מדריך: בעיות שינה אצל ילדים

שליש מחיינו מוקדש לשינה. אנו זקוקים לשינה טובה משום שבמהלכה מבצע המוח עיבודי נתונים מורכבים, המשפרים את יכולת התפקוד המוחי במהלך היום. בעבור תינוקות השינה חשובה גם משום שתהליכי התפתחות רבים מתבצעים במהלך הלילה.

אלא שמנגנוני השינה אצל תינוקות אינם מוסדרים. מעגל היקיצה-ערות שלהם מושפע גם ממנגנון הרעב, הפועל תחילה במחזורים של כמה שעות, כמו גם מההתפתחות המוחית המהירה במהלך שנות החיים הראשונות. זו הסיבה שאין כמעט ילד שלא חווה "הפרעת" שינה כלשהי.

התינוק שלנו בן עשרה חודשים, מתקשה להירדם במיטתו ומתעורר פעמים רבות מאוד במשך הלילה, איך עוזרים לו להירדם באופן עצמאי?

תינוקות עדיין חסרים את מיומנות ההירדמות העצמית, מדובר במיומנות נרכשת כמו כל ההרגלים האחרים שהפעוט רוכש בשנת חייו הראשונה.

אחת השיטות היעילות להקניית יכולת הירדמות עצמאית של תינוק בתחילת הלילה ומהלכו היא שיטת חמש הדקות (המתאימה לתינוקות מגיל שישה חודשים): לאחר סיום "טקס הלילה", הכולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק רגוע וסיפור, משכיבים את התינוק במיטתו, מחבקים ומנשקים אותו, אומרים "לילה טוב" ויוצאים מהחדר.

תחילה סביר להניח שהתינוק יתנגד ויבכה, אולם לפי השיטה, אין להיכנס לחדר עד שעוברות חמש דקות. כעת, נכנסים לחדר לזמן קצר, לוחשים לתינוק: "עכשיו לילה, נסה לישון", מחבקים ומנשקים ויוצאים שוב מהחדר. כך ממשיכים עד שהילד נרדם.

הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא ללמד את הילד להרדים את עצמו עצמאית במיטתו. מדובר בקושי שהילד מתמודד עמו ולכן הכניסות המתוזמנות נותנות לילד תמיכה רגשית בלי שירגיש ננטש. בלילות הראשונים התינוק יבכה, אולם ברוב המקרים, כבר בלילה השני או השלישי הוא ילמד להירדם לבד במיטתו. רצוי ששני ההורים ייקחו חלק בתהליך.

חשוב גם לא להתחיל ביישום השיטה אם אינכם מסוגלים לעמוד בפני בכי הילד. אם תיכנסו לחדר לפני תום חמש הדקות או תוציאו את התינוק ממיטתו, הוא יסיק שבאמצעות הבכי הוא יכול לשנות את החלטתכם.

אל תחששו – השיטה לא תגרום לתינוק נזק נפשי, להפך: הכניסות המתוזמנות מאפשרות לו ללמוד להירגע ולהירדם בכוחות עצמו בלי לחוש נטוש. אבל השיטה עושה הרבה יותר: יכולת ההירגעות וההירדמות מורחבת גם לתחומי חיים אחרים של הילד, והיא חשובה בבניית יכולת השליטה שלו ברגשותיו ובתחושותיו.

יחד עם זאת, אם לאחר שבוע של יישום השיטה לא תשיגו את התוצאות המקוות, הפסיקו ופנו לייעוץ במכון שינה.

מה עושים אם הפעוט בן השלוש פוחד לישון במיטתו?

אם אתם מעריכים שקשיי ההירדמות נובעים מהפחד להיות לבד בחושך, נסו להשאיר אור קטן בחדרו של הילד או במסדרון על יד חדרו. ספרי ילדים רבים עוסקים בפחדים מלילה וחושך, ואפשר לקרוא בהם יחד ולעבד את התחושות תוך שיחה עליהן.

חשוב שתדעו שמדובר בפחד נורמלי, מוכר ושכיח מאוד בקרב ילדים, כיוון שההפרדה בין דמיון ומציאות עדיין איננה ברורה להם.

אין לבטל את הפחד של הילד באמירות כמו: "אין מפלצות ולכן אין לך ממה לפחד", על פי תפיסת המציאות של הילד, תחושת הפחד אמיתית וקיימת וצריך לתת לה התייחסות ופתרון שמאפשר לילד להתמודד עם הפחד.

אפשרות נוספת היא לתת לילד חפץ (כרית, שמיכה, חולצה וכו') ששייך לאחד ההורים, ולבקש ממנו שישמור עליו (וגם לומר לו שבמקביל, החפץ שומר על הילד) ויחזיר אותו בבוקר להורה. החפץ מהווה "אובייקט מעבר", שהוא מעין ייצוג מוחשי של ההורה הנמצא עם הילד בלילה במיטתו ובכך מהווה משענת ותמיכה להתמודד עם הפחד.

בננו בן ה-12 איננו מצליח להירדם לפני השעה 1-2 בלילה, בבוקר איננו מצליחים להעיר אותו והוא נוטה לאחר לבית הספר ולהירדם בשיעורים. כיצד פותרים זאת?

ייתכן שהנער סובל משעון עירות-שינה דחוי. בשפה המקצועית הפרעה זו נקראת DSPS: Delayed Sleep-Phase Syndrome. ילדים ומבוגרים עם DSPS נוטים להירדם בשעת לילה מאוחרת ולהתעורר בשעות הבוקר המאוחרות.

כתוצאה מדפוס שינה זה הילד סובל ממצב קבוע של חסך שינה מתמשך הפוגע בתפקוד, בצמיחה ובהתפתחות. אצל מבוגרים תופעה זו ידועה ומוכרת והיא בדרך כלל מופיעה בגיל ההתבגרות. היום ידוע שגם אצל פעוטות וילדים מופיעים מקרים של DSPS.

