תוכנית הגמר של "אמריקן איידול 10" שהתקיימה לאחרונה היו לא מעט תותחים כבדים: מהדואט של השופטת ג'יי לו ובעלה מארק אנתוני, ועד מפגן הכוח של ליידי גאגא, שלא לדבר על הנענועים של ביונסה. אבל כולם הסכימו שאחד מרגעי השיא היה מפגש הפסגה בין שני ברנשים יהודים מגודלים, מזוקנים, מוכשרים ולא שגרתיים: קייסי אברמס, חובב הג'אז שהודח טרם זמנו, והקומיקאי ג'ק בלאק, ששרו יחד קאוור ל־"Fat Bottomed Girls" של להקת קווין. זה לא כל כך מפתיע שבלאק הקומיקאי יודע לא רק להצחיק, אלא גם להפגין יכולות קוליות מרשימות - הוא מנהיג בשעות הפנאי להקת רוק בשם Tenacious D וידוע בחיבתו לרוק מטאל משנות ה־70 וה־80.
"אם הייתי צריך לבחור כלי כדי להגדיר את עצמי, ללא ספק הייתי בוחר בגיטרה חשמלית", סיפר לי כשנפגשנו בפסטיבל קאן האחרון. "מוזיקה היא אהבה גדולה שלי עוד מהילדות. כשהייתי בן 11־12 הגיבור שלי היה הזמר בובי מקפרין, לפני ימי הלהיט הגדול שלו "Don’t Worry, Be Happy", כשהוא עוד היה סוליסט ג'אז הארדקור. אם שמעת פעם את גרסת הכיסוי שלו ל'בלקבירד' של הביטלס, היית מבין למה אני מתכוון. מקפרין היה וירטואוז, שקפץ בין צלילים גבוהים ונמוכים. הוא היה יכול לשיר בזמן שהוא שואף אוויר ולייצור אפקטים בקול שלו. מקפרין היה השראה גדולה עבורי". בעודו מדבר, בלאק מנסה לחקות את מורו הרוחני. "אבל הוא היה עושה את זה טוב יותר ממני".
בלאק בן ה־41 עושה שימוש מרהיב למדי במיתרי הקול שלו גם בהמשכון המצויר "קונג פו פנדה 2", שם הוא תורם את קולו לדמות הראשית - פו, דוב הפנדה הסיני שניחן ביכולות לחימה מרשימות, ממש כפי שעשה בסרט המקורי שהיה שובר קופות. "העבודה על 'קונג פו פנדה 2' היתה כמו להיכנס שוב לנעליים נוחות", מעיד בלאק על מלאכת הדיבוב. "הרגשתי טוב ומאוד בנוח. מה גם שאני אוהב את פו. זה היה מסעיר לעשות אותו פעם נוספת".
"קונג פו פנדה 2", שיוקרן כאן בתלת ממד החל מסוף השבוע הקרוב, חצה כבר בארצות הברית את רף ההכנסות הנחשק של 100 מיליון דולר (אם כי ביצועיו בקופות בסוף השבוע הראשון ליציאתו לא היו מדהימים). הפעם פו יוצא למסע לחקר העבר שלו. למה בעצם הוא אומץ על ידי אווז? מי היו הוריו הביולוגיים? ומה קרה להם? אלה נושאים שכמובן ריגשו את אנג'לינה ג'ולי, חברתו של בלאק לצוות הדיבוב, אמא לשלושה ילדים מאומצים.
"אנשים תוהים למה בסרט הקודם כל עניין האימוץ לא אוזכר", מספר בלאק. "זה פשוט היה כמו בדיחה מצחיקה, שאווז מאמץ דוב פנדה. כל עניין האימוץ היה כמו פיל בחדר שאף אחד לא מדבר עליו. ברור מאליו שפו אומץ בילדותו, אבל לא דיברו על זה. הרבה צופים תהו למה לא דנים בנושא ומתי יעשו זאת, והנה עכשיו זה קורה. כשאנג'לינה הביאה את הילדים שלה לבכורה הם התמודדו עם זה יפה, ואהבו את הסרט ואת המסע הפנימי שפו עובר, כי יש בבית שלה הרבה פתיחות בעניין, והם מדברים על הנושאים האלה ולא עושים מזה עניין או מדברים על זה כמשהו עצוב".
ואיך היה לך המפגש המחודש עם אנג'לינה?
