לפני ארבעה ימים נפל דבר בתקשורת העולמית. פריס הילטון אירחה את אחת ממסיבות הבריכה המפורסמות שלה, והעיתונאים כבר התכוננו למנה הרגילה: הרבה אלכוהול, מעט בגדים מפריס (עד שהיא תתייאש באמצע המסיבה, ותיפטר מהם בכלל) וכבונוס אולי אפילו נקבל איזה מעצר משטרתי קטן על הדרך. לכן, אתם יכולים לתאר מה רבה הייתה התדהמה כשפריס הגיעה למסיבת הביקיני שלה בלבוש מלא (!) ואתם יכולים לתאר ששניים או שלושה עיתונאים אף לקו בשוק קל כשגילו שפריס נשארה עם השמלה הכחולה שלבשה לאורך כל הערב. נחזור על זה שוב, למקרה שזה חלף לכם מעל הראש: פריס הילטון לא התפשטה. מי היה מאמין שיבוא יום וזו תהיה כותרת ראשית.

האפיזודה הקטנה הזו ממחישה יותר טוב מכל דבר אחר את השינוי שעובר על הילטון, או לפחות השינוי שהיא מנסה למכור לנו: עם חבר קבוע (שצעיר ממנה בעשר שנים, אבל בינתיים לא נהיה קטנוניים), יחסים חדשים וטובים עם ההורים, בלי סמים, בלי ביקורים תכופים בבתי המשפט ועם קריירה חדשה כזמרת ודי-ג'יי, פריס הילטון מכריזה בגיל 32: התבגרתי. עם זאת, לא נכחיש שהתגובה ברוב כלי התקשורת למהלך הזה היא: פחחחחחח.

עוד בערוץ יחסים:

כולם מחכים לראות את פריס נופלת. לא שהיא עשתה משהו למישהו, רק שבדומה לחברותיה הקרובות בריטני ספירס ומיילי סיירוס שאיבדה את זה לגמרי, יש נשים שהתקשורת האמריקאית פשוט נהנית לראות אותן מסתבכות. אלא שכבר יותר משנה הילטון לא נותנת לאף אחד את התענוג הזה, ולמעשה משלימה כמה מהליכים מרשימים למדי. בקיצור, ותסלחו לנו על הקלישאה האיומה, תשכחו את פריס. מעכשיו זה גברת הילטון בשבילכם.

קלטת סקס, כלא ודיסק

קצת מצחיק להיזכר בזה עכשיו, אבל לפני עשור וקצת, אי שם בשנת 2001, פריס הילטון הייתה היפה והנכונה הקלאסית. למעשה, היא ממש זכתה בפרס העונה להגדרה הזו, כשהניפה את גביע "האיט גירל הכי נכונה בניו יורק" באותה שנה. ואז, נו, הגיעה קלטת הסקס המפורסמת ומשם זו הפכה להיות טרגדיה של טעויות.

בואו נעשה סדר בבלגן בקצרה: הייתה לנו קלטת סקס, כמה סדרות ריאליטי שהיו פשע בזכות עצמן, נהיגה בשכרות ופסילת רישיון, פעמיים נהיגה אחרי פסילת הרשיון, משפט מתוקשר, כניסה לכלא, יציאה מהכלא, כניסה לכלא שוב, אבחון כסובלת מהפרעת קשב וריכוז קשה במיוחד, הרבה אלכוהול, הרבה סמים, האתר האלמותי "פריסאקספוזד.קום" שבו הזמינה אנשים להציץ לה תמורת תשלום וקרס ביומו הראשון עקב מיליוני כניסות, הרבה תמונות בלי תחתונים עם בריטני ספירס. מהנערה הכי נכונה בניו יורק הפכה תוך שש שנים בלבד פריס הילטון לסמל הטראש האמריקאי האולטמטיבי. ולמען האמת, זה לא נראה היה כאילו יש ליורשת העצר של רשת מלונות "הילטון" איזושהי כוונה להתנער מהדימוי הזה.

אבל באמצע כל הבלגן והמשפטים והכלא, אי שם בשנת 2006, שוחרר לאוויר העולם דיסק העונה לשם "פריס", שהיה גם דיסק הבכורה שלה. למרות שמתבקש היה להריץ עליה בדיחות מפה ועד כלא לינווד בקליפורניה, הוא היה, ובכן, לא לגמרי גרוע, או לפחות לא גרוע כמו שהייתם מצפים. ולמרות שרוב העיתונים לא הצליחו לעצור את עצמם מהזדמנות להריץ בדיחות על חשבונה של הילטון, מי שהתייחס באופן מקצועי לדיסק גילה נערת פופ עם פוטנציאל לא רע בכלל. "אנחנו לא מאמינים שאנחנו כותבים את זה", כתבו במגזין הנחשב אולמיוזיק, "אבל הדיסק הזה יותר כיף מכל דבר שבריטני ספירס או ג'סיקה סימפסון או כל אחת אחרת הוציאה בשנים האחרונות".

