקחנו חלק בפרויקט שעסק בהגירה. כל מה שהכרתי לפני הנסיעה הזאת היה אוסטרליה, והמעבר לאירופה חשף אותי לעולם. מה גם שטיילנו בצרפת, גרמניה ורוסיה באותה שנה.

"זו היתה נקודה מאוד משפיעה בחיים שלי, והצלחתי לחוות את התרבות האירופית כמו ילדה ולא כמו מבוגרת, בלי דעות קדומות. כיום אני מבינה פולנית אבל לא מדברת כל כך טוב".

כעבור שנה המשפחה חזרה לאוסטרליה, ומיה החלה ללמוד בלט בתקווה להפוך לבלרינה מקצועית. במשך לא מעט שנים היא בילתה מול המראה והתמסרה לאימונים התובעניים. "הייתי בן אדם שונה אם לא הייתי מתנסה בבלט", היא אומרת. "המחול הופך אותך לקשוח וגם מעניק לך מודעות גופנית לפיזיות שלך, ועוזר לתעל אנרגיות ולחצים".

ווסיקובסקה הנערה בחרה בסופו של דבר לתלות את נעלי הבלרינה ולהתמקד במשחק, אחרי שהתרשמה מהביצועים של הולי האנטר ב"הפסנתר" ומג'ינה רולנדס ב"אשה תחת השפעה".

"רק מגיל 14־15 הבנתי שאני רוצה לשחק, לפני כן הייתי ביישנית ולא אהבתי את שיעורי דרמה", מתוודה ווסיקובסקה, שבשנת 2004 קיבלה את תפקידה הראשון בשני פרקים של אופרת סבון אוסטרלית. בגיל 15 כבר התקבלה לסרט עלילתי, ומאז - אל תנסו לעצור אותה.

בגיל 17 הגיע הג'וב בעונה הראשונה של "בטיפול". "התקבלתי לסדרה של HBO אחרי ששלחתי אודישן מצולם", מדווחת ווסיקובסקה. "התפקיד דרש ממני לעזוב את בית הספר ולעקור זמנית ללוס אנג'לס, שם הייתי אמורה לשהות במשך שלושה חודשים. הייתי צריכה גם לאמץ מבטא אמריקאי, ולמזלי, בגלל שצפיתי כל השנים בסדרות וסרטים אמריקאים, זה לא היה כזה סיפור".

ווסיקובסקה נכנסה לנעלי הדמות שגילמה מאיה מרון בגרסה הישראלית. באמריקה קראו לה סופי, והיא היתה נערה מתבגרת פיקחית ושנונה וספורטאית מצטיינת בעלת נטיות אובדניות, שמגיעה לטיפול אצל הפסיכולוג (בגילומו של גבריאל ברן) אחרי שנפצעה בתאונת דרכים.

ו"הקונספט של 'בטיפול' פשוט מבריק", היא מהללת את המקור הישראלי. "כמובן שצפיתי בפרקים אחדים של הסדרה המקורית ומאוד התרשמתי, היא נהדרת. יחד עם זאת, העדפתי לא לראות את הפרקים שבהם השתתפה הדמות שלי, בגלל שחששתי להיות מושפעת. רק עם סיום הצילומים העזתי להציץ בפרקים האלה".

"אליס בארץ הפלאות" לא כבש את כל המבקרים, אבל רמס את הקופות וחצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות, הישג שממקם אותו במקום התשיעי והמכובד בטבלת שוברי הקופות של כל הזמנים. מה שכמובן הקפיץ את מעמדה של השחקנית האוסטרלית בבורסה ההוליוודית. לאור הנתונים האלה, השאלה הקלישאית אך המתבקשת היא כיצד השפיעה ההצלחה העצומה על חייה ועל הקריירה שלה?

"כשעשיתי את מסע יחסי הציבור ל'אליס' ברחבי העולם, אנשים לא הפסיקו לשאול אותי האם החיים שלי ישתנו אחרי אליס, ועניתי שאולי הם ישתנו", משיבה ווסיקובסקה. "אבל למען האמת החיים שלי לא השתנו. 'אליס' נתנה לי חשיפה ברמה שלא הכרתי, וזה היה רק חיובי בשבילי.

