כמחווה למסורת האמריקאית, הרי לכם משחק שתייה נחמד לימים שחונים: נסו לנסוע באוטו בארצות הברית עם רדיו פתוח כשבמשך עשר דקות השדרנים ידברו על משהו - ממש כל דבר - אחר חוץ מהזמרת לורד. או ישמיעו את הסינגל החדש שלה, "רויאלז". או ישמיעו את הסינגל שלה, ואז ידברו עליה. קחו את זה מאדם שחזר עכשיו מארצות הברית וחצה עם האוטו תשע מדינות שונות - אם באמת היו עושים מזה משחק שתייה אלכוהולי, שום נהג מעולם לא היה מצליח לעזוב את מגרש החנייה. לפחות לא כשהוא פיכח.
לורד נמצאת בכל מקום בארצות הברית. מדברים עליה בטלוויזיה, חורשים אותה ברדיו, כותבים עליה בכל מקום. הישג לא רע, חייבים להודות, לנערה בת 17 מניו זילנד שעד לפני שנה הייתה, ובכן, נערה מניו זילנד. אבל סיפור הפריצה של לורד - שמיד יסופר כאן - מעניין קצת פחות מהפרקים בסיפור שלה הנכתבים בימים אלו, שבו היא מוכתרת לאט לאט לאול אמריקן גירל החדשה. אחרי שבריטני, כריסטינה ומיילי סיירוס - כולן נערות שפרצו בגיל דומה ללורד, בכולן נתלו אותן תקוות - שברו לארצות הברית את הלב כל אחת בדרכה, לורד היא התקווה החדשה של הדוד סם לבחורה שאם לא להיות בררנים מדי ברשימת הדרישות הנוכחית של האמריקאים, תצליח שלא לחשוף את הפטמה שלה לפני גיל 20. וכן, מבט חטוף על קליפים בערוץ האמ.טי.וי האמריקאי מוכיח שזה הרבה מאוד לבקש.
רק לא עוד בריטני
אלה אוקונר, זו שכולם עכשיו מכירים בתור לורד, נולדה באוקלנד שבניו זילנד. אביה מהנדס עירוני, אמה מעולם לא עבדה. את המצב בבית הגדירה לורד בראיון כ"עוני מתמיד. אף פעם לא היו לנו כסף לכלום, ואני לא זוכרת שנה שבה לא היינו מרוששים".
אלא שבגיל 12 הכל השתנה. טוב, לא ממש השתנה, כי עד עכשיו מנסים מיטב עיתונאי הבידור להבין האם לורד באמת מרוויחה כסף מכל הסיפור הזה, אבל בגיל 12, בעקבות טיפ שקיבלו, עשו נציגים של חברת יוניברסל את כל הדרך לניו זילנד, עד לתחרות כשרונות מקומית בבית הספר בלמונט, שם הופיעה לורד הקטנה. הסקאוטים שמעו אותה והחתימו אותה על חוזה. אגדת סינדרלה בגרסתה הניו זילנדית נולדה.
מאז היא עובדת כבר ארבע שנים על האלבום שלה יחד עם מיטב כותבי השירים והמלחינים של יוניברסל. אמנם היא כותבת את כל השירים שלה בעצמה ובחוזה שלה יש תנאים מפליגים ומפעימים ממש בכל הקשור לעצמאותה המוזיקלית, ובכל זאת, למרות שהיא מתעקשת שהיא אותנטית להחריד, לורד היא מוצר שבושל, חומם, הונדס והוגש לאמריקאיים בארבע השנים האחרונות. לא שזה גורע, חלילה, מסיפור ההצלחה הפנומנלי שלה, ובכל זאת, כדאי להזכיר שמאחורי הקלעים של סיפור האגדה הזה עומדים מיטב אנשי השיווק והמוחות ההוליוודיים שיש לאמריקה להציע.
אבל אמריקה מאוהבת, ומה אכפת לה מי ניתב את לורד כל הדרך אל שלל תחנות הרדיו שלהם. הסינגל "רויאלז" מכר 85,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בחודש יולי, ולורד הייתה הזמרת הראשונה שכבשה את המקום הראשון במצעד השירים האלטרנטיביים של בילבורד (ואת המקום השלישי במצעד הרגיל), הישג שהאחרונה שהגיעה אליו הייתה טרייסי בונהאם ב-1996, שזו במקרה או שלא במקרה גם שנת הלידה של לורד. צירוף מקרים? לא אם תשאלו את האמריקאים.
אבל זה לא רק המבט החודר שלה, העובדה שהתעקשה שלא להשתמש בדוגמנים בקליפים שלה אלא דווקא בחבריה מהתיכון, או הקול הנפלא שלה. בראיונות שהיא מחלקת על ימין ועל שמאל לאחרונה היא מצליחה שלא לעשות טעות אחת, וגם מי שלא התרשם ממנה בהתחלה (כותב שורות אלה מודה באשמה) לא יכול שלא להתחיל לתהות האם מדובר בתופעה אחרת לחלוטין מליין הזמרות המצועצעות שהתרגלנו אליו בעשור האחרון. יחד עם העובדה שבעוד שבועיים בדיוק יוצא אלבום הבכורה שלה, הסיפור המופלא של לורד נמצא בנקודת רתיחה, כשהשאלה היחידה שמרחפת באוויר היא האם יוניברסל ידעו להוריד אותה מהאש בזמן, או שלורד תשרוף את עצמה כמו לא מעט בני 17 אחרים שכתבנו עליהם פעם שהם הדבר הגדול הבא, ונעלמו אל האופק מבלי להשאיר סימן.
