אני באתי מהעם ואני רוצה לדבר לעם. אני אציג את עצמי כמעצמה, ואתם תסגדו למעצמה. אלוהים נגע בי כדי לשמח אנשים, וכל מדינת ישראל תרצה לקרוא את סיפור החיים שלי". אתם יכולים להפסיק לגרד את הראש ולנסות להיזכר מיהו הדיקטטור מפורסם שאחראי למילים הנוקבות האלו. זה הציטוט המדויק של המשפטים שפולטת אירית רחמים, מפיקת אירועים, תל אביב, או בכינוייה הטרי, השורדת האחרונה.

רחמים (37), אמא לשניים (אורי בן 4 ומור בן 8) ואשתו של כדורגלן העבר לירון בסיס, השלימה ביום ראשון האחרון את המסע הארוך שלה ב"הישרדות", וגרפה את תואר השורדת האחרונה ואיתו צ'ק על סך מיליון שקלים. בהצבעה של 6 קולות לטובתה, מול 3 למקום השני (גב פשטי) ואפס קולות מושבעים לכיוונה של נטלי כבסה, הבטיחה רחמים את זכייתה באחד ממשדרי הגמר הכי מפתיעים ומותחים בתולדות הגרסה הישראלית של הריאליטי הזה.

המסע של רחמים לעבר התואר הנכסף לא היה קל. היא מעידה שמבחינתה המשחק לא נגמר ברגע שהגיעה לרביעייה האחרונה, ואפילו לא כשנחתה בארץ. "היה פה מערך שיווק של המון דם, יזע, חשיבה ועשייה. ידענו תמיד איפה להיות. בנינו תוכניות עבודה, בדקנו איפה יש מסיבות לילדים, וכשגילינו שצעירים בגילאי 17־18 לא מסמסים הרבה, הלכנו על יותר צעירים. הגעתי לכל אזור בארץ. לקחתי חופש מהעבודה, הלכתי להרצאות, רצתי לגנים, מה לא. אפילו ידעתי להתקרב למושבעים. לפני כמה זמן הזמנתי את גיורא רוטמן לשני אירועים איתי כדי להתקרב אליו. אני אסטרטגית, אין מה לעשות".

כשאירית אומרת "הלכנו" ו"ידענו", היא מתכוונת למערך יחסי הציבור שהקימה לעצמה לקראת הגמר. מערך רחב יריעה הכולל את משפחתה הקרובה, העובדים בחברה שלה, ובעיקר חברים טובים שגם אתם כנראה מכירים. בזמן שאנחנו מדברים, כשעתיים לאחר הזכייה, ממשיכה רחמים לקבל אסמסים מפרגנים מהחברים. "חולה עלייך, את מספר אחת!", מסמס החבר אייל גולן, ומצטרף לשמות כמו משה פרץ, שרית חדד, ציון ברוך ועוד. כדי להבטיח את מקומה בשלישיית הגמר גייסה רחמים בסיס את כל מי ומה שהיה ניתן לגייס, כולל אותם אמנים מוכרים שדאגו להזכיר למעריציהם למי בדיוק עליהם לסמס.

את לא חושבת שבזכות הקשרים שלך עם סלבריטאים היה לך יתרון לא הוגן מול שאר הפיינליסטים בשלב הסמסים?

"סליחה? לגב אין אבא מיליונר ברוסיה? ליניב רוחן לא היתה תמיכה של ראש עיריית פתח תקווה?".

עם כל הכבוד לפתח תקווה, זה עדיין לא משתווה למיליוני המעריצים של אייל גולן ומשה פרץ.

"אז מה? כל החיים שלי אני עובדת בשביל לשמח אחרים, וזאת העבודה שלי כיום. אני צריכה להתנצל על זה שיש לי מכרים מפורסמים? כל אחד משתמש בכלים שניתנו לו כדי לקדם את עצמו. אני עבדתי מאוד קשה כדי להגיע לאיפה שאני היום, ואף אחד לא ייקח את זה ממני".