"כשאתה מקדם סרט אתה מרגיש במשך שבועיים שמשהו משתנה, אבל כשאתה מפסיק עם מסע היחצנות והפרמיירות וחוזר לשגרה, החיים חוזרים להיות נורמליים, עד מסע היחצנות של הסרט הבא, שבו אתה שוב מקבל תשומת לב ושוב מתעניינים בחיים שלך. בינתיים אני לא סובלת מפפראצי, אבל אם יתחילו לצלם אותי ברחוב, אני מאמינה שלא אמות על זה. הקריירה שלי בסך הכל מתקדמת בצורה הדרגתית, ושום דבר מטלטל עוד לא קרה".

את בקשר עם ג'וני דפ?

"לא ממש. התראינו כמה פעמים מאז שסיימנו לקדם את הסרט, אבל זה לא קורה באופן קבוע".

למרות מגה ההצלחה של "אליס", ווסיקובסקה בחרה ללכת על קו אמנותי ולא להתפתות לבלוקבסטרים חלולים. היא בחרה לשתף פעולה עם במאי שהיא מעריצה מצעירותה - גאס ואן סנט, וכיכבה בסרטו "חסרי מנוחה", שהגיע לאחרונה לספריות הדי.וי.די וגם זמין כעת ב־VOD של yes ו־HOT. בסרט המיוחד והנוגע הזה היא מגלמת נערה שלקתה בסרטן.

"לכבוד התפקיד, שדרש שיער קצוץ, בחרתי להסתפר, ושמחתי לעשות זאת, בגלל שהיה לי שיער ארוך הרבה זמן ומאסתי בו", היא מדווחת. "יכולתי לשים פאה קצרה, אבל אהבתי דווקא את התספורת הקצוצה. במסגרת ההכנות לסרט ביקרתי בפרויקט שעוזר לילדים חולים סופניים. גיליתי שיש אנשים שקשה להם להיות ליד בני המשפחה החולים, אז הילדים צריכים להחזיק מעמד ולחזק את המשפחה והחברים".

ווסיקובסקה גם זוממת להיות במאית, ובינתיים משתעשעת בתחביב הצילום, וכבר הציגה תערוכה שבה נחשפו תמונות מהסט של "ג'יין אייר".

"אני מצלמת בכל מקום ובעיקר אוהבת לצלם בסטים של הסרטים שבהם אני משחקת. למדתי לצלם מההורים - אמא נתנה לי את המצלמה הישנה שלה ואני מטיילת איתה ומצלמת בשחור לבן ובצבע את מה שאני רואה מהצד, כשחקנית. בקולנוע הפריים תמיד מושלם ויפה, אבל בצד של השחקנים זה אחרת – זו חוויה מאוד מבולגנת וכאוטית. לפעמים אני חושבת שאחורי הקלעים הרבה יותר מעניינים ממה שרואים בסרט".

ווסיקובסקה ניחנה לא רק בטעם אמנותי משובח, גם הסטייל שלה באופנה מעיד על ייחוד ואסתטיקה. היא אומנם דופקת הופעות מעניינות על השטיח האדום, אבל מתרחקת ממדורי הרכילות, ונמנעת מדיונים בחיי הרגש והרומנטיקה שלה.

אז מי החברים שלך בהוליווד?

"אנשים שהכרתי בתעשייה במשך השנים. אני עובדת באמריקה מאז גיל 17, אז חוויית בית הספר שלי הייתה קטועה, ואין לי חבורה שאני סוחבת מהתיכון. אבל יש לי כמה חברים נהדרים באוסטרליה".

איפה בעצם הבסיס שלך?

"אין לי. אני חיה על מזוודות. אין לי בית משלי בהוליווד, ובהפסקות בין פרויקטים אני חוזרת לבית של ההורים באוסטרליה. זה טוב שאני יכולה להרחיק את עצמי מהחיים ההוליוודיים ולא להיכנס אליהם יותר מדי. אני מעריכה את האפשרות להתרחק ולחזור למציאות שאין בה שלטי ענק בכל מקום ולא כולם שואלים מה הסרט הכי מרוויח השבוע, זה טוב בשבילי.

"כשאני באל.איי. אני מעדיפה לישון אצל חברים מאשר במלונות, הייתי בכל כך הרבה מלונות שכבר נמאס לי. אגלה לך סוד - כדי להזכיר לעצמי את הבית שלי באוסטרליה, אני מסתובבת עם בובת דוב לבן, שגורמת לי להרגיש בבית. אבל אל תספר לאף אחד".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס:

• מה הקשר בין נערת ג'יימס בונד לנינט?
• מה חשבנו על האלבום החדש של מדונה?
• מה מרגש את השף עומר מילר מלבד אוכל?