"כיף גדול כמובן. כשעבדנו על הסרט הקודם היא נתנה לי עצות בענייני הורות, כי היא ידעה שאני הולך להפוך לאבא בפעם השנייה, וחששתי שהבן הבכור שלי עלול לקנא בגלל התינוק החדש. אנג'לינה הציעה שאקיים מסיבה לילד הבכור, אתן לו מתנות ואכריז: 'מזל טוב, יש לך אח קטן'. חשבתי שזה רעיון מעניין. למזלי, אנג'לינה לא כעסה עליי אחרי שחשפתי בטעות בפני התקשורת ב־2008 שהיא בהריון עם תאומים. היא אפילו שלחה לאשתי טניה שמלת הריון במתנה, ואשתי חשבה שזאת שמלת ההריון הכי מדהימה שהיא ראתה אי פעם. במפגש הנוכחי שלי עם אנג'לינה חלקנו חוכמות מהילדים שלנו והעמקנו את הקשר והידידות".
כשהיית ילד, אילו סרטי אנימציה היו אהובים עליך?
"אהבתי את הקלאסיקות של וולט דיסני, אבל מה היה האהוב עליי? באמת שאני לא מצליח להיזכר. למעשה הייתי חובב גדול של אנימציה. בתיכון אהבתי לצייר ולעשות עבודות אנימציה. אם לא הייתי הופך לשחקן, הייתי נהיה אנימטור. זאת האמת, ואתה יכול לפרסם אותה", האיש המצחיק שוב פורץ בצחוק.
יצא לך לפגוש פעם דוב פנדה אמיתי?
"פגשתי פעם דוב פנדה ואפילו החזקתי אותו. טוב, לא בדיוק החזקתי. נגעתי בו לרגע קצר. אמרו לי שלדובי פנדה יש ציפורנים מסוכנות, אבל אני לא חושב שזה נכון. אולי הם נעזרים בציפורניים כשהם מפלסים דרכם בסבך יער הבמבוק וחושבים על מהות החיים".
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס:
- מי אבי התינוק של ג'נוארי ג'ונס?
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
טיפוס ביישן
ב"קונג פו פנדה 2" יוצא הדוב פו יחד עם חבריו להגן על עמק השלום ולהתמודד עם אויב חדש ומסוכן - לורד שן הטווסי, הזומם לעשות שימוש בנשק סודי קטלני במיוחד כדי להשתלט על סין ולחסל את הקונג פו. הסרט שואב את השראתו מסרטי קונג פו ואקשן תוצרת המזרח הרחוק, משופע בקרבות מסעירים, והיו כבר הורים שהזדעקו וטענו שהוא אולי אלים מדי לילדים. בלאק לא מסכים עם הטענות. "אנחנו בסרט לא באמת משתמשים בכלי נשק מכל סוג שהוא. זה הכל קונג פו, אז בעצם זה סרט לא אלים שמתנגד לשימוש בנשק. גם אני נגד רובים ואקדחים, ואני לא מחזיק כאלה ברשותי. אני מעדיף רובי לייזר של משחקים או סרטים", הוא צוחק. "בזה זה מסתכם. אגב, לכבוד סרטי 'קונג פו פנדה' התאמנתי בקונג פו לא רק למטרות תחקיר, אלא גם כדי להיכנס לכושר. גיליתי שמדובר בשילוב בין תרגילי התעמלות, הגנה עצמית ואלמנט שלישי שהוא יותר רוחני".
הסרט מדבר על מציאת השלווה הפנימית, איך טיפוס אנרגטי ותזזיתי כמוך מצליח להגיע לכזאת שלווה?
"השלווה הפנימית שלי מנופצת עכשיו לרסיסים", הוא צוחק, וחוזר לענות ברצינות. "אני מוצא את השלווה הפנימית רק במשפחה שלי. אתה יודע, הדברים הפשוטים מחזירים אותי הביתה, למקום שליו ורגוע במחשבות".
בלאק הוא מצחיקן מהסוג האובססיבי. שובב אינפנטילי ואנרגטי שלא מסוגל להישאר רגוע. הוא נהנה להשתטות ולהתפרע כל הזמן, במיוחד על השטיחים האדומים בהקרנות החגיגיות לסרטים בהם הוא מככב. הוא פשוט לא מסוגל לצעוד על השטיח ולנופף לצלמים כמו בן אדם נורמלי. לפעמים זה נחמד ומהנה, ולפעמים זה יכול להיות מנג'ס ומעיק. במהלך הראיון במלון קרלטון המהודר בטיילת של עיר הנופש הצרפתית, בלאק לא מפסיק להתחכם, לעשות קולות, פרצופים ושאר שטיקים.