למדתי לסמוך אך ורק על עצמי

אירית רחמים באמת עובדת קשה. שיחק לי המזל להיות נוכח באירוע שהפיקה בשבוע שלפני הזכייה. זאת היתה חגיגת בר מצווה באחד המלונות המפוארים בתל אביב, שחגג בארץ חבר הקהילה היהודית הסורית, שמתגורר בכלל בארצות הברית. כן, היו גם שנדלירים, והרבה. המגע של השורדת האחרונה הורגש בכל פינה של האולם. החל מהבר המעוגל שבמרכזו עץ דקל ענקי, אקווריומים עם דגי זהב חיים המונחים על כל שולחן ושולחן, להקה בת 12 נגנים שהופיעה בלייב, ואפילו בתלבושות הצוות שלה - ויש לה חתיכת צוות, בנות שמתוקתקות עד קצות האצבעות - שיער אסוף, לבוש מוקפד והלוגו "אירית רחמים, הפקת אירועים" רקום בחוטי זהב על דש כל חולצה.

"מגיל צעיר לא היו לי הורים (הוריה המאמצים של רחמים נפטרו בהפרש של שנה כשהיתה בת 16, ג.ג), לא היו לי חגים, אז הייתי יוצאת לעבוד כי לא היה לי מה לעשות. התחלתי כרקדנית, המשכתי למנהלת להקה וכשהתחתנתי עם לירון, הוא אמר לי שאני עכשיו אשת איש והגיע הזמן להתקדם, אז פתחתי את חברת ההפקות שלי. אחרי הילדים ובעלי, העבודה היא החיים שלי. אני מביאה את האופי שלי לשם. כמו שאני שואפת לשלמות ולא מוכנה להתפשר בחיי האישיים, ככה בדיוק אני בעבודה. שתבין, אני עובדת עם סוגים שונים של קהלים. אני יכולה יום אחד להפיק אירוע לעשירי אירופה ויום אחרי זה לעשות הפקה לילדים בבריכה, ואני חייבת להתאים את עצמי כל פעם מחדש".

יכול להיות שסיפור החיים שלך, האישי והמקצועי, נתן לך את הכלים לזכות?

"בהחלט. אני זוכרת שבתור ילדה תמיד היה לי חשוב לשמור על קשרים טובים עם כולם. אם הייתי עוזבת מעגל חברים מסוים מסיבה כזאת או אחרת, תמיד דאגתי שהם יאהבו אותי, שיזכרו אותי לטובה. לי לא היו הורים שילמדו או יכוונו אותי בחיים הבוגרים, למדתי לסמוך אך ורק על עצמי. תמיד. וככה בדיוק שיחקתי. תמיד חשבתי על המושבעים. לא רציתי לפגוע באף אחד, תמיד הייתי מחבקת ונותנת אהבה למי שהיה אמור להיות מודח, ואני חושבת שהמושבעים זכרו לי את זה, ובזכות זה גם הצביעו לי".

אבל היום את לא ממש לבד. יש לך את הילדים, את לירון.

"נכון, לירון הוא מדהים, ואם לא הייתי חושבת ככה לא הייתי משאירה אותו עם שני ילדים קטנים וטסה. אבל בוא נגיד שזה אולי עצוב לשמוע, אבל עמוק בפנים יש לי הרגשה שאני תמיד חייבת לדאוג לעצמי, כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילי".

אני רחוק מלהיות פסיכולוג, אבל יכול להיות שחוויות הילדות שלך חספסו אותך, ובעצם גרמו לך לחשוב שאת תמיד לבד?

"לגמרי. האימוץ שלי, המוות של ההורים המאמצים והפיגוע שעברתי בסי פוד, חישלו אותי והכינו אותי לעבור דברים קשים נוספים בחיים".

ברגע שעולה שמו של בעלה, מתעורר הצורך לשאול את אירית מה הסיפור מאחורי סירובו להופיע בקלטות שקיבלו השורדים מהבית במסיבת האיחוד שלהם. כשהגיע תורה של הקלטת של רחמים, דיברה בה דווקא מנהלת משק הבית שלה, ולא כפי שהיינו מצפים, בעלה והילדים. "לירון הוא בן אדם מאוד פרטי", היא מסבירה. "הוא לא אוהב את החשיפה, וגם בקלטת הזאת הוא לא היה מוכן 'להתחפש' ולעמוד במטבח כאילו הוא מבשל. לירון בחיים לא נכנס למטבח, אז מה, עכשיו? בשביל כמה דקות מסך בטלוויזיה?".