מה שמדהים אף יותר היה שהקהל הסכים עם הביקורות החיוביות. הדיסק מכר עד היום 600,000 עותקים, כמות מכובדת להחריד, והסינגל "סטארז אר בליינד" הגיע לעשרת הגדולים בלא פחות מ-17 מדינות. באנגליה, למשל, הגיע הדיסק עד למקום השישי והמכובד ברשימת הבילבורד והקהל, באופן כללי, אישרר את מה שכל מבקר מוזיקלי אובייקטיבי קבע: פריס הילטון היא נערת פופ לגיטימית ואף למעלה מכך. ואז הגיע האלכוהול, והמכונית, והמשפט, והכלא, והמשפט הנוסף, והכניסה שוב לכלא וכולם קצת שכחו מהדיסק הזה.

אבל מי שלא שכחה, מסתבר, היא פריס עצמה, שבשנה וחצי האחרונות בילתה באולפן ההקלטות יותר מבכל מקום אחר. התוצאה היא אלבום, ששמו עדיין לא נחשף, שאמור לצאת בתחילת השבוע הבא (8.10) ומעורר חתיכת באזז בתקשורת. למעשה, אנשים ששמעו אותו נשבעו שהוא מעולה, או, אם לנסח את זה במילותיו של מבקר מוזיקה שהתראיין לגארדיאן, "מפתיע כמה שהוא לא גרוע באופן מוחלט". אוקיי, סוג של מעולה.

אבל מה שיותר מעניין מקריירת הזמרה המתגבשת של הילטון היא התדמית החדשה שהיא מנסה ליצור לעצמה. בזמן שכל כך הרבה זמרות צעירות עושות את המסלול ההפוך והופכות מילדות טובות קליפורניה לנערות רעות הוליווד והמצב עד כדי כך חמור שאמריקה נאלצה להכתיר ילדה בת 17 מניו זילנד בתור הדבר הטוב הבא סתם כי היא עדיין לא הספיקה להתקלקל (ומוכשרת להחריד, אבל בואו לא ניכנס לזה כרגע), החזרה של הילטון לא הייתה יכולה להגיע בזמן טוב יותר. אמריקה נואשת לקצת ילדות טובות בנוף האורבני שלה. מישהי כמו הילטון, שכבר ראתה את הצד האפל מכל הזוויות שלו, היא הסיפור האמריקאי הכי קיטשי וסכריני, בדיוק כמו שארצות הברית אוהבת. אז האם זו תרמית? הדבר האמיתי? האם פריס הילטון באמת התבגרה, או שמא זה הכל רק מופע יחצ"נות ומכירות מתוזמר ומתוזמן להדהים? את התשובה לזה נקבל בחודשים הקרובים, אבל נאמר זאת כך: מעולם לא ראינו את פריס הילטון משתדלת כל כך שלא למשוך תשומת לב. וזה, יודע כל מי שעקב אחרי מעלליה של הבלונדה בעשור האחרון, משפט שאיש בעשור הקודם לא תיאר לעצמו שיעלה על הכתב.

מה ביאליק היה אומר?

רק כדי לשים דברים בפרופורציות, אנחנו עדיין מדברים כאן על מלכת הטראש האולטימטיבית שחוזרת בשאלה, או לפחות חוזרת בשירה. בשיר החדש שלה, שבו תוכלו לצפות למעלה, היא מופיעה בביקיני ושרה "אני קצת שיכורה, אבל זה בסדר כי אתה איתי". ליל ווין, שמתארח אצלה בקליפ, מצטרף בראפ ושר "כל מי שהיא יודעת זה למצוץ ולהזדיין, ניגשתי לתחת הגדול שלה ושאלתי אותו 'מה?'".

אוקיי, אז היא לא טשרניחובסקי. אבל אם הסקנדל הכי גדול שפריס הילטון מעורבת בו בשנה האחרונה היא שיר חדש שהיא הוציאה (!), משהו בהחלט השתנה.