לבזבז על משהו יותר מחמישים דולר? טירוף
למרות שכותבים עליה המון והיא מתראיינת לא מעט, לא יודעים יותר מדי על לורד. היא מסרבת לדבר על חייה הפרטיים (בטענה הדי נכונה, דרך אגב, שהיא בת 17 ואין לה יותר מדי כאלו) והיא מעדיפה להתעסק בצד המקצועי של עבודתה. היא לא מספרת אם יש לה בן זוג (אם כי מיטב הרכילאים טוענים שהיא רווקה ושהנושא לא ממש בראש מעיניה כרגע), היא לא מדברת יותר מדי על הבית והיא עושה את זה, כפי שהצהירה בראיון לבילבורד, בכוונה תחילה.
"מסתורין הוא הרבה יותר מעניין", אמרה בראיון. "אנשים מגיבים למשהו שמגרה אותם הרבה יותר ממשהו שנותן להם את כל האינפורמציה, במיוחד בפופ, שבו רוב הזמן אנחנו יודעים יותר ממה שהיינו רוצים לדעת על האמנים ששרים אותו".
בכלל, למרות גילה הצעיר והעובדה שעוד לא קרעה אפילו רבע זוג נעליים (היא הופיעה בארצות הברית עד כה כעשר פעמים בלבד מול קהל, כשההופעה הראשונה שלה הייתה בתחילת החודש שעבר מול קהל מצוצמצם של 700 איש) יש לה הרבה מה לומר על עולם המוזיקה, וזמרות הפופ בכלל. "אני חושבת שהרבה מאוד נשים בתעשייה הזו לא עושות שירות טוב מדי עבור המין הנשי", תקפה אמש בראיון ל"גיגוויז". "הקשבתי ללנה דל ריי, למשל, וכל הזמן חשבתי לעצמי כמה שזה לא בריא לנערות צעירות לשמוע את המילים האלו, אתה יודע, כל ה'אני שום דבר בלעדיך', 'אל תעזוב אותי', וכל מיני כאלה. זה לא דבר טוב עבור נשים צעירות - ואולי אנשים בכלל - להקשיב לו".
בראיון אחר שהעניקה מדי שבוע למגזין "ספין" אמרה: "האם יש מישהו, איזשהו זמר פופ, שכותב על משהו אמיתי? תסתכלו על רשימת ארבעים השירים הגדולים כרגע בפופ ותגידו לי אם יש שם משהו אחר שלא מריח לכם מזוייף. אני אוהבת פופ, שלא תבינו לא נכון, אבל אני פשוט לא חושבת שיש מישהו אמיתי ולא מפלסטיק ברשימה הזו".
האמת? למרות שהיא מנסה לשדר אותנטיות בכל רמ"ח איבריה (כשהגיעה לניו יורק לראשונה בחייה לפני כחודש אמרה: ''זה היה מקום נפלא ומקסים ביחד. רציתי להסתובב עוד, וגם נורא רציתי לחזור הביתה'") קצת קשה להאמין לה. אין ספק שלורד משווקת לנו בתור הדבר האמיתי, בתור הנערה האותנטית בין שלל נשות הפופ, ולכן קשה מאוד לדעת האם מדובר בנערה זועמת שנמאס לה להקשיב לאותו שיר שוב ושוב ושוב בגרסאות אחרות, או בבחורה שמיטב היחצ"נים שעומדים מאחוריה הכניסו לה טקסטים לפה. האמת, כנראה, היא שכנראה מדובר בשילוב בין השניים.
אבל לורד, בינתיים, מתעקשת על אותנטיות מלאה. היא מצהירה שהיא נערה בדיוק כמו כולם (יצויין שיוניברסל דרשו שתסיים את בית הספר, דרישה שתאמה את רצונם של הוריה ושלה עצמה) ושלמרות שכבר הכניסה כמה מיליונים ליוניברסל אין לה אפילו כרטיס אשראי, והיא גם לא חושבת שיהיה לה. "כסף אף פעם לא היה כזה דבר גדול בשבילי", אמרה בראיון. "לא קניתי לעצמי שום דבר עדיין. אני מרוששת כל הזמן, ותמיד הייתי. לבזבז יותר מחמישים דולר על משהו נראה לי טירוף. כסף זה פשוט מוזר".
חמודה, אבל בואו נראה אותה מדברת בעוד שנה. להזכירכם, גם בריטני ספירס ומיילי סיירוס התחילו בתור הנערות המתוקות והתמימות, והעובדה שבריטני התחרפנה לחלוטין ומיילי מככבת בקליפ שבו היא ערומה לחלוטין ומצליחה להכעיס את כל ארצות הברית מוכיחה שמכאן זה רק יכול להדרדר.
אלא אם כן - וזה חתיכת אלא אם כן - לורד היא באמת הדבר האמיתי, הילדה הטובה שהתעשייה לא תצליח לקלקל, האחת משלנו שתישאר אותנטית לעצמה ולקהל שלה גם כשהמיליונים יתחילו לזרום לכיוון הבנק שלה. זו שלא תיעלם (היי הנסון), לא תשתכר (היי בריטני), לא תזלזל בקהל המעריצים שלה (היי ג'סטין ביבר), לא תבגוד בחבר שלה (היי קריסטן סטיוארט) ולא תאבד את זה לחלוטין ומילדת פלא תהפוך לבחורה צעירה ופרועה (היי מיילי). בינתיים היא בהחלט עושה קולות שזו אפשרות ריאלית ושהיא אכן קורצה מחומר אחר. מעכשיו רק ימים יגידו אם תצליח לשמור על הקול האותנטי הזה מבלי לזייף.