איך הרגשת באותם הרגעים?

"ברור שזה היה לי קשה, הרגשתי כאילו לקחו לי את הלב. אי אפשר לתאר במילים את הכאב, הרגשתי כאילו מישהו מת. אני אנחם את עצמי ואגיד שלירון לא אוהב את החשיפה, אבל עד היום אני לא סולחת לו על זה, וכן, יש לנו מטענים לא קטנים על זה".

אפילו בשבילך הוא לא מוכן להיחשף?

"לא. הוא לא כמו בעלה של יאנה קלמן, לדוגמה, שהיה מוכן לשחק אותה בשביל המצלמות. לירון קנאי מאוד לפרטיותו".

אחרי כמה דקות של ניסיון להבין את המהלך הלא הגיוני בעיני רבים של סירוב להופיע בקלטת, שאמורה לחזק ולתמוך בבן המשפחה, שולפת רחמים אס מהשרוול ומשאירה אותי קצת המום. "אבל מה אתה חושב, שלא ראיתי אותו בקלטת? בטח שכן. כמה דקות אחרי שכולם סיימו לראות את הקלטות, הראו לי בצד, לבד, את הקלטת בה מסרו לי לירון והבן שלי חיזוקים ואהבה רבה. מה נראה לך? כשרקדתי בטירוף באיחוד, זה בגלל שראיתי את הבית והמשפחה".

אחרי ההלם הראשוני מהווידוי, התמונה התבהרה: מדובר באירית רחמים, האשה שגדלה בלי כלום, בנתה את עצמה במו ידיה וכיום מנהלת אימפריית אירועים, מגלגלת סכומי עתק ומחזיקה בחיוג מהיר את העילית של מפורסמי ישראל. כנראה שהיא יודעת מה היא עושה. "אני יודעת לדרוש", היא אומרת. "ניסיון החיים שלי לימד אותי שאני חייבת לדרוש ולהילחם על כל דבר".

___________________________________________________________________________________________________________

עוד פנאי פלוס:

___________________________________________________________________________________________________________

"בעוד שלוש שנים אמצא את עצמי בכנסת ישראל"

כשהגיעה רחמים לסטודיו של הצלם ליאור נורדמן כדי להצטלם לשער "פנאי פלוס", היה ברור שמצפה לצוות על הסט עבודה לא קלה. אם בגלל דעות קדומות על הדיווה מאולמי רסיטל, או אולי האזהרות שהתקבלו מטעם ההפקה, שביקשה להתייחס לשורדת בכפפות של משי - כולם ציפו למשהו מיוחד. ציפו, וקיבלו. הדרישה מראש לבחור את הספר הקבוע שלה, הכתבה מוחלטת של התסרוקות, האיפור, זוויות הצילום ודרישה לראות כל פריים לפני שממשיכים לצלם, בלי להתחשב במקצועיותם המוכחת של כל המעורבים ובעובדה שהדרישות האלה, המיותרות בחלקן, מעכבות יום צילומים ארוך גם כך.

יצא לנו לצלם כמה שערים בעבר, אני לא זוכר התנהגות כזאת.

"תבין, אני יודעת מה אני צריכה לדרוש כדי לצאת יפה. אני לא צעירה ויפה כמו נטלי, ואני אחרי שני ניתוחים קיסריים. מה רע בזה, תגיד לי? אם אני אדע לדרוש, יהיה טוב לכולכם ולי. אתה יודע, פעם לא הייתי נכנסת לפייסבוק, נגיד. לאחרונה יצא לי, בגלל 'הישרדות', ואני רואה תמונות ישנות שלי ולא מאמינה על עצמי. ראיתי תמונה שלי עם שיער מוזר ובהיר, ניסיתי להיות ריהאנה, אתה לא מבין איך נחרדתי. בוקר אחרי קמתי וצבעתי לגוון הכהה שלי. אני כבר יודעת איך אני יוצאת הכי טוב. רציתי לאתגר את המאפרת. מיקי בוגנים, איך הוא התחיל? מכלום, אבל הוא ידע לדרוש! ותראה איפה הוא היום. כן, הייתי קשה, אבל זה רק לטובה והכי חשוב, ידעתי לבוא בסוף ולהגיד תודה".