הוא נולד בקליפורניה, וקצת קשה להאמין, אבל הוריו היו מהנדסים־מדענים שהתמקדו בתחום החלל. אמו היא יהודייה כשרה, בעוד אביו הוא גוי שהתגייר לכבוד האם. "הלכתי לבית ספר יהודי ועליתי לתורה, אבל אחרי בר המצווה הפסקתי ללכת לבית כנסת", מספר בלאק. בילדותו חגג את חגי ישראל, "אבל גם ציינתי את חג המולד בהתלהבות. יהודים רבים סובלים מ'קנאת חג המולד', בעיקר יהודים צעירים", הוא מתלוצץ. "הם מתבוננים בכל הפעמונים והקישוטים ברחובות, בבתים המוארים, בשמן האדום הקסום ובסוסים המעופפים, ולא יכולים שלא להרגיש קנאה. אגב, הוצאתי לאחרונה, יחד עם ג'ייסון סיגל, חברי לסרט "מסעות גוליבר", גרסת רוק לשיר חג מולד קלאסי".
לא היתה אידיליה במעונם של הבלאקים, וההורים של ג'ק (שנולד בשם תומאס ג'ייקוב בלאק) הרבו לריב, או כפי שהגדירו זאת בקרירות בוויקיפדיה - "האווירה בביתו היתה סוערת". בניסיון נואש להושיע את נישואיהם המתפוררים, חברו ההורים לקבוצה נטוריסטית (אנשים שנוהגים להתכנס במקומות ציבוריים ולשהות בעירום בצוותא), "שם הם הכירו אשה שעברה בהמשך לחיות איתנו ואפילו ישנה עם ההורים שלי באותה מיטה". אבל גם זה לא ממש עזר, ובסוף הם התגרשו. בצעד מפתיע, בלאק בן ה־10 החליט שהוא מעדיף לעבור לגור דווקא עם אביו בקאלבר סיטי, אבל הקפיד לבקר לעיתים קרובות את אמו.
בפילמוגרפיה של בלאק יש לא מעט סרטים מפורסמים, חלקם הפכו לפולחן. ברשימה אפשר למצוא את "נאמנות גבוהה", "קינג קונג", "בית ספר לרוק" (שזיכה אותו במועמדות לגלובוס הזהב ובפרס מטעם אם.טי.וי), "הפנטזיה של הל", "החופשה" ו"קדימה, תריץ אחורה".
הרזומה הרומנטי של בלאק ("אני לא קזנובה. אני טיפוס ביישן"), שבניגוד לרב גברברי הוליווד לא ממש מקפיד על גזרתו, כולל רומן ממושך עם השחקנית והקומיקאית לורה קייטלייטר. אחרי שהשנים פירקו את הקשר ב־2005, בלאק פצח במערכת יחסים עם הצ'לנית טניה היידן, בתו של בסיסט הג'אז הנודע צ'ארלי היידן. הם למדו יחד בקולג', ונפגשו שוב כעבור 15 שנה במסיבת יום הולדת של חבר משותף. מהר מאוד החליטו השניים למסד את הזוגיות ובמרץ 2006 הם נישאו בקליפורניה תחת מעטה של חשאיות.
לשניים יש שני בנים, סמואל ג'ייסון בלאק בן ה־5, ותומאס בלאק בן ה־3. "האבהות הפכה אותי לאדם רך יותר. יש הרבה מוזיקה בבית שלי, והבנים אוהבים לרקוד. הם אוהבים את קווין ואני חושב שזאת להקה נהדרת בשביל ילדים, בגלל שהמוזיקה לא מפחידה אותם. לעומת זאת, לא הייתי משמיע להם את מטאליקה עדיין. נחכה שיגדלו. כשהם יתבגרו אשתדל לשמור על ראש פתוח, אם הם ישמעו את ג'סטין ביבר ודומיו".
עם כל הכבוד למעורבותו בסרטי ילדים, בלאק אף פעם לא הסתיר את חיבתו לסמים. "כבר בכיתה ט' עשיתי אסיד וקוקאין", גילה בעבר. "רציתי להיות ילד רע, זה נראה לי רומנטי". במהלך לימודיו בקולג' הוא נהג לגנוב כסף מאמו כדי לממן את חולשתו לקוק. במהלך צילומי "קינג קונג" בניו זילנד צרך אקסטזי יחד עם חבר לקאסט, שאת זהותו סירב לחשוף. ביוטיוב אפשר למצוא סרטון קומי שבו הוא מהגג על אל.אס.די. בלאק סיפר פעם גם על התנסות חד פעמית בהרואין. "לא הרגשתי את הרגליים שלי והלב שלי האט את קצב הפעימות שלו. חשבתי שאני הולך למות. יותר לא נגעתי בזה".
לצד הווידויים בעניין הסמים, בלאק הביע באחדים משיריו תמיכה בלגליזציה של מריחואנה. "אבל מאז שהפכתי לאבא נרגעתי, אני כבר לא פרוע כמו בעבר", הוא מתוודה. "אני גם מבלה פחות והולך לישון בשעות סבירות".