אבחון ההפרעה נעשה באמצעות שיחה עם רופא במכון שינה ובדיקה הקרויה "בדיקה אקטיגרפית". במהלך הבדיקה עונד הילד מעין "שעון" הרושם את מחזורי הערות והשינה במשך שבוע ימים, שבו אין מגבלות של השכבה ויקיצה (בחופש למשל).

אם הבדיקה הוכיחה שמדובר ב-DSPS, הטיפול המקובל הוא מתן מלטונין בכדורים או בסירופ. מלטונין הוא הורמון המופרש במוח, ומשערים כי הוא האחראי לשעות הביולוגי בגוף ולהשראת השינה.

מאז היותו בן שנתיים בני בוכה ובועט מתוך שינה מדי לילה, בדרך כלל בין השעות 11 ל-1 בלילה, אנו מתקשים להעיר אותו ולאחר מספר דקות הוא חוזר לישון. בבוקר הוא אינו זוכר דבר. מה קורה לו?

התיאור מתאים לתופעה הקרויה ביעותי לילה, המתרחשת מתוך שינה עמוקה האופיינית לאשמורת הראשונה של הלילה. ההורה מתעורר לקול בכי קורע לב של הילד, וניגש במהירות אל הילד, הנראה מבוהל, מנותק, ואינו מתקשר או מגיב לסביבה. כעבור כמה דקות של בכי הוא נרגע, וחוזר לישון. בבוקר הילד אינו זוכר את האירוע.

ביעותי לילה אינם הפרעה אלא תופעה בלבד. הסיבה לתופעה אינה ידועה, אולם היא שכיחה בקרב ילדים ובדרך כלל חולפת בבגרות. אך כי נראה שהילד זקוק לעזרה, מומלץ לא לנסות להעירו או לתקשר איתו אלא רק לחבק אותו, להרגיע בלחש ולהשכיב אותו לישון.

כדי להפחית את שכיחות התופעה, השתדלו לא לתת לילד לשתות משקאות המכילים קפאין (שוקו וקולה) בשעות הערב והקפידו על שעות שינה מסודרות ומספקות.

בתי הולכת מתוך שינה, מסתובבת בבית וחוזרת לישון. מה עושים?

הליכה מתוך שינה היא תופעה ולא מחלה או הפרעה. מדובר בהתנהגות אוטומטית המתרחשת מתוך שינה עמוקה. ניתן להפחית את שכיחות האירועים על ידי הקפדה על שעות שינה מסודרות ומספיקות.

בנוסף, מומלץ לא לתת לילדה משקאות ומזונות המכילים קפאין בשעות הערב והלילה. חשוב להקפיד לארגן את הבית כך שהילדה לא תפגע כשהיא מסתובבת בבית החשוך: לנעול את דלת ולסדר את הרהיטים כך שלא יסכנו אותה.

בתנו בת השלוש נרדמת במיטתה ועוברת במהלך הלילה למיטתנו ואז ממשיכה לישון. התעקשות, הבטחות והפתעות בבוקר לא הועילו. מה עושים?

מתמודדים בעקביות, בנחישות ובעזרת חיזוקים חיוביים. אם תקפידו על אלה, הילדה תתרגל לישון במיטתה.

פעמים רבות אחד ההורים מוותר לילד, מה שגורם לו לא להבין את הגבולות, להישאר מבולבל ולהמשיך לנסות. חשוב מאוד שההורים יקבלו החלטה לגבי הקווים והגבולות ויפעלו באורח אחיד. זה לא יהיה קל בהתחלה, וייתכן שתיאלצו להחזירה מספר רב של פעמים במהלך הלילה למיטתה, אולם לבסוף זה ישתלם.

בנוסף, נסו חיזוקים חיוביים: עודדו אותה, תנו לה מדבקה או כוכב על כל לילה שהיא ישנה במיטתה, ולאחר שתצבור מספר כוכבים – זכו אותה במתנה סמלית. השיטה הזו של חיזוקים חיוביים עוזרת כמעט תמיד, בכל שטחי חינוך הילדים.

הילדה שלנו נוחרת בשנתה, ממה זה נובע ומה עושים?

ככלל, נשימתו של ילד צריכה להיות שקטנה וללא נחירות. נחירה בשינה יכולה להיות סמן חשוב לקיומן של הפרעות נשימה בשינה. הפרעת נשימה בשינה נגרמת מהיצרות או חסימה של מעבר האוויר בדרכי הנשימה העליונות.

הסיבות השכיחות הן גודש באף (נזלת), שקדים או אדנואידים מוגדלים, השמנת יתר או היצרות של דרכי נשימה העליונות. אצל ילדים שנוחרים ניתן להבחין במאמץ נשימתי מוגבר, בנשימה בפה פתוח וביקיצות מרובות במהלך השינה.

הפרעת נשימה בשינה גורמת לשינה קטועה, ליקיצות רבות ולשינה בלתי מרעננת. כתוצאה מכך הילד סובל מעייפות וישנוניות במהלך היום.

בנוסף, הפרעה בדרגת חומרה משמעותית יכולה ליצור עומס על מערכות הלב-ריאה. לכן חשוב לפנות לאבחון ההפרעה באמצעות בדיקת שינה במעבדת שינה. הטיפול השכיח להפרעת נשימה בשינה בילדים הוא טיפול כירורגי הנעשה על ידי רופאי אף, אוזן וגרון.

___________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה:

• כך תעניקו לילדכם חינוך עם ערכים
• מלונית אחרי לידה: פינוק או הכרח?
• ישנים בנפרד? מה זה אומר על הזוגיות שלכם