למרות שהדעות מעורבות בכל מה שנוגע למשחק שלה העונה, ויש שיגידו שהיא בעיקר הלכה אחרי גב פשטי, אירית בטוחה בעצמה ושלמה עם כל המהלכים שעשתה, אולי פרט לאחד. "אני באתי עם אסטרטגיה שונה, שעוד לא היתה בשום עונה. ידעתי שאם אתן לאופי הטבעי שלי, אירית של הבית, לצאת מהר, יהיה לי קשה, כי אני מאוד דומיננטית ובולטת. אני לא כמו שונית פרג'י ואתי חליווה המקסימות אך שקטות. ידעתי להתחבר לאנשים בפן הרגשי והאנושי. תמיד דאגתי לכולם, ואפילו אם ידעתי שמישהו הולך להיות מודח, השתדלתי לתת לו לפני זה חום ואהבה".

לגבי שלישיית הקולגות לגמר היא לא חוסכת ביקורת. "תפסתי לעצמי שלישייה מאוד בולטת. אתה יודע איך הם היו על האי? כמו כנופיית עבריינים, סליחה על הביטוי. הם היו מאוד אגרסיביים, וזה עבד מעולה בשבילי. גב אולי ניהל מהלכים, אבל מאחוריו תמיד עמדה מאדאם, אתה יודע מה זה מאדאם?".

מנהלת של בית בושת?

"לא, אני. האשה החזקה מאחור. אני שלמה עם המשחק שלי ב־200 אחוז, ואם יש משהו קטן שהייתי משנה ואני מתחרטת עליו, זה רק המהלך של בחירת בן מלכא על פני יגאל בן בנימין".

כן, כולם סקרנים להבין מה קרה שם באמת.

"הייתי אז כמה דקות אחרי שבחרו אותי אחת לפני האחרונה בפירמידה של מי הכי מועיל לשבט, והביטחון העצמי שלי התרסק לרסיסים. שמעתי כל מיני קולות, נראה לי של גיורא ועוד כמה שאמרו בן, אז פשוט הלכתי על זה. הייתי מאוד עייפה ולחוצה, וכיום אני ממש מתחרטת על זה. ליגאל הגיע להיות בגמר, ואני מקווה שעוד ייצא לו לחזור מתישהו לעונה נוספת ולתקן את זה".

ומה לגבי העתיד? עכשיו, כשהסתיימו הקמפיינים לגיוס האסמסים, דעכו משחקי הכבוד עם המושבעים וחשבון הבנק גדל ב־750 אלף שקל (נטו, אחרי ניכוי מס כמובן), מתכוונת רחמים לקחת פסק זמן מההמולה, להשקיע זמן איכות במשפחה ולתכנן את הקאמבק שלה לאור הזרקורים, והפעם בסיטואציה קצת שונה. "אני רוצה להודות לבורא עולם, לאהובים שלי, הילדים ולירון, לאמא ואבא שלי ז"ל שאימצו אותי. אנשים שלא יכלו להביא ילדים לעולם והיו איתי באש ובמים".

לא שכחת מישהו?

"וכמובן למושבעים שהעריכו את המשחק שלי, שלא הייתי בטוחה אם הם יבחרו בי בסוף, וכנראה שהם האמינו שזאת הדרך הנכונה. בנוסף, אני תמיד אוהבת לחדש את עצמי, להמציא את עצמי מחדש, וכבר עכשיו אני אומרת לך שבעוד שלוש שנים אמצא את עצמי בכנסת ישראל". אתם יודעים מה? קול אחד כבר יש לה בקלפי.

צילום: ליאור נורדמן, סטייל: אביב אברמוב, איפור: אביבית מוגרבי, שיער: ליאור גבריאלוב, הפקה: יסמין גור לביא, ע.סגנון: מאור אומזגין, ביגוד: אמריקן אפרל, טופ שופ, תכשיטים: לילמיסט, קסטרו

* גם לשלושת הפיינליסטים יש מה להגיד: חפשו את הראיונות עם גב פשטי, נטלי כבסה ויניב רוחן בגיליון פנאי פלוס החדש