למשהו הזה, אגב, יש שם. קוראים לו ריבר ויפרי, והוא דוגמן ספרדי בן 21. כן, זו לא טעות. הוא צעיר מהילטון ביותר מעשור, ובכל זאת מצליח במקום שבו גברים כמו ליאונרדו די קפריו, כריסטיאנו רונאלדו וניק קארטר נכשלו בענק: הוא ממש החבר שלה. כבר יותר משנה שהשניים מסתובבים כמו שני חתלתולים מאוהבים, ו-ויפרי אף מכנה אותה בטוויטר "אשתי העתידית". הילטון, מצידה, כבר מדברת בגלוי על ילדים ואומרת ש"עכשיו זה לא הזמן, אבל ריבר בהחלט גורם לי להרגיש שאני רוצה". אוווו.

מה שיותר מפתיע הוא התמיכה המשפחתית שפריס מקבלת. למרות שבהתחלה היא זכתה לליין בדיחות (די מוצלח, חייבים לציין) על כך שהיא מחזיקה בוי-טוי, אחרי יותר משנה כולם רק תומכים. "מי שהכי מאושר זו אמא שלי", סיפרה לאוקיי מגזין הבריטי, "ריבר כל כך אוהב אותי וכל כך דואג לי, אז ברור, איזו אמא לא תשמח שמישהו עושה את הבת שלה כל כך מאושרת. אמא שלי חושבת שזו מערכת יחסים נפלאה, ואני נוטה להסכים איתה".

גם בתחום העסקים שלה ייצבה הילטון את הספינה. חנויות הדגל שלה, 44 במספר, מוכרות מתיקים ועד נעליים ושאר מוצרים הנושאים את שמה מרוויחות לא רע בכלל, ובשנה שעברה סיימה ברווח תפעולי של עשרה מיליון דולר. על פי הערכות בהוליווד, היא מקבלת בין 300 ל-500 אלף דולר להגעה לכל אירוע חברתי ובאופן כללי שווה יותר ממאה מיליון דולר, וזה עוד לפני הירושה המשפחתית. לא רע לנערת טראש, תודו.

ובכל זאת, שלא תטעו לחשוב שהכל ורוד. למרות שהעתיד נראה בהחלט מזהיר וההווה גם הוא לא רע, העבר של הילטון לא מפסיק לרדוף אותה. רק לפני שבוע התראיין אחד האקסים שלה, ניק קארטר מהבקסטריט בויז, בעקבות ביוגרפיה שעומדת לראות אור ובה הוא מספר באריכות על יחסיו עם הילטון. בקצרה? פריס הילטון אשמה בכל דבר רע שקרה לו בחיים: האקסטזי, הקוקאין, הוודקה, המסיבות המטורפות, הכל באשמתה. ואל תתפלאו אם קרטר הוא רק הסנונית הראשונה שתנסה לרכב על גל הפרסום החיובי שהילטון מקבלת בחודשים האחרונים.

אבל גם בלי השדים מהעבר, עולה השאלה האם הבחורה שתבעה את המשפט א-לה אלון מזרחי "אני אוהבת את אפריקה באופן כללי, במיוחד את דרום אפריקה ומערב אפריקה, שתיהן מדינות נהדרות" יכולה להיות הבחורה הזו שכל אמא תצביע עליה ותלחש לבתה "את רואה? כמוה את צריכה להיות". האם באמת נערת המסיבות העשירה והמפונקת שנשאלה פעם על וול-מארט וענתה בשיא הטבעיות "וול מארט? מה זה? עושים שם קירות?" יכולה להיכנס תחת חיקו החם של המיינסטרים האמריקאי?

התשובה: כן. בגדול. למעשה, כפי שכבר כתבנו, המחסור בילדות טובות ובמודלים לחיקוי בסצינת הפופ כל כך גדול, עד שהכניסה של פריס הילטון בדמותה החדשה הוא כמעט ברכה. ולמען האמת, בימים שבהם מיילי סיירוס משחררת תמונות עירום שלה וריהאנה לא מפסיקה לצלם את אחוריה ולהעלות את זה לאינסטגרם, השמלה הכחולה (וחשוב מכך: השלמה) שהופיעה איתה הילטון למסיבת הבריכה שלה היא לא סתם משהו ראוי לציון, אלא משהו ממש להיאחז בו.

האם התדמית הזו תאריך ימים? זו כבר שאלת מיליון הדולר. אם הקהל יקבל את הדיסק כמו שצריך, כנראה שפריס הילטון תבין לבד איפה מרוחה החמאה. כשלון מסחרי או פרידה מהחבר, ובכלא לינווד כבר יתחילו להכין את התא שלה מחדש.